מקום האדם במאזן האקולוגי

מקום האדם במאזן האקולוגי

פרק 1243|20 מאי 2020

מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים".

המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד.

ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. 

במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1242-1243

האפקט האקולוגי של הקורונה, מקום האדם במאזן האקולוגי

מטרות:

  • מדוע השתקם הטבע ללא נוכחותו של האדם? 

  • האם כדאי לטבע להתקיים ללא נוכחותו של האדם?

  • מהו מקומו הנכון של האדם במאזן האקולוגי הכללי?

  • איך על האדם לתפקד בטבע?

  • איך אפשר לחיות בהרמוניה יחד עם שאר יצורי הטבע?

רקע:

קליפים:

  1. מסיבת הרחוב של החיות ( מדקה 2:00 ): איך נראים החיים החדשים של בעליי החיים?

https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-b4aec5c44ac3171026.htm

  1. הטבע מתעורר ( מדקה 1:10 ):

    https://www.youtube.com/watch?v=R8fKL962CXo

ההסתגרות של בני האדם בבתיהם, גרמה לבעלי החיים לשנות את מנהגיהם, ולהסתובב במרחב בחופשיות רבה יותר. בימים האחרונים התקבלו ברחבי הארץ כמה דיווחים על ביקורים יוצאי דופן של בעלי חיים באזורים שאליהם הם חששו עד כה להגיע, בשל הפחד מבני האדם ומכלי הרכב. התופעה אינה ייחודית לישראל, וגם בעולם נראו תמונות דומות: בוונציה שבאיטליה למשל דווח על כך שברווזים חזרו לשחות ואפילו לקנן בתעלות. כמו כן, לאור ההשבתה של שירותי הגונדולות בעיר, המים של תעלות ונציה חזרו להיות שקופים ודגים שבים ונראים בהם.

https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium-MAGAZINE-1.8727232

 

בברצלונה, חזירי בר ירדו מהפסגות הסובבות את העיר, בעוד שביפן משוטטים צבאים בתחנות מטרו נטושות בעיר נארה. ברחובות אוקלנד, קליפורניה, נצפו להקות של תרנגולי הודו פראיים, כשבמרכז סנטיאגו, בירת צ'ילה, הופיעה פומה. [..] בכמה ערי נמל במזרח התיכון, נצפו דולפינים.

https://news.walla.co.il/item/3349936

זיהום אוויר

לצד הצמצום בפליטות גזי החממה, למגפה יש השפעה חיובית גם על רמות זיהום האוויר. הצמצום בתנועת כלי רכב ובעבודת מפעלי תעשייה מוביל להפחתה בריכוז חלקיקים וגזים הנפלטים לאוויר הפוגעים בבריאות האדם. סוכנות החלל האמריקאית דיווחה כי בתקופת המשבר, מינואר עד סוף פברואר נרשמה ירידה של 10 עד 30 אחוזים בריכוז החנקן הדו-חמצני באטמוספרה מעל סין. חנקן דו-חמצני הוא גז רעיל, הנפלט בשריפה של דלקים במנועי כלי רכב ובתחנות כוח. לדברי הסוכנות, הירידה בריכוזו של הגז נראתה תחילה מעל העיר ווהאן, מוקד התפרצות המגפה, והתרחבה בהדרגה לכל שטחה של סין. גם בישראל דווח השבוע על ירידה ניכרת בריכוז החנקן הדו-חמצני. להפחתת זיהום האוויר עשויה להיות תועלת רפואית של ממש, ויש אנשי מקצוע הסבורים כי הירידה בתמותה בזכות הפחתת הזיהום עשויה להיות גבוהה מהתמותה במגפת COVID-19. 

https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%9B%D7%9C-%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%92%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94

זרימת התכנית:

  • להקטין את השתתפותנו בטבע?

  • מקומו הנכון של האדם במאזן האקולוגי

  • איך לתפקד נכון בטבע?

  • לחיות בהרמוניה עם שאר יצורי הטבע

פתיחה:

דיווחים רבים פורסמו על חיות שהגיעו לרחובות הערים, על המים שהפכו צלולים, על זיהום האוויר שנעלם, בזמן שבני האדם היו סגורים בבתיהם בתקופת הקורונה. נראה היה שהטבע מתאושש במהירות רבה - תוך שבועיים כבר ראינו חיות בר מסתובבות באיזורים עירוניים, איילים באילת, ברווזים בנתב"ג, ליוותנים, כרישים, שירת ציפורים, צפרדעים..הטבע בחגיגה.

נראה שאולי רק הפרענו לטבע. אולי אנו רק מזיקים לו? האם לטבע טוב יותר אם נשב בבית?

להקטין את השתתפותנו בטבע?

  • אילו מסקנות האנושות צריכה להסיק מכך שהטבע פרח כשהאדם נשאר סגור בביתו? מה ניתן ללמוד מהתופעה?

  • האם טוב יותר עבור הטבע, שהאדם יקטין את פעילותו?

  • האם בני האדם מפריעים לקיומו התקין של הטבע?

 

"זהו בית הגידול שבעבר היה שלהם ושלקחנו אותו מהם", אמר מרסלו גיאגנוני, ראש שירותי החקלאות והמשק של צ'ילה, שעזר למשטרה לתפוס את החתול הגדול ולהעבירו לגן חיות.

https://news.walla.co.il/item/3349936

לטענתם, הווירוס, בצורתו שמדביקה את בני האדם, לא הגיע מהעטלף. [..] שניהם סוברים כי חלק מהבעיה היא הגידול האוכלוסייה: "זה מתחיל בזה שאנחנו מאוד צפופים ואז  אנחנו צריכים יותר שטחי בנייה", הוסיפה ויינברג. "אנחנו פשוט שלחים יד ארוכה פנימה וחוטפים. אתה לא תכנס את היד לאן שלא צריך, שמור מרחק".

https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-b4aec5c44ac3171026.htm

תנים בכל מקום? חזירים ברחובות חיפה? זו ממש לא סיבה לחגיגה

ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, מסביר למה הוא לא נלהב כמו כולם מחיות הבר ששוטטו ברחובות בזמן הקורונה

המחלות האלה, שמקורן בבעלי חיים והן עוברות לבני אדם, נמצאות במגמת עלייה. מאחר שהעולם נעשה יותר ויותר צפוף, המגע בין הטבע לאנשים הופך יומיומי. העיר חודרת אל הטבע, הטבע חודר אל העיר. אנחנו חיים באזור מטונף, ואחת ההשלכות היא שבעלי חיים, שיש להם גישה לכמויות עצומות של זבל, מפיצים מחלות. מחלות זואונוטיות בישראל הן פצצה מתקתקת. כלבת היא דוגמה למחלה כזו, לשמניה, שעדיין נפוצה כאן, עכברת, שהתפרצה לפני כשנתיים. יש מחלות רבות במגזר החקלאי, וצריך להיות עם האצבע על הדופק כדי להבין איפה אנחנו עומדים.

https://www.haaretz.co.il/amp/magazine/ayelet-shani/.premium.highlight-MAGAZINE-1.8826100

  • האם פלישת האדם, לאיזורים טבעיים, היא זו שמערערת את הטבע? 

  • האם הטבע יהיה מאוזן יותר, אם האדם לא יהיה קיים בו?

  • מה נחשב כפידבק מהטבע על התנהלותינו? 

  • האם הנזק שהאדם גורם לטבע הוא שטחי בלבד וניתן לתיקון בקלות? איך זה שהטבע מסוגל להתאושש כל כך מהר? 

מקומו הנכון של האדם במאזן האקולוגי

  • מהו מקומו הנכון של האדם במאזן האקולוגי?

  • האם האדם הוא שליט הטבע, או חלק שווה ממנו כמו שאר החיות?

  • מהי השתלבות נכונה של האדם במרחב? 

  • לאחר הקורונה, ישנם אנשים שנמשכים לחיים פשוטים יותר. שפתאום רואים איך פגענו בטבע. האם זו הדרך הנכונה?

  • מהי מערכת טבע תקינה?

  • האם האדם הוא היצור הנעלה בטבע?

  • מה תפקידו של האדם במערכת הטבע? 

  • האם אנו יכולים להרגיש שייכים לטבע, חלק אינטגרלי מתוכו?

  • מדוע האדם חושב שהוא חזק מהטבע?

איך לתפקד נכון בטבע

  • מה זה אומר לחיות בהרמוניה עם הטבע?

  • איך ניתן לדעת, מהי ההתנהגות הנכונה בטבע, בעולם? על פי אילו חוקים האדם צריך להתנהל? 

  • מה מהתנהלות האדם ומעשיו פוגעים בטבע?

  • איך ניתן, לספק את צרכי האוכלוסיה הקיימת על פני כדור הארץ, וגם לדאוג לטבע? 

  • איפה עובר הקו העדין בין דאגה לצרכי האוכלוסיה, לדאגה לטבע? מתי לדאוג לאדם, ומתי לדאוג לטבע?  

  • מה הורס את הטבע ומה "מרפא" אותו? 

  • האם כדי לרפא את הטבע, צריכים לחזור אחורה מבחינת קידמת האנושות?

  • האם יש דרך לשמור על הטבע ובכל זאת לשמור על הקידמה?

  • יש הרבה נסיונות מצד ארגונים ואנשים בעולם לתקן את הנזקים שעושה האדם בטבע - זיהום , שיקום יערות, החור באוזון וכו'. מאמצים שנראה שלא נושאים פירות. מדוע הם לא הצליחו במאמציהם לשקם את הטבע?

  • האם הטבע צריך את עזרת האדם בשיקומו?

  • מהי צורת ההתנהלות הנכונה שיכולה להיות מצידנו, כדי לשמור על הטבע?

לחיות בהרמוניה עם שאר יצורי הטבע

  • האם בני האדם ובעה"ח יכולים לחיות באחווה, ללא התוקפנות הטבעית? אם כן, באילו תנאים זה יקרה? 

  • האם בטבע עצמו, בצורתו "הנקיה/ טהורה", אין תוקפנות?

  • איך חיות חוות את המין האנושי? 

  • מה גורם לחיות להתקרב? 

  • אנו רגילים לחשוב שצריך לפחד מחיות בר, אבל האם החיות פוחדות מאיתנו? מדוע החיות מתרחקות מבני האדם? 

  • בתקופה האחרונה, היו מקרים רבים, המנוגדים להתנהגות החיות הידועה. למשל, זאבים מטיילים בפארק הירקון לצד האנשים, חזירי בר משככים בבריכה ביחד עם אנשים. מדוע הם התנהגו כך ולא בתוקפנות? 

  • כיצד החיות מחליטות איך להתנהג כלפי האדם? האם הם מרגישות משהו בו, משהו באווירה הכללית? האם הם מקבלים דחפים כלפינו מהטבע מעבר לצייד והישרדות? 

  • מה יקרה כעת כשחוזרים להתנהלות הרגילה של האנושות - האם החיות יחזרו למקום הקודם? האם למשל חלילה נראה יחס תוקפני כלפי בני האדם?

  • מהם יחסי הגומלין הנכונים בין חיות לבני אדם?