צדק צדק תרדוף. כשבוחנים את התרבות היהודית המקורית רואים, שהמשפט והצדק היו מאבני היסוד שלה. על איזה עקרון-על הם היו מושתתים? מבט לשורשים, בשאיפה למצוא כיוון לפתרון הבעיות שמהן אנחנו סובלים.
בהתחלה של ההתחלה, תפיסת העולם של אברהם אמרה: כל הטבע הוא שלם, עגול, מאוחד. פועל בו כוח כללי אחד, אפשר לקרוא 'הטבע' או 'אלוהים'. האדם נמצא בתוך מערכת הטבע, וכדאי שיכיר את החוקיות הגלובלית שלפיה היא פועלת.
משם ואילך, כל החינוך היהודי היה מכוון לזה. מטרתו הייתה ליצור התאמה בין חוקי הטבע הכלליים לבין צורת קיומו של האדם, וכך להביא אותו למצב הכי בטוח, הכי מאוזן. כלפי עצמו, כלפי העם, כלפי העולם.
בתהליך ההתפתחות הזה כל אדם היה נעשה שופט, בודק, מברר, מבקר ומתקן, קודם כל את עצמו. ומפני שכל אחד קשור לאחרים, היה צריך האדם גם לעזור, להשתתף, להראות דוגמה לסובבים מה נכון לעשות ומה לא, כדי להגיע בכל רגע להתקשרות הדדית אופטימלית.
צריך לזכור שיצר לב האדם רע מנעוריו. האדם הוא יצור אגואיסטי, אגרסיבי במיוחד. תוסיפו לזה את הראש היהודי החכם, והרי לנו מתכון בטוח לבלאגן. לכן אנחנו, במיוחד, היינו זקוקים תמיד למערכת חינוכית חזקה, שתסדר את האדם ותעמיד אותו ביחס נכון לזולת בכל מצב ומצב. זה התחיל בהורים ובני המשפחה, המשיך לגני הילדים, בתי הספר וכן הלאה. במעגלים חיצוניים היו מצויות מערכות כמו בתי משפט ומשטרה.
כדי שיוכלו לעשות משפט צדק, היו הדיינים צריכים להתפתח לרמה שבה יכירו לעומק את חוקי הטבע הכללי, החוקים האינטגרליים, את טבע האדם ואת מגמת התפתחותו. המציאות כולה הייתה צריכה להיות פרוסה בפניהם מקצה לקצה, כך שיוכלו לקחת בחשבון כל פרט שעליו הם דנים, לזהות איפה נוצר חוסר האיזון, וכן לדעת כיצד ליצור השלמה, על ידי מה לתקן את הקלקול שהתגלה.
תפקיד מערכת המשפט היה להמשיך את האיזון שבכל הטבע, אל רמת היחסים שבחברה. הכיוון הכללי היה "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", ומעבר לזה "ואהבת לרעך כמוך". את כללי היסוד הללו לקחו חכמי התלמוד, ופירטו את אופני הביטוי שלהם בכל מיני מקרים.
בשונה ממערכות מוסר אנושיות, שמשתנות מחברה לחברה, מדור לדור, משנה לשנה, החוקיות האינטגרלית שנלמדת ממערכת הטבע היא קבועה. הדומם, הצומח, החי והאדם, כולם חלקים במנגנון אחד. החוקים שלנו דאגו ליצירת יחס נכון ולשמירת האיזון בין כולם, בפרט בין בני האדם. זאת משום שטיב ההתקשרויות בין אנשים פועל בעוצמה הכי חזקה על שאר הרמות בטבע, מביא איזון או חוסר איזון גם לכל חלקי הטבע האחרים.
בזמנינו, כדי לשרוד את המאה ה-21, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שהעולם נעשה מקושר מאוד, כולם תלויים בכולם, רוצים או לא, אבל היחסים בין בני אדם לא מותאמים למציאות הזאת. אנחנו יושבים בתוך אותה סירה, אבל לא מסוגלים להשלים עם כזו עובדה. האגו הגדול לא מאפשר לאדם להתחשב באף אחד, אפילו אם מעשיו יביאו לבסוף גם אותו עצמו לטביעה.
לא יעזרו לנו הגברת האכיפה וגם לא החמרת הענישה. המציאות גם מוכיחה שבתי סוהר לא מוציאים אנשים מתוקנים לחברה. הדבר היחיד שימנע הידרדרות מהירה הוא טיפול שורש. הקדמת תרופה למכה.
תכל'ס, אנחנו זקוקים למערכת הסברה רחבה, חינוכית-תרבותית, עמוקה ומקיפה, שתביא לכל אחד מאיתנו הבנה והרגשה בתוך איזו מערכת הוא נמצא. לאן מקדמת אותנו האבולוציה, איך צריכה להיראות חברה אינטגרלית שתהיה מותאמת לאינטגרליות שבכל הטבע. המין האנושי הוא חלק מהטבע, ועד כמה שנהיה מותאמים לכוחות ולחוקים שפועלים בו, כך נרוויח בגדול.
ונקודה אחרונה, למחשבה. הלבבות והמוחות שלנו גם הם חלק ממערכת הטבע הגדולה. זה אומר שגם אם בפועל אדם לא עשה למישהו רע, אבל היה לו רצון לפגוע, בכך הוא כבר הכניס לתוך רשת הקשר הכללית מטען שלילי. כל מחשבה נרשמת במאגר המידע הכללי, במחשב-העל של הטבע. בהתאם לזאת, המחקר והפיתוח העתידיים יתמקדו ביחסי הפרט והחברה. כל אדם יפתח ראייה רחבה, יעשה דין לעצמו, ויראה איך להשלים את מקומו הייחודי בפאזל של הבריאה.
שיהיה לנו בהצלחה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 183 – bit.ly/3NRHEil