לאיזה כיוון מתפתח הטבע הכולל? האם יש קשר בין חוקי הטבע לבין מערכות היחסים בינינו, בני האדם? מהו פוטנציאל ההתפתחות שקיים בפתגם הידוע "הֶרגל נעשה לטבע שני", ומדוע הוא שייך למשבר של ימינו?
מחקרים מדעיים מתמשכים מגלים, כי מרגע היווצרותו של היקום ב"מפץ הגדול" ועד ימינו, הוא נמצא בתהליך של התפתחות והשתנות, ולפי התחזיות כך יהיה גם בעתיד. המדענים טוענים כי היקום מתפשט, גלקסיות מתרחקות זו מזו או מתנגשות זו בזו, כוכבי לכת נוצרים ודועכים. אנו עדים גם לשינויים המתרחשים בכדור הארץ בעקבות התפרצויות של הרי געש, רעידות אדמה, התחממות והתקררות, תנועה של הקטבים המגנטיים ועוד.
אם נבחן את היווצרות החומר ביקום, נראה כי מהתחברות בין אטומים פשוטים של מימן והליום – נוצרו אטומים מורכבים יותר. אטומים שונים התחברו ביניהם ויצרו מולקולות. התחברות בין מולקולות פשוטות יצרה מולקולות מורכבות יותר, בעלות תכונות ותפקידים רבים יותר.
גם צורות החיים המוכרות לנו על פני כדור הארץ עברו תהליך דומה. תחילה נוצר התא החי הראשון, ממנו התפתח תא מורכב יותר, וממנו יצורים בעלי מספר תאים. מאלה החלו להתפתח יצורים מפותחים יותר, יעילים יותר, בעלי תכונות ויכולות מורכבות יותר. כך נוצרו צורות החיים המוכרות לנו כיום, הן הצומח והן החי.
ההשפעה של תהליכי ההשתנות בכדור הארץ עלינו, ברורה לנו. כולם, בני האדם כמו גם הצומח והחי בעולם, מושפעים מהשינויים הגיאולוגיים והאקולוגיים שעוברים על עולמנו. התלות שלנו בצמחייה ובבעלי החיים, גם היא ברורה לנו. אלא שבשנים האחרונות אנו מגלים שגם לנו, בני האדם, יש השפעה על השתנות עולמנו, על החי ועל הצומח שבו.
השפעתנו על הסביבה, כמו לדוגמה על שכבת האוֹזוֹן (שמגינה מפני קרני השמש) או על התחממות כדור הארץ, עדיין מעסיקה מדענים רבים. תהליכי עיור, תיעוש וכריתת יערות, הובילו לשינויים באחוזי החמצן באטמוספרה, ולשינויים דרסטיים בהרכבי אוכלוסיית החי והצומח באזורים שונים בעולם. כיום יותר מבעבר, אנחנו עדים לקשר ההדוק, להשפעה ולתלות שיש בין כל גורמי הטבע.
התבוננות מעמיקה מגלה, שבהתפתחות הטבע על כל רכיביו קיימת חוקיות אחת: כולם כמו מובלים לקראת בניית מערכת שבה כל חלקיה הרבים קשורים זה לזה, משפיעים זה על זה ותלויים זה בזה. אמנם רבים הם החוקים החלים על המערכת כולה, אך נראה שכולם יחד משרתים חוק התפתחות כולל אחד. חוק כולל זה נגדיר בשם "חוק ההתפתחות של הטבע".
*
הניסיון מראה שידיעת חוקי הטבע מסייעת לנו למנוע תקלות בשגרת חיינו, ומאפשרת להגיע להצלחות. הודות להכרת חוקים אלה אנחנו יודעים להתרחק מסכנות, מאירועים שליליים, משגיאות ומטעויות, ולהתקרב אל מה שיכול לתרום לנו באופן חיובי.
כאמור, ההתפתחות המדעית סייעה לנו לעשות את חיינו לנוחים ולטובים יותר. בזכות פיתוחים טכנולוגיים בחקלאות, אדם אחד יכול לייצר מזון עבור מספר רב מאוד של אנשים. כך המצב גם בתחום הביגוד, הבנייה ובכל שאר תחומי חיינו.
מסתבר אם כן, כי ידיעה מעמיקה של חוק התפתחות הטבע, תאפשר לנו להתנהל טוב יותר בעולמנו המתפתח, לחזות התרחשויות עתידיות בחברה ולהיערך אליהן מראש.
בעוד שהחי, הצומח והדומם מתפתחים ומתמזגים עם סביבתם הטבעית באופן אינסטינקטיבי, ללא כל יכולת בחירה, האדם הוא היחיד שיכול להתפתח מתוך הכרה. הבעיה היא שאיננו מרגישים תמיד עד כמה אנו קשורים לכל חלקי הטבע האחרים, ומהי מידת התלות ההדדית בינינו.
מהלך ההתפתחות שלנו מקדם אותנו בהדרגה לקשר הדדי הדוק יותר ויותר, בין אם נרצה בכך ובין אם לאו. נראה שאותו חוק שחל על כל גורמי הטבע, דוחף אותנו – כל בני האדם, כל המדינות, כל העמים וכל התרבויות – להיות קשורים יותר, זקוקים יותר זה לזה.
השאלה היא לאן הדבר מוביל? האם בסופו של דבר נגיע לחיבור כה הדוק בינינו, עד שנרגיש בפועל שכל אחד ואחד תלוי בכולם וכולם תלויים בו? האם נהיה ממש כמו גלגלי שיניים במערכת אחת? הרי תמונה זו נראית כה רחוקה ובלתי אפשרית! ובכל זאת, זהו בדיוק כיוון ההתפתחות שמתגלה כיום לעינינו.
קשר מסוג זה נתפס בינתיים כמנוגד לטבענו, ואיננו מסוגלים לקבל חוק כזה. אבל אם היינו מתחילים להרגיש באופן ממשי את טיבה של מערכת הקשרים הנוצרת בינינו, הייתה מתעוררת בנו באופן טבעי דאגה לשלום כולם. מתוך הבנת החוקיות הזו, היינו רוצים שיהיה להם טוב, ומצפים שגם הם יתייחסו אלינו בדרך דומה. במילים אחרות, הבעיה היא שעדיין איננו קולטים עד כמה הכול בעולם מקושר, תלוי זה בזה ומשפיע זה על זה.
*
ואיך נגיע להבנה כזאת?
כאן נכנס לתמונה המשבר הכולל שפוקד כיום את העולם. נקדים ונאמר, כי מטרת המשבר היא לנתק אותנו בכוח מהחיים שאליהם הורגלנו בעשרות השנים האחרונות. התרגלנו לעבוד הרבה, למכור הרבה, להרוויח הרבה, לבזבז הרבה; כל אחד חולם על בית בטוח כמו טירה, ומשתדל בכל כוחו להגיע לאיזו "כרית ביטחון" בבנק, שתבטיח כי לא יחסר לו או לילדיו דבר לעולם.
אבל עכשיו מסתבר שככל הנראה מגמה זו לא הייתה נכונה, כי המשבר הכללי שהולך ומתעצם "שובר" לנו את כל התכניות. לא רק מעמד הביניים והעניים, כלומר רוב האנושות, אלא אפילו בני העשירון העליון אינם מצליחים לחוש ביטחון אמיתי.
וכך, למרבית הפליאה, נראה שחוק ההתפתחות של הטבע מקדם אותנו לא לכיוון של הצלחה אישית, אלא לכיוון ההפוך. החוק הזה מאותת לנו שאת הביטחון, את השגשוג, את ההתפתחות האישית ואת התגשמות כל שאר חלומותינו – נמצא דווקא בקשר ההדדי בינינו.
התחושה בימינו אומרת, שאנחנו נכנסים לשלב חדש שבו מורגש לראשונה כי חוק אחד פועל על כולנו – חוק המאגד את כולנו יחד תחת "מטרייה" אחת. מעולם לא קרה באנושות שמדינות כה רבות וכה שונות, נמצאות במצב מדאיג דומה. בכל רחבי הגלובוס מתרחש תהליך של דעיכה כללית, ואין הבדל באיזה סוג של חברה מדובר, באיזו תרבות, דת או סביבה. גם האופן שבו החברה המסוימת מאורגנת, אינו משנה הרבה. פתאום, ענן גדול ירד על העולם כולו, והוא מתחיל לעטוף את כולנו יחד.
המשבר הכללי מסמן לנו שאין התאמה בין התנהגותנו כבני אדם, לבין מסלול ההתפתחות של הטבע הכולל. אנו פועלים כל אחד לעצמו, גם על חשבון אחרים, ואילו הטבע שואף לפתח מערכת קשר בעלת שיתוף והדדיות בין כל גורמיה. חוסר ההתאמה שלנו לחוק הטבע הזה גורם לחוסר איזון במערכת הכללית. וכמו בכל מערכת סגורה, חוסר איזון גורם ללחץ המבקש להשיב את האיזון. במציאות חיינו מתבטא לחץ זה בהתפרצותן של בעיות שונות ברחבי העולם המוכרות לכולנו: בעיות פיננסיות, מלחמות, מאבקים, מחלות, מגיפות, מכות אקלים ועוד.
נראה שאם אנחנו שואפים לחיים טובים יותר, עלינו לחשוב איך לפעול בהתאם לחוק ההתפתחות ולא בניגוד אליו. כמו במקרים אחרים, גם כאן עדיף ללכת יחד עם חוקי הטבע ולא נגדם. אם כל חוקי הטבע, כמו לדוגמה חוקי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה, הם מוחלטים ובלתי ניתנים לשינוי, סביר מאוד להניח שגם חוק ההתפתחות אינו ניתן לשינוי. משום כך, מוטב לנו להכיר אותו טוב יותר ולפעול על פיו.
*
נשאלת אם כן השאלה: מה עלינו בדיוק לשנות בתוכֵנו, כדי להיות מותאמים יותר לחוק הטבע הכללי? שהרי אם נימצא באיזון עם הטבע, ניתן להניח שנהיה במצב נוח יותר, מאוזן וטוב יותר, ולא נרגיש עוד לחץ.
וכאן אנו מגיעים לחקירת טבע האדם.
האדם מונע על ידי רצון – רצון לחיות, רצון להרגיש טוב, רצון ליהנות. יש לנו רצונות רבים, וניתן לסווג אותם באופן כולל לכמה סוגים עיקריים, ובהם נכללים כל יתר הרצונות. הבסיסיים ביותר שייכים לעצם קיום הגוף: רצונות לאוכל, למין, למשפחה, לקורת גג וכדומה. רצונות מפותחים יותר נובעים מהצד האנושי שבנו: רצונות לעושר, לכבוד, לשליטה ולידע. בסך הכול ניתן להגדיר את כל הרצונות האלה גם יחד, כרצון ליהנות ולקבל סיפוק.
כדי שנוכל להתאים את עצמנו למגמת ההתפתחות האנושית, עלינו לשדרג את דרך השימוש ברצון ליהנות שלנו, לכוון אותו לא רק לטובתנו האישית אלא גם לטובת האחרים. מדוע? כי אם החוק הכללי מקדם אותנו לעבר מערכת מקושרת, בעלת רכיבים התלויים באופן הדדי זה בזה, משמע שחובה עלינו להתחשב בכל פרט ופרט במערכת זו. ברמה האנושית, החוק הזה מחייב כל אחד מאיתנו להתייחס לשאר בני האדם כמו אל משפחה אחת משותפת.
אבל מתעוררת בעיה מעשית: כיצד מיישמים זאת? טבע האדם הרי בנוי אחרת. טבעי לאדם לחשוב על עצמו, על סיפוק צרכיו שלו, ולא לדאוג לאחרים. הוא יהיה אולי מוכן לחשוב קצת על אחרים, אם תהיה לו מכך תועלת כלשהי לעצמו. אך בעולם של היום יחס כזה לאחרים כבר אינו מספיק, כי הוא נוגד כאמור את חוק הטבע הכללי. לכן נדרש כאן שינוי.
ראו כיצד אנו מתייחסים לילדים שלנו, לדוגמה. במשפחה בריאה אדם חושב מיד על המשפחה כולה כעל גוף אחד. הוא אינו מפריד בין "אני" ל-"הם", כי יש "אנחנו" בלבד.
איך נתחיל אם כן להתרגל לתפיסה שהיא כה מנוגדת לתפיסתנו כיום? אין לנו ברירה, אלא להירתם כולנו יחד לבניית מערכת חברתית לטובת החינוך האינטגרלי. חינוך כזה יקשר בינינו, ויסייע במגוון דרכים להפנים שעלינו להתאחד.
*
אחד העקרונות המרכזיים של החינוך האינטגרלי הוא העיקרון "הרגל נעשה לטבע שני". אנו רואים בבירור מתוך ניסיון חיינו מהו כוחו של הרגל. אם בהשפעת הסביבה התרגלנו לבצע פעולות מסוימות בילדות או במהלך חיינו, אלה הפכו עם הזמן לחלק מחיינו, מעצם החזרה עליהן שוב ושוב.
על סמך עיקרון זה עלינו לבנות מערכת מחנכת וסביבה תומכת לכל אדם. דרך כלי התקשורת, דרך הסברים מגוונים והמחשות מסוגים שונים, אפשר ליצור אווירה חברתית חדשה של דאגה הדדית. בתהליך זה נוכל לעשות גם שימוש באמצעי מעניין ולא שגרתי, שיוכל לאפשר התפתחות וצמיחה. תתפלאו אולי לשמוע, אך הכוונה היא למעין משחק תפקידים.
במה מדובר? פשוט מאוד. יהיה עלינו להתנהג זה כלפי זה במודע ובאופן קבוע, כאילו אנחנו כבר דואגים לאחרים כפי שאנו דואגים לעצמנו. ומה נרוויח מכך? בעזרת המשחק המודע הזה של כולנו תיווצר בהדרגה סביבה חדשה, שבה כל אחד יספוג עוד ועוד התרשמויות חיוביות מהדאגה של כולנו לכלל החברה, וכך נבנה יחד הרגל חיים חדש.
משחק הוא הדרך והאמצעי להתפתח. כולנו יודעים כי ילדים גדלים ומתפתחים באמצעות משחקים. הם טועים ובונים מחדש, שוב הורסים ושוב בונים. אבל מתוך ההתנסויות המגוונות האלה הם גדלים, מתקדמים ונעשים חכמים ומבינים יותר. לא במקרה מקדישים אנשי חינוך ופסיכולוגים שעות מחקר רבות לפיתוח משחקים לגילאים השונים. למעשה, אין דבר רציני ומשמעותי יותר ממשחק. זוהי הדרך האפקטיבית ביותר לקדם את האדם, הן הצעיר והן הבוגר, והשיטה אכן מוכיחה את עצמה.
ומהו ספורט לדעתכם, אם לא סוג של משחק שמטרתו לפתח אותנו גופנית? הספורט הוא משחק שבו מאמנים אותנו לבצע פעולות גופניות על ידי תרגילים חוזרים ונשנים, ואלה מפתחים ומשפרים את הכושר הגופני ואת הבריאות שלנו. מסתבר שהכול מושג על ידי תרגול והרגל.
ההרגל פועל כמעט בכל תחום בחיינו. לדוגמה, אנשים שחיים יחד מתחילים להבין זה את זה, ואפילו בלי לדבר יש ביניהם מעין שיח פנימי הדדי. חיים משותפים תחת קורת גג אחת מרגילים אותם להרגיש זה את זה, ולהיכלל זה בזה.
*
העיקרון "הרגל נעשה לטבע שני" מאפשר לנו כיום לבנות את עצמנו לכיוון הרצוי. הוא יכול לסייע לנו לפתח צורות התנהגות חדשות שאינן קיימות בטבע המקורי שלנו, ואפילו אם הן מנוגדות לו. בעזרת הרגל נוכל לסגל אותן לעצמנו כטבע שני.
את טבענו המקורי קל לזהות כאשר נתבונן בהתנהגותו של תינוק. תחילה הוא מרגיש רק את עצמו. תוך זמן מה הוא מתחיל לפקוח עיניים, לשמוע משהו, להפעיל את חושיו ולקלוט את העולם. כל מה שהוא רוצה מהחיים ומהסביבה בתקופת ינקותו, שאימו תמלא את כל צרכיו.
כלומר, כבר מרגע הלידה מפעיל אותנו דחף בסיסי אחד – למלא את הרצונות שלנו עצמנו. וגם בהמשך שום דבר אחר אינו ממש חשוב לנו, אלא אם כן הוא משרת אותנו בצורה ישירה או עקיפה, מתוחכמת ככל שתהיה.
בעזרת העיקרון "הרגל נעשה לטבע שני" אנו צריכים לבנות כיום יחס חדש לזולת, יחס המבוסס על התחשבות מלאה באחר ודאגה לשלומו. באופן טבעי, אנו נמצאים כאמור במצב די רחוק מכך. אנשים רוצים כיום להרוויח על חשבון אחרים, ושרויים בהתנגדות זה לזה ובהתנגשות זה עם זה. אבל דווקא מתוך התמונה השלילית הזאת מתבהרת ההכרה שאנחנו מוכרחים לשנות כיוון, ולהתחיל לבנות מערכת קשר חיובית בחברה. הכוחות המתאימים לכך עומדים כבר לרשותנו, אך עלינו לדעת להשתמש בהם מתוך מודעות חדשה.
הגיע הזמן לטפל בניגודים ובחוסר ההתאמה המתגלים כיום, בין התנהלות המין האנושי לבין מגמת ההתפתחות שאליה מוביל חוק הטבע הכללי. בסופו של דבר, בכל מהלך חיינו אנחנו משתדלים להגיע למצב של התאמה ושל איזון. אם לדוגמה מגיע גל של קור או של חום, אנחנו משתדלים להביא את הקור או את החום לטמפרטורה מאוזנת. כאשר צוללים עמוק בים או מטפסים גבוה בהרים וחסר אוויר, צריך להשלים את החסר בעזרת אמצעים שונים, שוב, כדי לאזן את עצמנו עם הטבע. באופן דומה, כשנבנה יחסים מתוקנים ונתאזן בינינו, נתאים בזה את המין האנושי למה שדורש מאיתנו חוק ההתפתחות של הטבע. בדרך זו נזכה להרגיש שיפור, רגיעה והקלה בכל תחומי חיינו.
*
מעשית, עלינו לבנות תהליכים שבעזרתם ירגיש כל אדם ששלום החברה תלוי בו, ושלומו תלוי בחברה. במקביל, על החברה לספק לאדם דוגמאות חיות ליחס חדש ונכון כלפי הזולת. מדעי החברה מלמדים אותנו, שיצירת השפעה הדדית בחברה כלפי כל אחד מהפרטים שבה, יכולה לקדם את האדם מאוד.
בראש ובראשונה צריך הדבר לבוא לידי ביטוי בכלי התקשורת ובמערכות החינוך והתרבות. עלינו לפעול לקידום שיח חברתי על היחסים החדשים שיש לבנות בין בני אדם – בתכניות הטלוויזיה והרדיו, באינטרנט, בעיתונות, במוזיקה, בתיאטרון, בקולנוע, בשירה, בספרות, באמנות ובכל ערוץ ביטוי אחר שקיים.
אם נהיה מוקפים בהשפעה חיובית כללית, רחבה ועשירה כזאת, ונפגוש בדוגמאות חיות ליחסים טובים בין בני אדם – כל אחד מאיתנו יושפע מכך לטובה. מדובר באתגר יוצא דופן, כי בתהליך החברתי המדובר אנחנו נדרשים לחנך את עצמנו בכוחותינו אנו. מהלך כזה מחייב אותנו לחשוב מראש מהו העתיד הטוב שאליו אנו שואפים להגיע, ובהתאם לכך לבנות את המערכות המתאימות שיביאו אותנו אליו.
המטרה היא ליצור שיח תקשורתי ושיח ציבורי סביב ערכים חדשים. אך כאן חשוב להדגיש: תהליך זה לא יתרחש בדרך שבה פועלים כיום אנשי שלטון ובעלי השפעה אחרים, העושים שימוש מניפולטיבי בתקשורת לטובת האינטרסים הפרטיים שלהם. הפעם צריך התהליך החדש הזה להיבנות על ידי הציבור הרחב, מתוך הבנה משותפת של חשיבות השינוי התפיסתי שעל כולנו לעבור יחד.
עלינו להקים בצוותא את המערכת החברתית-חינוכית שתשרת אותנו ותפַתֵח את כולנו. כשנעשה זאת, נוכל להתקדם הן באופן אישי והן להעלות את החברה כולה לרמה חדשה. נתקדם בתהליך הזה צעד אחר צעד, בהתאם למוכנות שלנו. בכל שלב משלבי התפתחותנו נצטרך ליצור סביבה טובה עוד יותר – להרים מעט את הרף, כדי להמשיך להתקדם בפיתוח ההדדיות, ההתחשבות והערבות בינינו.
כך אנחנו נוהגים הרי בכל משחק. בכל פעם מרימים את דרגת הקושי, במטרה להתקדם ולפתח מיומנות גבוהה יותר. אך הפעם מדובר ב"משחק החיים" ממש – בקפיצת מדרגה איכותית בהתפתחותנו האנושית. כל פרט יהפוך לחלק פעיל במערכת החברתית, ויבנה למען אחרים סביבה חינוכית חדשה הדרושה להתפתחותם, ותוך כדי כך יתקדם גם בעצמו. זוהי הדרך שבה נוכל לפרוץ מתוך המשבר הגדול אל רמה חדשה של קיום, ולבנות את העולם הראוי לנו כבני אדם.