חיים חדשים

שיחה 785

מפוליטיקלי קורקט לשיוויון אמיתי

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן .1627.10 – אחרי עריכה

אורן: אנחנו רוצים לשוחח היום עם הרב לייטמן על תרבות הפוליטיקלי קורקט, שנכנסה אל חיינו מתישהו, השתלטה על המיינסטרים של התפיסה שלנו, של האחרים, על דברים שאנחנו יכולים להגיד ועל אלה שאנחנו מעדיפים לשמור לעצמנו. בואו נראה מאיפה זה בא, לאן זה לוקח אותנו בדרכנו אל חיים חדשים. טל, בואי תפתחי בבקשה.

טל: מדהים לקרוא עד כמה תרבות הפוליטיקלי קורקט משפיעה היום על החיים של אזרחים אמריקאים, במיוחד בקמפוסים ובאוניברסיטאות, ובכלל בכל העולם. אבל אני רוצה רגע לדבר על מה שקורה בארצות הברית, כי שם באמת יש משהו מאוד מאוד משמעותי שקורה. סאות'פארק היא אחת מסדרות האנימציה הסטיריות, שמאוד יודעת להוציא על פני השטח דברים שקורים, היא עשתה הרבה מאוד פרקים סאטיריים על העיוותים של הפוליטיקלי קורקט בארצות הברית. בעצם יוצרי הסדרה מתריעים על כך שהפוליטיקלי קורקט שנועד במקורו לבצע תיקון נכון וחיובי כלפי חברות שסבלו לאורך שנים ארוכות מרצח ושעבוד, אם זה אינדיאנים ושחורים או דיכוי של כל מי שחיו תחת הכיבוש הקולוניאלי, נשים, הדרה, הערות פוגעניות וכולי, באמצעות יצירת שיח קשוב ומקבל כלפיהם, הפך למופע מבהיל של סתימת פיות וציד מכשפות כנגד כל מי שיש לו פריבילגיות לכאורה כמו האדם הלבן שמעז להביע דעה שאינה מתיישבת בדיוק עם מה שנתפס היום כנאור ומתקדם.

ובאמת אנחנו שומעים דיווחים שבקמפוסים בארצות הברית אנשים מפחדים לדבר, מפחדים להישמע לא קורקטיים, אולי להיתקל באוכלוסייה ששייכת למיעוט כלשהו שייפגע מזה, ואחר כך אותו מרצה אפילו ייתבע או יאבד את משרתו. זה יוצר ממש אווירה שהיא כמו טרור ממש, אפילו ההיפך מאותו צדק חברתי שהיו רוצים להשליט, מדיניות של השתקה שמייצרת פחד. היום זה נמצא גם במוקד השיח סביב הבחירות בארצות הברית. מי שתומך בצד של הילרי קלינטון ושל השמאל טוען שטראמפ הוא בעצם פוגע בהרבה מאוד אוכלוסיות בצורת הביטוי שלו, אחרים אומרים שזה דווקא נכון שהוא עושה ככה. היום קומיקאים בארצות הברית מתלוננים על זה שההומור כבר מת ואי אפשר לצחוק יותר על אף אחד ועל שום דבר.

בקיצור, משהו מאוד מאוד מוזר קורה בחברה האמריקאית המערבית כתוצאה מתרבות הפוליטיקלי קורקט. והיינו רוצים לדעת ממך לאן אתה חושב שזה מוביל? לאן החברה האמריקאית הולכת עם המאמץ המאוד גדול הזה לשמר איזו תדמית לפחות, של שוויוניות וצדק חברתי, אבל בעצם גורם להרבה מאוד פחד ותסכול בקרב הרבה מאוד אנשים?

פחד ותסכול, את זה אפשר להבין כי זה באמת לא נותן לנו אפשרות להתקדם, להיות בקשר, לדבר יפה, נכון, פתוח זה עם זה. אנחנו לא יכולים לגלות כל מיני משקעים שיש בחברה האנושית, אנחנו לא יכולים לטפל בהם, כי בלי דיאגנוזה ברורה על מה שקורה, אי אפשר לחפש ולמצוא תרופה, ואפילו שיש לנו תרופה, לגלות שישנה תופעה כזאת זו כבר בעיה גדולה, בפרט שזה אפילו באוניברסיטאות איפה שאנחנו מחנכים את הדור הצעיר כאילו, הדור הבא, כולם יוצאים משם בצורה מעוותת. וזו בעיה גדולה.

מאיפה זה מגיע? זה מגיע מתוך זה שאנחנו לא יודעים איך להשתמש נכון באגו שלנו, הוא ניתן לנו כדי שנתקדם, אבל נתקדם יפה והכל, אבל כנגד האגו הזה צריך להיות כוח הטוב, חיבור בינינו כך שמצד אחד הכוח השלילי, ומצד שני הכוח החיובי. כוח חיובי אין לנו רק כוח שלילי, כל אחד רוצה להיות למעלה מאחרים לדכא את כולם בכמה שאפשר ולשלוט על כולם, את זה ברור לנו שיש בכל אחד ואחד, אבל מאיפה ניקח את הכוח החיובי?

את הכוח החיובי הזה אנחנו יכולים באמת לגלות בטבע, אם נרצה להתחיל להתחבר בינינו בכל מיני חברות, צורות, עיגולים מה שנקרא. יש חינוך שנקרא חינוך אינטגראלי או חכמת החינוך, חכמת החיבור. וחכמת הקבלה מדברת על זה ומלמדת אותנו מה לעשות. ואם אנחנו מגיעים למצב שאנחנו כן יכולים לגלות את הכוח החיובי, את כוח החיבור, אז אנחנו צריכים גם את הכוח השלילי ואז כל הפוליטיקלי קורקט הזה נופל, כי אנחנו צריכים דווקא לגלות בלי קורקט את כל הפשעים, את כל היחס השלילי שיש בינינו, וכשנגלה את היחס השלילי נוכל לאזן אותו עם הכוח החיובי, ואז החברה שלנו תוכל להתקדם בשני קוים, בעצם בקו השלישי שביניהם, כך שהכוח השלילי והכוח החיובי ישלימו זה את זה ואנחנו נתקדם.

כי אם עכשיו, אנחנו נניח עוצרים אפילו את הכוח השלילי ולא נותנים לו להתגלות, כי אין לנו את הכוח החיובי אז החברה לא מתקדמת.

טל: אבל בעצם מתגלה כוח מאוד שלילי, זאת אומרת יחד עם הדרישה הזאת לצדק חברתי יש המון אלימות, שנאה וכעס.

זה נמצא בטבע האדם.

טל: אותה שנאה?

כן, אז למה אנחנו צריכים לסגור את זה ולא לתקן? מה יוצא לך מזה שאת סוגרת? זה מתפרץ אחר כך בצורה של נאציזם, פאשיזם, שנאות כאלו ואחרות למיניהן ומביא למלחמות, שפיכות דמים ורצח.

טל: מה זאת אומרת, למה אתה מתכוון שאחר כך זה מסתיים בצורה כזאת?

כי את לא יכולה כל הזמן לסגור את השנאה הזאת בפנים, היא פעם תתפרץ ותביא לדברים נוראיים. או שאנחנו יודעים באיזו צורה להשתמש בה, שאני כן משתמש ברע שבי אבל בצורה כזאת שאף אחד לא יכול לבוא אליי בטענות.

טל: אני רוצה לקפוץ רגע לאירופה שאולי נמצאת בשלב מתקדם יותר מארצות הברית, שם גם מאוד מעניין מה קורה, כי אירופה היא כמובן הסמל של המערביות המפותחת הנאורה ושל תרבות הפוליקלי קורקט הליבראלית. ובאמת יש שם גלי הגירה מאוד מאסיביים של פליטים, בעיקר מוסלמים לתוך אירופה, ופחד מאוד גדול לדבר על הבעיה מצד הממשלה והתקשורת. מאוד מנסים לטשטש כל מיני מקרי אלימות שקורים, לא להגיד במילים ישירות שזה נעשה על ידי מוסלמים כדי לא ליצור את אותה שנאת זרים שפוחדים ממנה שהיתה במאה הקודמת.

זאת אומרת, יש פחד מאוד גדול מזה ולכן מייצרים אווירה שתנסה להתייחס יפה למהגרים, לקבל אותם, לכלול אותם ולא לעשות הכללה שאומרת שהם רעים.

ובזה אירופה קוברת את עצמה.

טל: אמרת קודם שזה יכול להביא להתפרצות של פאשיזם, ובאמת רואים שכנגד הניסיונות האלה פתאום צצות תנועות ימניות קיצוניות עם המון שנאת זרים והן הולכות ומתחזקות דווקא. אז האם זו דוגמה למה שאתה אומר.

בדיוק.

טל: למה זה ככה? למה הניסיון לייצר תרבות של פוליטקלי קורקט מביא דווקא להיפך?

כי את לא מטפלת בבעיה, את מסתירה אותה, אבל היא ממשיכה ובוערת בפנים. מצד אחד יש לך בעיה של המהגרים האלו והם לא משתתפים בכל אירופה בצורה יפה שהאירופאים חשבו אולי עליה, ומצד שני אירופאים רואים מה קרה ומה הם בעצמם הולידו, זו כבר בעיה שאי אפשר לעצור, האירופאים הביאו לחורבן על ידי הפוליטקלי קורקט שלהם. הם בעצמם הביאו לחורבן כתוצאה ממה שהם ייצבו בחברה האירופאית.

טל: ניסו לעצב תרבות נאורה והביאו חורבן?

היא לא נאורה. זה שאני מקבל כל אחד ואחד זה לא טוב. אנחנו רואים שלפי איך שנבראה החברה האנושית, לכל אומה יש מקום משלה ואם יש ערבוב תרבויות או משהו אז זה בצורה שמפקחים על זה, עושים את זה בצורה מוגבלת. וכאן לתת לעם אחד להיכנס לתוך עם שני זה תמיד יוצר בעיות וזו מכה לדורות וההתפרצות כתוצאה מזה תהיה גדולה מאוד, מלחמת עולם.

טל: אתה מדבר על חברה של שוויון, צדק ואפילו אהבה, וכאן אתה אומר שהממשלות האלה או האירופאים היו צריכים לא להכניס לקרבם אנשים במצוקה, אנשים שאם הם יחזרו למדינות שלהם אולי ימותו. איך אפשר מתוך תפיסת עולם של שוויון ואהבה בין אנשים להגיד שצריך לשלוח חזרה פליטים שיחזרו למדינות מוכות מלחמה?

אני הייתי לוקח איזה מקום, וברוך ה' לא חסר על פני כדור הארץ, והייתי מעביר אותם לשם, ובונה להם שם תנאים שהם יוכלו לחיות, להתפרנס, להקים את עצמם. ויש באנושות המון כוחות לזה ויכולות כדי לספק את זה. אני מבין שהאנשים האלה בורחים ממלחמה, מכל הבעיות שנמצאות שם, כן, אלה פליטים, אמנם יש לי מה להגיד על זה, אבל נניח שהם פליטים ושכוונתם נכונה אפילו ויפה, ואין להם ברירה, הכל נניח, אבל כשהם מגיעים לאירופה, קודם כל אני לא רואה שהם רוצים להשתלב באירופה, הם מגיעים עם התרבות שלהם ורוצים שהתרבות שלהם תשלוט על האירופאים. ואנחנו רואים את זה לפי מה שהם אומרים בפה גלוי. זאת אומרת, האירופאים הביאו כאן חורבן על ידי הגישה שלהם המודרנית הזאת, המעוותת, ולא תהיה להם ברירה הם יצטרכו לקבל את זה כמו שזה.

טל: מה בעצם הייתה הטעות שלהם בזה שהם הכניסו אותם?

הטעות היא בכך, שאם אני מכניס מישהו זר הוא לא צריך להיות זר. הוא לא צריך להיות כמוני אבל גם אני לא צריך להיות כמוהו. אלא אנחנו צריכים יחד לחבר איזה יחס, מצב חדש. זאת אומרת, אומה שיש בה הרבה עמים והם חיים יחד באיזו צורה הרמונית ביניהם, כל אחד יכול להישאר בתרבות משלו, במשפחה שלו, כמו שיש לנו בכל מדינה ומדינה טעמים שונים לכל אחד ואחד, אבל לכולם יש איזה גג אחד שהם שייכים לעם אחד.

טל: ומה בעצם קורה במפגש הזה בין התרבויות, כי יש פה מפגש בין התרבות המערבית הקלאסית האירופית והתרבות האסלאמית?

זו לא תרבות, זו דת, זה הרבה יותר מתרבות. ודת כשהיא מעורבת, אז אנחנו יודעים כבר ממלחמות דת שהיו לפני אלף שנה, שהן ממש מגיעות למצב ששוחטים זה את זה.

טל: זה מה שאתה צופה שיקרה באיזה שלב?

כן. האירופאים יהיו פשוט מחויבים לקבל את האסלאם ולהיות בעצמם שייכים לדת הזאת, או שישחטו אותם. פשוט מאוד.

טל: היית אומר שהתרבות המערבית של הפוליטקלי קורט, שבאמת מנסה מאוד לצייר משהו חיובי, אין לה כלים להתמודד עם תרבות שהיא מאוד מאוד שונה ממנה?

אין כלים כי הם הרסו את עצמם, הם סירסו את עצמם. הם קיבלו את הפוליטיקלי קורקט הזה כדבר הגדול ביותר, ולא מבינים שבזה הם עושים עוול לעצמם ולכל העולם. למה? אנחנו צריכים לטפל בפער בין האנשים, והפער הזה התגלה עכשיו כדבר הדורש תיקון, אבל התיקון שלו הוא "על כל פשעים תכסה אהבה", אנחנו צריכים לדעת איך להתחבר, ולא לומר שאנחנו שווים. אנחנו לא שווים, כולנו שונים, כולנו שונאים זה את זה, וכל אחד אפילו שונא את עצמו וכן הלאה. אנחנו צריכים לטפל בטבע שלנו האגואיסטי, צריכים לאזן אותו עם כוח הטוב, לא רק שהוא כוח הרע.

ואנחנו לא עוסקים בזה, אנחנו חושבים שאנחנו מסוגלים כך להמשיך לחיות, מה שיהיה יהיה, העיקר שאני שומר על הכיסא שלי ובינתיים אני יכול לשבת בפאב שלי ולשתות בירה ולאכול איזה חזיר עם יין צרפתי, וכן הלאה. זה עוד מעט לא יהיה. אם זה פוליטיקלי קורקט, אז אנחנו נסגור את כל החנויות, את כל בתי הקפה, את כל הפאבים, איך זה יכול להיות ששותים בירה ברחוב? שאוכלים חזיר ויין ברחוב? איך יכול להיות דבר כזה? וודאי שלא, אלא אירופה צריכה לקבל את כל חוקי השריעה. אם זה פוליטיקלי קורט, אז בוא נעשה את זה ככה. ויש מפלגות שלמות שאומרות שכך צריך להיות.

טל: זאת החולשה של הגישה הזאת, נכנסת כאן תרבות מאוד שונה שבעצם מנצלת.

מנצלת את הפוליטיקלי קורט הזה. כן, מנצלת. ונכון מנצלת. כי הגישה הזאת לא נכונה, היא לא מתקנת, היא רק מסתירה את הפער בין כולם.

טל: קודם קראת לזה באמת שקר, וגם שקר עצמי. זאת אומרת, יש כאן משהו שאנשים אולי לא מודעים לזה בעצמם, או לא רוצים להודות על עצמם.

האנשים מאלפים את עצמם, ש"כן, אני מתייחס לכולם יפה ואני יכול להסכים עם ההומואים, עם הלסביות, עם הטבעונים, ועם ה"ירוקים" וגם עם הסמים, הכל בסדר גמור". אם אני מתייחס כך למציאות, מצד אחד אין לי מה לתקן. מצד שני, כל הקלקולים שבאים ומתרבים, אין לי מה לעשות נגדם.

אורן: אבל מיהו שיגדיר מה זה קלקול? תחיה אתה כמו שאתה רוצה, טל תחיה כמו שהיא רוצה ואני אחיה כמו שאני רוצה. אתה לא תגדיר את הקיום שלי כמשהו שלילי, היא לא תגדיר את הקיום שלך כמשהו שלילי, "איש איש באמונתו יחיה", כך יכולים לחיות כולם בכפיפה אחת.

בכפיפה אחת לא, אל תגיד שכך כולם יכולים לחְיות, אלא כל אחד סגור בבית שלו, מפחד לצאת לרחוב, יכולים לבוא לכל אחד ולהתנפל עליו כי הוא לא מתפלל בחגים מוסלמים, כי הוא אוכל חזיר, הוא שותה בירה או יין, או שהולך גלוי ברחוב וכו.

אורן: לא, זה לגמרי לא פוליטיקלי קורקט זה ברור.

אלא מה זה?

אורן: זאת כפייה של תרבות אסלאם קיצוני.

זאת לא כפייה, כך זה נהוג אצלנו.

אורן: אצלך, אז תעשה אצלך, בבית שלך.

אסור לך להגיד לי מה לעשות.

אורן: נכון. אסור לי להגיד לך מה לעשות, וגם לך אסור להגיד לי מה לעשות, ולה אסור להגיד לי מה לעשות.

אבל אני אומר לך מה לעשות, ואל תגיד לי שזה אסור.

טל: אבל אתה צריך להתחשב בו. ואם זה פוגע ברגשות שלו כשאתה אוכל חזיר, אז אולי אתה לא תוכל לאכול אותו.

אורן: נשים את הדוגמה של האסלאם הקיצוני ואירופה בצד לרגע, כי אני רוצה להתבונן על זה בעין עוד יותר רחבה. אני רוצה להבין את תרבות הפוליטיקלי קורט בכלל, לאו דווקא בהתנגשות בין תרבויות, או בין עמים או ממוצאים שונים.

התרבות הזאת, של הפוליטיקלי קורט, נובעת מזה שאנחנו החברה האנושית, לא יודעת מה לעשות עם האגו שלה. כי כל אחד מאיתנו רוצה בשלו, בצורה הקיצונית.

אורן: מה רע בזה? כל אחד מיוחד. כל אחד שונה. "חיה ותן לחיות". אתה תהייה מיוחד כמו שאתה, היא כמו שהיא ואני כמו שאני. אף אחד לא ייתן ציונים לשני שהוא לא בסדר.

אם כל אחד היה חי בכפר נידח אחר, זה בסדר. אבל אם אנחנו חיים יחד בחברה, אז יש לנו בעיה. כי אנחנו נוגעים זה לזה, ואנחנו איכשהו אבל נכנסים זה לזה, וכאן יש בעיות. כל אחד שהולך ברחוב אסור לו להסתכל על אחרים, ואם אני מסתכל על איזו אישה, "זהו, אתה רוצה משהו, אתה פוגע בה". וההוא הולך איך שבא לו והוא מסריח, ואסור להגיד מילה אחת. זאת אומרת, אין לך אפשרות לבנות חברה, ובלי חברה אנחנו לא מסוגלים, אנחנו בכל זאת צריכים לחיות, לחנך את הילדים, אנחנו חיים בתלות הדדית זה לזה, אתה מגיע למצב שפשוט החברה מתרסקת. אלא כל אחד צריך לשבת במקום שלו, לקחת "עלה ירוק" וקדימה. ולא לראות ולא להרגיש את האחרים, אלא להיות מכונס בתוך עצמו.

אורן: רגע, אני רוצה להבין. אם אחד יישב בפינה שלו וייקח עלה ירוק, אחד אחר יישב בפינה שלו ייקח ספר תורה, שלישית תשב בפינה שלה ותהייה עם עצמה, אם כל אחד מהם יסכים לזה שיש גם קיום אחר, ולא ישים עליו תגיות וייתן לו ציונים "ההוא לא בסדר, ההיא לא בסדר", אלא ידאג איך הוא לא מזיק לאף אחד אחר ולא פוגע באף אחד אחר, אז העולם יכול לתפוס צורה מאוד יפה שבה יש המון גוונים.

מסכים איתך במאה אחוז.

אורן: וכל אחד נותן לאחר להתקיים, כמו בזר של פרחים.

כן. בטח. אבל...

אורן: אבל?

אני לא רואה את זה לא בדומם, לא בצומח ולא בעולם החי, ומכל שכן בין בני אדם. כי האגו נמצא ביסוד של הטבע שלנו, וכל אחד רוצה לשלוט על השני וכל אחד לא רוצה לראות בשני שוני, הוא לא מסכים לזה.

אורן: וכנגד זה בדיוק, באה התרבות פוליטיקלי קורט ואומרת "זה שאתה רוצה לשלוט בשני זה בסדר, את זה תספר לאשתך בבית", או אפילו את המשפט הזה היה אסור לי להגיד. אתה תשמור את מה שאתה חושב, את השאיפות שלך לשלוט בכולם ולעשות סדר ולתת לכולם ציונים, תשמור אותם לעצמך, תתפוצץ איתם, תלך לפסיכולוג, אני אחיה איך שאני רוצה והיא תחיה איך שהיא רוצה וזו זכותה, וגם לך יש זכות כזאת. וזה יהיה החוק העליון שלנו.

אורן, אתה צריך ללכת לממשלה, אם תתחיל כך לדבר לפני אנשים, הם יקנו את זה בטמטום שלהם, במוגבלות שלהם, ואתה תוכל לזכות להיות איזה שר או ראש ממשלה.

אורן: אז בוא תסביר לי, למה אתה חושב שזה טמטום? מה אני לא לוקח פה בחשבון?

הטבע שלנו הוא רע, אנחנו רוצים לנצל זה את זה. אל תגיד שאדם יכול להסתפק בזה שהוא יושב בבית ולא רוצה שום דבר מהחיים, מהעולם, מאחרים. הוא רוצה שכולם יהיו כמוהו, הוא רוצה שכולם יתנהגו כמוהו, הוא רוצה לשלוט עם הדעה שלו על כל העולם, זאת כל הבעיה. אתה לא מקבל בחשבון מי אנחנו. כל אחד רוצה להיות מלך החיות.

טל: האמת שזה נורא בולט היום ברשתות החברתיות. כשמסתכלים על דיונים בין אנשים, כל אחד אומר את הדעה הפוליטית שלו, וישר ברור שלא יצא מזה שום דבר טוב וכל אחד רק מנסה לשלוט בדעה שלו על האחר. זה אחד הדברים שבשבילי הם הכי מרוקני אנרגיה שיש, אני פשוט פוחדת להיכנס היום לדיונים עם אנשים על נושאים פוליטיים, כי ברור לי שאף אחד לא מוכן לוותר ונצא בזה בשן ועין. כי יש ממש רצון להשליט את הדעה שלי על אחרים, גם אם אני הכי נאורה והכי יפה. זאת אומרת יש כאן איזו בעייתיות.

אנחנו בזה גומרים את הכל, גם כלי התקשורת, הטלוויזיה, כל מה שאנחנו רואים, כל הפרשנים האלה, אין בזה כלום, כי אין על מה, אנחנו סירסנו את עצמנו.

אורן: מה האלטרנטיבה החברתית שאתה מציע, איזו תפיסה במקום תפיסת הפוליטיקלי קורט, שאתה אומר שהיא מנוגדת לטבע האדם כי כל אחד רוצה להיות מלך החיות ולשלוט על כולם, ויש לנו היום ריבוי גוונים, איפה שלא תסתכל יש גוון מיוחד לכל אחד, כל אחד הוא כמו עולם שלם. איך אנחנו מסדרים את החברה שבתוכה כל אחד שונה ומיוחד, כמו פרח מיוחד במינו, כך שאנשים יכולים לדור ביחד, איך?

אך ורק אם אנחנו נלמד איך אנחנו יכולים להתחבר יחד למרות כל ההבדלים בינינו, למרות כל מה שיש בינינו, שבזה כל אחד הוא בפני עצמו ואף אחד לא דומה לשני. זאת אומרת, בכל אחד יש אלף סיבות להיות שונה ושונא ודוחה ושולט על כולם. אתה לא רואה את זה אצלך במשפחה? ברוך ה' הילדים שלך הם לא פוליטיקלי קורט, נכון?

אורן: לגמרי לא, אפילו יש לי תאומים שהם לגמרי שחור ולבן, כל אחד זה עולם ומלואו, הפוך מהאחר. אז עכשיו בוא ניקח את המשפט הזה, את הכותרת, "נלמד איך להתחבר ביחד למרות כל ההבדלים בינינו". מה יש במילים האלה?

אם יש לך שיטה שהיא יכולה לעשות קשר בין בני אדם, למרות שהם כולם שונאים זה את זה, שונים זה מזה, רחוקים ביניהם בפנים, ואתה לא אומר להם להיות דומים זה לזה,הם לא דומים, הם נשארים כל אחד בתרבות, בחינוך, בכל מיני הרגלים משלהם, בדתות שונות, בכל דבר ממה שהם. ואחד הוא נגד האסלאם ואחד בעד, ואחד נגד הומואים ולסביות והשני בעד, וההוא רק בטבעונות וההם אוכלים חזיר ומה לא. איך ביניהם אתה יכול לעשות חיבור? כי החברה האנושית תוכל להתקיים אם אנחנו נהייה בחיבור. ובחיבור טוב, ביחס טוב, למרות שאנחנו נמצאים בשנאה פנימית בין כולם.

אורן: החיבור הטוב הזה בין שונים, הוא מנוגד לטבע האדם. כמו שהסברת קודם, אמרת שכל אחד רוצה להיות מלך החיות.

נכון. לכן אנחנו צריכים לגלות כוח שידע לחבר אותנו, למרות שאנחנו שונים.

אורן: איזה מין כוח?

זה לא יאומן שזה אפשרי.

אורן: לגמרי.

אז יש כזה כוח בטבע, הוא נקרא כוח הטוב, כנגד הכוח הרע. כנגד כוח האגו שלנו יש עוד כוח אחד, אותו צריכים לגלות. וחכמת הקבלה היא מיועד לזה, כדי לגלות לנו את הכוח הטוב. אברהם גילה את הכוח הטוב הזה בבבל, ששם היה בדיוק אותו משבר, שאנשים אפילו הפסיקו להבין זה את זה, אפילו לא שמעו, הפסיקו לשמוע זה לזה, כמו שהיום, אפילו עוד יותר. ואז הוא גילה שיש בטבע כוח שיכול לחבר, למרות שאנחנו כאלה, ומאז יש לנו את השיטה. לכן עכשיו שאנחנו כולנו נמצאים ממש רגע אחד לפני לחיצה על הכפתור האדום עם מלחמת העולם השלישית, בואו נממש את השיטה הזאת. יש כוח חיובי שהוא יכול לחבר בינינו למעלה מכל ההפרעות, "על כל פשעים תכסה האהבה", מגיעים ממש לפתרון הנכון והטוב. אין יותר, רק שתדע, אין יותר. אם לא משתמשים בזה, אנחנו מביאים את עצמנו להשמדה כללית.

טל: מתי אנחנו נבין שאנחנו זקוקים לשיטה כזאת, ושהפוליטיקלי קורט הזה הוא לא באמת התרופה?

או על ידי זה שאנחנו נפיץ את היכולת לתקן והאנשים יבינו, או על ידי מלחמות העולם, שהאנשים יבינו שאין ברירה. או מצד הרע או מצד הטוב. נשתדל להפיץ את הידיעה הזאת שיש את התרופה. ואם לא, אז המחלה תצטרך להתפרץ עד שהחולה, האנושות, תבין שאין ברירה. אבל קודם כל לגלות את התרופה.

(סוף השיחה)