חומר רקע לשיחות "חיים חדשים" מס' 784 - 785

האמת מאחורי הפוליטיקלי קורקט,

מפוליטיקלי קורקט לשוויון אמיתי

מטרות:

• מדוע קיימת תרבות של "פוליטיקלי קורקט" בעולם המערבי. מדוע התפתחה ומה מייצגת התופעה. מה תופעת הקורקטיות אומרת עלינו ועל הטבע שלנו: ממה אנו מפחדים, מה אנו מנסים להגביל, מפני מה אנו שומרים את עצמנו ואת החברה? מה ההשלכות של תופעת הקורקטיות בימינו, מתוך דוגמאות עדכניות של ימינו.

• מצב הפליטים באירופה: מה קורה במפגש בין שתי התרבויות הללו? כיצד השמירה על קורקטיות משפיעה על יכולתם של האירופאים להתמודד עם התופעה?

• כיצד מציעה חכמת הקבלה להגיע לתרבות נעימה שבה אף אחד אינו פוגע ברגשות האחר, מבלי יצירת הפחד מפני הלא קורקטי?  

זרימה:

• תרבות ה"פוליטיקלי קורקט" - הבנת התופעה

• התקינות הפוליטית באירופה

• התקינות הפוליטית בארה"ב

• התקינות הפוליטית ביחס ליהודים וישראל

תרבות ה"פוליטיקלי קורקט" - הבנת התופעה

הגדרה: תקינות פוליטית (political correctness, מקובל גם כשם תואר פוליטיקלי קורקט - politically correct) היא גישה שבאה למנוע שימוש בביטויים שיש בהם, למעשה או רק לכאורה, אפליה, סקסיזם, אנטישמיות, גזענות והומופוביה או פגיעה ברגשות של אוכלוסיות מסוימות. ביטוי הטומן בחובו טענה גלויה או סמויה, במכוון או בשוגג, בדבר הבדלים בין בני אדם באופן שעלול להיות מובן כפוגעני כלפיהם אינו תקין פוליטית.

עקרונות התקינות הפוליטית: לפי עקרונות התקינות הפוליטית יש לומר, לדוגמה, "אמריקאים-ילידים" ולא "אינדיאנים", "בן זוגי" ולא "בעלי", "אדם מבוגר" או "קשיש" ולא "זקן", "מאותגר שכלית" ולא "מפגר", "נמוך קומה" ולא "גמד", "מלא" ולא "שמן" וכו'. רעיון זה יושם בישראל שנים רבות לפני שזכה למינוח אמריקאי הולם, בהמלצה שלא לומר "כושי", אלא רק "אפריקאי" או "שחור". כמו כן, ביקורת על קבוצות שונות, למשל יהודים והיספנים, מתפרשת כאנטישמיות או גזענות סמוייה לכן יש להימנע מכל סוג של הכללה.

גישת התקינות הפוליטית מתבססת על רעיון השיח, לפיו השפה מעצבת את המציאות החברתית מצד אחד ומושפעת מיחסי כוח מצד שני. בהמשך לרעיון זה גורסת גישת התקינות הפוליטית כי אחת הדרכים להשפיע על עוולות חברתיות היא בשינוי השפה ודרכה שינוי השיח. בנוסף, התקינות הפוליטית מתבססת על זרמים לינגוויסטיים-אנתרופולוגיים הקובעות כי יש יחס ישיר בין הקטגוריות הלשוניות של שפה שאדם מדבר בה, לבין הדרך בה האדם מבין את העולם ומתנהג בו.

התקינות הפוליטית מתייחסת לא רק לשמות תואר של קבוצות וקטגוריות חברתיות, אלא בהיבט כוללני יותר, גם לדרך בה השפה מנכיחה דיבור גזעני, סקסיסטי, שוביניסטי, הומופובי וגילני (אנטי זיקנה). דוגמאות לביטויים שנאמרו בשיח הציבורי בישראל בשנים האחרונות ונוגדים את עקרונות התקינות הפוליטית הן: התייחסות שוביניסטית לאישה: "מיידלע, לכי לסרוג". התייחסות הומופובית: כינוי "מצעד הגאווה" "מצעד הבהמות". אנטי זיקנה: כינוי אישה מבוגרת "הזקנה הבלה". התייחסות סטריאוטיפית וגזענית: "הצ'חצ'חים הם במצודת זאב. הם בקושי שין-גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא", על תומכי נתניהו - "אספסוף מהשוק", "המרוקאים הם העדה הכי פרובלמטית. אין להם סקרנות לדעת מה קורה סביבם".

ביקורת: בשל השפעתה הנרחבת של התקינות הפוליטית על צורת הביטוי הפוליטית, ישנם קולות, מכיוונים שונים, המתנגדים לעצם התקינות הפוליטית או לעוצמתה. היוצאים נגד גישת התקינות הפוליטית, רואים בה צביעות והתעלמות מן המציאות, כמו גם עיוות מלאכותי של השפה, ואינם סבורים כי שינוי הכינוי של מגזר מסוים יתרום לשינוי מצבו העגום. לטענתם, הדימוי הירוד של הכינוי נובע מן המצב הירוד של הקבוצה וגם הדימוי של הכינוי החדש ידרדר אם לא ישופר מעמד הקבוצה.

בנוסף, לטענתם, בשל עקרונות חופש הביטוי, יש לאפשר אמירות סקסיסטיות, שוביניסטיות, סטריאוטיפיות, הומופוביות וגזעניות. איש הימין ויליאם ס. לינד, מנהל המרכז לשמרנות תרבותית בארצות הברית, אף מרחיק לכת וטוען שהתקינות הפוליטית נוקטת באותן שיטות שבהן נקטו המשטרים הטוטליטריים של ברית המועצות, גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית וסין הקומוניסטית, בהשתמשם בשיטות "שיחדש" אורווליאניות. רבים גם סבורים שבקמפוסים של אמריקה מופעל טרור כנגד כל מי שסוטה מן "התקינות הפוליטית". לעומתם, יש המטילים ספק בעצם קיומו של לחץ ממשי לשימוש בתקינות פוליטית, ומוסיפים כי גם אם קיים לחץ שכזה, הרי שאין בו כל חדש.[2] לדעתם של לינד ואחרים, הציבור צוחק על תופעה זו ואיננו מבחין בסכנותיה מאחר שהיא מכונה "תקינות פוליטית", אולם, התופעה גדלה ומבקשת להרוס את כל מה שמוגדר כחופש וכתרבות שלהם. ביקורת נוספת היא על היישום של התקינות הפוליטית, המביאה לפעמים גם לתופעה של תיקון יתר. בעונה ה-19 של סדרת האנימציה הסאטירית סאות'-פארק הופנתה ביקורת רבה על התקינות הפוליטית בארצות הברית, בעיקר באמצעות דמותו של "המנהל פי.סי" (ראשי תיבות - פוליטקלי קורקט).

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA

• מדוע התפתחה במדינות מערביות מפותחות תרבות של "תקינות פוליטית"?

• כלפי חוץ אמנם יפים ומנומסים אך בפנים הפוכים מכך. האם זהו בעצם משחק שעוזר לנו להתקדם ולהגיע לרמות המוסר והסטנדרטים הגבוהים שראוי שהחברה שלנו תגיע אליהם?

• מאיפה נובע הצורך שלנו בתרבות כזו? ומה התרבות הזו אומרת עלינו?

• מדוע התרבות הזו שכיחה בעיקר בקרב משכילים, מערביים?

• לפחות למראית עין, תרבות התקינות הפוליטית מראה שיש שאיפה נאורה לצדק חברתי ולחברה שתהיה טובה יותר והוגנת לכל חלקיה, להוקיע גזענות, סקסיזם ושנאה. האם זו מגמה נכונה? האם יש בעיה בכך?

• מדוע אנו פוחדים להגיד את הדברים שאנו באמת חושבים, אפילו לעצמנו?

• מה יקרה ללא תרבות של תקינות פוליטית?

• האם כדאי פשוט להגיד את האמת כמו שהיא?

• האם חשובה הכוונה מאחורי המילה שאומרים או איך שהיא נתפסת כלפי אדם מסויים?

השפעה ותוצאות התופעה:

• האם  שיח המתבסס על תקינות פוליטית משיג את המטרה שלו?

גישת התקינות הפוליטית מתבססת על רעיון השיח, לפיו השפה מעצבת את המציאות החברתית מצד אחד ומושפעת מיחסי כוח מצד שני. בהמשך לרעיון זה גורסת גישת התקינות הפוליטית כי אחת הדרכים להשפיע על עוולות חברתיות היא בשינוי השפה ודרכה שינוי השיח.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA

• האם שפה יכולה לעצב מציאות?

• כיצד מילים משפיעות על מחשבות?

• כיצד מילים משפיעות על התנהגות?

• האם שפה מעודנת של "פוליטיקלי קורקט" יכולה להשפיע על היחס שלנו אחד לשני? - האם זה משנה את היחס שלנו כשאומרים "אדם מבוגר" / "קשיש" ולא "זקן", "מאותגר שכלית" ולא "מפגר", "נמוך קומה" ולא "גמד", "מלא" ולא "שמן",  "אפריקאי" או "שחור" ולא "כושי" וכדומה?

• האם שינוי השיח הוא דרך מתאימה להשפיע על עוולות חברתיות? מדוע?

• מדוע, למרות השימוש בתקינות פוליטית, אנחנו לא מצליחים לייצר שיח שוויוני ומכבד את כולם?

• האם יש דרך ליצור מצב בו השיח ה"תקין פוליטית" יוביל לכוון חיובי? מה צריך לעשות או לשנות בשביל זה?

• לאן מובילה תרבות התקינות הפוליטית?

• האם תקינות פוליטית היא השלב הבא, שדרוג של כללי הנימוס או שהיא משהו אחר?

• איזו חברה תצא מהתרבות הזו? איזה אנשים גדלים כעת? איך הם יראו את העולם? האם דרך המחשבה שלהם תהיה שונה מאשר בעבר?

• מה קורה לדחפים השליליים של האנשים בחברה כזאת?

• מה קורה לדחפים החיוביים?

תרבות ה"פוליטיקלי קורקט" באירופה

• אירופה ניצבת מול מצב מאד מעניין. תרבות התקינות הפוליטית של המאופקת, נתקלת בתרבות האיסלאם השונה ממנו באופן קיצוני. מה קורה במפגש בין התרבויות?

• הפוליטיקלי קורקט בא להגן על כל מי שנחשב "קבוצה מוחלשת", מיעוטים למשל. אבל איך מגיבות "הקבוצות המוחלשות" בעצמן לגישה הזו? כיצד היא משפיעה דווקא עליהן?

• מתי נכון להשתמש ב"פוליטיקלי קורקט" ומתי לא?

• מתי תרבות ה"פוליטיקלי קורקט" יכולה לפגוע באלו המשתמשים בה? איפה עובר הגבול?

• כיצד התקינות הפוליטית באירופה משפיעה על היכולת של האירופאים להתמודד בצורה טובה עם משבר הפליטים?

• דווקא לנוכח ההתעלמות של הממשלות, המדיה, והתקינים פוליטית מבעיית הפליטים, מתחזקים באירופה כוחות קיצוניים שקוראים בבוטות לטיפול במשבר תוך ליבוי של שנאת זרים ונטיות פשיסטיות. מדוע זה קורה כך? מה הסכנה?

• מה יכולה להיות אלטרנטיבה למדיניות התקינות הפוליטית, מבלי ללכת לקיצוניות השנייה של פשיזם ושנאת זרים?

• האם קיים קשר בין תקינות פוליטית ושנאה?

• האם התקינות הפוליטית באמת מטשטשת את ההבנה של האירופאים את מצבם? האם נכון "להאשים" את התקינות הפוליטית במצב זה?

• יש שאומרים שהאירופאים עדיין ב"פוסט טראומה" ממלחמת העולם השנייה, מהפשיזם ששלט בהם ומעשי האכזריות הבלתי נתפסים שבוצעו, ולכן הם מנסים בכל כוחם לשמור על גישתם הקורקטית, הליברלית ו"אוהבת האדם", ולהימנע מכל פעולה או התבטאות שיתקרבו לאותה שנאת זרים ואלימות ששרתה בהם אז. האם גישת ה"פוליטיקלי קורקט" באירופה נובעת מנקיפות מצפון על אירועי עבר?

• כיצד האירופאים יכולים לשמור על אירופה מהתדרדרות לאותו מצב, מבלי לסכן את תרבותם וקיומם?  

תרבות ה"פוליטיקלי קורקט" בארה"ב

• כיצד התרבות האמריקנית בימינו מושתתת ומושפעת מהתקינות הפוליטית?

• האם המצב הנוכחי בארה"ב עומד להשתנות?

• האם נכון כי הבחירות הנוכחיות בארה"ב משמעותיות ועומדות בסימן פרשת דרכים?

התקינות הפוליטית ביחס ליהודים וישראל

• מדוע הגענו למצב כזה שתמיכה בישראל היא כל כך לא קורקטית בעיני רוב האנשים? כיצד ישראל הפכה למנוגדת כל כך למה שנתפס כנכון וקורקטי?

• כיצד זה משפיע על יהודים בחו"ל?

• כיצד יהודים בחו"ל צריכים להגיב לכך?

• האם יש סיכוי שישראל תחזור להיות פוליטיקלי קורקט בעיני העולם? האם עלינו לשאוף לכך בכלל?

• נראה שתמיד היו יהודים מעורבים בתנועות אידיאולוגיות שונות, ומנסים "לתקן את העולם" לפי הבנתם. מדוע?

תקינות פוליטית בישראל:

לטענת המצדדים בתקינות הפוליטית החברה הישראלית כחברה מערבית, אשר שואפת לנאורות, משופעת בזהויות אשר בחלקן מתבססות על מוצא עדתי מגוון, אבל השפה לא התפתחה. דבר שהוביל לחשיבה סטריאוטיפית וגזענית. בשל כך יש צורך לאמץ עקרונות של תקינות פוליטית בשביל לקדם שיח ענייני ומכבד שמכיר בנוכחות המיעוט.

https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA&veaction=edit&vesection=4

״כישראלים, אנחנו אוהבים שהכל גלוי ופתוח על השולחן. אם מישהו גזען אנחנו רוצים לדעת מזה. גם אם מישהו שונא ישראל אנחנו רוצים לדעת מזה. אנשים צריכים להיות דוגרי, בלי משחקים ובלי להיות מזוייפים.

http://m.ynet.co.il/Articles/4692992

״ישירות נתפסת כדבר חיובי, כמעט מלה נרדפת ליושר ואמת. הביטוי "אני אדם ישיר ואומר לכל אחד את האמת בפנים, לא משנה עד כמה היא חמורה" – מאוד שגור בעולם העסקי. הישירות הזו, לפיה לא חוששים לומר את האמת, נתפסת כתכונה חיובית של מנהל. אולם ישירות, במקרים רבים, נותנת לגיטימציה לבוטות, לעיתים גם לבוטות המלווה בקול רם, בצעקות, בכעס, בציניות ואפילו בלעג. המטרה, לפי תפיסה זו, היא הישירות, והיא מקדשת את כל האמצעים. הרי ישירות היא דבר טוב, דבר אמיתי, מעידה על יושר פנימי.״

http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1000651366

• מה אנו מסתירים מעצמנו על ידי התקינות הפוליטית פה בישראל? איך זה צריך להשתנות?

• האם קיים משהו ייחודי באופי היהודי / הישראלי בהקשר זה?

• האם לניסיונות להשריש בארץ תרבות של פוליטיקלי קורקט יש סיכוי להצליח?

• מדוע אנחנו הישראליים "דילגנו" על הגישה הפוליטיקלי קורקטית? מה מיוחד בנו בעניין זה?

• האם זה טוב או רע שאין לנו פילטרים?

• איזו תרבות שיח צריכה להיות בישראל?

• כיצד נכון לחנך את ילדינו ואת החברה בכלל לשיח נכון? מה עלינו ללמוד?

• מה הם הפילטרים הנחוצים כדי שנדבר בכנות אך בלי לפגוע?

• מהי הדרך הנכונה להתנהגות בחברה? להיות כנים? להגיד מה שחושבים? להסתיר מחשבות ודברים לא נעימים?

• האם יש כללי נימוס או התנהגות שיכולים לעזור ליצור אוירה טובה וכנה בין אנשים?

• האם הכוונה בישירות היא כמו הביטוי "פיו וליבו שווים"? האם נוכל להגיע לכך ואיך?

• כל הנסיונות לתיקון העולם עד היום לא הצליחו. אם אפילו נסיונות לשנות את דרך המחשבה וההתבטאות לא יצליחו לתקן את חוסר הצדק והרוע שבחברה האנושית - אז איזו תקנה יש לנו? האם יש דרך אחרת?