השפעה חברתית

פרק 306|27 פבר׳ 2014

תיוגים:

חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 306

השפעה חברתית

כללי: פסיכולוגים חברתיים מעוניינים בתפקיד שיש להשפעה חברתית על התנהגות ועל קבלת החלטות. נושאים כמו הפסיכולוגיה של השכנוע, לחץ חברתי, קונפורמיות וציות הם רק כמה מהנושאים הנחקרים בתחום זה של הפסיכולוגיה החברתית. מחקרים עזרו לחשוף את עוצמתן של השפעות חברתיות וגילו דרכים לעזור לאנשים להימנע מהן. nature vs nurture- הוויכוח הגדול בספרות, האם אנחנו תוצר של הגנים או של הסביבה?

מטרות:

להבין לעומק את המידה שבה החברה משפיעה עלינו בהתבסס על מחקרים וידע ממדעי החברה.
מכיוון שזה נושא שמאד קשה לאנשים לקבלו בהתחלה, המטרה בתוכנית הזו היא לבחון כיצד ניתן להביא אדם לתובנה שהוא מושפע מהסביבה בצורה הטובה ביותר. לכן אנחנו לוקחים משפע המחקרים וההוכחות שיש בפסיכולוגיה החברתית ומוסיפים לה פרטים ודוגמאות שיעזרו לצופה להבין את מנגנון השפעת הסביבה עליו וכיצד הוא יכול בכל זאת לשנות לטובה.

להראות עד כמה (!!!) אנחנו מושפעים מהסביבה בכל דבר קטן, מילים, מחמאות, הערות שליליות, התנהגות פיסית, פרצופים, התנהגות לא מודעת, חיקוי, הדבקה רגשית, נוירוני מראה, להבין איך זה פועל, למה זה ככה, איך לעבוד עם זה נכון (במקום העבודה), איך להשפיע בצורה חיובית על הסביבה שלי, איך לא להיות מושפע מדברים.
אופנה לאורך ההיסטוריה. מרכזיות האופנה בחיינו, ילדות בנות 13 שמוכרות את גופן תמורת ג'ינס ואייפון.

זרימה:

מהי השפעה חברתית?
בירור היחס שלנו להשפעה חברתית
בירור המקום של הפרט בסביבה
כיצד להשתמש בהשפעת החברה לטובה

פתיחה:

יש שורה מאד מוכרת משיר של שאול טשרניחובסקי: "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו". שאומרת שהאדם הוא איזו שהיא השתקפות של סך ההשפעות שהוא ספג בילדותו ולאורך חייו מהסביבה שלו. יש היום הרבה מחקרים שמאששים את האמירה הזו. רובינו מכירים את השורה הזו, ומכירים בכך שהסביבה משפיעה, אנחנו רואים את זה מסביב, בתרבויות השונות, בנרטיבים הלאומיים. אבל אולי אנחנו לא באמת מבינים עד הסוף עד כמה זה נוגע בנו ביום יום, בכל מצב, במשפחה, בעבודה, ברחוב, בחשיפה לתקשורת, איך בדיוק הסביבה משפיעה ואיך אנחנו יכולים ללמוד מכך על החיים שלנו, ועל איך להיות מאושרים.

סביבה היא: מכלול הגורמים שאינם תורשתיים המשפיעים על התפתחות האדם, אישיותו וכישוריו. גורמים אלו כוללים את כל הגירויים החיצוניים שהאדם יכול לקלוט במערכת החישה שלו, האנשים השונים שאיתם הוא בא במגע, מאפייני התרבות והחברה שבה הוא חי ועוד. בהתסכלות רחבה: לכל חברה/מדינה יש קנה מידה למה מקובל ומה נחשב בעיניה ולפי זה התושבים/אנשים בונים את עצמם ביחס למה שנחשב...

אנחנו מוקפים כל הזמן גירויים מהסביבה. חלקם תופסים את תשומת ליבנו במודע, וחלקם לא. אנחנו לא מסוגלים לעבד את כל המידע הזה, ולהעביר אותו לזכרון, לכן יש מערכת קוגניטיבית שבוררת את הפרטים החשובים לפי תבניות שיש לנו למה חשוב ומה לא חשוב. בד"כ אלו תבניות שרכשנו מהסביבה, וכך הסביבה קובעת הרבה מאד מהתפיסות והצורה שבה אנו רואים את עצמנו והמציאות שלנו.

בפסיכולוגיה חברתית השפעת הסביבה או "השפעה חברתית", מתייחסת לדרכים בהן אנשים משפיעים זה על זה. זה כולל שינויים בעמדות, אמונות, רגשות והתנהגות הנובעים מהערות, פעולות או אפילו עצם הנוכחות של אחרים. אנו משמשים תדירות כמטרה לניסיונות השפעה חברתית של אחרים. כדי שנוכל להסתדר בעולם אנו נדרשים לדעת מתי להיכנע לניסיונות ההשפעה של אחרים ומתי ואיך להתנגד להם. כמו כן, עלינו לרכוש מיומנות בניסיון להשפיע על אחרים.

http://www.google.com/url?q=http%3A%2F%2Fhe.wikipedia.org%2Fwiki%2F%25D7%25A9%25D7%25A4%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%259C&sa=D&sntz=1&usg=AFQjCNG5FjAzxEeU8T1FMWCh5N2zcE-5oQ

בשנים האחרונות ישנם יותר ויותר מחקרי מוח שמראים כיצד אנחנו באופן אינסטינקטיבי מרגישים את מה שאחרים מרגישים. נוירוני המראה במוח שלנו מגיבים לאחרים כמו למראה. מחקרים על הדבקה רגשית מראים שאנחנו מושפעים מהבעות פנים וממצבי רוח של אחרים. זה משהו שעוטף אותנו כל הזמן, ונראה שאנחנו לא מספיק מודעים אליו.

היינו רוצים להבין מהו המנגנון הזה שגורם לנו להיות מושפעים מאחרים, איך אנחנו מופעלים דרכו ובעיקר מה יש לשיטה האינטגרלית להציע לנו כדי להשתמש בו נכון.

מהי השפעה חברתית?

שאלת פתיחה:

מהי השפעה חברתית? באיזה אופן הסביבה משפיעה עלינו בני האדם?

איך השפעה חברתית עובדת, האם יש חוקיות למנגנון הזה?
ברמה יותר עדינה- מחווטים לחיבור: נוירוני מראה, הדבקה רגשית, כל אלה מנגנונים טבעיים שנמצאים בנו שגורמים לנו להיות מושפעים מהסביבה מה בעצם קורה לנו כשאנחנו בסביבה ,מדוע אנחנו כ"כ מושפעים ממה שסביבנו?

אמצעיה של ההשפעה החברתית מגוונים והיא מתנהלת על ידי מתן דוגמה אישית, על ידי שכנוע והנמקה בדרך ההגיון והמדע, על ידי תעמולה והצגת דברים מגמתית, על ידי איום בשימוש בכוח ובנקיטת אמצעי תגמול.

ההשפעה החברתית מופעלת באמצעות צינורות שונים, החל ממגע אישי בלתי פורמלי ועד אמצעי תקשורת המוניים (עיתונים, רדיו, טלוויזיה). בחברה התעשייתית פועלים בדרך כלל שני צינורות אלה ביחד: אמצעי התקשורת ההמוניים משפיעים על "מנהיגי דעת הקהל" המקומיים, ועל ידי מגע אישי מועברת השפעה חברתית זו אל חברי קבוצותיהם הראשוניות.

מצב ההשפעה הוא איפה בעל מבנה אסימטרי: למשפיע נודע בדרך כלל מעמד חברתי עדיף על זה של המושפע, מעמד זה מקנה לו את הסמכות הנחוצה כדי שהשפעתו תהיה יעילה. הסיכויים להצליח טובים יותר במצבי מעבר, בהם חסרה לפרט אוריינטציה ברורה והכוונה עצמית לגבי הפעולות וההתייחסויות הצפויות ממנו, והוא צופה לקבלן מידי אליטות משניות שונות שעימן הוא בא במגע.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA

קיימים סוגים שונים של השפעות חברתיות המייצרות דפוסי תגובה שונים של פרטים:

קונפורמיות: שינוי באמונות או בהתנהגות של האדם בעקבות לחץ (אמיתי או מדומיין) מאחרים. לחץ יכול להיות מרומז. כאשר, למשל, אדם בוחר בגד מסוים כי כולם לובשים אותו. ויכול להיות מפורש. כאשר, למשל, אדם מעשן סיגריות כי כולם לוחצים עליו לעשות זאת. לחץ מפורש נכנס גם להגדרה של היענות.
היענות (Compliance): תגובה חיובית לבקשה מפורשת של אדם אחר. אדם זה יכול להיות אדם בעל השפעה עליך (לדוג’, מעביד) או בדרג זהה לך (לדוג’ חבר). קשה יותר לגרום להיענות מהסוג השני, ולכן אילו ניסיונות שצריכים להיות מתוחכמים יותר.
ציות (Obedience): כאשר במערכת של יחסי כוח לא-שוויוניים האדם הפחות חזק נכנע לדרישות, ולא לבקשות, האדם חזק יותר.

http://textologia.net/?p=12089

דוגמה אישית להשפעת הסביבה: תרגיל המחמאות לנעליים של החברים. במפגש של החינוך האינטגראלי עשינו תרגיל בו כל אחד נתן מחמאות לנעליו של המשתתף שישב לימינו. כולם הקשיבו במעגל למחמאות, ושמתי לב איך אחרי כל פעם שמישהו החמיא לנעליים כלשהן, גם אם הן היו סתמיות או פשוטות לטעמי, חינן עלה בעיניי ופתאום גם אני יכולתי לראות את יופיין וייחודיותן, פשוט כי מישהו אמר מילים יפות, אפילו שזה היה בצורה מלאכותית, אפילו שכולנו ידענו שזה משחק.

מהו כוחן של מילים ?
כיצד מילים משפיעות עלינו לטובה או לרעה?
כיצד מחמאות משפיעות עלינו? מדוע כ"כ קשה לנו שלא להיות מושפעים מהן?

מסביר למה אופנה ופרסום זה דבר כל כך חזק- אנחנו עושים הרבה דברים מוזרים בגלל שזה אופנתי.. נשים נועלות נעלי עקב למרות שזה ממש לא נוח למשל וגם לא בריא. אבל כולם עושים את זה, אז גם אנחנו. ביפן בנות משלמות כסף כדי שיגרמו לשיניים שלהן להיות פחות ישרות ומושלמות. טרנד חדש באפגניסטן: מאות נשים עברו ניתוח אף כדי לקבל מראה אף ארוך יותר..

בכלל אופנה זה דוגמה בולטת להשפעת הסביבה. אופנות מוזרות והמקור שלהן

http://www.cracked.com/article_20488_5-ridiculous-modern-fashions-with-badass-historical-origins.html

אנחנו משכנעים את עצמנו שאנחנו חסינים בפני השפעות הסביבה אך האם בפועל אנחנו יכולים להתנגד לכך?
איך השפעה חברתית עובדת ברמה פסיכולוגית?האם זה רק מאדם בעל מעמד גבוה יותר ממני, או שאני מושפע מכל אחד?
מדוע אנחנו נהנים ומתחזקים מהערכה של אדם זר, אפילו על פעולה פשוטה שההערכה עליה אינה נחשבת? (אין נביא בעירו, דווקא אדם זר לפעמים משפיע עלי יותר מאד קרוב בדעה שלו)
מי משפיע עלי יותר? הסביבה הקרובה, מי שאני דווקא מעריך יותר, מי שכולם מעריכים וכולי.
מה קובע את התגובה של אדם להשפעה של הסביבה עליו? (האם ניתן לדעת זאת מראש?)

לחברה שמקיפה את האדם מעגלים שונים, ובהתאם גם השפעה שונה, מדוע זה כך?

מאיפה זה התפתח? מה זה השונות הבין תרבותית שאנחנו רואים בין מדינות? מה מביא מדינה/עיר/איזור לקבוע מה יהיה נכון ואיכותי עבורו?מדוע בסביבות שונות מתפתחות נורמות שונות?

סביבה לא אנושית- ספרים , סרטים, מה החשיבות?
הספר כסביבה. דוגמה: מדע בדיוני משנה אנשים, הספר מהווה בשבילי עולם , companion. מעצב אותי.

בירור היחס שלנו להשפעה חברתית

מדוע אנשים נוטים לחשוב על עצמם שהם אינם מושפעים מהסביבה, ושהם עצמאיים?
איך זה שיש לנו תחושת אני ייחודית כל כך חזקה אבל אנחנו מושפעים ברמות כאלה מהחברה?
אם אנחנו מחוברים בצורה כל כך חזקה לחברה למה יש לנו תחושת אני ?
איך יתכן ששני דברים הפוכים כל כך ייתיישבו יחד?

דוגמה להשפעת הסביבה בקנה מידה גדול : מה גרם לאלפי אזרחים בריטים לצאת לרחובות, לשבור חלונות ראווה, לבזוז חנויות אלקטרוניקה, להעלות באש שכונות שלמות ולחזור הביתה כאילו לא קרה כלום, ובאיזו קלות זה יכול היה לקרות גם לכל אחד מאיתנו http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3528417,00.html

אחת הסיבות להתפרעות ההמונית שבה השתתפו גם אזרחים בריטיים ללא עבר פלילי או חוליגני, מה שהפתיע רבים מגיע ממחקרים בנושא השפעת הסביבה או "נורמות חברתיות": חוקר הולנדי בשם קייזר: ההיפותזה שביקש לבחון היא שעדויות להפרת נורמה באזור מסוים (נניח זריקת לכלוך על הרצפה, גרפיטי במקום שבו הדבר אסור או הותרת עגלות של הסופר בחניה) יביאו אנשים שיגיעו למקום לא רק להפר את אותה נורמה בעצמם, מה שאולי נשמע פחות מפתיע, אלא גם להפר נורמות אחרות בכלל ונורמות חמורות יותר, כגון גניבה.

את הניסוי הראשון שלו הוא ביצע עם צוות החוקרים באזור שבו רוכבי אופניים נוהגים להחנות את אופניהם לצד קיר. על הקיר החוקרים העמידו שלט המזהיר מפני כתיבת כתובות גרפיטי. החוקרים הצמידו לכידון של כל אחד מזוגות האופניים פיסת נייר גדולה, סוג של עלון פרסום, כך שכדי שהרוכבים יוכלו להשתמש בהם - הם ייאלצו לסלק את הנייר. בנוסף סילקו החוקרים את פחי האשפה מן האזור.

הם ביקשו לראות כמה מהרוכבים יזרקו את הנייר על הרצפה, וכמה ייקחו אותו איתם כדי לזרוק אותו מאוחר יותר בפח האשפה. אבל הם בדקו זאת בשני מצבים: מצב אחד שבו הקיר היה מלא בכתובות גרפיטי ומצב שני שבו הקיר היה נקי ללא רבב. כשהקיר היה מלא בכתובות גרפיטי 69% מרוכבי האופניים זרקו את העלון על הרצפה או הניחו אותו על כידוניהם של אופניים אחרים. במצב שבו הקיר היה נקי רק 33% זרקו את העלון על הרצפה.

בשתי קבוצות המחקר השתתפו, בלא ידיעתם, 77 רוכבי אופניים. תוצאות דומות הושגו עם עלונים שהוצמדו לשמשות מכוניות בחניה בשני מצבים שונים - כאשר כמה עגלות סופרמרקט הושארו פזורות בחניות בניגוד לשלט האוסר על כך, וללא העגלות. גם כאן במצב הראשון כמעט 60% זרקו את העלון על הרצפה. כשלא היו עגלות באזור רק 30% עשו כך.

בניסוי השלישי קייזר וחבריו בנו גדר זמנית, בדרך המוליכה לחניה ציבורית, ותלו עליו שלט האוסר להמשיך בדרך זאת ומבקש מאנשים שבאו לקחת את מכוניתם ללכת לחניה בדרך עקיפה, כ־200 מטר ארוכה יותר.

החוקרים הותירו סדק בגדר שיאפשר לאנשים שירצו להפר את ההוראה לעשות זאת. במקביל הם תלו על הגדר גם שלט שאוסר לקשור אופניים לגדר. הם בדקו את ציות העוברים והשבים לשלט בשני מצבים: בראשון היו ארבעה זוגות אופניים שנקשרו לגדר (בניגוד לשלט האוסר זאת) ובשני לא היו כלל אופניים הקשורים לגדר. התוצאות היו דרמטיות אף יותר מבניסויים הקודמים: 27% מן העוברים והשבים הלכו בדרך האסורה כשלא היו אופניים קשורים לגדר, לעומת 82% (!) כשהאופניים היו קשורים לגדר.

בניסוי הרביעי החוקרים העלו את רף הנורמה למשהו חמור בהרבה: גניבה. הם שמו בתיבת דואר ציבורית מעטפה שחציה תקוע בפנים אבל חציה יוצא החוצה, ורואים בבירור שיש בה שטר כסף. הם רצו לראות כמה אנשים שיגשו לתיבת הדואר ייקחו את המעטפה או את השטר בשלושה מצבים שונים. בראשון כשהתיבה מלאה בכתובות גרפיטי, בשני שבו סביב התיבה יש אשפה המפוזרת באופן אקראי, ומצב שלישי שבו אין גרפיטי ואין אשפה. גם כאן התוצאות היו חד־משמעיות. 87% מהנבדקים לא נגעו במעטפה כשהתיבה היתה נקייה מגרפיטי ואשפה. כשהתיבה היתה מלאה בגרפיטי מספר הלא־גנבים ירד דרמטית ל־73%. "המחקר הוכיח באופן חד־משמעי שהפרת נורמות משפיעה על התנהגותם של אנשים, גם אם ה פרים הם זרים מוחלטים", סיכם קייזר את המחקר. ואז עלתה השאלה ההפוכה: איך זה שלא יותר אנשים מתפרעים, גונבים ומרמים, גם אחרי שראו "שכולם עושים זאת"?

פרופ' סר אנתוני בוטומס, אף הוא מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטת קיימברידג', עוסק במשך יותר מעשור בדיוק בשאלה הזאת. בעוד שעיסוקה של הקרימינולוגיה הוא בדרך כלל מדוע אנשים מפרים את החוק, הוא מנסה להבין מדוע אנשים דווקא מצייתים לחוק. "יש ארבע סיבות שגורמות לאנשים לציית לחוקים או לנורמות חברתיות", אומר בוטומס. "הראשונה היא ההרגל. השנייה היא תמריצים שליליים, כגון החשש ממאסר. השלישית היא מגבלות פיזיות לביצוע הפשע - כמו מנעולים חזקים, בניין ללא מעלית או מזג אוויר גרוע. הרביעית, שלרוב לא מקבלת את ההכרה שהיא ראויה לה, היא הסיבה הנורמטיבית.

"נכון שיש חשיבות לסיטואציה, אבל אני לא מקבל את העמדה שהיא מבטלת לגמרי את הנטיות הבסיסיות של האנשים. יש מחקרים שמראים שגם בסביבות של לחץ חברתי חזק המופעל על בני נוער, למשל בחדרים סגורים שבהם מתקיימים משחקי מזל - יש בני נוער שלא ייקחו חלק בעבריינות בשום מצב. ההתנגדות חזקה מהסיטואציה". רוב האנשים יצטרפו לחגיגה אם תהיה להם הזדמנות. יש מיעוט קטן שלא יעשה את זה. חוץ מהשפעת הסביבה יש כאן את עניין האפשרות לעשות משהו בלי להענש.

עוד דוגמאות למחקרים בנושא השפעת הסביבה:

ניסוי הקונפורמיות של אש:

אָש הושיב שבעה אנשים בחדר, כאשר מתוכם אדם אחד הוא הנבדק והשאר הינם משתפי פעולה עם החוקר. לאנשים הוצגו שלושה קווים אנכיים באורכים שונים, ועליהם היה לומר איזה מהקווים דומה ביותר באורכו לקו נוסף שהוצג (המטלה הייתה קלה). האנשים נשאלו זה אחר זה לגבי תשובתם לכל סט קווים, כאשר הנבדק היה תמיד האחד לפני האחרון שענה את תשובתו, כך ששמע את תשובותיהם של חמישה אנשים אחרים.בפעמיים הראשונות ענו כל המשתתפים את התשובה הנכונה, אך בשאר צעדי הניסוי, ענו משתפי הפעולה את התשובה הנכונה רק ברבע מהפעמים. בשאר הפעמים ענו כולם את אותה תשובה שגויה.

הניסוי הזה מדגים עד כמה האחרים משפיעים עלינו. אם כמה אנשים יאמרו משהו, רובנו נסכים עם האמירה או המעשה.

האם לרוב האנשים אין מנגנון בגוף שלפיו הם מבדילים בין טוב לרע? בין נכון ללא נכון?
מדוע אנחנו מחשיבים דעת הרוב יותר משלנו?
אולי מה שהרוב חושב הוא נכון? איך נדע מתי לא?

הניסוי של מילגרם:

הניסוי ביקש לבחון את מידת ההיענות של המשתתף לציית לסמכות שהורתה לו לבצע פעולה שעלולה להיות מנוגדת לערכיו או למצפונו.

בסדרה הראשונה של הניסויים שערך מילגרם, 65% מהמשתתפים נתנו את שוק החשמלי הגבוה ביותר, בעוצמה של 450 וולט לסטודנטים שלא ענו נכונה על שאלה-שחקנים, על אף שרבים לא הרגישו בנוח לבצע זאת. קצתם פרצו בצחקוקים היסטריים תוך כדי ביצוע המטלה, אבל נבדק לא עצר לפני עוצמת שוק של 300 וולט.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%9D

http://www.youtube.com/watch?v=LlFPU5ySzEM(סרטון)

ניסוי הכלא של זימברדו:

ניסוי הכלא של סטנפורד הוא נקודת ציון בפסיכולוגיה חברתית ובקביעת כללי אתיקה בניסויים. הניסוי, שבחן התנהגות בתנאים שדימו חיי כלא, המשתתפים, כולם גברים בני המעמד הבינוני, חולקו באקראי לתפקיד של "אסיר" או "סוהר".

מטרת הניסוי הייתה לבחון התנהגות בשבי, אך ממצאיו ממחישים כיצד האדם נכנס לתפקיד החברתי שיועד לו. אחד ה"אסירים" בניסוי כתב לזימברדו לאחר מכן שהוא הרגיש חסר זהות, שהאדם בעל השם שהוא היה מתרחק ממנו ושהוא הופך להיות למספר האסיר שלו. הממצאים ממחישים גם את הציות של אנשים כאשר ניתנת להם אידאולוגיה שיוצרת לגיטימציה להתנהגות מסוימת, ובנוסף לאידאולוגיה ישנה תמיכה חברתית וממסדית.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%90_%D7%A9%D7%9C_%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%95

http://www.prisonexp.org/

השואה זו דוגמא לרוע האנושי, שאנשים יכולים לפגוע באנשים גם אם הם לא רעים .

האם טבע האדם טוב או רע?

התפיסה הבסיסית היא שבני אדם הם ייצורים רציונאליים וזה לא תמיד נכון, ובטח בנושאים שהם יותר עמומים. לדוג' השואה- ציות של המונים והתנהגות לא רציונאלית.

מעשה לא רציונאלי זה שאמא מטביעה את הילד שלה, זה לא רציונאלי. במחלות נפשיות אנשים מתנהגים בחוסר רציונאליות.

אי רציונאליות- של האדם מן היישוב אנשים כמונו זה כמו הטיה לעצמי שאנו רוצים להאמין שאנשים אחרים מסוגלים לרוע אבל אנחנו לא, האם באמת היינו מסוגלים לעשות את הזוועות בשואה זה לא רציונאלי אבל הם לא היו חולי נפש הם אנשים רגילים והם עשו דברים לא רציונאליים.

מרשל אפלוויט- ראש כת שהאמין שהעולם עובר ושכנע את אנשיו שהם עוברים למצב חיים אחר וכולם התאבדו כולל מרשל.הם האמינו שבמותם הם עוברים למעבורת בשמיים. מדוע ש21 נשים ו18 גברים בגילאים 26-72 ילכו אחרי אפלוויט אל מותם? זו דוגמא להשפעה חברתית. "כולנו בזמן הזה, מוצאים את עצמינו מצטרפים לאחרים בדעה משותפת".

יש גם דוגמאות פשוטות יומיומיות: אוהדי כדורגל, מתמודדים פוליטיים "מנפחים" סקרים, מלצרים וברמנים ממלאים צנצנות טיפים בתחילת הערב.

בחברה המערבית של ימינו זה נחשב רע להיות קונפורמיסט (אתוס האינדבידואליות). אכן, צורות מסוימות של קונפורמיות הן רעות, כמו הליכה אחרי ההמון בביצוע מעשה פוגע או בצריכת סמים. חלקן ניטראליות, כמו העתקה של סגנון לבוש. וחלקן אף טובות לנו מאחר והן מצמצמות את מידת הקונפליקט ומקלות על האינטראקציה האנושית, לדוג’ קונפורמיות עוזרת לגרום לאנשים רבים לשלוט בכעס שלהם ולשלם מיסים. פסיכולוגים אבולוציוניים טוענים שהנטייה לקונפורמיות הינה מועילה בעיקרה ושיש לנהוג כמו אחרים ברוב הסיטואציות, למעט מקרים יוצאי דופן בהם יש סיבות טובות לא לנהוג כך. האם זה בהכרח שלילי? באילו מצבים השפעת החברה תורמת לפרט ומקדמת אותו, ובאילו מצבים השפעת החברה היא הרסנית? מה הם הגורמים העיקריים המבדילים בין השפעה חיובית להשפעה שלילית? איך נדע לזהות השפעה לא טובה של הסביבה?

http://textologia.net/?p=12089

אם חברה משפיעה עלי בצורה כל כך קיצונית, מדוע אנחנו בכל זאת נמשכים לחיים בחברה, בקבוצה?
האם אפשר בלי חברה? דוגמת מוגלי, ג'יני

בירור המקום של הפרט בהשפעה חברתית

יש אנשים שכאילו כלום לא מזיז אותם מדרכם, ויש כאלו שעשויים להגיע אפילו להתאבדות (לצערנו רואים מקרים כאלו רבים לאחרונה)- איך בכל זאת ישנם אנשים שהסביבה-חברה לא משפיעה עליהם? האם הם אנשים מיוחדים או חזקים יותר? האם כל אחד מאיתנו יכול ללמוד איך להיות פחות מושפע מהסביבה לדברים שליליים? מהם טיפוסי "הזאב הבודד"?
מה בעצם מבדיל אותנו אחד מהשני? האם זו חשיבה? גנים? חינוך?
האם יתכן שעל חלקנו הסביבה משפיעה פחות ועל אחרים יותר? אם כן מדוע זה קורה?
האם אני כפרט יכול לשנות את הסביבה שלי, או שאם אני לא מרוצה מהסביבה והשפעותיה עלי, אני צריך לצאת לחפש לי סביבה אחרת?

האם כל אחד מאיתנו יכול ללמוד איך להיות פחות מושפע מהסביבה לדברים שליליים?
מדוע זה נראה כאילו הלחץ הבלתי פוסק מהחברה על הפרטים שבו כמו גם התגובות שלנו אליו הם בעיקר שליליות ?

לגבי גיל: בגיל ההתבגרות יש נטייה לקונפורמיות. מחקר של:

BERNDT - שאל תלמידים בגילאים ג, ו, ח ו- י"ב איך היו מתנהגים אם חבריהם היו מנסים לגרום להם ללכת לסרט; לעזור לילד חדש בשכונה; להעתיק במבחן או להשתתף בפעילויות אחרות. תוצאות:נמצא שהקונפורמיות עלתה בהדרגה והגיעה לשיאה בכיתה ח'- ואז ירדה.

לגבי מין: בעבר, סברו פסיכולוגיים חברתיים כי נשים נוטות ליתר קונפורמיות ביחס לגברים, אך מחקרים עדכניים מראים כי גורמים אחרים משפיעים:

נמצא שנשים וגברים קונפורמיים באותה מידה כשמדובר בנושאים שהם לא מכירים, למשל: בנושא כדורגל נשים היו יותר קונפורמיות לדעת הרוב ביחס לגברים.

סוג הלחץ החברתי שאנשים חווים-

ככלל ההבדלים בין המינים חלשים ולא מהימנים. עם זאת הימצאות בפרהסיה משפיעה- נשים קונפורמיות יותר כאשר הן חושבות שצופים בהן לעומת גברים שהקונפורמיות דווקא יורדת (בהשוואה למצבים בהם אינם נצפים).

הסבר:

בנוכחות אחרים אנשים דואגים כיצד ייתפסו וחשים לחץ להתנהג לפי דרכים מקובלות במסגרת תפקידי המין המסורתיים- גברים לכאורה יטו להפגין אוטונומיה וחוזק ונשים לכאורה יטו להפגין עדינות ונעימות.

תרבות- הבדלים בין תרבויות אינדיבידואליות לעומת תרבויות קולקטיביסטיות במשימה כמו זו של אש.

BERRY - השווה נבדקים מ17 תרבויות ומצא שמידת הקונפורמיות נעה מהערך הנמוך של 17% אצל ציידים מאיסלנד ועד 60% אצל איכרים כפריים מתימן.

אחוזי הקונפורמיות באופן כללי גבוהים יותר בתרבויות שהן קולקטיביסטיות מאשר אינדיבידואליסטיות.

פירוט ומחקרים נוספים בקישור-

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=9&ved=0CGQQFjAI&url=http%3A%2F%2Fariel.turkov.org%2Fattachment.php%3Faid%3D2091&ei=QCCFUompJoXVswbd9YCwBA&usg=AFQjCNGWhmTvHZY0NjA8uWtDFFyQdtystg&bvm=bv.56343320,d.Yms

כיצד להשתמש בהשפעת החברה לטובה

איך משתמשים בהשפעה חברתית לחיוב?
מה מציעה השיטה האינטגרלית? (לבקש רעיונות ממש פרקטיים, כמו סדנאות)
איך היית ממליץ לי להימנע מהשפעות חברתיות שליליות?
אם אני לא יכול להימנע, כיצד עליי להתייחס להשפעות שליליות? והאם יש כלים שאיתם אני יכול להיעזר בהתמודדות עם השפעה שלילית של החברה?
אז איך מתנגדים להשפעות חברתיות?
האם ניתן לפרוץ את המעגל הזה?
אם קבוצה/חברה/סביבה משפיעה עלינו בצורה כל כך חזקה- מדוע שנמשיך לחיות ב"קבוצות"?
איך אפשר להגן על עצמנו מהשפעות הסביבה?
איך אפשר להבטיח לעצמי שלא אפעל בצורה שנוגדת לאמונותיי ולאדם שרוצה להיות תחת השפעות החברה ?
האם צריך להוריד את השפעת הסביבה, לחזק את האני שלי , לצאת מהחברה, לבנות חברה חדשה ..?
מה מציעה השיטה האינטגראלית ?
ואם כן,איך עושים דבר כזה כשהחברה המודרנית הדמוקרטית דוגלת כל כך ברעיון ה"רוב"?
איך מתמודדים עם השליטה הלא מודעת הזו עלינו?
איך מונעים ניצול לרעה?
לפי המחקרים והניסויים האלה לכאורה יוצא שבעצם אנחנו רובינו אם לא כולנו חסרי אופי? שאנחנו נתונים תחת חסדי הסביבה שלנו?
איך אפשר לחיות עם הבנה כזאת?
איך האנושות תסכים להפנים ולא תצא משליטה ותגיע למצבי קיצון עקב כך?
איך משתמשים בהשפעה חברתית לחיוב?

מהן הנורמות החברתיות בחברה מתוקנת? אם ננסה לצייר אותה, איך היא תראה? מה מקובל או לא מקובל, מה מותר או אסור, מה מנומס ולא מנומס? איך נתנהג זה כלפי זה, מה יהיו היחסים? האם נרגיש בנוח, האם להפך- נרגיש לחץ כל הזמן להיות בסדר כלפי החברה, האם תהיה בושה? האם תהיה גאווה?

השפעת הרוב:

הכרה בכך שאנשים פעמים רבות נכנעים ללחץ חברתי הינה רק הצעד הראשון בהבנת התהליך של השפעה חברתית. הצעד הבא הוא לזהות את הגורמים הסביבתיים והאישיותיים שהופכים אותנו למועדים לנהוג בקונפורמיות:

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

לינקים חשובים:

קבלה מדיה

קבלה מדיה

איזור אישי
כדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.