חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1265

סוף עידן הקפיטליזם?

מטרות:

• האם ישנו תחליף לקפיטליזם?

• האם תיתכן שיטה כלכלית חדשה, אשר אינה מושתת על רווח עצמי?

• האם הכנסה אוניברסלית תביא לסופה של הכלכלה?

• כיצד שיטת הכלכלה החליפית לקפיטליזם, תהיה שונה משיטות קומוניסטיות/ סוציאליסטיות/ קיבוציות?

זרימת התוכנית:

• תרומת הקפיטליזם לאנושות

• סוף הקפיטליזם?

• השיטה הכלכלית הבאה

• מאפייני השיטה הכלכלית הבאה

• השפעת השיטה הכלכלית החדשה על חיינו

• המעבר לשיטה הכלכלית הבאה

רקע

בשנים האחרונות אנחנו עומדים בפני משברים הולכים וחוזרים – מהמשבר הכלכלי העולמי ב-2008, דרך האיום המתקדם של התחממות גלובלית, וכעת הקורונה. משברים אלה מערערים את היציבות של הניאו-ליברליזם, הופכים את חייהם של מיליונים רבים לחיי מצוקה ומחסור, מטלטלים את המשטרים הדמוקרטיים סביבנו, ומעלים כוחות פופוליסטיים המאיימים על הדמוקרטיה. נראה כי המציאות של המשבר היא עניין של קבע תחת השיטה הכלכלית שבה אנחנו חיים. ההלם שבו לוקה המערכת הפוליטית וחוסר היכולת שלה להתמודד עם המגפה באמצעות הניאו-ליברליזם, מהווים פתח לדיון בעיצוב של חברה אחרת ולעיון מחודש ברעיונות של ארגון ותכנון כלכלי וחברתי. 

בלא עיצוב מחדש של החברה נמצא את עצמנו במציאות חדשה-ישנה שאפשר לכנות בשם "קורונה קפיטליזם" (Corona Capitalism). במצב חברתי זה יחריפו הפערים בין עשירים ועניים, רבים ינושלו ממעמדם, ושוב יפשטו במדינות המפותחות תופעות כמו רעב ומסחור שנדמה כי נעלמו מהן, ממש כפי שמגיפות הן דבר שחשבנו שהוא נחלת העבר. לא ניתן להגיד בדיוק מה תהיה המציאות, אבל ניתן לדמיין מציאות קשה של אבטלה המונית, עוני ורעב, מחסור משווע יחד עם עושר אדיר המרוכז בידיים מועטות, גוויעה של המשטרים הדמוקרטים ועוד. על כן אנחנו צריכים כיום לחשוב לא רק כיצד מתגברים על משבר הקורונה וכיצד "חוזרים לשגרה", אלא כיצד נבנה אחריו חברה טובה יותר לכולנו.

https://www.haokets.org/2020/03/30/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a7%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%9d-%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%92%d7%94-%d7%9e%d7%92%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%a7/

לפני 2008 אפשר היה לחשוב שהכנסה בסיסית אוניברסלית, שבוע עבודה קצר, קואופרטיבים ועוד הן משאלות לב אוטופיות, הרי שבעשר השנים האחרונות אנחנו הולכים ומבינים שדווקא הניאו־ליברלים, שחושבים שניתן להמשיך בשיטה הקיימת, הם אלו ששוגים באשליות. כעת דחוף לחשוב לא רק על פתרונות מקומיים למשבר הקורונה, אלא על עקרונות מעבר מחברה מבוססת רווחים לחברה מבוססת צרכים אנושיים. התנהלות פוליטית וחברתית כזו דורשת מחשבה פוליטית חדשה ויצירתית החורגת מעבר למגבלות פוליטיקת הזהויות מצד אחד, וגם מהמסורת הסוציאל-דמוקרטית מצד שני. זה הזמן לנסח תביעות פוליטיות חדשות ולהמציא מחדש את האוניברסלי.

https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.8944877

מהו קפיטליזם? 

קפיטל (הון) שיטה כלכלית חברתית שבה אמצעי הייצור, השיווק והחליפין נמצאים בבעלות פרטית. בשיטה זו מופקדת כלכלת המדינה (רובה או כולה) בידי גורמים פרטיים ולא בידי המדינה, לכן היא מסתמכת על כוחות השוק החופשי. הקפיטליזם מושתת על עקרון היוזמה החופשית, לפיו בעלי ההון חופשיים לנצל את רכושם ולהשקיע אותו כדי להפיק ממנו רווח בתנאים תחרותיים. התפיסה הקפיטליסטית מעודדת תחרות חופשית וצבירת הון, ודוגלת בצמצום התערבותה של המדינה בחיי הכלכלה. הקפיטליזם שונה מהסוציאליזם בכך שבמקום לחתור לשוויון בין האזרחים הוא שואף דווקא לתחרות מקסימאלית ביניהם ולפיתוח היוזמה האישית. הקפיטליזם בעידן המודרני מערער כל הזמן על מעמד הביניים וחותר נגדו כדי ליצור חברה בפערי מעמדות - עשירים מאוד מול עניים מאוד. למעשה, הקפיטליזם מנסה לדחוף את מעמד הביניים להישגים גדולים יותר ולהאיץ תהליכים שיהפכו את מעמד הביניים למעמד עשיר.

https://www.themarker.com/misc/tags/TAG-1.4068

קפיטליזם (בעברית נקראת גם רכושנות)[1] היא מערכת כלכלית בה כל או רוב אמצעי הייצור נמצאים ומופעלים בבעלות פרטית או בבעלות של חברות מסחריות. השקעת ההון והייצור, ההפצה והמחירים של המוצרים (סחורות ושירותים) נקבעים בעיקר על ידי תחרות בשוק חופשי ולא על ידי המדינה. אמצעי הייצור בדרך כלל מופעלים לצורך הפקת רווח. מושג הקפיטליזם קיבל לאורך ההיסטוריה מספר הגדרות שונות, השמות דגש על נדבכים שונים. במקור, תואר כ"מצב של בעלות על הון", כאשר משמעות המילה "הון" היא "עושר שמייצר יותר עושר". החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19, התחזקה התפיסה של הקפיטליזם כמערכת המודרנית העולמית של ארגון הייצור והמסחר בידי מיזמים פרטיים חופשיים שחותרים להגדלת רווחים והון באמצעות העסקה של עובדים תמורת תשלום משכורת. לאורך ההיסטוריה המודרנית, ובמיוחד בימינו, ישנו מגוון רחב של משטרים חברתיים כלכליים המכנים את עצמם "קפיטליסטים", הנבדלים זה מזה בעוצמת חשיבות עקרון זכות הקניין, ובמקומה של הממשלה כפעילה בשוק ואחראית ליחידים. ישנן גישות בולטות הרואות במשטר הקפיטליסטי מימוש של רעיונות מתחום ההגות הליברלית.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D

קפיטליזם היא השיטה החברתית היחידה שבאמת עובדת. הקפיטליזם הוא זה שמיגר את העוני, וחילץ את המין האנושי מחיים קצרים, קשים ומלאי מחלות. הקפיטליזם הוא כל כך אפקטיבי בשיפור רמת החיים, שכיום העשירון התחתון במדינות קפיטליסטיות מרוויח פי עשר מהעשירון התחתון במדינות הכי פחות קפיטליסטיות”. כך פותח גלעד אלפר, העורך המדעי של “המדריך הלא פוליטיקלי-קורקט לקפיטליזם”.

https://mida.org.il/2018/05/28/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%9C/

פתיחה: 

בעקבות משבר הקורונה, רבים בארץ ובעולם, נמצאים במצוקה כלכלית, שלפי התחזית רק תלך ותחריף. ועולה השאלה, האם המערכת הקפיטליסטית יודעת להתגבר על משברים כאלה? האם שיטת הכלכלה הזו מתאימה לתקופתנו? האם היא יכולה לתת מענה, כלכלי וחברתי, ראוי למצב?

תרומת הקפיטליזם לאנושות

• האם הקפיטליזם, הוא שלב בהתפתחות האבולוציה החברתית והכלכלית האנושית? 

• אילו הישגים חברתיים וכלכליים השגנו כאנושות בשלב הקפיטליסטי?  

• מהו ההקשר וההתאמה, אשר השתקפו בעידן הקפיטליזם המודרני והתפתחות האדם?

סוף הקפיטליזם?

המשרות נעלמות ומשבר האקלים מחריף, ורבים מאיתנו לא יוכלו להסתמך עוד על עולם המושגים שהכרנו. כדי לבסס תחליף ראוי, צריך להתחיל לדבר על עולם פוסט קפיטליסטי.

ככל שהמשבר הנוכחי נמשך אופיו מתחלף ומשמעותו האמיתית נגלית. כבר ברור לכל שהמשבר איננו רק בריאותי; "הסכנה" הנלווית אליו, וזו שתישאר איתנו הרבה אחרי שהמשבר יעבור, היא קריסת הקפיטליזם הגלובלי. 

https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.8944877

• האם אנו עומדים, בפני סוף השיטה הכלכלית הנוכחית?

• מה הופך שיטה חברתית-כלכלית, למתאימה ונכונה לתקופתה? 

• מה הם הצרכים, שעליהם השיטה החברתית-כלכלית צריכה לתת מענה?   

• האם וירוס הקורונה חושפת את חסרונות השיטה הקפיטליסטית הקיימת בימינו?

השיטה הכלכלית הבאה

לאחר שלב ההכלה של נזקי הקורונה תיקרא ישראל לבצע את שלב ההתאוששות הכלכלית והחברתית. הבסיס לה צריך להיות ניהול דיפרנציאלי, לא-ליניארי וגמיש של "שגרת חירום", תוך הרחבה הדרגתית של רציפות תפקודית על פי סקטורים וקבוצות אוכלוסייה שהשיבה לעבודה - ולו במתכונת מוגבלת - הינה אפשרית להם מבחינה בריאותית. מדיניות זו הינה רוויית סיכונים של הידרדרות להידבקות בלתי נשלטת. הכרה בכך וניהול מושכל באמצעות תכנון מדוקדק, יישום קפדני, הסברה ממוקדת וגמישות תפעולית יאפשרו לקיימה. נטילת הסיכון וניהולו מחויבים גם בתחומי החברה והכלכלה, על מנת לקיים את החוסן הלאומי, לייצר בסיס הכרחי להיחלצות מהמשבר ולאפשר צמיחה מחודשת בעתיד.

https://www.inss.org.il/he/publication/coronavirus-and-social-policy/

• איזו שיטה חברתית-כלכלית יכולה להתאים כעת? 

• במה שונה השיטה הבאה, מכל מה שהכרנו עד כה?

• מהו החידוש המהותי הנמצא בבסיס התפיסה החברתית הבאה? 

• מה מידת ההתאמה, של השיטות הכלכליות שהתנהלו עד כה למצב האנושות כיום? 

מאפייני השיטה הכלכלית הבאה

• מה הם העקרונות של השיטה הכלכלית הבאה?

• איך צריכה להראות ההתארגנות המשותפת בין אנשים כיום? ובעתיד?

• מה הם ההבדלים בין מאפייני השיטה הכלכלית הבאה לבין השיטה הקומוניסטית/סוציאליסטית? 

סוציאליזם: שיטה כלכלית הגורסת כי ביטול הבעלות הפרטית על אמצעי-הייצור (אדמה, תעשייה וכיוצא בזה) יוביל לחירות רבה יותר לכל אדם. לשם כך על החברה להפקיע את הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור מידי בעלי ההון, ולהעבירה לבעלות משותפת-ציבורית. בתוך הסוציאליזם ישנה מחלוקת על האופן שבו יש לבצע מהלך כזה, על מעורבות המדינה בתהליך ועל ההשלכות שלו. עם הזרמים המצויים בתוך הסוציאליזם ניתן למנות את: האנרכיזם, הסינדיקליזם, הסוציאל-דמוקרטיה ועוד:

• סוציאליזם ליברטריאני או אנרכיזם: תנועת המעמד הבינוני בספרד במלחמת האזרחים. חברה לגופים אנטי-פשיסטיים שונים, ביניהם אנרכיסטים וסוציאליסטים. טוען כי נדרשת שליטה קולקטיבית בכלכלה בלי בעלות פרטית על אמצעי-ייצור כלשהם או מעורבות של המדינה.

• סוציאל-דמוקרטיה: טוענת בזכות רגולציה נרחבת של המדינה ומעורבות עמוקה שלה בתחומים שונים כדי ליצור יותר שוויוניות. תומכת בדרך כלל בהלאמת תעשיות מסוימות. יש המשייכים אותה לקפיטליזם בגלל תמיכתה בקניין פרטי ובהסתמכות משמעותית על מנגנוני שוק.

• דיסטריביוציניזם: מטיף לחלוקה שוויונית של כל הרכוש וחזרה לכלכלה קיומית בסיסית.

טוטליטריזם: משטר טוטליטרי הוא סוג מסוים של דיקטטורה, בו האזרחים משועבדים למדינה וחייהם כפופים לרשות השלטון. כפועל יוצא מכך, גם אם יש במדינה רכוש פרטי, זכותו של הממשל להפקיע אותו מהאזרחים לפי שיקול דעתו. משטרים טוטליטריים מטפחים אתוס של אזרח אידיאלי - מודל שהאזרחים צריכים לשאוף אליו - על פיו האזרח יהיה נכון להקריב מטובתו האישית לטובת הכלל או הלאום. רעיונות אלו מצדיקים מדיניות כלכלית ריכוזית, בה הממשל יכול לנהל את הכלכלה כראות עיניו מבלי להתחשב בזכויותיהם של האזרחים כמו זכות הקניין.

• קומוניזם: טוען כי המדינה צריכה להלאים את כל הרכוש ולחלקו בין פרטי החברה.

• פשיזם או נאציונל-סוציאליזם: שיטת ממשל אשר הונהגה בפועל בתחילת המאה ה-20. על פי השיטה, הלאום נעלה על הפרט ולמנהיגי הלאום צריכה להיות זכות לא מעורערת לפעול בהתאם לשיפוטם לטובת הלאום.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D#%D7%90%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D

• מה ההבדל בין השיטות הסוציאליסטיות לבין השיטה, שמציעה חוכמת הקבלה, לכלכלה מדינית? 

• מה ימנע, התפתחות של משטרים דיקטטוריים במצבים בהם אזרחים תלויים בממשל?

• בישראל, קיימות חברות אשר ביקשו לבנות כלכלה בה יש דאגה לכלל, לקהילה, כגון הקיבוצים והמושבים. האם תוכנית כלכלית בהשראת חברות אלו, שתהיה כלל מדינית, רלוונטית כפתרון?

השפעת השיטה הכלכלית החדשה על חיינו

• מה הם ההשפעות של השיטה הכלכלית הבאה/ החדשה על חיינו?

• מה הן היתרונות של שיטה כלכלית זו?

• מהם האתגרים שעומדים בפנינו כעת, במעבר לשיטה הכלכלית הבאה?  - כחברה וכפרט? 

המעבר לשיטה הכלכלית הבאה

• מה הגורמים הפיננסיים והחברתיים לפיתוח ועידוד שיטה כלכלית חדשה? 

• אילו שינויים חברתיים יתחוללו על האוכלוסייה על מנת לעבור לשיטה כלכלית חדשה?

• האם יתכן, כי בממשל הישראלי תתפתח ותצמח תכנית כלכלית חברתית על פי שיטת הכלכלה החדשה?

• אילו צעדים פרקטים, ניתן לייעץ לממשל הישראלי, על מנת להביא את החברה והכלכלה הישראלית, לשיטה כלכלית חדשה?