חיים חדשים

שיחה 804

סוד כוחה של התרבות היוונית

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן- 22.12.16 – אחרי עריכה

אורן: במסגרת סדרת התכניות שלנו "חיים חדשים" עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אנחנו רוצים לשוחח הפעם על תרבות יוון, על תרבות המערב.

ניצה: תרבות יוון, התרבות ההלניסטית היא אכן תרבות מאוד מרתקת. כל התהליך התרחש לפני כ-2500 שנה. זו חברה שהתחילה להשפיע בצורה מאוד מסודרת ושיטתית, זה התחיל על ידי תהליך הכיבוש של אלכסנדר מוקדון. במהלך עשר שנים הוא הצליח לכבוש את כל הממלכות שהיו שם, את פרס העתיקה, את מצרים העתיקה ועוד. ודווקא בתוך התהליך הזה, בתוך ההתערבבות הזו נוצרה תרבות חדשה, תרבות הלניסטית מאוד מפוארת, מאוד מגרה ומפתחת את השכל, את האינטלקט של האדם. בין היתר היא פיתחה את כל העקרונות של חופש המחשבה וחופש הביטוי שעד היום אנחנו מאוד מעריכים אותם. היא תרמה את כל המחקר הפילוסופי והמתמטי ככלי להבין בו את הטבע וכיצד הוא פועל. גם פיתחה גם את השאיפה לשלימות, להצטיינות, את התחרותיות, את התיאטרון, את האמנות, את כל מה שקשור לפיסול, לשירה, למיתולוגיה, לאדריכלות. למעשה עד היום אנחנו נשענים על אותו בסיס שיוון העתיקה או אותה תקופה השרישה בנו, ובמיוחד בתרבות המערב.

אנחנו רוצים להבין איך התהליך הזה של התייוונות השפיע כל כך חזק, עד היום, על העיצוב של הדעת שלנו, של השכל שלנו כבני אדם. מה היה סוד הכוח בתרבות היוונית שהשאיר עלינו חותם חזק עד היום?

לשם כך אנחנו צריכים לפנות למירנדולה ולעוד פילוסופים מתקופת הביניים, של איטליה, של גרמניה, כמו רויכמן ועוד, כי הם כותבים שאת כל הפילוסופיה ואת כל הגישה למדע ולהתפתחות יוון הם לקחו מהנביאים בישראל. גם בספרים שלנו כתוב שבזמן הנביאים, זאת אומרת מאות שנים לפני הספירה, כשעם ישראל היה במימוש של חכמת הקבלה, ולכן הוא גם היה מאוד פתוח לחיבור בתוכו, היו רבים מאומות העולם שבאו להתרשם מאותה פילוסופיה ומאותה גישה שהייתה אז בעם ישראל. כי הגישה הייתה "ואהבת לרעך כמוך", לפי תורת אמת, כמו שכתוב זה "כלל גדול בתורה". לכן הם באו ללמוד, הם היו אנשים מאוד מיוחדים, הם הבינו את גדלות השיטה ולמדו אותה. הם רק לא ידעו איך לממש אותה, כי כדי להכיר ממש לעומק את השיטה הזאת צריכים לחיות הרבה שנים בסביבה נכונה ולממש אותה בקפדנות, כמו שחכמת הקבלה דורשת, והיו כאלה, כמו אונקלוס, כמו רבי עקיבא, הם הגיעו מאומות העולם. לכן הפילוסופים מימי הביניים כותבים, במיוחד רויכמן, שאת מה שהיוונים קיבלו ופיתחו, הם קיבלו בעצם מהתורה.

אם אנחנו הולכים לפי מה שהתורה מספרת, אז התורה מספרת שהאגו שלנו, הרצון לקבל שלנו, לא יכול לפתח אותנו הרבה. אם לא היינו מקבלים את שיטת חכמת הקבלה שפיתחה אותנו, ולא היינו מוסרים אותה בכל מיני צורות לעולם, העולם לא היה מתקדם בכלל, הוא היה חי בעצם כמו שחיו באפריקה עד לפני כמה עשרות שנים.

ניצה: כמו הברברים.

ברברים זאת צורה טרדיציונלית כזאת, אין חוק ואין משפט, כלום, אלה משפחות ושבטים שיש להם חוקים משלהם. הם לא מתקדמים כמו החוקים הליברליים כשכבר יש חופש בחירה וכן הלאה. בשבטים אין דבר כזה, יש שם חוקים ברורים מי האבא ומי הילדים, ההיררכיה שם מאוד ברורה לכולם.

אבל כל היתר, חוץ מהשבטים שהיו באפריקה נניח או באמריקה, כולם קיבלו את התרבות, או מחכמת הקבלה ועיוותו אותה קצת כמו היוונים, או שקיבלו אותה דרך הנצרות והאסלאם שנולד מהיהדות.

אם לא ההתפתחות הזאת, אז עד היום היינו חיים כמו במערות. אני לא אומר שזה רע או טוב, אבל התקדמות העולם צריכה להיות בהכרת הרע של הטבע שלנו, עלינו להכיר את הרע ואחר כך "סור מרע ועשה טוב". אבל ההתפתחות צריכה להיות בצורה כזאת, קודם תופסים את שיטת החיבור בצורה הפוכה ואז יש תקופת עבדות, יש תחרותיות, יש לנו פיאודליזם, אחר כך קפיטליזם, וכעת אנחנו מתקדמים כבר לתקופה חדשה.

ניצה: לפני שנתקדם לתקופה החדשה נתעכב קצת ונראה מה היה סוד הכוח של היוונים?

הסוד של היוונים הוא שהם קיבלו את זה מהיהדות.

ניצה: הם ינקו את החכמה הזאת מחכמת הקבלה?

כן. הם אימצו אותה, כמה שהם מסוגלים. כי חכמת הקבלה כולה מדברת למעלה מהדעת, למעלה מהדעה של האדם, זאת אומרת איך אדם יכול להתעלות בדרגות יותר עליונות מהדעת שלו.

ניצה: לדלג כאילו על השכל שלו, על החלק השכלתני?

כן, למעלה מהשכל, כי השכל ניתן כדי להתעלות מעליו.

ניצה: לא כדי לפתח את השכל?

לא.

ניצה: למה?

כי מה שיש בתוך השכל זה כל העולם הזה, ולכן הם אמרו בואו נפתח אותו, נפתח מדע, נפתח תרבות, נפתח חינוך, נפתח כל מיני משחקים למיניהם כדי שיהיה לאדם במה לעסוק בחיים האלה. אבל העניין הוא לא זה, העניין הוא להתעלות לדרגות יותר גבוהות של הקיום האנושי, וזה למעלה מהשכל.

ניצה: זו נקודה מאוד מאוד מעניינת כי גם היום פיתוח השכל ופיתוח הדעת זה חלק מהתרבות.

אנחנו עדיין נמצאים באותו שקר שהביאו לנו היוונים כבר לפני אלפי שנים.

אורן: מה מהות השקר הזה?

שאדם רוצה לפתח את הדעת שלו.

אורן: זה לא דבר חיובי?

לא. . אני אומר לך את זה גם כמדען.

אורן: אתה כמדען אומר שלפתח את השכל זה לא דבר חיובי?

כן, המקצוע שלי הוא ביו-קיברנטיקה, מערכות גוף האדם. אני למדתי באוניברסיטה ועשיתי דוקטורט בפילוסופיה יוונית, ואני אומר לכם שזה לא נכון.

אורן: מה הכוונה?

שזו לא גישה נכונה לחיים.

אורן: למה הגישה הזו לא נכונה?

כי היוונים לקחו מהמקובלים את הגישה שצריכים להתפתח, אבל הם פיתחו את זה בתוך הדעת, זאת אומרת לא ללכת למעלה מהטבע שלנו אלא בתוך הטבע שלנו, וללכת בתוך טבע שלנו זה דעת. מה זה דעת? אני מבין, אני מרגיש, אני מפתח את הכלים האלה ועל ידם אני מגיע לשליטה בכל העולם שנפתח לפניי. זה מדע, זה תרבות, זה חינוך, זה כל מה שיש היום לאנושות. זאת אומרת כאדם מפותח שנמצא באמצע העולם, אני פיתחתי את עצמי עד הסוף, בכמה שרק אפשר, בכול, בחינוך, תרבות, בכל המדעים, במוסיקה, ציור, ריקוד, אבל הכול רק כדי למלא את עצמי, למלא את החיים שלי. זה האליטיזם, זו הגישה היוונית.

ניצה: כלומר האליטיזם, הגישה היוונית לקחה בעצם איזו חכמה ועשתה בה שימוש לא נכון.

היא עיוותה אותה, היא עשתה בה שימוש לטובת האדם.

ניצה: כשאתה אומר אדם, נניח אני, אז יש בי חלק רציונלי שבעצם כל הזמן מתפתח על ידי לימודים רגילים, על ידי השכלה.

את אומרת שזה רציונלי?

ניצה: האם יש לי חלק נוסף שאני לא מכירה אותו?

לכל אחד יש אפשרות לעלות למעלה מהשכל לדרגת שכל חדשה, יותר גבוהה, ואז להבין ולהרגיש את המציאות מדרגה יותר עליונה, מהמקום שממנו המציאות שלנו נפעלת.

ניצה: יש בי פוטנציאל כזה?

בכל אחד.

ניצה: זאת אומרת בכל אחד יש את השכל שלו, זה מצד אחד, ומצד שני את היכולת ולעלות מעל השכל ולהתקשר למקום רחב יותר ולראות מציאות רחבה יותר.

כן.

ניצה: אם כך בוא ננסה להבין עכשיו מה זה בדיוק ההתייוונות ומה קרה לנו בתהליך הזה?

בתהליך הזה קרה דבר פשוט, היוונים שמעו את מה שהמקובלים לומדים. המקובלים היו לומדים ומלמדים את כל מי שרצה. חכמת הקבלה מדברת על השיטה, על הטכניקה איך להתעלות מעל המוגבלות שלנו. היא מסבירה לנו איך אנחנו תופסים את העולם לפי זמן, תנועה, מקום. איך אנחנו תופסים את העולם לפי חמשת החושים שלנו בלבד, כי נראה לנו שהעולם זה מה שקיים וחוץ מזה אנחנו לא רואים. אבל אם אני רוצה לראות מעבר לגבולות התפיסה שלי, כי מה זה העולם? העולם זה מה שאני תופס, אבל אם אני רוצה לתפוס יותר מזה, אז חכמת הקבלה מאפשרת לי לעשות את זה. אבל בשביל זה אני צריך לצאת מהכלים שלי לכלים יותר עליונים, זאת אומרת לרגש ולשכל יותר עליון. זה נקרא "למעלה מהדעת".

דעת זה מה שיש לי עכשיו, זאת אומרת כמה שאני יכול למלא את עצמי עם כל הידיעות ולפתח את הכול רק כדי למלא את עצמי. ולמעלה מהדעת זה לצאת מעצמי החוצה ולראות את העולם, לפתוח את העולם ולראות אותו כמו שהוא, להרגיש אותו מחוצה לי. אבל בשביל זה אני צריך לעזוב את עצמי הנוכחי, גם בתפיסה, בהשגה, בהרגשה שלי, ולצאת מעליי. זה נראה אולי קצת לא ברור,,

ניצה: כן, הדעת שלי לא מסוגלת לתפוס את זה.

נכון. אני כאילו צריך לשלוח ממני איזה חלק לחלל ולהרגיש את מה שנמצא מחוצה לי. כי כל מה שאני תופס זה נקרא העולם הזה, ואני רוצה לתפוס מחוץ לתפיסה הנוכחית שלי, זה מה שחכמת הקבלה מסבירה לנו ועוזרת לנו להשיג.

היוונים לא הלכו בדרך הזאת, הם לקחו את כל הידיעות האלה ועיוותו אותן לכיוון ההשגה והרגשה שלהם. מזה יצא להם מדע, חכמה, תפיסה, ובמיוחד הפילוסופיה שלהם, הגישה שלהם לחיים. הם כתבו הרבה על הנשמה, כל מיני דברים, והכול מפני שהם שמעו מהמקובלים, מהנביאים. כי המקובלים היו אז בדרגת נביאים, ואת זה הם השפיעו לכל העולם, זאת אומרת כך היהדות העתיקה, כך חכמת הקבלה השפיעה דרך זה לעולם. זו הייתה הפעם הראשונה. בפעם בשנייה היא השפיעה דרך רומא, דרך הגישה הרומאית, ובפעם שלישית היא השפיעה דרך הדתות, הנצרות, האסלאם וכל שיטות המזרח.

ניצה: כשאתה אומר השפיעה, זה אומר שכל אלה שבאו אחר כך ינקו אותה חכמה?

אני אומר שאין בעולם שלנו שום דבר שלא בא מחכמת הקבלה.

ניצה: המקור לכל החכמות הוא משם?

לא יכול להיות אחרת, רק משם.

ניצה: הבנו את המקור, מהן ההשלכות?

ההשלכות מאוד פשוטות, כל השיטות האלה צריכות להגיע עכשיו למשבר ולהראות שכולם נתקעים בקיר.

ניצה: זאת אומרת השיטה הזאת עבדה יפה מאוד משך 2500 שנה, עד היום.

כך היו צריכים לעשות, גם בחכמת הקבלה כתוב שכך זה יקרה.

ניצה: זה פיתח בנו את החלק החושב, החלק החוקר?

כן. לא שאנחנו כל כך צריכים את זה, אבל כן.

אורן: עד כה דיברנו על מרכיב שקוראים לו שכל, אם הבנתי את הדברים אז אתה אומר שיש לתפוס את החיים בתוך השכל שלי, ויש לתפוס את החיים מחוץ לשכל שלי. מה נמצא מחוץ לשכל שלי, מעל השכל שלי?

תפיסה אחרת. אומנם אתה לא מבין, לא יודע, אתה גם לא יכול לגלות את זה סתם, אבל קיימת תפיסה אחרת למציאות.

אורן: האם מתוך זה שאדם מפתח את עצמו הוא יגיע לתפיסה אחרת?

הוא מפתח את עצמו אבל בצורה מיוחדת.

אורן: איך התפיסה היוונית מפתחת את האדם ומה לא בסדר בה?

היא מפתחת את השכל והרגש שיש כרגע באדם.

אורן: זאת אומרת אם יש באדם שכל ורגש, אנחנו נפתח אותם בצורה מיטבית, נעשה ממנו אדם אינטליגנט.

כן, על ידי ציור, מוסיקה, ריקוד, מתימטיקה, שרטוט, כל מה שאתה רוצה, אינטליגנט.

אורן: בצורה כזאת פיתחנו את השכל והרגש של האדם?

כן.

אורן: זאת אומרת כך התרגלנו לחשוב על החיים, לפי התפיסה היוונית, ולכן היא קיימת עד עצם היום הזה.

נכון, עד היום אנחנו באותה שיטה, אנחנו, הכוונה כל העולם.

אורן: כך אנחנו רגילים להתייחס לחיים, מה לא בסדר בזה, יש משהו טוב יותר?

הכול כאילו בסדר, אלא אם כן כשאנחנו מגיעים למבוי סתום, כי אז מה יש לי מזה שאני מפתח את כל הדברים האלה אם אני בכל זאת מוגבל? הרי אני גומר את החיים, מת, לא משאיר שום דבר, וגם הילדים שלי חייבים לחיות, להתקיים, ולמות כמוני.

אורן: מה האלטרנטיבה?

לא אלטרנטיבה, אלא האם יש איזה הגיון בקיום שלי או לא, או שכל ההיגיון בקיום שלי הוא בזה שאני מחזיק את עצמי ומקיים את עצמי בצורה מיטבית, האם בשביל כדאי לחיות? מאין ברירה אני חי, אבל לפי השכל הבריא שלנו, טוב יותר לא לחיות, לא להיוולד.

אורן: אבל כבר נולדתי, לא שאלו אותי אם להיוולד.

זאת אומרת כל החיים שלי מתקיימים מאין ברירה.

אורן: אין ברירה, "בעל כרחך אתה נולד".

כן.

אורן: מה האלטרנטיבה?

לא לחשוב שהחיים שלנו טובים, אלא חיים, זה סתם קיום.

אורן: אבל בתוך הקיום הזה הגישה היוונית אומרת תפתח את השכל והרגש שלך למקסימום שאתה מסוגל.

אבל כשאנחנו מתחילים לפתח אותו למקסימום, אנחנו רואים שהאנושות מגיעה למבוי סתום, למשבר גדול, לסמים, לייאוש, לזה שאין לאדם מה לעשות על פני הכדור הארץ.

ניצה: למה, האם השכל כבר לא יכול להתפתח יותר?

לא, הרגש לא נותן לו יותר. השכל תמיד משרת את הרגש, והרגש שלי אומר לי שלא כדאי, אני טורח יותר מהמילוי, מהתענוג, מהשכר שאני מקבל.

ניצה: זאת אומרת הרגש בעצם משדר לשכל, אני לא מרגיש יותר הנאה.

כן, תדברי עם הנוער, הם יגידו לך שגם למות אין בעיה. מה יש בחיים, מה כבר החיים מציעים לנו?

ניצה: המשחק בין השכל לרגש מרתק, הבנתי למעשה שהתרבות היוונית פיתחה לנו גם את השכל, את החשיבה, וגם את הרגש. מה בעצם מיצה את עצמו, ההתפתחות הרגשית או השכלית, או שניהם ביחד?

ההתפתחות הרגשית. הרצון לקבל זה הרגש שלנו, זה היסוד שלנו, והוא מיצה את עצמו.

ניצה: מה יש בדיאלוג הזה בין הרגש לשכל, מה בעצם הרגש שלי אומר לשכל שלי?

את צריכה ללכת לספר מאוד יפה של הרמח"ל, יש שם דיאלוג יפה בין הרגש והשכל, פעם השכל אומר, פעם הנשמה אומרת, ההסבר שם מאוד יפה, בסופו של דבר הוא אומר לנו שאם היינו יותר רציונליים, לא היינו ממשיכים לחיות. הרי מה יש לי מזה, אתמול עבדתי קשה, נהניתי, והיום אני לא מרגיש שום דבר ושוב אני צריך לעבוד קשה וליהנות, ואחר כך שוב, מה התועלת?

ניצה: זאת אומרת השכל כבר לא מוצא את ההיגיון להמשיך ולהתקיים, וזה בעצם המבוי הסתום?

נכון, קודם אפילו לא שאלנו את עצמנו את השאלות האלה, התקיימנו כמו חיות, ועכשיו התחלנו לשאול בשביל מה אנחנו חיים. זאת כבר התקדמות. אבל בשביל מה? עדיין אין לנו תשובה. לכן באה חכמת הקבלה ואומרת, כן, יש לי תשובה לשאלה בשביל מה אנחנו חיים, כי בתוך החיים האלה אנחנו יכולים לצאת לרמה אחרת של תפיסת המציאות, ואלה כבר חיים אחרים.

אורן: זו התפתחות שכלית?

זה קודם כול התפתחות רגשית.

אורן: מה מהות ההתפתחות הזו?

אני פותח את עצמי לחיים ואני מרגיש אותם ללא הגבלות, לא בשכל ולא ברגש. ואז אין לי בעיה, אני כבר לא חושב בשביל מה אני חי, כי השאלה על החיים, על מהות החיים פשוט לא קיימת.

אורן: לא הבנתי מה מהות ההתפתחות הזאת.

אם אני תופס את החיים שלי בגבולות, רגשיות ושכליות, אז אני רואה שחיים האלה לא נותנים לי כלום, הם לא ממלאים אותי, הם לא מביאים אותי לשום תכלית, ולכן טוב יותר אם אני לא אחיה. על זה כבר דיברו הרבה וכתבו הרבה, והאמת שכולם מסכימים שטוב יותר לא לחיות מאשר לחיות. זה מצד אחד. מצד שני, אם במשך החיים האלה אני יכול לצאת למימד אחר שבו שאני לא מוגבל ברגש ובשכל, אז כבר השאלה בשביל מה אני חי איננה, כי אני נכנס לחיים של הבנה והשגה בלתי מוגבלים.

מה שאם כן בעולם שלנו, אנחנו נכנסים למשבר, למבוי סתום, אין לאן להתפתח. כל מה שאדם עושה חינוך, תרבות, מדע, הכול נסתם. אם תדבר עם כל המומחים, בכל תחום ותחום, הם יגידו לך שזה באמת כך. אני קיימתי עשרות שיחות עם מדענים מכל הסוגים, וכולם אומרים, כן, הכול נמצא במבוי סתום.

אורן: זה בעצם מה שרצו המכבים באותה מלחמה, לפרוץ את גבולות הרגש והשכל הגשמיים שלנו?

כן, אם נפרוץ את הרגש והשכל הגשמי שלנו, אנחנו נשיג ממדים החדשים, עולם חדש. זאת אומרת היוונים הבינו את המקובלים כבר לפני 3000 שנה, הם הבינו שצריכים להתפתח, אבל בתוך הרגש והשכל, וזה מפני שלא הייתה להם נקודה שבלב כדי שהם יתקדמו למעלה מהרגש והשכל. ואילו חכמת הקבלה מלמדת אותנו איך להתפתח למעלה מהרגש והשכל, זה לוקח הרבה זמן, הרבה שנים, על ידי שיטה מיוחדת ובחברה מיוחדת, בסביבה מיוחדת. כך אדם מתפתח.

אורן: זו בעצם מהות המלחמה, בין שתי הגישות האלה?

כן, בין שתי הגישות האלה.

אורן: אמרת שבהתפתחות מעל גבולות הרגש והשכל מרגישים עולם חדש, איזה מין עולם זה?

אי אפשר להסביר. זה עולם של הכוח העליון, של התוכנה העליונה שפועלת, ששולטת עלינו ומכוונת אותנו למילוי והשגה אין סופי.

(סוף השיחה)