חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1054 – 1055

חשיבה מדעית בחוכמת הקבלה,

חכמת הקבלה כשיטה מדעית

מטרות:

• האם בשיטה של חכמת הקבלה קיימים העקרונות של חשיבה מדעית?

  • הסקת מסקנות מתוך תוצאות של ניסויים.

  • הטלת ספק וביקורתיות.

  • העלאת היפותזות/ השערה.

  • תכנון ניסויים המיועדים לאישוש ההיפותזות/ השערות או הפרכתן.

• מה ההבדל בין חשיבה מדעית בעולמנו לחשיבה המדעית בחכמת הקבלה?

• האם בחכמת הקבלה קיימת חשיבה ביקורתית?

• האם מקובל יכול לבקר מחקרים של מקובל אחר כפי שמקובל בקהילה המדעית?

זרימה:

• קיומה של חשיבה מדעית בחכמת הקבלה.

• עקרונות השיטה המדעית.

• מבנה השיטה המדעית.

• חשיבה ביקורתית.

קיומה של חשיבה מדעית בחכמת הקבלה

חשיבה מדעית היא חשיבה העוסקת בבחינת שאלות של תחום תוכן מסוים באמצעות ניסויים מדעיים. בחינת דרך החשיבה של מדענים מומחים בעת עבודתם הביאה ליצירת רשימת מיומנויות המרכיבות את החשיבה המדעית: הגדרת בעיה, העלאת השערות לפתרון בעיה, תכנון ניסוי שיכריע בין ההשערות, עיבוד וניתוח תוצאות הניסוי והסקת מסקנות.

http://www.to-be.co.il/resource.aspx?resourceid=9523

מודל בסיסי לשיטה המדעית המודרנית הוא:

• השתמש בדמיון שלך - שקול את הבעיה ונסה להבינה. חפש הסברים קודמים; אם הבעיה חדשה לך, ואז

• העלה השערה - כאשר דבר אינו ידוע, נסה לנסח את ההסבר, ולהסבירו לאדם אחר, או להעלותו על הכתב.

• נסח תחזית על סמך ההסבר. אם 2 נכון, הצהר תוצאה של ההסבר.

• בחן וחפש את היפוכה של התוצאה על מנת להפריך את 2. זוהי שגיאה לוגית לחפש את 3 כהוכחה ישירה ל-2. שגיאה זו מכונה אישור הסוגר.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%AA

• האם יש הבדל בין חשיבה מדעית של מקובל למדען? - מה דומה ומה שונה?

• במה חכמת הקבלה משלימה את המחקר המדעי? או האם היא בסתירה אליו?

עקרונות השיטה המדעית

דטרמיניזם:

המאפיין הראשון של הדרך המדעית הוא ההנחה שהטבע והעולם מתנהגים באופן קבוע, שתופעות ניתנות להסביר ואין מקריות בטבע. מדע מתנהל בצורה חד-ערכית וכי כל אירוע נגרם על ידי אירוע אחר, ואם ידוע מצב של מערכת בזמן מסוים, ואילו היו כל חוקי הטבע ידועים, ניתן היה לחזות את מהלך האירועים עד קץ הדורות. טענה זו העלה לראשונה המדען פייר סימון לפלס. הוא טען שבאופן תאורטי אם היה בנמצא מחשב-על שיכול לחשב את כל פעולות היקום, ניתן היה לחזות כל דבר.

האופי ההסתברותי של מכניקת הקוונטים, שלפיה תוצאות תהליכים בסיסיים בטבע נקבעים באקראיות, ערערה על קביעה זו. אחת הסיבות שאלברט איינשטיין חלק על מכניקת הקוונטים היא אמונתו בדטרמיניזם. הוא ביטא זאת באמירתו המפורסמת "אלוהים לא משחק בקוביות". עם זאת, תחת מכניקת הקוונטים הדטרמיניזם הקלאסי מוחלף בדטרמיניזם קוונטי, הטוען שאמנם לא ניתן לחזות בוודאות את תוצאותיו של כל תהליך, אך תאורטית ניתן במקום זאת לחזות את ההסתברות המדויקת להתרחשותה של כל תוצאה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%9D

• המאפיין הראשון של הדרך המדעית הוא ההנחה שהטבע והעולם מתנהגים באופן קבוע, שתופעות ניתנות להסבר ואין מקריות בטבע - האם חכמת הקבלה תומכת בהנחה זו?

• לפיכך, האם ניתן לחזות את מהלך האירועים שיקרו עד קץ הדורות? מדוע? מה ניתן לחזות ומה לא?

• היכולת להסביר תופעות ולחזות תופעות עתידיות - במה חכמת הקבלה שונה מהמדע בנק' זו? ובמה היא דומה?   

• האם גם אופן החשיבה בחכמת הקבלה הוא דטרמיניסטי?

• האם ניתן לחזות כל דבר במידה וכל חוקי הטבע ידועים?

אמפיריזם: מכיוון שהחקירה נועדה לתת תשובות ביחס למציאות, עליה לעסוק במציאות עצמה - בנתונים ובעובדות. הנתונים העובדתיים הם הכלי העיקרי המשמש לבדיקת טיעונים. רק באמצעות נתונים מהמציאות נכריע מה תהיה תשובה נכונה לשאלה ששאלנו מבין כמה תשובות אפשריות.

טענה שלא ניתן להעמידה במבחן הניסיון, אינה יכולה להיות בסיס להסבר מדעי ואינה חלק מהידע המדעי.

• האם חכמת הקבלה עוסקת בנתונים ועובדות בלבד?

• האם חכמת הקבלה כוללת טענות שלא ניתן להעמיד במבחן הניסיון?

• האם בחכמת הקבלה נערכים ניסויים אמפיריים?

• ביצוע ניסויים תוך התבססות על עובדות ונתונים מהמציאות - במה חכמת הקבלה שונה מהמדע בנק' זו ובמה היא דומה?

מבנה השיטה המדעית

תכנון ניסויים:

• האם גם המקובל מעלה השערות ומתכנן ניסויים על מנת להפריך או לאשש אותן?

• האם המחקר הקבלי כולל תכנון מוקדם?

• כמה שליטה יש למקובל על הניסויים עצמם ועל עצמו כמושא הניסוי?

• מהן התוצאות שהמקובל מצפה לראות כתוצאה מפעולותיו? באיזה אופן הוא מודד אותן?

• כיצד המקובל יודע אם עשה פעולה בכיוון הרצוי למטרותיו או לא? כיצד הוא אומד את הצלחתו?

הוכחות:

• האם המקובל מחפש הוכחות להשערותיו?

• מה נחשב כהוכחה במחקר הקבלי של אדם על עצמו?

הסקת מסקנות:

• האם הוא מסיק מסקנות ומתכנן את הניסויים הבאים?

• אילו סוגי מסקנות מתקבלות מניסויים בחכמת הקבלה?

• איך מקובל מתייחס למסקנות שהוא מסיק? האם כעובדות מדעיות?

• אילו תוצאות מקבל המקובל מהניסויים שהוא עורך?

• התוצאות הן אישיות וסובייקטיביות, אם כך איך הוא מתייחס אליהן? מול מה הוא משווה אותן?

הפרכה:

תאוריה לא-מדעית (בניגוד לתאוריה מדעית) היא תאוריה אשר אינה מספקת שום אפשרות להפרכתה בניסוי. לכן, בעוד שמטפיזיקה יכולה להכווין ולהשפיע על יצירת השערות מדעיות^[1], הרי שתאוריות מטאפיזיות אינן שייכות למדע האמפירי.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%9B%D7%94

• האם קיימת אפשרות להפרכה בחכמת הקבלה?

• מה קורה כאשר ההשערות/ הוכחות/ גילויים של מקובל מופרכים? מה הגישה שלו לכך?
  למשל - האם הוא מתחיל מהתחלה? משנה את כל המחשבה שלו? האם הוא משנה משהו או משתנה בהתאם?

על חשיבותה של השגיאה להתפתחות המדע:
אני זוכר תוכנית תעודית על הדרך שבא הגיעו לפתרון של בעיה מתמטית, המשפט האחרון של פרמה, בעיה שלא נפתרה במשך שלוש מאות שנה. היה מדען יפני שעבד על תאוריה שקשורה לזה, ואני זוכר מה אמר עליו חבר שלו - "הוא היה עושה הרבה טעויות, אבל היה לו את הכישרון לטעות תמיד בכיוון הנכון." יש במשפט הזה הרבה יותר חוכמה משאולי נדמה לנו ממבט ראשון: מדען שחוקר משהו שלא נחקר עדיין, פוסע על שביל לא מסומן, וקל מאוד לרדת מהשביל וללכת לאיבוד.

הטעויות של איינשטיין והוקינג:

וגם הגאונים הגדולים ביותר יכולים לטעות. למשל, איינשטיין מפורסם בעיקר בזכות תורת היחסות שלו, אבל הוא פרסם עוד כמה וכמה מאמרים פורצי דרך בתחומים אחרים של הפיזיקה - למשל, חישוב גודלם של האטומים והמולקולות, וגם הוכחה שהאור מתנהג לפעמים כמו זרם של חלקיקים. חלקיק הוא, במובן הזה, קוונטה- כך שאיינשטיין הוא גם אחד מאבות תאוריית הקוונטים. אבל כשאיינשטין נתקל בחלק מהניבויים המשונים שגוררת אחריה תורת הקוונטים, הוא לא הסכים לקבל אותם. למשל, אחת מהתוצאות של התאוריה הזו אומרת שיש דברים שאי אפשר למדוד בצורה מושלמת: אם אתה יודע מה המהירות של חלקיק, למשל, אתה לא יכול לדעת בוודאות את המיקום שלו. במילים אחרות, ישנה איזו אקראיות בסיסית בטבע. איינשטיין לא הסכים לקבל את זה, הוא אמר 'אלוהים לא משחק בקוביות'. והוא היה כל משוכנע שזה לא יכול להיות, עד שמקס פלאנק אמר לו פעם, 'איינשטיין, תפסיק להגיד לאלוהים מה לעשות.". אבל איינשטין טעה, והתורה הזו היא בסופו של דבר נכונה.

https://www.ranlevi.com/texts/ep11_mistakes_in_science_text/

• מה חשיבותה של השגיאה בחכמת הקבלה?

• מה יכולות להיות תוצאות מטעות של מקובל?

חזרתיות:

מרכיב קריטי באימות הוא חזרה על התוצאות הניסיוניות והתאורטיות על ידי אחרים בקהילה המדעית.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%AA#%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%95%D7%97%D7%96%D7%A8%D7%94

• האם מקובל חוזר על הניסויים שלו כדי לוודא שהתוצאות שלהם נכונות?

• האם מקובל מקבל את אותן התוצאות כאשר הוא עורך ניסויים חוזרים?

• האם מקובל יכול לחזור על ניסויים של מקובל אחר ולקבל את אותן התוצאות?

אובייקטיביות:

החשיבה המדעית אמורה להיות משוחררת משיפוטים ערכיים ומהעדפות סובייקטיביות של החוקר.

• אם מקובל חוקר את עצמו, איך הוא יכול להיות אובייקטיבי?

• האם הניסויים שעורך המקובל מושפעים מהעדפותיו ורגשותיו?

חשיבה ביקורתית

לעיתים קרובות נתפס המושג "חשיבה ביקורתית" כמושג שלילי, מדוע? האם בגלל האסוציאציה הטבעית ל"ביקורת", הנתפסת על-ידי אנשים רבים כסימן לכשלון? או אולי בגלל הזיהוי של תהליך החשיבה הביקורתית עם האסכולה הפילוספית של הציניקנים, ולהתנהגותם של מיסדי האסכולה, התנהגות הנחשבה כוולגרית ופולשנית או חסרת טאקט במקרה הטוב. כך או כך, חשיבה ביקורתית היא אחד מהכלים החזקים ביותר והחיוניים ביותר המשמשים את החושבים המודרניים. חשיבה ביקורתית היא אולי הכלי החשוב ביותר במחסן הכלים של הספקן המדעי.

https://www.hayadan.org.il/criticalthinking_tarviswade_150907

חשיבה ביקורתית, היא חשיבה שמעלה ספקות, שואלת שאלות קשות, לא מבצעת הכללה, משאירה מקום לאי -ודאות, לא מניחה הנחות - אלא בודקת:

• מה מקומה של החשיבה הביקורתית בחכמת הקבלה?

• האם היא מעודדת חשיבה ביקורתית?

• האם היא מתנהלת באותו האופן במדע הרגיל?

• במדע יש חשיבה ביקורתית, כאשר אין מקום לסתירות לוגיות. האם יש סתירות בחכמת הקבלה? האם מנסים ליישב אותן?

• מה מקומה של "אמונה" בחכמת הקבלה? האם היא מאפשרת חשיבה ביקורתית?

• מה עושה אדם אם מגלה סתירה בין מה שהוא רואה לבין מה שמקובלים אומרים? האם הוא מקבל את דעתם? אם כן, איך זה עדיין מדעי?

• פרסום התוצאות ושתוף מידע - האם קיימת "קהילה מדעית" בחכמת הקבלה שמשתפת ידע, מפרסמת את תוצאות הניסויים?

ביקורת פנימית בניסויים:

בניסויים מדעיים בודק החוקר את ההתערבות הניסויית במספר תנאים כדי לוודא שהיא הגורם לתוצאה שהוא קיבל ולוודא שהיא איננה תלויה בנסיבות.

למשל אם רוצים לבדוק השפעה של תרופה חדשה יחלקו את משתתפי הניסוי לכמה קבוצות:

• קבוצת הניסוי - קבוצה שתקבל את התרופה

• ביקורת שלילית - קבוצה שלא תקבל את התרופה

• ביקורת חיובית - קבוצה שתקבל תרופה אחרת, שידוע שהיא כבר עובדת

• ביקורת שלילית נוספת- פלצבו- קבוצה שנאמר לה שהיא מקבל תרופה אבל בעצם תקבל חומר שאין לו השפעה (למשל רק את המרכיבים הבלתי פעילים בתרופה).

• האם גם מקובל עורך את ניסוייו באופן דומה?

• האם הוא מציב בקרות כדי לראות שמה שבדק באמת עובד כפי שציפה?

ביקורת עמיתים:

כתבי עת מדעיים משתמשים בתהליך של ביקורת עמיתים, בו המאמרים המוגשים לכתב העת על ידי מדענים מועברים למדענים בתחום (בדרך כלל אחד עד שלושה), בדרך כלל באופן אנונימי. מדענים אלה יכולים להמליץ על פרסום המאמר, אי פרסומו, פרסומו בשינויים מוצעים, או, לעיתים, פרסום בכתב עת אחר. שיטה זו משמשת לשמירת האיכות של הספרות המדעית, צמצום השגיאות, והרחקה של עבודה לא מדעית והונאות למיניהן. בדרך כלל אין מסתכלים בחיוב על עבודה שעיקריה פורסמו כבר בעיתונות הפופולרית (מכיוון שעוד לא עברה חלק חשוב בתהליך המדעי). לעיתים תהליך הביקורת עשוי לדכא את הפרסום של עבודות לא-שמרניות, במיוחד כאלה העשויות לערער את היסודות המקובלים בתחום מסוים, אך לעיתים התהליך עשוי להיות דווקא מתירני מדי. לעיתים מתבטאים חסרונות אחרים, כמו העדפת מקורבים ומשוא פנים (פרוטקציה). תהליך ביקורת העמיתים לא תמיד מצליח, אך הקהילה המדעית אימצה אותו באופן נרחב, כמעט מוחלט.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%AA#%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%9D

• האם מקובל אחד יכול לבקר תגליות של מקובל אחר? איך הם יכולים להשוות תוצאות?

• האם תיתכן אי הסכמה בין מקובלים בתובנות שלהם מהמחקר?

• האם הם יכולים להוכיח אחד לשני את המחקר והמסקנות אליהם הגיעו?

• איך בודקים תוצאות ניסוי של מקובל אחד כשלכל מקובל יש כלי תפיסה שונים?