כשיוצאים מתוך הנחה שחכמת הקבלה היא סוג של מחקר, באופן טבעי מצפים מהמקובלים להציג הוכחות כמו במדע, כדי שיהיה תוקף לתוצאות שהתקבלו. למדע יש כלים, ואנשים שחוקרים את המציאות מעלים תיזה, בוחנים אותה או שוללים אותה וכך מתקדמים בגילויים שונים שאנחנו מכירים היום, במקביל הציפייה שגם חכמת הקבלה תציג הוכחות ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: איך חכמת הקבלה מתייחסת לנושא של ההוכחה? מי הם המקובלים הראשונים שחקרו לראשונה את חכמת הקבלה? האם המקובלים השאירו את מהמצאים שלהם גם בכתבים, כדי להתבסס עליהם ולבחון אותם אחריהם? המדען חוקר את המציאות שבה אנחנו חיים, מה חוקר המקובל? האם בתהליך הזה המקובל לא מפחד שיגלה דברים שיאכזבו אותו, או שיגיע לאיזורים שהם למעלה מכוחו לחקור אותם? האם יש הגבלה לגבי תחומי המחקר שהמקובל רשאי לחקור ולגלות? מהי שאלת המחקר ששם לעצמו החוקר בקבלה, ואיך הוא מעלה השערה, כדי להתחיל במחקר? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

תוצאות המחקר בחכמת הקבלה מועילות לכלל האנושות מפני שהמקובל פותח דרך לכולם להשיג קשר עם הבורא.

• כדי להבין את כתבי הקבלה צריך קודם "להעפיל" אל אותו עולם שעליו מדבר המקובל החוקר. "הוכחה" במחקר הקבלי זה מצב שבו האדם מגיע לאותה הרמה ומתוכה מגלה.

• הסקת מסקנות דורשת הגדרה של הרמה המדויקת שכלפיה אותן מסקנות הוסקו.

• הוכחה - כאשר מקובלים חוזרים על אותם ניסויים שקודמיהם עשו ותיעדו בכתבי הקבלה.

• הפרכה - המחקר הקבלי נערך כ- 6000 שנה, היו מקרים מועטים בהם מקובלים טעו.

• מקובל לא חושש לגלות שמה שהוא גילה קודם לכן אינו מדויק, כי הוא נמצא בתהליך של גילויים.

• במחקר הקבלי התהליך הוא מדורג, יש "אזורים" שאליהם לא ניתן לגשת מיד כי הכלים של האדם מוגבלים.

• שערי ההשגה נפתחים בפני המקובל לאחר שהוא מתאים את עצמו למה שסגור מאחורי השער.

• פתיחת השער הראשון דורשת התנתקות מאינטרס אגואיסטי, התעלות מעל חשבון אישי.

• המקובל בודק את התנהגותו בתנאים שאותם הוא רוצה לחקור. החוקר הוא החומר הנחקר.

• "האדם הוא העולם". המקובל חוקר את העולם שנמצא בו, חכמת הקבלה היא פסיכולוגיה עליונה.

• המקובל חוקר כיצד מתממשת בו מחשבת הבריאה, בכמה הוא יכול להידמות לבורא.

• מדידה - במחקר הקבלי האדם הוא ה"סרגל" שעמו הוא מודד כמה הכוח העליון שורה בו.