חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1169

חינוך לקשרים בריאים

מטרות: 

• מה משפיע על יכולתו של האדם לתקשר עם אחרים? 

• מדוע אדם אחד מתחבר לאחרים בקלות ואחר מתקשה?

• מהי השפעתו, של הקשר הראשוני בין ילד להוריו, על יכולתו של האדם לתקשר עם אחרים? 

• כיצד נבנה לילד יכולת התקשרות בריאה וטובה?

זרימת התכנית:

• מהות היכולת לתקשר עם אחרים

• הבדלים בין אנשים

• הגורמים הקובעים את היכולת לתקשר עם אחרים

• השפעת ההורים והילדות על יכולת ההתקשרות

• יכולת התקשרות אמיתית

• סוד ההתקשרות הטובה

• עתידה של יכולת ההתקשרות

פתיחה:

יחסים טובים עוזרים בכל מישורי החיים - במשפחה, בעבודה, חברים, שכנים ובכלל עם כל אדם בכל סיטואציה. ממחקרים ידוע למשל, שמנהל טוב הוא לא אדם בעל יכולות חשיבה גבוהות במיוחד, אלא אדם עם יכולת תקשורת טובה ויחסי אנוש טובים. בעידן שלנו ישנה חשיבות רבה ליכולת התקשורתית של האדם. ישנם קורסים שבהם מלמדים תקשורת טובה. אנשים וארגונים משקיעים זמן וכסף כדי לרכוש מיומנות חשובה זו. החיוך לקופאית במכולת; שתיית כוס קפה עם חברים; פתרון סכסוך במקום העבודה; היכולת לקיים מערכת יחסים זוגית ממושכת... אלמנטים יומיומיים אלו ורבים אחרים הממלאים את חיינו מבוססים על יכולתנו לשלוט באופן מספק במיומנויות חברתיות. מיומנויות חברתיות הן מכלול היכולות הבין אישיות והקבוצתיות אותן מפגין אדם באופן שמאפשר לו להשתלב במערכת החברתית בה הוא חי. כאשר קיים קושי ברכישת היכולות החברתיות, נפגעים היבטים משמעותיים בחיי האדם כתחום הרגשי, הבין אישי, התעסוקתי והזוגי. בהתאם לחשיבותן של המיומנויות החברתיות לתפקוד השוטף, התפתחו מודלים וטכניקות טיפוליים המסייעים בפיתוח מיומנויות אלו.

https://www.betipulnet.co.il/lexicon/מיומנויות_חברתיות/

מהות היכולת לתקשר עם אחרים

• האם לאדם יש צורך בסיסי בהתקשרות?

• מה מאפשר לאדם ליצור קשרים טובים עם אחרים? מהן היכולות שצריכות להיות לו?

• מה הופך קשר, לקשר איכותי יותר, קשר אינטימי בין שני אנשים? 

• מהן התכונות, המאפיינות אנשים, שמצליחים ליצור קשרים טובים ורבים עם אחרים?

• מהי יכולת התקשרות עם אחרים?

הבדלים בין אנשים

• למה יכולת ההתקשרות שונה בין אנשים?

• מדוע הטבע, יוצר אנשים, שלא יכולים או לא טובים בלתקשר עם אנשים אחרים? האם מדובר בעיוות או תקלה באבולוציה?

• מדוע ישנם ילדים שזקוקים ליותר חברה, וכאלה שמספיק להם חבר או שניים?

יש לקחת בחשבון כי לילדים שונים צרכים חברתיים שונים. ישנם ילדים הזקוקים לחברת אחרים כל העת ויש ילדים אשר מסתפקים בנוכחות חבר או שניים. הקושי קיים כאשר יש פער בין הצורך של הילד לבין יכולתו לממש אותו. עד כמה  מתקשה הילד להיות בקשר חברתי עם בני גילו ועד כמה עובדה זו מפריעה לו ומקשה עליו. אך על פי רב התחום החברתי, הוא בעל משמעות גדולה מאד עבור ילדים.

https://www.gaya-center.co.il/קשיים-חברתיים/מיומנויות-חברתיות/ליקויי-למידה/

הגורמים הקובעים את היכולת לתקשר עם אחרים

• מה קובע את יכולתו של האדם לתקשר עם אחרים?

  • האם היא נקבעת גנטית?

  • האם אלו תכונות מולדות?

  • האם זה מולד? נרכש? או שילוב בין השניים?

מיומנויות חברתיות נרכשות בתהליך ממושך המתחיל עם הלידה ונמשך לאורך הילדות, ההתבגרות והבגרות. מאחר וראשית תהליך למידת המיומנויות החברתיות הוא בילדות, רבים מהילדים הסובלים מקשיים חברתיים "יגררו" קשיים אלו גם בהתבגרות והבגרות, ללא טיפול מתאים. ישנם מספר גורמים מרכזיים המביאים לקושי ברכישת מיומנויות חברתיות: היעדר אפשרות למידה מספקת: היעדר הנחייה נכונה של הילד (למשל, פינוק מוגזם), סביבה המספקת מודל לקוי (אלימות וקללות בבית) או חיים בסביבה תרבותית שאינה מאפשרת לילד להתאמן ולפתח קשרים בין אישיים (למשל, ילד הנדחה עקב מוצאו השונה משל בני כיתתו).

*קשיים ולקויות מולדים:  הילד בעל לקות כהפרעת קשב וריכוז, קשיים בויסות החושי וכד', אשר מקשים עליו להבין וליישם את הכללים החברתיים (למשל, ילד היפר-אקטיבי שמבין היטב שאסור לו לדחוף אך מתקשה להתאפק).

*קשיים רגשיים/נפשיים: חוויות טראומטיות, קשיים רגשיים והפרעות נפשיות שונות עשויים לצמצם את יכולתו של הילד או האדם הבוגר להתנסות בקשרים בין אישיים ולפתח מיומנויות חברתיות מספקות. נער מדוכא, למשל, עשוי להתקשות ביצירת קשרים חברתיים עקב ערכו העצמי הנמוך והדכדוך התמידי שלו, וכך לפספס את חלון ההזדמנויות בו מפתחים בני גילו את היכולת ליצור קשרים אינטימיים.

https://www.betipulnet.co.il/lexicon/מיומנויות_חברתיות/

השפעת ההורים והילדות על יכולת ההתקשרות

• מה בילדות משפיע על יכולת התקשרותו של האדם בילדות וכאדם בוגר?

• האם יכולת ההתקשרות נקבעת ע"י מערכת היחסים עם ההורים? מה המקום של מערכות יחסים אלו בהתפתחות יכולת ההתקשרות של האדם עם סביבתו?

• מה בדיוק, במערכת היחסים עם ההורים, משפיע על יכולת של האדם לתקשר?

• אם אדם עבר ילדות מאושרת האם זה אומר שיהיו לו יכולות התקשרויות טובות בבגרותו?

• אדם שעבר ילדות קשה, האם בהכרח הוא לא יוכל לתקשר טוב עם אנשים אחרים?

תאוריית ההתקשרות של בולבי:

על פי התיאורייה של ג'ון בולבי, תינוק נולד עם היכולת להתקשר. הצורך לחפש קשר הוא מולד, וכל ילד, גם זה הגדל אצל הורים מתעללים מתקשר אליהם. התקשרות היא מערכת מולדת במוח המשפיעה על תהליכי מוטיבציה, רגש וזיכרון הקשורים לדמויות משמעותיות. מערכת ההתקשרות מניעה את הפעוט לחפש קרבה להוריו ולחפש קשר אתם. [..] התקשרות בטוחה נובעת מתגובות רגישות של ההורים לסיגנלים של הילד, מה שבונה בילד תחושה של אמון וציפיה חיובית. עזרתו של ההורה בהרגעה והפחתה של רגשות שליליים כמו עצב, חרדה, פחד מלמדת את הילד להרגיע עצמו במצבים עתידיים. [..] חוקרים מהאסכולה של תיאוריית ה"עצמי" טוענים כי תחושת העצמי מתפתחת דרך הקשרים האינטימיים הראשוניים, ביחוד הקשר אם-תינוק.

https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=32

בולבי, אבי תיאורית ההתקשרות, ראה בצורך באהבה כצורך ביולוגי בסיסי המלווה אותנו לאורך החיים – “מן העריסה עד הקבר” (Bowlby, 1988). ייעודה העיקרי של מערכת התקשרות הינו להבטיח חוויה של בטחון והגנה ליילוד האנושי.  למערכת זו יש  תפקיד חשוב במצבי איום ומצוקה.

הבסיס הבטוח:

לדמות ההתקשרות שני תפקידים, לפי בולבי:

• חוף מבטחים (safe haven) – עוגן ומקום מקלט שאפשר לחזור אליו לקבל נחמה, הרגעה והגנה.

• בסיס בטוח (secure base) – ממנו אפשר לצאת לעולם, להעז ולנסות אפשרויות חדשות.

השילוב בין שני אופני התמיכה –safe haven ו- secure base – בהתנסויות עם דמויות התקשרות לאורך החיים (מדריכים, חברים, בני זוג וכו’) מהווה בסיס להתנסויות חוזרות ונשנות באמצעותן לומד הפרט לאזן בין תלות לבין עצמאות, בין היכולת להסתמך על אחרים לבין היכולת להסתמכות עצמית.

בבסיס מערכת ההתקשרות עומדים מודלי העבודה הפנימיים- ייצוגים קוגנטיביים-רגשיים המבוססים על הפנמות חוזרות של אינטראקציות עם דמויות ההתקשרות המוקדמות בזמן מצוקה. ייצוגים אלו מאורגנים כייצוגים של העצמי ושל האחרים המשמעותיים, ומשפיעים על הרגשות, הציפיות והאמונות שהאחר יהיה נגיש, אמין ותומך בעת הצורך. מחקרים רבים בדקו את הקשר שבין ביטחון בהתקשרות בבגרות לבין תפיסות של העצמי (למשל, הערכה עצמית, הערכת יכולות) ותפיסות של אחרים (למשל, האמונה בנגישות ובתמיכה של בן הזוג, תפיסת כוונות ותכונות של האחר).

אינטראקציות עם דמויות רגישות, זמינות, מגיבות ותומכות בעת צורך מקדמות את היווצרות חוויות של בטחון (secure base script) לאורך מעגל החיים. כך מצביעים מחקרים בתחום ההתקשרות בבגרות.  בזכות אינטרקציות כגון אלה מתגבשות אמונות חיוביות ביחס לעצמי, תשתית של אמון וציפיות חיוביות בנוגע לכוונותיו של הזולת. ההתנסות החוזרת ונשנית בחוויות הנוסכות בטחון, מהוה גם מצע להתגבשות חוויה של העצמי כראוי לאהבה, כבעל יכולת וכמוערך.

בטחון נרכש:

התנסויות מיטיבות ובונות אמון, עשויות לתרום, גם למי שחווה חוויות של הזנחה וחסך בילדותו, לחיזוק של ייצוגים הפנימיים של בטחון בהתקשרות, הן של העצמי כראוי לאהבה והן של האחר כמי שאפשר לסמוך עליו. [..] תמיכה מצד בן זוג או קשר משמעותי אחר יכולה, כאמור לעיל, למתן את ההשלכות השליליות של הסטוריה של אכזבות בקשרים בין אישים שהובילו להתגבשות דפוסים של התקשרות לא בטוחה.  ממחקרי אורך שבהם נערך מעקב על התפתחות דפוסי התקשרות מילדות עד בגרות, ניתן ללמוד על החוסן הנפשי בקרב קבוצה של אנשים שבילדותם אופיינו כ”לא בטוחים” בעוד כיום הם מאופיינים כ”בטוחים” מבחינת ההתקשרות (Main, 1983). תופעה זו מוגדרת כ- “בטחון נרכש” או “בטחון באמצעות השקעה” (Roisman et al, 2002). בכל רגע נתון אפשר להמשיך ולבנות “איים של ביטחון” המקנים תחושת יציבות ובסיס להמשך התפתחות וצמיחה.

https://www.pardess.info/%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%95/

מרי איינסוורט בנתה סיטואציה חסכונית שמאפשרת להתבונן בהתנהגות מתקשרת, וזוהי סיטואציית "המצב המוזר":

• חדר חדש, אמא וילד בן שנה וחצי או שנתיים. 3 דקות הילד יושב עם אמא בחדר. יש צעצועים. איך הילד נכנס, מה איכות המשחק שלו. אחרי 3 דקות נכנסת זרה. דקה יושבת בשקט, דקה מפטפטת עם אמא, דקה משחקת עם הילד. כמה חרדה מתעוררת אצל הילד. כמה נוכחות האם מרגיעה.

• האם יוצאת מהחדר. זה מעורר דחק. מצפים לשינוי בהתנהגות הילד. מסתכלים על המשחק של הילד. על הנכונות שלו לקבל תמיכה מהאשה הזרה.

• האם חוזרת. זהו השלב החשוב מבחינת הקלסיפיקציה. מה עושה הילד כשאמא חוזרת? האם הוא שם לב שהיא חוזרת? או שהוא לא מגיב?

אינסוורט הזמינה למעבדה שלה ילדים רבים עם הוריהם, ואחר כך עקבה אחרי רבים מהם בביתם, תוך צילום של אינטראקציות וניתוחן, כדי לבסס את הממצאים שלה.(מדובר באוכלוסיית ילדים רגילים).

היא מצאה כי קיימות 4 קטגוריות התקשרות:

התקשרות בטוחה: 65% מהילדים קשורים לאימותיהן באופן בטוח. כלומר, האם היא בסיס בטוח לחקירה. כשהם נכנסים עם האם לחדר הם חוקרים את החדר ומפעם לפעם באים להראות לה מה מצאו. כשהזרה נכנסת והילד בחרדה, האם יכולה להרגיע את החרדה שלו. כשהאם יוצאת, הילד בחרדה, רץ אחרי האם, אך נותן לזרה להרגיע אותו. כשהאם חוזרת הילד רץ אליה, מחפש קשר אתה, מראה רגש, האם מצליחה להרגיע אותו והוא חוזר לחקירה.

התקשרות לא בטוחה (זו עדיין התקשרות): קיימים 3 סוגי התקשרות לא בטוחה:

• 25% מראים התקשרות חרדה נמנעת: כלומר, הם נמנעים מלהראות את הרגשות שלהם. כשהם נכנסים לחדר החדש הם נפרדים ישר ומיד חוקרים את החדר. מראים מעט מאד התחברות רגשית לאם. כשהזרה נכנסת, מיד מתחברים אליה. הם מתנהגים כאילו לא אכפת להם מאמא, אבל כאשר שמו להם נייר לקמוס בחיתול, הבודק את רמת ההורמון המופרש בשעת לחץ, התברר כי רמת ההורמון היא גבוהה מאד! כלומר, הילדים האלו למדו להסתיר את הרגשות שלהם.

• כשאמא חזרה נמנעו מלגשת אליה. פנו הצידה, התרחקו, התעלמו.

• לא נמנעו מקשר עם הזרה. אלו ילדים שבדיעבד התברר שחוו קשר עם הורה אדיש ולא זמין רגשית, וחוו חוויות של דחייה. על ידי ההימנעות מרגשותיהם ומקשר פעיל עם האם הם אינם מרגישים חזק מדי את צרכי התלות והחרדה. זוהי תגובה הגנתית שעוזרת להם לשמור על קשר עם האם. בתצפיות ראו שילדים אלו לא קבלו קשר כשהיה להם רע או עצוב.

התקשרות חרדה מתנגדת: 10% מהילדים חוקרים מעט מאד את החדר. צמודים לאם. זהירים מפני הזרה. כשהאם עוזבת הם אבודים. כשאמא חוזרת לוקח המון המון זמן עד שנרגעים. הם יכולים להראות חיפוש מגע עם האם יחד עם בעיטות, התפתלויות, בכי שלא נגמר. הגישה האמביוולנטית שלהם לא אפשרה להם להירגע.

מתצפיות התברר כי האמהות מאופיינות בחוסר עקביות והילד צריך כל הזמן להפעיל את הצופר שלו כדי למשוך את האם.

https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=32

• עד כמה היכולת והרגישות התקשורתית של האדם תלויה בקשר הראשוני עם הוריו? למה זה כל כך משמעותי? 

• האם ניתן לבסס אמון בזולת ללא חוויות חיוביות של אמון באחרים? 

• עד כמה התחושה שהיתה/ שיש לאדם, שהוא אהוב, חשובה ליכולתו להעניק אהבה?

• מה הקשר בין היכולת לאהוב ליכולת לתקשר טוב עם אחרים?

יכולת התקשרות אמיתית

• מהי תקשורת טובה? 

• מהי התקשרות אמיתית? 

• מהי דרך ההתקשרות הנכונה והבריאה ביותר לבני האדם?

• נראה שהאדם תופס רק את הרובד החיצוני - להגיד את המילה הנכונה, אך קיים רובד נוסף מהותי יותר בתקשורת שאולי נסתר מאיתנו. מהו? מהו סוד התקשורת הטובה בינינו?

• מה חסר לפסיכולוגיה, כדי לפצח את נושא התקשורת בין אנשים? 

• האם התשובה לאי היכולת לתקשר עם אנשים היא פסיכולוגית בלבד? 

• מה אומרת חוכמת הקבלה על פיתוח יכולת להתקשרות בין אנשים?

סוד ההתקשרות הטובה

• האם היכולת להתקשר ניתנת לשינוי? האם ניתן ללמוד להתקשר טוב עם אנשים? 

• האם ניתן לפצות על חסכים מהילדות ולשנות דפוסים שליליים באדם? (מבחינת התקשרות במערכות יחסים)? 

• מה חוכמת הקבלה מציעה לאדם, שרוצה לשנות את יכולת ההתקשרות שלו לאחרים? 

• על פי חוכמת הקבלה - אילו יכולות יש לפתח באדם כדי שיוכל לפתח תקשורת טובה עם אחרים? במה זה שונה מהגישה הפסיכולוגית?  

עתידה של היכולת להתקשר לאחרים

• מהי יכולת התקשרות טובה בחברה העתידה? 

• מה תהיה יכולת ההתקשרות בעתיד? במה היא תהיה שונה מהיום, אם בכלל?

• האם עדיין יהיו בעתיד אנשים בעלי יכולת נמוכה של התקשרות לאחרים? אם כן, איך הם ישתלבו בחברה, שהמפתח להצלחה בה הם קשרים בין אנשים?

• אם היינו יכולים לתקשר ולהתקשר היטב עם אנשים, מה היה משתנה בחיינו? באנושות?

• האם יכולת ההתקשרות היתה יותר טובה בעבר או בימינו? 

• האם הטכנולוגיה, והיכולת לתקשר עם הרבה אנשים בבת אחת, מפתחת יכולת תקשורת שונה באנושות?