מה מקורן הרוחני של הברכות שאנו נוהגים לברך אחד את השני, איזה כוח טמון בברכות אלו ומהו היחס הנכון אותו עלינו לגלות כלפי הזולת?

מנהגי היהדות באו מהמקובלים שגילו מערכת הנהגה שדרכה הבורא מפעיל אותנו

ברכות פירושן שאני מגלה את הכוח העליון כטוב ומיטיב, ומברך אותו

• הבורא ברא בנו יצר רע, אגו, וברא לו תורה תבלין, כוח חיובי שיכול לאזן את האגו

• יש להגיע למצב שנאמר ברכות לא סתם בפה, אלא במחשבה וברצון, ע"י תיקון האגו

• הקבלה מלמדת שתיקון האגו אפשרי בהתקשרות מיוחדת של ערבות בין אנשים. מאהבת הבריות לאהבת הבורא. מאמץ לחיבור מביא עלינו כוח חיובי לאיזון האגו

ברכות בין אדם לחברו אמורות להיות תוצאה מבקשת כוח מהבורא לאהוב את הזולת

• הבורא רוצה שכולם יגיעו לדרגתו, לכן ריפוי אמיתי לאדם יכול לבוא רק מתיקון עצמו

• ברוחניות האדם מגלה שהוא עולם קטן. הכול בתוכו. בתיקון עצמו הוא מתקן העולם. וכשהוא רואה מישהו שסובל מבעיה כלשהי, הוא מבין שעליו לתקן את עצמו

• הפנייה לבורא היא בקשת כוח לראות את המציאות נכון. 'אין עוד מלבדו, טוב ומיטיב'

• מלכתחילה אין בנו כלום מלבד יצר הרע. כל הטוב שאנו עושים לכאורה, כולו אגואיזם

בברכה כלשהי אנו מברכים את הופעת הכוח הטוב שאותו זכינו לגלות בפועל

• כל המציאות היא בין שני כוחות, כוח הנתינה וכוח הקבלה

• עלינו להעפיל למצב שבו נרגיש את הזולת כמו את עצמנו. שהגופים לא יבדילו בינינו

• הברכות בין אדם לחברו מסמנות לנו לאן עלינו להגיע, בעזרת פעולות לחיבור בינינו

• בסופו של דבר האדם מגלה שאין מולו אנשים, אלא הבורא. הוא מגלה שקיימים רק הוא והבורא