ראש השנה, מקורו בלידתו הרוחנית של האדם הראשון שגילה את הכוח הכללי שבטבע. זהו כוח נסתר הכולל את כל החוקים והכוחות שבטבע וניתן לגלותו אם משתווים אליו. ראש השנה נחשב ליום שבו אדם הראשון גילה את הבורא, בורא מלשון בוא וראה.
נבראנו עם רצון לקבל אגואיסטי ועלינו להכיר ברע שבו, לסור ממנו ולעבור לטוב. ראש השנה זה שלב בדרך לתיקון, שבו אנו רוצים "להמליך" את הכוח הטוב על פני הרע שבנו. כל מנהגינו נוצרו כהעתקה מפעולות פנימיות ורוחניות של תיקון הרע שטבוע בנו.
התקיעה בשופר מסמלת פעולות רוחניות גבוהות מאוד שקשה להסבירן בפשטות. הברכה" שנה טובה ומתוקה" מסמלת את הצורך להמתיק את היצר הרע, "לקלף" את הרצון לקבל מהכוונה האגואיסטית ו"לצפות" את הרצון ליהנות הגולמי שלנו בכוונה טובה, על מנת להשפיע, זהו היצר הטוב. המפתח לשנה מתוקה זה אופן השימוש ברצון ליהנות: לטובת עצמי או לטובת הזולת.
משמעות האמרה" שנהיה לראש ולא לזנב", היא שלא נלך אחר המחשבות האגואיסטיות, אלא שהבורא ישלוט בנו, שכוח האהבה, ההשפעה, החיבור הוא שימלוך בנו ויכוון את כל פעולותינו בחיים.
"שירבו זכויותינו כרימון" זכויות מהמילה זַכּוּת, הכוונה לזכך את האגו שלנו, "להלבין" אותו ולבצע כמה שיותר פעולות לטובת הזולת ובדרך זו גם לטובת הבורא. פעולות טובות הן פעולות שמגיעות לאחר התיקון של היצר הרע, לפני כן הכול זה אגו.
למעשה, ראש השנה זה זמן הכרת הרע, הרצון להחליף את ה"ראש" שלנו ו"להכתיר" את הבורא עלינו, כך שבמקום שינהל אותנו כוח הקבלה שעמו נבראנו, ינהל אותנו כוח ההשפעה.