התנאים לכינון שלום

התנאים לכינון שלום

פרק 1138|16 יולי 2019

מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים".

המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד.

ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. 

במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1137 - 1138

שלום בין מדינות, התנאים לכינון שלום

מטרות:

  • מדוע שלום הוא ערך שתמיד שואפים אליו? 

  • מדוע שלום כל כך קשה להשגה? 

  • מה הם העקרונות המובילים לשלום? 

  • מהו תהליך נכון ליצירת שלום? 

  • מה יוביל לשלום אמיתי בר קיימא?

זרימת התכנית:

  • השאיפה לשלום.

  • מבנה ותהליך הסכמי השלום בימינו.

  • חולשתם של הסכמי השלום בימינו.

  • עקרונות השלום.

  • שלום בטבע.

  • מבנה של הסכם שלום

  • שלום עולמי

פתיחה: 

משך ההיסטוריה, ניסו מדינאים לערוך הסכמי שלום, לרוב הסכמים שנחתמו לאחר מלחמות עקובות מדם. חלק מהסכמי השלום, היו רק הפסקות אש, חלקם הסכמים של שלום קר, חלקם הסכמים של שכנות טובה ושיתוף פעולה. מה הם העקרונות, המובילים לשלום בין עמים בין מדינות, ומה אומרת על כך חוכמת הקבלה. האם חוכמת הקבלה מדברת על שלום מסוג אחר? על כך נדבר בתוכניתנו היום.

השאיפה לשלום

הסכם השלום החתי-מצרי

אחד ההסכמים המפורסמים ביותר הוא הסכם השלום החתי-מצרי, שנחתם במצרים העתיקה בשנת 1259 לפנה"ס, לאחר קרב קדש. שני הצדדים איבדו כוחות רבים במהלך הקרב, ואף צד לא היה יכול להרשות לעצמו להמשיך להילחם, בגלל איומים נוספים מבחוץ: מצרים העתיקה ניצבה בפני המשימה להגן על גבולה המערבי מפני פלישתם של שבטי לוב על ידי בניית שורת מבצרים לאורך הגבול, ואילו החתים ניצבו בפני איום גדול יותר בדמות אימפריית אשור, שכבשה את השטחים הסמוכים להם. הסכם השלום נכתב בשתי גרסאות, אחת בהירוגליפים מצריים, והאחרת בכתב יתדות אכדי. שתי הגרסאות שרדו. הסכמים דו-לשוניים מסוג זה נפוצים עד היום. ההסכם, עליו חתומים רעמסס השני וחתושיליש השלישי, מרחיק לכת יותר מההצהרה הפשוטה על סיום הלחימה. הוא כולל גם ברית סיוע הדדי במקרה שאחד הצדדים יותקף על ידי צד שלישי, או במקרים של סכסוכים פנימיים. ישנם בו סעיפים הנוגעים להחזרת הפליטים למקום מוצאם ואוסרים פגיעה בהם, וכן איומי נקמה במקרים של הפרת ההסכם. להסכם זה יש חשיבות היסטורית כה רבה בתחום היחסים הבינלאומיים, שהעתק שלו מוצג לראווה בכניסה למטה האומות המאוחדות.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D

הסכם השלום הראשון שנכתב היה במאה ה 13 לפני הספירה, בין המלך המצרי למלך החיתי, מעניין לראות שכבר בתקופה מאוד עתיקה חשבו בני האדם, שכדאי להם לקיים הסכם שלום בניהם:

  • מדוע שלום הוא ערך שתמיד שואפים אליו? 

  • מדוע שלום כל כך קשה להשגה? 

  • האם ״שלום״ זה מושג בר קיימא או דמיוני?

  • האם שלום הוא משאת נפשה של האנושות?

מבנה ותהליך הסכמי השלום בימינו

הסכם שלום הוא הסכם בין שתי מדינות עוינות המסיים באופן רשמי מצב של מלחמה בין הצדדים ומשכין ביניהם שלום. הסכם שלום מיועד להוות הסכם קבע, ובכך הוא שונה ממצבים אחרים של הפסקה זמנית בלחימה, כמו שביתת נשק או הפסקת אש...

הנושאים הנפוצים הכלולים בהסכם שלום הם:

  • הסכמה רשמית על גבולותיה של כל מדינה

  • תהליכים לפתרון סכסוכים עתידיים

  • גישה למשאבים והקצאתם

  • מעמד הפליטים

  • מעמד השבויים

  • סילוק חובות קיימים

  • תיקוף אמנות קיימות

  • הגדרת מקרים המהווים הפרת הסכם

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D

  • מה חשיבות הנושאים הנכללים בד"כ בהסכמים - הרשימה הנ"ל?

 

הסכמי השלום בימינו כוללים בדרך כלל צד שלישי המתפקד כמגשר.

  • מה חשיבותו של המגשר? האם הוא נחוץ תמיד עבור הסכם שלום?

חולשתם של הסכמי השלום בימינו

הסכם שלום הוא לא באמת שלום, אלא הסכם הפסקת מלחמה; הציטוט המלא:

"שלום ביחסים בינלאומיים: תקופה של הונאה בין שתי תקופות של מלחמה." (אמברוז בירס)

  • האם הסכמי השלום בימינו מובילים באמת לשלום?

חוזה ורסאי הוא אולי הידוע ביותר לשמצה בין הסכמי השלום בימינו. ההסכם הגביר את ההשפלה שגרמניה חשה אחרי התבוסה במלחמת העולם הראשונה, ונחשב בעיני היסטוריונים רבים לאחד הגורמים שזירזו את פרוץ מלחמת העולם השנייה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D

  • איך קורה שהסכם שלום מוביל לדבר ההפוך?

  • אנחנו רואים הסכמי שלום שמתקיימים לאורך שנים וכאלה שכעבור זמן מה מופרים. מה גורם להסכם להחזיק לאורך שנים?   

  • האנושות ניסתה, חרף ובגלל כל מלחמותיה, להקים גופים בינלאומיים שיקדמו את השלום והאיזון בחברה האנושית, כמו למשל האו''ם. לא נראה שהגופים הללו מצליחים במשימתם. מדוע?

  • על פניו, נראה שהיסטורית, הסכם שלום בדרך כלל לא מחזיק מעמד לאורך זמן, וגם אם העמים לא נלחמים בפועל, הם נשארים עוינים מתחת לפני השטח. למשל, העמים באירופה שנושאים ביניהם טינה של מאות שנים. מדוע זה כך?

  • האם הסכם שלום הוא משהו שצריך להיחתם שוב ושוב, כל דור מחדש? 

  • למה לאנשים קשה לחיות בשלום זה עם זה?

  • מהו בעצם הפער, שמפריד בתפיסות של בני האדם אחד מהשני, שגורם להם להילחם ולא לחיות בשלום? איך מגשרים על פערים אלה?

עקרונות השלום

  • מהו "שלום"? האם הוא דומה לאיך שאנחנו מתארים אותו לעצמנו עכשיו? במה הוא שונה? האם הוא אפשרי למימוש?

  • האם ''שלום'' תמיד חייב להגיע אחרי מלחמה? או שנאה? האם אלו שלבים הכרחיים?

  • האם ניתן להפוך אויב לאוהב? או שצריך להסתפק ב-"אי לוחמה"?

  • מהם העקרונות המרכזיים שיכולים להוביל אותנו לשלום?

  • האם יש הבדל בשלום בין אנשים לשלום בין מדינות? האם צריך לגשת אליהם באותה הגישה?

  • המילה שלום בעברית באה מהמילה שלם. שלמות. השלמה. האם יש לכך חשיבות או משמעות? 

  • אנשים, בדרך כלל, מתחברים כאשר יש להם אינטרס משותף. האם צריך לבוא באותה גישה למדינות אויבות? למצוא את המכנה המשותף, האינטרס המשותף שלהם?

שלום בטבע

  • אנחנו יודעים שיש ''לחימה'' בטבע, למשל על שליטה טריטוריאלית ועל מנהיגות בעדר/ להקה אבל מה עם שלום? האם קיים מצב כזה בטבע? 

  • מה ההבדל בינינו לבין שאר הדרגות בטבע (דומם, צומח, חי) בנושא זה? מה ההבדל במלחמות ומה ההבדל בשלום/ התפייסות/ איזון מחודש?

  • האם האנושות צריכה ללמוד משהו מהתנהלות הטבעית בנושא?

מבנה של הסכם שלום

  • מהו הסכם שלום על פי חוכמת הקבלה?

  • האם הסכם שלום צריך להיות ברמה המדינית בלבד, בין המנהיגים, או שצריך לטפל גם בעמים עצמם? מה חוכמת הקבלה מציעה?

  • תמיד שתי קבוצות או מדינות עושות הסכמים על בסיס האינטרסים שלהם. האם באמת יכול להיות הסכם שלום אמיתי? מהו האינטרס הנכון שעליו כדאי לבנות משהו משותף?

  • האם הסכם שלום יכול להיחתם מתוך פחד (נגד אויב שלישי, מאזן האימה, טירוף מערכות כלכלי, אקלימי וכו')? האם הוא יכול להוביל לשלום בר קיימא?

  • האם הסכם שלום מחייב ויתורים? כלומר, האם חייב להיות מנצח ומפסיד? שולט ונשלט?

  • האם יש לשנות משהו בדרך שבה נבנים הסכמי שלום היום? מה אומרת על כך חוכמת הקבלה?

  • מי צריך להיות חלק מהרכבת הסכמי השלום? האם רק מדינאים ופוליטיקאים?

  • מה אפשר לעשות כדי להפוך הסכם שלום ליותר מפיסת נייר, כך שיהיה בעל משמעות בעיני העמים?

  • מה היא מפת הנקודות/ תחנות, בתהליך שזוג / קבוצה / עם, צריכים לעבור, בכדי להשיג שלום ביניהם, על פי חוכמת הקבלה?

  • נדמיין שנערך כבר הסכם בצורה נכונה על פי השיטה שמציעה לנו חוכמת הקבלה, איך ירגישו שני הצדדים?

  • על מה צד אחד מוכרח לוותר ובמה אסור להתערב לו?

  • האם צריך להיות מגשר בין עמים/ מדינות/ אנשים כדי להגיע לשלום?

  • האם אפשרי שאנשים בשר ודם יהיו בתום לב ובניקיון כפיים מתווכים? 

שלום עולמי

  • האם קיים אינטרס משותף אחד עליון לכל המדינות, כל העמים, כל האנושות?

  • האם אי פעם יכול להיות שלום בין אנשים? בין מדינות?

  • בשנות ה-60 חלם דור שלם על אהבה ושלום, שוויון, ללא עוד מלחמות וכולי. מדוע זה לא קרה?

  • מה ההבדל בין ניסיונות הדורות הקודמים לדורנו? אם ננסה הפעם - מה יהיה שונה?

  • דורות קודמים נראים תמימים מאד לעומתנו. היום מעט מאד אנשים באמת מאמינים שיכול להיות שלום בעולם. האם זה לטובתנו או בעוכרינו? איך להשתמש בכך?