חיים חדשים

שיחה 944

להיות משמעותי

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 09.01.2018 – אחרי עריכה

אורן: במסגרת סדרת התוכניות שלנו "חיים חדשים" עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן אנחנו רוצים לדבר הפעם על נושא בעל משמעות. היום יותר ויותר אנשים מרגישים צורך להיות משמעותיים, להרגיש שהם עושים משהו משמעותי עם עצמם, עם החיים שלהם.

טל: כן, אפילו אלברט איינשטיין אמר שאדם שרואה את חייו כנטולי משמעות אז לא בלבד שהוא אומלל, אלא שהוא בקושי כשיר לחיים. ויקטור פרנקל דיבר הרבה על משמעות, הוא גם אמר שאם אין לאדם צרכים בסיסיים אז הצורך במשמעות אפילו גובר, הוא גם דיבר על זה שהאדם ביסודו הוא יצור שמחפש תכלית, משמעות לחיים שלו.

בתקופה שלנו אנחנו רואים שהצורך במשמעות בחיים הופך להיות יותר ויותר שכיח. הרבה מאוד אנשים, במיוחד הדור הצעיר, מה שנקרא "דור ה-Y", מחליפים היום קריירות, עושים שינוי בחיים, והכול כדי למצוא משהו שהם באמת מרגישים שהם באים בו לידי ביטוי, מממשים את עצמם, שהם מקבלים איזו הכרה כמישהו שנותן משהו מועיל לחברה. זאת אומרת, משהו שהיה פעם מותרות הפך היום להכרח בסיסי.

מאיפה מגיעה ההשתוקקות הזאת, הצורך הזה שלנו להיות משמעותיים במיוחד בימינו?

אני לא חושב שזה מהיום, מחכמת הקבלה אנחנו לומדים שאדם מתפתח בדרגות הרצון. הרצון שלנו זה הכוח הפנימי העיקרי שלנו והוא מתפתח בדרגות, דומם, צומח, חי ומדבר, כך זה נקרא, ארבע דרגות התפתחות. בדרגת האדם אנחנו מתפתחים בתשוקות לאוכל, מין, משפחה. התשוקות האלה הן תשוקות גופניות. חכמת הקבלה קוראת להם אפילו תשוקות בהמיות כי התשוקות לאוכל, מין ומשפחה שייכות גם לעולם החי. באדם יש עוד חלק ששייך לאדם שבעולם הזה, כסף, כבוד, ומושכלות, זה חלק שייך לחיים החברתיים שלנו. בכסף בכבוד ובמושכלות נמצאת גם תשוקת האדם להקים את עצמו כגדול, כחשוב, כידוע, כתורם, להרגיש את חשיבות עצמו ולהתקדם. זה כוחות.

כסף זה משהו שברור לנו, גם השליטה ברורה. כסף, שליטה וידע. היכן שיש שליטה יש גם כבוד, היכן שיש ידע, כל הדברים יחד, כל זה שייך כבר למשמעות. זאת אומרת זה לא אוכל מין ומשפחה שבהם אני ממלא את הגוף שלי, אלא אני ממלא את עצמי על ידי אחרים. הם נותנים לי, אני נותן להם, אנחנו נמצאים באיזו אינטראקציה ואז אני גם מרגיש עד כמה אני יותר או פחות, עד כמה מכבדים אותי. מה שאין כן אוכל מין ומשפחה, בהם לא מדובר על הבחנות אינטלקטואליות או על הבחנות חברתיות, זה מאוד חשוב לאדם.

בכל הדורות היו בזה עליות וירידות, תלוי בסוג האוכלוסייה, גברים, נשים, בתקופות עבדות, בתקופות ימי ביניים, גם בתקופה האחרונה הזאת שלנו, זה גם תלוי איך אנחנו פיתחנו את זה, איך הגדלנו את זה.

טל: מה משתנה בעצם לאורך התקופות?

לאורך התקופות הרצונות הגופניים, אוכל מין ומשפחה, משתנים מאוד לאט ומאוד מעט. הם כמעט ולא שייכים ליתר הדברים, זה בתוך האדם, אנחנו בהמות והבהמה מתפתחת במשך אלפי ומיליוני שנים וכמעט ולא משתנה. לכן אנחנו לא רואים שהדברים האלה כל כך משתנים, לכל אחד שנולד, אומנם יש לו הרגל שהוא מקבל בבית, אבל יש לו אוכל, מין, משפחה, יש לו אותן הנטיות כמו שיש למשפחה שלו, לעם שלו וכן הלאה. זאת אומרת הדברים האלה משתנים מאוד לאט, הם תלויים בטבע האדם הפרטי, אבל הם די קבועים.

מה ש אין כן כסף, כבוד ומושכלות, בוא נגיד אפילו עושר, לא כסף, זה כבר תלוי.

טל: תלוי תרבות, תלוי תקופה.

כן, תרבות, חינוך, השפעת הסביבה. השפעת הסביבה היא כזאת שאפילו אם אני נמשך לעושר, לכסף, אז במקום כסף אני מעדיף רכוש אחר, להיות ידוע, להיות תורם. אנשים עושים המון דברים כדי לקנות יותר ויותר עשירות. אחר כך זה שליטה, יש אנשים עשירים שלא איכפת להם שליטה או לא שליטה, הם יכולים לקנות הכול. מלבד שליטה אני יכול להיות ידוע, להיות מישהו שקובע בממשלה, בכל מיני דברים. זאת אומרת יש כאן הרבה דברים ששייכים לדרגת האדם. גם כיבוד האדם, כמה הוא מכבד את עצמו, כמה האחרים מכבדים אותו, על זה מוכנים לשלם הרבה מאוד כסף.

טל: זה מתגבר לאורך הדורות?

משך הדורות זה משתנה בהרבה. גם לפני אלפיים שנה ויותר היה אפשר לקנות כל מיני דרגות וכל מיני משרות. אבל ישנם כאלו שלא יכלו לקנות, אם אני בא נניח מהכפר אני לא יכול להיות ליד המלך, וכולי, אבל בזמננו אפשר לקנות ולמכור הכל. העניין הגבוה ביותר שבעצם לא ניתן לקניין גופני או על ידי מטבע זה העניין של הידע, המדע, המושכלות. יש אנשים שלא מושך אותם להיות חכמים, הם לא יכולים להעריך את זה, וישנם אנשים שיכולים לתת הכל תמורת החכמה.

טל: מההיכרות שלי עם עולם המדע יש שם הרבה רצון להיות משמעותיים, להיראות ולהוכיח שהם מצליחים.

זה בא ביחד, בערבוביה עם הרבה רצונות אחרים. אנחנו מדברים כאן על נטיות נקיות, במדע יש גם כסף, גם כבוד, גם שליטה וגם הרבה אגו, אבל אנחנו מדברים רק על הדחף, על הנטייה למושכלות. זאת אומרת אני נהנה מזה, לא שאחרים יודעים את זה, אלא שאני נהנה מזה שאני יודע, שאני בולע את כל המציאות. היא נמצאת בי ואני מכיר אותה ומרגיש אותה ואני יודע איך הכול מתנהג ומה קורה עם זה. אני חי את העולם ואני מרגיש שאני למעלה ממנו. התענוג האינטלקטואלי זה התענוג הכי גדול שיכול להיות.

אבל אם אנחנו מדברים על להיות משמעותי אז כאן זו כבר בעיה אחרת, הכול תלוי ביסודות האדם. יכול להיות שאני לא חכם ולא רגיש כל כך, אבל מפני שאני שרוצה להיות משמעותי אז אני בוחר לעצמי איזה עיסוק. הרי מה זה נקרא להיות משמעותי? או שאני משמעותי או שחושבים עלי שאני משמעותי. אם אני אהיה נניח טבח מיוחד, זה משמעותי או לא?

טל: אם זה מה שאתה רוצה לעשות, אז כן, בשבילך זאת המשמעות.

זה בשבילי או בעיניי אחרים?

טל: נראה לי שזה שילוב של השניים.

זאת אומרת כאן הבעיה, כי להיות משמעותי זה באמת תלוי עד כמה האדם, בהגדרת המשמעות, תלוי בחברה, עד כמה הוא באמת תולה את הערכים שלו בערכי החברה.

טל: אם אני מנסה לחשוב על אדם שבאמת מחפש להיות משמעותי, אז זה אדם שמרגיש שיש לו משהו לתת והוא רוצה לתת לאחרים. אבל אם האחרים לא מעריכים את מה שיש לו לתת, אז הוא לא יכול לבטא את עצמו, הוא לא יכול לממש את עצמו, זאת אומרת חייבת להיות כאן הערכה כי אחרת הוא לא יוכל לממש את היכולות שלו.

אם כך במה אנחנו מודדים משמעות?

טל: בזה שאדם מרגיש ממומש, בזה שהוא יכול לקחת את היכולות והתכונות שלו ולממש אותן בחברה.

נתינה לחברה זה נקרא משמעות?

טל: אני חושבת שכן, במימוש עצמך.

אני הולך לפי הגדרות שלך.

טל: כשאני מסתכלת היום על אנשים שמחפשים משמעות סביבי, אני רואה אנשים שמחפשים קודם כל למצוא מה הדבר בהם שאותו הם מרגישים שצריך צריך לממש, היכולות המיוחדות, התכונות המיוחדות. ואז גם להצליח, שזה יבוא לידי ביטוי בחברה, בהצלחה עסקית, ארגונית, להביא את המוצר שלי, את היכולת שלי, את הייעוץ שלי, כל אחד במה שהוא טוב. אבל בסופו של דבר זה נקרא "מימוש עצמי".

יכול להיות שככה זה, תלוי למי. אני מחפש אנשים, ויש לי קשר עם אנשים שמה שהם מבינים שמשמעות החיים, היא לממש את הנשמה. זה החלק הכי גבוה בבן אדם, ולהביא אותה למימוש הנכון זה נקרא להשיג את משמעות החיים. ולכן כשאני מתעסק איתם יש לנו סקלה אחרת של מידות, של מעשים, של מדידת המשמעות, להיות משמעותי וכן הלאה.

טל: אבל אפשר לומר שאותו צורך שקיים בכל אחד זה לא להיות כלום במציאות הזאת, אלא שתהיה לו איזו חשיבות במציאות.

מה זה במציאות?

טל: בעולם שלנו, בחברה שלנו.

אם אני רוצה להשיג משמעות, אני צריך לדעת מה אני יכול לעשות בעולם שלנו כדי להטיב לעולם. שוב אני צריך את חכמת הקבלה, לפי דעתי. אני לא רואה בינתיים שכל מי שתרם לעולם הזה, חוץ מהמקובלים, הוא באמת גרם איזו תועלת לעולם. הכול נתון ודאי לפרשנות.

אורן: אני רוצה להתקדם להיבט נוסף שקשור ל"להיות משמעותי", ולצרף לדיון שלנו מוטיב נוסף של סבל. המחקרים מראים שאדם שמרגיש שהוא משמעותי ויש משמעות לקיומו, קל לו הרבה יותר להתמודד עם סבל.

יכול להיות שיהיו שני אנשים שיעברו חיים איומים ונוראים בכל הרמות, היו אנשים שעברו את השואה, אחד ירגיש שיש לקיומו משמעות והאחר לא. זה שמרגיש שקיומו הוא בעל משמעות קל לו הרבה יותר להתמודד עם סבל. והשאלה אליך, מה הקשר בין להרגיש שאני משמעותי לבין הקלה בהתמודדות עם סבל ועם ייסורים אפילו מאוד גדולים?

אלה כוחות הנפש של האדם. אם הוא מרגיש למען מה הוא סובל, אז הסבל הוא כבר כתשלום ולחיים שלו יש הצדקה ולכן הוא מוכן לסבול. לא שהוא מזמין על עצמו סבל, אבל הוא מוכן לסבול ואפילו להרגיש שבלי זה הוא לא יכול היה להגיע למשהו שהוא כן משתוקק להגיע.

אורן: ואם הסבל בא לו מגורמים חיצוניים, חס ושלום מישהו מזיק לו מאוד, מענה אותו, עברנו בהיסטוריה במאה שנים האחרונות דברים נוראיים. אפילו אם האדם לא מסוגל להסביר לעצמו למה הוא סובל, האם חוץ מלהיות היצור שעכשיו סובל, חוץ מהישות שסובלת, יש לו עוד ישות שיש לה משהו נוסף? נניח שאני נמצא במצב שמכים אותי, מזיקים לי מאוד, באיזה מחנה עינויים.

טל: ויקטור פרנקל כתב את הספר שלו, "אדם מחפש משמעות". הוא בעצם אמר שהחרות היחידה שנותרת לאדם בתנאים כמו שהוא היה בהם בשואה, זה אותו חופש לבחור את העמדה שלו כלפי מה שמתרחש סביבו, כי לא הייתה לו שום אפשרות אחרת. זאת אומרת, מה שמתרחש בתוך האדם בפנים זה החופש היחיד שנותר לו כשהמציאות החיצונה, וזה יכול להיות בכל מיני סיטואציות, היא כביכול בלתי ניתנת לשינוי.

האם באמת המשמעות הזאת שאדם יכול לתת לאירועים שקורים לו, אירועים שהם קשים, אירועים שהם לא פשוטים, זו בעצם הדרך למצוא את התרופה לסבל?

נכון. בשביל זה הוא צריך לדעת מאיפה הסבל, מה המקור שלו, איך הוא יכול להתגבר עליו. לא להתגבר על הסבל עצמו, אלא להצדיק אותו ולראות איזו תועלת יש לו מזה שהוא סובל. אלה דברים מאוד קשים. אבל בעצם זה מה שמביא את האדם להשגת המשמעות האמיתית.

טל: אני חושבת שוויקטור פרנקל הרגיש את זה, ושמעתי קצת דברים שהוא אמר, והוא אמר שהוא לא ידע מה המשמעות, אבל הוא הרגיש שאי שם יש איזו תכלית, וזה מה שנתן לו כוח להצליח. אחר כך הוא גם פיתח שיטה שלימה שאומרת שבעצם כל אדם שתהיה לו משמעות, תהיה לו אפשרות לצאת מכל מיני מצבים. זה נכון שבאמת אם לאדם תהיה איזו משמעות, אפילו אם הוא לא יודע בדיוק מהי, או תכלית לחיים שלו, זה יעזור לו לצאת מכל מיני קשיים?

כן. ככה זה קורה.

טל: מה באמת הצעד הבא שאתה מתאר אותו, מעבר למה שהוא הכיר בו?

חס ושלום, לא לחכות לדברים הרעים, אלא לחפש משמעות מראש, ולראות אותה מעבר לעולם הזה. מפני שבעולם הזה אין משמעות, בעולם הזה כל מה שאנחנו עוברים זה כמו באותו מחנה ריכוז שהוא מספר, כדי למצוא מכל התהליך שאנחנו עוברים כאן משמעות שהיא למעלה מהחיים האלו, מהקיום הזה, מהעולם הזה, שהמשמעות הזאת היא מצדיקה את קיומנו כאן.

טל: החיים האלה אין להם משמעות?

לחיים האלו בעצמם? לגמרי אין שום משמעות. איזו משמעות יש?

טל: זה מה שכולם מחפשים.

ומישהו מצא?

טל: תגיד לי אתה.

לא. ודאי שאין. בחיים האלו? אם הם נגמרים, כבר אין משמעות, זה דבר אחד. דבר שני, כשאנחנו מולידים ילדים, גם להם יש אותו גורל. דבר שלישי, כל אחד עובד בצורה אגואיסטית להרוויח על חשבון הזולת, לכן אין שום תועלת מזה. בחיים האלה שלנו, אם הם מתחילים ונגמרים במישור העולם הזה, משמעות לא נמצאת.

טל: אז איפה בכל זאת קיימת משמעות?

כדי לחפש משמעות אנחנו צריכים לצאת מהמוגבלות של העולם הזה, שהוא מאוד מוגבל, מאוד קטן. כדור הארץ קטן, האנושות היא קטנה, שנות החיים שלנו הן קצרות. מה יש כאן? מהם החיים שלנו? ולכן, אין כאן לחפש משמעות בכלל מלכתחילה, מלכתחילה משמעות אינה. כי כל מה שתגידי "כן, אני רוצה להיות כך, ובזה אני מוצאת משמעות", בסדר, זה כמו ילד שבינתיים עוסק באיזה משחק, לא יותר מזה.

אלא, משמעות היא אם אני קושר את עצמי לנצחיות. לנצח. משמעות היא אם אני קושר את עצמי לתהליך שהוא אינסופי. המשמעות היא מעל זמן, תנועה ומקום, מעל ההגבלות. אחרת זו לא משמעות, אלא אני מסתיר את האמת מעצמי, שבאמת אין משמעות. רק אם אני משיג משהו מעל זמן, תנועה ומקום, משיג את הזרימה הנצחית, את המטרה הנצחית, יכול להעלות את עצמי למטרה הזאת, למצב הזה, בזה אני משיג משמעות, רק אז. זאת אומרת, זה איזשהו כוח עליון, למעלה מהטבע, רק בצורה כזאת משיגים משמעות.

אורן: אני מנסה להבין את הביטוי, "לקשור את עצמי אל הנצח". אני אתן לך כמה דוגמאות, ואז תגיד לי אם לזה אתה מתכוון.

נאמר, אדם שהשקיע את כל החיים שלו והצליח למצוא תרופה שהצילה אחר כך מיליונים. למשל מי שהמציא את האנטיביוטיקה, הוא הותיר חותם בנצח? זה בעיניך "לקשור את עצמו אל הנצח", את העשייה שלו?

לא.

אורן: זה לא. אז תן לי אולי אתה דוגמה מה כן?

אני לא יוכל לתת לך דוגמה. במישור העולם הזה אין דוגמאות.

אורן: אמרת שמשמעות במלוא מובן המילה, לפי תפיסת העולם שלך, זה "כשאדם קושר את עצמו אל הנצח מעל זמן, תנועה ומקום". נתתי לך דוגמה שהייתה נראית לי קשורה. מישהו המציא איזו תרופה שמנקודה זו ואילך, הרבה שנים אחרי שהוא מת, הותיר אחריו משהו טוב, שאני ואתה היום נהנים מהם. אין חורף שאני לא עובר בלי אנטיביוטיקה. נתתי את זה כדוגמה למישהו שעשה פעם משהו וכנראה באמת הקדיש את עצמו לזה. ויש הרבה כאלה, בלי סוף.

אנחנו משתמשים בכול מה שבא לנו מהמתים.

אורן: יפה. אז זו למשל דוגמה לאנשים שעשו משהו בעל משמעות והותירו חותם בנצח?

לא.

אורן: אבל גם אחרי שהוא מת, אתה ואני נהנים מפירות ההשקעה שלו.

למה זה נקרא "נצח"?

אורן: כי הוא כבר לא קיים.

גם ההורים שלי כבר לא קיימים.

אורן: הם השאירו משהו נצחי לאנושות?

לא משהו נצחי.

אורן: כנראה שאצלם לא הייתה המשמעות הגדולה הזאת שאתה מתאר.

לא, אבל גם אנטיביוטיקה זה לא נצחיות.

אורן: תן לי דוגמה כדי שאני אבין.

אין לי דוגמה כזאת.

אורן: האם היה פעם מישהו שחי חיים בעלי משמעות וקשר את עצמו לנצח?

כן, רק מקובלים.

אורן: מי הם המקובלים?

המקובלים הם אנשים שמשיגים בעצמם את המציאות הנצחית.

אורן: מהי המציאות הנצחית?

נצחי זה נקרא כוח השפעה, זה כוח שלא קיים בעולם שלנו, הוא הפוך מהעולם הזה. המקובלים משיגים את העולם העליון, הוא הפוך מהעולם הזה, הם מגלים אותו, הם יכולים להתקיים בו, לחיות, הם גם יכולים להשאיר בעולם הזה איזו תרופה, התרופה הזאת יכולה לעזור לאנשים שישתמשו בה וכך גם הם יגיעו לנצח. אבל צריך גם להבין מה זה "נצח".

אורן: מהו הנצח, על מה אתה מדבר כשאתה אומר שאנשים שהגיעו לנצח השאירו אחריהם תרופה שתעזור לכל אדם שירצה להתקשר אל הנצח?

האנשים האלה הגיעו למצב שהם משפיעים לאנשים אחרים, אבל לא על ידי אנטיביוטיקה, אלא על ידי הגישה שלהם, כי הם מובילים את כל בני העולם, את כל מי שמסכים, לאותה נצחיות שהם השיגו, לכוח עליון שנמצא למעלה מהטבע הגשמי שלנו.

אורן: משמעות זה תהליך שקשור לתפיסה דתית של המציאות?

היא לא דתית, זו תפיסה רוחנית.

אורן: מה זה כוח עליון?

כוח עליון זה כוח השפעה ואהבה.

אורן: מי שמתקשר לכוח הזה נקרא שהוא מתקשר אל הנצח?

כן. הוא קשור לנצח מפני שהוא לא עובד כדי לקבל ולמלא את עצמו, ולכן הוא לא מוגבל.

טל: הוא מחפש גם את ההערכה מהסביבה בשביל להרגיש משמעותי?

שום דבר, הוא לא קשור ולא זקוק לכלום. הוא רוצה להיות בקשר עם האחרים רק כדי להשפיע להם, ויש לו מה להשפיע מפני שבתכונה של השפעה ואהבה הוא קשור לכוח עליון.

טל: להשפיע זה לתרום לאחרים?

כן.

טל: מה בעצם התרומה שלו?

הוא מלמד אותם להיות באותה רמה כמו הכוח העליון, להגיע לנצח.

אורן: מה זה אומר שאדם מגיע לרמה של הכוח העליון, איזה מין אדם זה, איך הוא מתנהג?

הוא מתנהג בצורה פשוטה, בדאגה לכל האנשים כדי להביא אותם לקשר עם הכוח העליון, עם הבורא.

טל: זה מה שנקרא להפוך את החיים למשמעותיים, להרגיש משמעת בחיים?

זו משמעות החיים, להגיע לזה. כל יתר הדברים הם זמניים, הם נעלמים, ולכן מלכתחילה לא שווה לעסוק בהם.

אורן: מה לגבי אנשים שאין בהם בכלל אמונה, לא בבורא עולם ולא בכלל?

יכולים להיות מטריאליסטים לגמרי, לא צריכים לזה שום אמונה.

אורן: האם משמעות קשורה רק לאנשים בעלי נטיות לרוח?

לא, ההיפך.

אורן: האם אדם שהוא לגמרי מטריאליסטי יכול למצוא משמעות?

דווקא הוא.

אורן: איזו משמעות תציע לאדם מטריאליסטי?

את משמעות החיים, למה הכול נבנה, בשביל מה, לאיזו מטרה, מה קורה אתי, למה אני חי ומת, מה קורה עם החיים שלי, איפה המשמעות לחיים שלי. אלה הן שאלות מאד גדולות, עקרוניות, אגואיסטיות. לזה אנחנו צריכים לחדור.

אורן: אני אסכם את מה שהבנתי. אתה אומר שאדם יכול למצוא משמעות בהרבה דברים, אבל בסופו של דבר אם אתה עושה זום אווט ומסתכל על החיים שלנו, זה כמו ילד שגדל, בגיל ארבע יש לו משהו מסוים שעושה לו טוב, בגיל שש משהו אחר, וכך עשר, עשרים, שבעים, ונגמר. ואם יש משהו שנותן לאדם תחושה של "יש לי משמעות, ואני אדם משמעותי", אז בסופו של דבר, לא חשוב מתי, זה מתפוגג, זאת לא המשמעות הגדולה. המשמעות הגדולה זה למצוא משהו שפורץ את כל המגבלות של זמן, תנועה, מקום, חיים, מוות, ואז הוא בנצח.

כן.

אורן: מה הטיפ הראשון בדרך אל המשמעות הגדולה.

לרצות למצוא את משמעות החיים. מזה אנחנו מתחילים את הקמפוס שלנו. השאלה הראשונה בלימוד חכמת הקבלה, כל המוטיב שלה, כל הכיוון שלה, זה איך אנחנו מגיעים למשמעות החיים.

(סוף השיחה)