70 שנה כבר מאחורינו, האופק לפנינו, לאיזה מקום היינו חולמים לקחת את חיינו וחיי ילדינו? הרהורים על חיים חדשים בישראל המתבגרת.
לאחרונה מתחילה להישמע יותר ויותר ביקורת תבונתית, ביקורת רצינית. אנשים מתחילים לקלוט שאין טעם סתם להתלונן על כך שהחיים בארץ קשים, אלא להבין לעומק מדוע הם כאלה ומה אפשר לעשות בנידון. מתחילה גם לבצבץ ההכרה שחייב לבוא שינוי מהותי, כי אנחנו לא כמו שאר מדינות העולם. מה שלא יהיה, אנחנו לא כמו כולם. רואים זאת ביחס של העולם אלינו, ביחס של שכנינו. אם פעם עוד חשבנו שכוחנו הצבאי ירתיע את אויבינו מלהתקרב, המציאות טופחת על פנינו השכם והערב.
איש לא מתכוון לתת לנו לרדת מבמת ההיסטוריה ולחיות את חיינו בשקט. ההפך הוא הנכון, יותר ויותר מתערבים לנו בחיים, יותר ויותר מגבילים אותנו, יותר ויותר עוינים. האנטישמיות חוזרת בגדול, כל יציאה לחו"ל מלווה בחרדות. אפילו אמריקה כבר לא מהווה חוף מבטחים, וגם שם יהודים סופגים עוד ועוד השפלות.
עם ישראל נדרש לחשבון נפש, לחישוב מסלול מחדש, וכאן יכולה לסייע לנו חכמת הקבלה. היא פורסת בפנינו תמונה רחבה המסבירה את מקומה המיוחד של ישראל במפה הכלל-האנושית. נתחיל מהסוף: אפשר בהחלט להפוך את השנאה אלינו לאהבה, בתנאי שנבין מהו מקורה. ולא, זה לא עניין פוליטי, אלא תופעה המושרשת בטבע הבריאה. הכול בידיים שלנו, הישראלים. אף אחד לא מפריע לנו להשתנות, להתפתח, לגדול, להפוך את המדינה הזו לגן עדן עלי אדמות ואף להוביל את המין האנושי לסיום עידן המלחמות.
מהות השינוי הנדרש מאתנו מושרשת ביסוד האומה: ואהבת לרעך כמוך, אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך. אמנם המילים אינן חדשות אבל אפשרות היישום שלהם בפועל כקוד החיים במדינה נראית כיום כחלום באספמיה. העניין הוא שאין בידינו שיטה להתמודד עם התעצמות האגו שרק מפריד בינינו יותר ויותר. משחקי אגו הורסים כל חלקה טובה, בזוגיות, במשפחה, בכבישים, בעבודה, בניהול החברה, המדינה והעולם. כאן בדיוק נכנסת חכמת הקבלה לתמונה ומציעה פתרון ייחודי משלה. שיטת חיים חדשה. אם נלמד אותה ונצליח לבצע מהפך ביחסים בין אדם לאדם בתוך המדינה, נסחף אחרינו את האנושות לצורה דומה.
איך נראית מדינה שהחוקה שלה היא ואהבת לרעך כמוך? תהיה זו אומה שכל חבר בה מרגיש שהוא וכל האחרים הם משפחה אחת גדולה. כל אחד דואג לכולם כמו שהוא דואג לעצמו, כי אינו רואה שום הבדל ביניהם. יחסים כאלה הם פועל יוצא מתהליכים חינוכיים כלל-חברתיים, של הדור הצעיר והדור הבוגר, של כולנו כאחד. יהיה עלינו להכיר לעומק את הטבע המקורי והאגואיסטי ואת הטבע השני של אהבה שאפשר לרכוש, להבין את הפער האדיר שבין השניים, לגלות כוחות מיוחדים שטמונים בטבע ויכולים לסייע לנו לעבור את השדרוג הזה, להשתכלל בו יותר ויותר.
נוסחת הקשר החדש בינינו תהיה " על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י, יב), והיא תכלול שתי שכבות מנוגדות: הרצון האגואיסטי שבוער בכל אחד, ומעליו כוח שסוגר אותו, שומר אותו כמו בסיר לחץ. ייווצר לנו מעין סנדויץ' מיוחד מאוד, שמבפנים נראה כהר געש בוער ומבחוץ כמקום של שלווה, דשא, ציפורים, הכול יפה וטוב. בין שתי שכבות הללו נחיה, ובצורה כזו נתחיל להרגיש חיים עליונים יותר, מה שנקרא "חיי העולם הבא". כלומר, חיים מתוך יחסים של הדדיות, אהבה ונתינה. צורת החיים תשתנה מהקצה אל הקצה, איש לא יצטרך לחשוב על עצמו אף לרגע ויוכל להפנות את כל דאגתו לטובת הזולת. כולנו נספק זה לזה כל מה שרק אפשר, ובהתאם לכך נגיע להשראה מיוחדת של כוח הטוב שטמון בטבע. כוח שבא ומתגלה כממלא את כל המרחב בינינו. כוח הבורא.
אין ספק, זו שיטת חיים חדשה שצריך להעמיק בהבנתה, אך עתה רק נציין שאם נתקדם במשהו לעברה, מיד העולם ישתנה כלפינו לטובה. פתאום כל אומות העולם ירגישו שהישראלים החלו לעסוק במה שהם אמורים לעשות מלכתחילה – בנייה של חברה שחיה על פי חוק האהבה. כולם יבואו ללמוד את הפטנט ויבקשו לשכפל אותו אצלם. או אז גם ייפול להם ולנו האסימון של למה באמת כולם שנאו אותנו עד כה, מעבר לכל הסיבות החיצוניות. הייתה יוקדת בהם התחושה שהיהודים אוחזים בסוד החיים, אבל לא משחררים אותו לאנושות כולה.
"כל עוד שלא נגביה את מטרתנו מתוך החיים הגשמיים, לא תהיה לנו תקומה גשמית... כי אנו בני האידיאה" (בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, מאמר "הגלות והגאולה").
"האומה הישראלית נתקנה ונעשתה כמין מעבר, שעל ידיהם יזרמו ניצוצי ההזדככות לכל המין האנושי שבעולם כולו... שיוכלו להבין את הנועם ואת השלווה השרויים בגרעין של אהבת זולתו" (בעל הסולם, מאמר "הערבות").
"התקווה היחידה היא – לסדר לעצמנו חינוך לאומי באופן יסודי מחדש... להכניס בכל אחד מאיתנו רגשי אהבה לאומית, הן בנוגע מפרט לפרט, והן מהפרטים אל הכלל... ועבודה זו קודמת לכל אחרת" (בעל הסולם, מאמר "היחיד והאומה").
"כל התרבויות שבעולם יתחדשו על ידי חידוש רוחנו, כל הדעות יתיישרו, כל החיים יאורו" (הראי"ה קוק, אורות, ירושלים תשנ"ג, עמ' יז).
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1001 – bit.ly/2x8NRCM