חיים חדשים
שיחה 1026
חוק הסיבתיות שבטבע
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 18.28.06 – אחרי עריכה
אורן: היום אנחנו רוצים לדבר עם הרב לייטמן על כמה רעיונות ותובנות מרתקות שמביא בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, באחד המאמרים היותר מהפכניים שלו, מאמר "החרות". הוא מדבר על החיים שלנו ואיך אפשר לקחת אותם למקום הכי טוב שרק אפשר.
טל: זה מאמר מופלא שבו בעל הסולם מסתכל עלינו מהצד, ונותן לנו נקודת מבט שבדרך כלל אין לנו אפשרות לראות אותה. הוא מנתח בצורה מאוד מדויקת וברורה את הסיבות למי שאנחנו ואיך שאנחנו, דברים שנדמה לנו שאנחנו בוחרים. המחשבות, ההשקפות, האם אנחנו דתיים, האם אנחנו חילוניים, ועוד. הוא בעצם מראה שלכל דבר יש סיבה, וקרוב לודאי סיבה שאנחנו אפילו לא מודעים לה. היום אנחנו רוצים להיכנס קצת לתוך המאמר ולהבין מהן באמת הסיבות שעומדות מאחורי השאלה מי אנחנו ולאן אנחנו הולכים.
אנחנו רוצים לשאול אותך, למה בעצם חשוב לבעל הסולם לספר לנו על כל האופנים שבהם אנחנו לא חופשיים? למה הוא צריך להסביר לנו על כל האופנים שבהם אנחנו משועבדים, על הסיבות שהוא קורא לזה "חוק הסיבתיות"? אחר כך נספר עוד על הגורמים לשעבוד. למה חשוב שנדע את זה?
כי אנחנו נמצאים בתוך זה, אלה החיים שלנו, איך אנחנו יכולים להיות מנותקים ממה שעובר? אדם, אם הוא חי בדרגת החי כמו פרה, אז לא חשוב לו מה קורה. לפרה חשוב מה יש לפני האף שלה וזהו, האם יש אוכל, יש דשא, היא יכולה לאכול אותו, יש מים לשתות, יותר מזה היא לא צריכה.
אבל אם אנחנו מדברים על האדם שקצת יותר מתעורר מהבהמה שבו, שלפי הגוף שלנו אנחנו בהמה, אז לפי הפנימיות שלנו זו השכלה, מדע, כוחות לראות, פרספקטיבה מעל מה שקורה כרגע, זה האדם שבנו. ואז אנחנו כבר תלויים בזמנים, באנושות, בטכנולוגיה, בכל היקום. אנחנו שואלים אפילו לא רק מה קורה מהצד השני של כדור הארץ ובזמנים שלפנינו או אחרינו, אלא מה הם החיים והמוות. ובכלל אנחנו מתחילים לשאול לא רק מה קורה אלא למה זה קורה, לפי איזה גורל, לפי איזה רצון זה קורה.
כל זה מביא אותנו למצבים מאוד קשים. כמו שכתוב, "ידו בכל ויד כל בו." למה? כי עד כמה שיש לנו שכל, רגש, חכמה, תבונה, יחד עם זה אנחנו נמצאים בצורה יותר עדינה, רגישה, והייתי אומר בחוסר אונים אפילו לעומת החיות. אין להן את השאלות האלו והן חיות לפי הזמן, דבוקות למקום ולזמן שהן נמצאות ואין בעיה.
ישנם גם בני אדם כאלה, רובם הייתי אומר, שגם קשורים לאותו המקום שהם חיים, לאותו הזמן שלנו כמו שחיים, לא אכפת להם לא היסטוריה, לא גיאוגרפיה, לא עתיד, ולא שום דבר. למרות שהכול משתנה. אני לפעמים רואה תכניות בטלוויזיה ומה שכותבים בעיתונות, באינטרנט, יש דברים שהם באמת למעלה מדרגת החי הרגיל. כמה אנשים צריכים את זה ומשתמשים בזה אני לא יודע, אבל בכל זאת זה מה שיש.
אדם זקוק לגלות סיבה לכל דבר. מה שאין כן, הבהמה לא רוצה לגלות את הסיבה, היא רוצה להסתדר עם ההווה, ולא למה זה מגיע, מאיפה זה מגיע, בשביל מה. זאת אומרת, קיבלתי? קיבלתי, אני עכשיו חיה בזה. "בשביל מה קיבלתי?" זאת אומרת גם לעתיד ממה שקיבלתי בעבר, זה לא בדרגת הבהמה. ולכן, אנחנו שנמצאים בדרגת חי אבל מפותחת שנקראת "אדם", והעיקר בשבילנו זה לדעת למה? מדוע? לאן? וכל זה מביא אותנו לייאוש כי אנחנו לא יודעים לענות על השאלות האלו.
טל: נראה שלבעל הסולם יש הרבה תשובות לשאלות האלה.
כן ולא. כי חכמת הקבלה לא נותנת תשובות. היא מסבירה לאדם איך להגיע לתשובות, איך לקבל אותן. אבל מה הן? אף אחד לא יכול לקבל אותן, אלא אם כן הוא בעצמו משיג. ולכן, מה שעושה חכמת הקבלה, היא מכינה את האדם למצב שהוא יוכל להשיג את התשובות, לדעת בשביל מה ולמה, מאיפה הוא, לאיזו מטרה, מה סוד הנשמה שלו, ועוד ועוד. הכול אפשר לפתוח, הכול אפשר לגלות. אין פינה בכל המציאות, בכל העולמות שהאדם לא יוכל להשיג רק בתנאי שהוא משיג.
טל: אז מה בעצם בעל הסולם מסביר לנו במאמר? כי הוא כן רוצה להראות לנו את התהליך הזה של הסיבתיות שדיברת עליו.
הוא נותן לנו קווים כלליים איך בעצם הכול מתנהג, ושהאדם מסוגל להשיג את הכול, אבל מאיפה? אנחנו לומדים בחכמת הקבלה שזה מגיע לנו ממה שנקרא "חטא עץ הדעת", שהכוח העליון ברא אותנו בשלמות, במצב הסופי מלכתחילה, ושבר את המצב הזה כדי לתת לנו יכולת להגיע בעצמנו לאותו המצב השלם.
זאת אומרת, אנחנו בעצם נמצאים הכוללים שני מצבים הפוכים. מצד אחד אנחנו לגמרי שלמים מהיסוד שלנו, מהעבר, ומצד שני אנחנו לגמרי לגמרי שבורים ממצבנו הנוכחי. אנחנו צריכים לגלות את שני המצבים הללו, להשלים ביניהם ולחבר ביניהם, בין שני העולמות האלה, התחתון והעליון, בוא נגיד, שני מצבים. מצב זה נקרא "עולם". וכך לפי זה לגלות את כל התשובות על השאלות שמדאיגות אותנו.
ולא רק להשביע, למלאות את השאלות שלנו, אלא כשאנחנו משיגים את זה, אנחנו משיגים בזה שאנחנו כבר נמצאים בזה. זה פלא מה שקורה לנו בחכמת הקבלה. בחכמה הרגילה בעולם שלנו אני יכול להיות אדם רגיל ולהשיג משהו בצורה, במה שנקרא "מושכלות". מה שאין כן, בחכמת הקבלה כשאני משיג משהו, אני משיג את זה בצורה שאני נמצא בתוך ההשגה הזאת.
טל: חווה את זה.
אני חווה את זה. אני נמצא בכל החושים. אני נמצא בזה ממש. וזה הפלא שחכמת הקבלה מאפשרת לנו.
טל: אולי באמת זה מסביר איך לבעל הסולם יש נקודת תצפית כל כך מיוחדת עלינו. הוא רואה את הדברים בצורה כל כך רחבה ומגובה רב. ובאמת, דיברת על זה שלנו, בני האדם יש צורך להבין את הסיבות למה שקורה לנו כדי שנוכל אולי לצפות מה יהיה לנו בעתיד, לשלוט במשהו בעתיד שלנו.
ובעל הסולם מדבר על חוק הסיבתיות. הוא בעצם אומר שבטבע כל דבר קורה מאיזו סיבה, וכל אחד בקיום שלו כאן נדחף על ידי כל מיני גורמים שהוא קורא להם "גורמים קדומים", והם גורמים לנו לקבל כל מיני שינויים מסוימים כאלה ולא אחרים.
מה זה חוק הסיבתיות שאנחנו בעצם כפופים אליו, שהוא גורם לנו להשתנות, לעשות דברים כך או אחרת?
החוק הוא פשוט. מתחילת הבריאה ועד סופה אנחנו עוברים מצבים מוגדרים, בהכרח מתקיימים, על זה אין שום וויתור, כי תחילה וסוף נתונים מלכתחילה. המצבים שאנחנו עוברים, כל מצב ומצב, הוא תוצאה מההשתתפות שלנו בו. אני יכול להיכנס לאיזה נשף ולהרגיש שאני נמצא בחגיגה גדולה מאוד וכולם מכבדים אותי, ואני נראה שם כאחד שמקיים איזה תפקיד מרכזי. ויכול להיות ההפך, שאני נכנס וכולם משפילים אותי, ואני רואה את עצמי נמצא במצב הגרוע ביותר. אבל בכל זאת, המצב עצמו עובר, אלא כלפיי הוא יכול להיות בגובה ויכול להיות בעומק, שזה ממש תהום. הכול תלוי בהשתתפות שלי במצב.
לכן, המצבים מוגדרים היטב, הם לא משתנים. אלא מה שמשתנה, הקליטה שלי משתנה, התפיסה שלי משתנה, ההתנהגות שלי משתנה בהתאם לזה. בקיצור, הכול כלפָיי, כלפֵי "האדם המשיג" מה שנקרא.
טל: מה זה אומר שלכל פעולה שלי יש איזה גורמים קדומים שמשפיעים עליה וזה לא מה שאני בוחרת?
אנחנו לא יכולים לבחור שום דבר במצבים עצמם. כי אם יש לנו את תחילת הבריאה וסוף הבריאה וקו שמחבר את שני המצבים האלו, בין שני העולמות התחתון והעליון שאליו אנחנו צריכים להגיע, אז אין לנו באמצע משהו שאנחנו יכולים לשנות. מאיפה לאדם יש שכל, מאיפה יש לו את היכולת לשנות את הגורל שלו? הוא יכול לשנות רק את הקליטה שלו, איך הוא מצדיק את הגורל, איך הוא מקבל את הדברים האלה שהם באים לטובתו, ואז מברך את הכוח העליון שסידר לו כך וממשיך.
טל: למה בעצם לתכנית הזאת שאתה מתאר, כל כך חשובים כל המצבים הקטנים שאני עוברת, או כמו אדם אחר עובר? הרי בחיים אנחנו עוברים אין ספור מצבים פשוטים כאלה שלי הם מאוד חשובים, אבל למה זה חשוב לאיזו מערכת כללית שדווקא אעבור את זה כך?
למערכת זה לגמרי לא חשוב, לא חשוב בכלל מה קורה עם דרגת הבהמה שבנו. אלא חשוב איך אנחנו מקבלים, אם אנחנו מקבלים את ההתפתחות שלנו בדרגת האדם שבנו, שכל הזמן רוצים להידמות לכוח העליון, שאנחנו חוקרים למה ומה הסיבה בכל מצב ומצב, ורוצים לשייך את עצמנו לתהליך.
אבל אם אנחנו לא משייכים את עצמנו לתהליך, אם לא רוצים לשנות את היחס שלנו לתהליך, שזה בעצם הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות, אנחנו חיים כמו איזו פרה שחיה לידי. מה ההבדל? גם אני מוליד ילדים, אני מסדר את הבית, אני עובד, אני עושה את הכול, בניתי לעצמי סביבה, יש לי כלי תקשורת, אני מכיר עוד איזה אתרים שנמצאים אי שם בכל מיני מקומות בעולם, וכן הלאה. ומה יש מזה? בסך הכול אנחנו בזה לא משנים שום דבר.
אנחנו חיים ומקבלים את החיים שלנו לפי איך שזה מתגלגל מלמעלה, כמו הפרה. יש גשם, יש שמש, יש קור וחום, זה מה יש. אנחנו קצת משנים את החיים שלנו בגלל שאנחנו יכולים להשתתף ביצירת הגורמים, אנחנו יכולים לפתח מכונות, אבל אלה דברים קטנים. החיים נשארים אותם החיים. רק חכמת הקבלה מסבירה לאדם איך הוא יכול לשנות את היחס שלו לחיים, כי בשינוי הזה הוא כבר מתחיל לגלות עולמות.
אורן: מה זה אומר לשנות את היחס שלנו לתהליך, או לשנות את היחס שלנו לחיים?
בזה בעצם החרות שלי. אני יכול לחקור ולהבין למה אני עובר כל מיני מצבים, אני חוקר אותם, אני מקבל שכולם לטובתי, מהכוח העליון לא יכול להיות אחרת.
אורן: ואם אני לא מאמין בכוח עליון?
אנחנו חוקרים אותו, לא שאני מאמין, אין כאן אמונה, לא אמרתי אמונה.
אורן: אז מה זאת אומרת שאני מקבל שהכול בא לי מהכוח העליון?
מהטבע. אבל זה לא למעלה מאיתנו?
אורן: לא יודע.
את זה צריך לחקור, אבל זה ניתן למחקר, לכן בעל הסולם כתב במאמר כל כך הרבה.
אורן: מה שאמרת עכשיו, פירושו לשנות את היחס שלנו לתהליך? להבין ולחקור למה אני עובר כל מיני מצבים?
על ידי מה אני מעביר כל מיני מצבים, מי מכתיב לי את המצבים האלה, מתחילת הבריאה ועד סוף הבריאה איך אני עובר את כל התהליך הזה בשביל ההתפתחות שלי, למה אני צריך אותו, לאיזו צורה אני צריך להתפתח, והעיקר, מה בכוחי לשנות. כי הבעיה היא שאנחנו רוצים לשנות דברים שהם בכלל לא נתונים לשינוי.
אורן: תן לי דוגמה.
טבע האדם קודם כל. אנחנו רואים שהאנושות עוסקת בלשנות את טבע האדם אלפי שנים. בזה שאנחנו רוצים להביא כל פעם משטר חדש, מפלגות, יחסים בין בני האדם ובין בני האדם לטבע. בכל זה כביכול אנחנו רוצים להיכנס לתוך החיים שלנו, לתוך הבריאה ולהתחיל לעשות בה שינויים. וכל פעם כשאנחנו משתדלים לבצע איזה שינויים ביחס שלנו לטבע, או ביחס שלנו לאנושות, אנחנו מקבלים מכות.
אנחנו צריכים לראות מתוך זה שהטבע לא מסכים לכל השינויים שלנו, כי כל פעם שאנחנו רוצים לכופף את החברה האנושית לקומוניזם, סוציאליזם, פשיזם, עבדות למיניה, ליברליות, לא חשוב מה, שום דבר לא מחזיק ורק מביא צרות. המשטר שהאדם רוצה לקבוע בחברה האנושית הוא תמיד מראה עצמו כרע לאדם.
זו עיקר ההתעסקות שלנו, איך אנחנו בונים את החברה האנושית. וכאן חכמת הקבלה מסבירה לנו את זה בצורה מאוד יסודית, כאן זה העיקר. ובהתאם לזה, כבר קשור איך אנחנו בונים את היחסים בינינו, כי משטר זה היחסים בינינו, אז איך אנחנו בונים בהתאם לזה חינוך, תרבות, יחסים בין בני אדם, אפילו יחסים בתוך המשפחה. זה משפיע על כל הרמות.
טל: הטבע מראה לנו שאנחנו נכשלים בכל פינה. איך נגיב נכון פעם ראשונה לטבע, מה התגובה שהוא מצפה מאיתנו?
צריכים להתייאש עד הסוף, אני חושב שאנחנו די קרובים לזה. בעצם כבר מזמן יכולנו לגלות שלא כדאי לנו להמציא שום דבר. עכשיו האנושות בפעם הראשונה בגלל שנעשתה גלובלית וקשורה לכל מיני יבשות, לכל מיני תרבויות ועמים וכן הלאה, לכן היא יותר מסוגלת לעשות חשבון נפש. מה קורה לה, למה היא לא מצליחה באף מקום בשום שינוי? אפילו הטוב והרך ביותר הכול נגמר תוך כמה שנים, גם אם נראה מלכתחילה טוב. אנחנו כל הזמן רק נמצאים בטעות חוזרת.
טל: זה נכון גם בחיים הפרטיים של האדם?
החיים הפרטים שלנו, בכלל אין חיים, איזה חיים פרטים יש לנו? הגענו למצב שכבר אין.
טל: לגבי השינויים שהאדם מנסה לעשות, האם גם האדם צריך ללמוד איך לעשות שינויים?
אני חושב שבחיים הפרטיים אנחנו כבר נמצאים בהחלטה ברורה שאין לנו חיים פרטיים, ואנחנו לא צריכים אפילו לנסות לעשות שם משהו. ככל שאנחנו מתרחקים מזה, כך אנחנו חוסכים יותר מכות. זה לא פתרון, אבל לפחות שם אנחנו כבר יכולים לעשות משהו. למה? כי על החיים הפרטיים שלי אני בעל הבית. אני לא רוצה להתחתן, לא להביא ילדים, לא. אני רוצה להיות בעל הבית לעצמי.
אבל מבחינת החברה, אני לא יכול כך להחליט, כי יש כאלה שאומרים "כן, אני יודע אני מסוגל, תשמעו מה שצריך לעשות". ואז הם שוב ושוב מכניסים את כולנו לכל מיני כישלונות. שם אני לא יכול לעצור את כולם, אני לא בעל הבית, לא כמו בחיים הפרטיים.
אחרת ודאי שהיינו עוצרים את עצמנו והיינו אומרים זהו, אין מפלגות, אין כלום. אנחנו צריכים רק איזו ממשלה קטנה, שפועלת רק כדי להרגיע את הרוחות, את היחסים בין בני אדם. ולא שמישהו שם למעלה קובע, ה"חכם ההוא", מה קורה עם כל אחד מאתנו. ואנחנו רואים לאן זה מביא אותנו.
טל: הטעות של האדם זה היהירות שלו, שהוא חושב שהוא מבין איך צריכים להתנהל?
הטיפשות שלו.
טל: ובעצם אתה אומר שיש כאן תכנית טבעית, שאם נלמד מה נדרש מאתנו מצידה, נעשה את הפעולות הנכונות.
קודם צריכים ללמוד את חוקי הטבע, ואחר כך אולי, אם נלמד אותם טוב, אז נדע גם איך אנחנו מסוגלים איכשהו להביא אלינו את המסגרת הנכונה.
טל: אז אם אני מבינה נכון, חוקי הטבע האלה פועלים עלינו, אנחנו לא חופשיים מהם, אנחנו בעצם משועבדים לכל החוקים, לסיבתיות, לגורל הזה שתיארת. רק שאנחנו סובלים כל הזמן כי אנחנו לא יודעים איך לתת את היחס הנכון, את התגובה הנכונה?
כן. לכן נפתחה בזמננו חכמת הקבלה, והיא מסבירה לנו איך אנחנו יכולים לבנות חברה אנושית, שאנחנו יכולים להצליח בה בכל הרמות. ברמה אישית, מדינית, כלכלית, חינוכית, תרבותית, בכל דבר. בפוליטיקה בין המדינות, והפנימית, ובכל מה שרק ישנו. ומה הוא הסוד? החיבור הנכון בין בני האדם. אנחנו צריכים ללמד את כולם, איך לעשות את החיבור הנכון, אבל זה לא שמישהו רוצה את זה או לא רוצה, אלא מפני שאנחנו כך מוצאים את החוקים האלה מהטבע.
אורן: מה זאת אומרת מוצאים את החוקים מהטבע? אנחנו חוקרים את הטבע כבר אלפי שנים.
אנחנו לא מכירים את הטבע, ועובדה שלולא חכמת הקבלה, היינו טועים יותר ויותר.
אורן: הקבלה חוקרת את הטבע?
איפה אתה רואה שחכמי הטבע מכירים את הטבע? הם אומרים לנו, "אנחנו מתקרבים להתחממות", היתר אומרים "לא, אנחנו נכנסים להתקררות", "עוד מעט יהיה לנו משבר כלכלי", אפילו בדברים מלאכותיים שאנחנו בנינו, לא כמו האקלים או משהו. האחרים אומרים "לא, איזה משבר? אנחנו צריכים ללכת ולהמשיך כך". זאת אומרת, זה קבוצות של אינטרסנטים, אף אחד מהם לא יודע מה האמת ומה לא, כולל האקולוגיה, כולל כל הדברים האלה, זה הכול רק עניין של הכסף.
אורן: וחכמי הקבלה?
וחכמי הקבלה אומרים שקודם כל צריך להיות מחקר.
אורן: מאיזה סוג?
מחקר בטבע, גם בטבע האדם, ומטבע האדם אל מחקר של הטבע החיצון. אם אנחנו לא מתקנים את הטבע שלנו, אז כל מה שאנחנו רואים בטבע זה מלכתחילה לטובת האגו שלי. ולכן אני כבר נמצא בתפיסה מעוותת, ולא כדאי לי להשתמש בזה, אחרת אני מתחיל עכשיו איזו תכנית במדינה או בעולם, ויכול להיות שבעוד עשרות שנים אני אחטוף מכה עד שתהיה מלחמת עולם.
אורן: אמרת "אם אנחנו לא מתקנים את הטבע שלנו כל מה שאנחנו מגלים הוא כבר מראש בצורה מעוותת", מה אומרות המילים האלה, "לתקן את הטבע שלנו"?
לתקן את הטבע שלנו בשתי מילים זה שאנחנו צריכים להיות מחוברים יחד במערכת אחת, כמו הטבע כולו, הדומם, הצומח והחי, כך המערכת כולה נמצאת בצורה הדדית, קשורה זה לזה בחוקים מוחלטים, כך אנחנו צריכים לצרף לזה גם את בני האדם. ואנחנו יחד עם הדומם, הצומח, החי וגם דרגת המדבר תצטרף למנגנון הכללי, כדי שכולנו נהיה מחוברים בצורה נכונה והדדית. כל אחד חייב לספק לכולם מילוי משלו, השתתפות משלו. אם אנחנו נעשה כך, אנחנו נחיה בעולם שכולו טוב. חכמת הקבלה מסבירה לנו מאיפה זה נובע, ואיך להגיע לזה. זה נובע מהטבע הכללי.
טל: למה מקובל מכיר את הטבע באופן אבסולוטי, בשונה ממדען או מחוקר אחר. מאיפה הידיעה האבסולוטית הזאת על מערכת הטבע?
כשאנחנו לומדים את חכמת הקבלה, חכמת הקבלה בעצמה מקנה לנו את האפשרות הזאת, לראות את הטבע בצורה שקופה.
אורן: איך כל מה שדברנו עכשיו קשור למושג "החרות", שזה שמו של המאמר?
כי אז האדם נעשה חופשי מהטבע הנוכחי שלו, שכולו סוגר אותו ברצון על מנת לקבל, על מנת ליהנות, ובו בלבד. ללא שום הבנה של העתיד זאת אומרת, אם טוב לי עכשיו לא אכפת לי מה יהיה מחר. אני צריך להתעלות למעלה מזה, ולראות את המחר כמו שאני רואה את היום, ואז אוכל להחליט מה טוב לי להיום.
(סוף השיחה)