158+159

חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 159

עשרת הדיברות

מטרות:

• לקשור בין התרבות היהודית המפוארת בעלת השורשים העמוקים, לבין החזון העתידי "משפחה אחת". (עתיד חדש המבוסס על הקשר והחיבור לשורש העתיק של נשמת ישראל).

• מתן תוקף רלוונטי ועכשווי לטקסים, סמלים, מנהגים וחגים, להבין שמטרתם ללמד אותנו כיצד להתחבר נכון בינינו, "יהדות מחברת".

• ליצור תוכן רגשי, נוגע ללב, בעל משמעות וייחודי לעם ישראל, שיפתח את לב החברה ויעורר את הרוח, את נשמת ישראל. (כתוספת לתוכן האינטגראלי האוניברסאלי).

• איך עשרת הדברות קשורות לחזון משפחה אחת? הרעיון לדון בכל דיבר, במטרה ליצור אמנה להקמת חברה חדשה, הפועלת עפ"י עקרונות המקדמים אותה למימוש החזון. עד היום עשרת הדיברות קובעות את הנורמות היומיומיות

זרימת התכנית:

• תפקידן של עשרת הדיברות

• מצוות שבין אדם למקום

• מצוות שבין אדם לחברו

• חוקה ודיברות לימינו

פתיחה: עד היום נחשבים עשרת הדברות לחוקת העל של התרבות היהודית. אפשר לומר שבין אם אנחנו מצליחים לקיים אותם ובין אם לא, אנחנו מחשיבים אותם מאד, ואלה הם כללים או נורמות חברתיות שאנחנו מעריכים.

• מה קיבלו העם במעמד הר סיני?

תפקידן של עשרת הדיברות

עשרת הדיברות נחשבים לחוקת העל של היהדות

http://www.zooloo.co.il/index/jewish/10Commands.asp

• מהי אותה חוקה?

• האם מדובר בחוקי מוסר בלבד?

• מה זה אומר שהיא ניתנה מלמעלה?

• מה תפקידה בגיבוש העם?

מעמד הר סיני למעשה הוא מעין כריתת ברית בין העם לאלוהים, שנעשה בהסכמת שני הצדדים, ועל כן הלוחות עליהם כתובות הדיברות מכונים גם לוחות הברית.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%94%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99

• מדוע החוקה הזו מהווה ברית? בין מי למי?

• מה מהווה השותפות עם הגורם השלישי- הכוח העליון- בקיום החוקים הללו? איך זה מבדיל את קיומם מקיום חוקים אחרים שהיו קיימים בתקופה?

שלום אלבק עומד על ייחודם של עשרת הדיברות לעומת החוקים המקובלים: "בנוהג שבעולם, חוקים ומשפטים, שעל הציבור לנהוג לפיהם, ניתנים לשליט ולמושל עליהם, כדי שיודיע ויכוף אותם על הציבור... ואילו עשרת הדיברות ניתנו לכל יחיד ויחיד בישראל, בלא מתווכים... ובלשונו של הדרשן (מדרש לקח טוב): 'למה נאמר עשרת הדברות בלשון יחיד, לומר לך שצריך כל אחד ואחד מישראל לומר, בשבילי ניתנו עשרת הדברות ואני חייב לקיימן, ולא שיאמר, דייה לתורה שתתקיים על ידי אחרים'".

http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/108-2.htm

המחקר ה"חילוני" מתייחס לעשרת הדברות כחלק מספרים שלמים בתנ"ך שעוסקים בחוקים שנועדו להסדיר את ענייני החברה והתנהגות הפרטים בתוכה.

• מה דעתך על קביעה זו? האם זה תפקידם של עשרת הדיברות? אם זה חוקים בלבד למה אנחנו מתייחסים אליהם רגשית באופן שונה, לא כמו שאנחנו מתייחסים לחוקי המדינה למשל...

התמריץ שחוזר כחוט השני בכל חוקי המקרא הוא - מי שמקיים את החוקים יזכה  להיות נבחר - קיום המצוות מבדילים את בני העם הנבחר משאר העמים. נבחר כמו שהאל הוא יחיד ונבחר.

• איך קיומם או אי קיומם של הדיברות מבדיל את עם ישראל משאר העמים? איזה תכונה זה מקנה להם?

החוקה כוללת עשרה ציווים:

המצוות שבין אדם למקום

1. אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים - אמונה באלוהים.‏[4]

אמרת בשיחות הקודמות שאלוהים הוא כוח ההשפעה ואהבה לזולת שמשפיע על כל מציאות חיינו. הסברת גם שהיציאה ממצרים היא היציאה מהאגו לעבר השפעה לזולת.

• מה הצורך לשים זאת כדיבר הראשון ואיתו לפתוח את החוקה ?

• מה ז"א שכוח ההשפעה הוא זה שמקדם אותנו לתהליך היציאה מעצמנו(מצרים) לעבר הזולת?

• איך תראה חברה שמתנהגת לפי הכלל הנ"ל ?

2. לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני - מונוטאיסטיות, איסור עבודה זרה ובכלל זה: לא תעשה לך פסל וכל תמונה - איסור להמחיש את צורתו של האל בצורה ויזואלית http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA

• כשאני נמצא אל מול החברה, מה הכוונה לעבוד עבודה זרה?

• מה זו עבודת אלילים?

• האם גם בימינו יש עבודת אלילים? (האם מדובר בהשתחוות לפסלים, או דבר מה נוסף?)

3. איסור נשיאת שם ה' לשווא

• מה הכוונה של הדיבר הנ"ל?

• מה ז"א לשאת את תכונת ההשפעה לזולת לשווא? האם אפשר להשתמש בתכונת ההשפעה אהבת הזולת בצורה לקויה?

4. זכור (בגרסה שבדברים: שמור) את יום השבת לקדשו - מצוות השבת

• מהו בעצם יום השבת? מה צריך לשמור בו? למה הוא מקודש?

• האם בחברה מתוקנת יום השבת ינוהל בצורה אחרת?

• למה היהודים במדינת ישראל לא עובדים בשבת, מה זה מסמל?

5. מצוות כיבוד אב ואם

• למה כיבוד אם ואב הוא מצווה בסיסית המוזכרת בחברה שרוצה לחיות כמו משפחה?

• האם המשפחה היא המקום הראשוני בו מתחילה חברה מתוקנת?

• מדוע מצווה הקשורה למשפחה שייכת לחלק שבו מדובר על מצוות בין אדם למקום?

מצוה זו נחשבת כמצוה שבין אדם לבוראו! החובה לכבד הורים נובעת מהכרת טובה כלפי מי שטרח והשקיע את חייו בגידול ילדיו. באמצעות ההכרה בסמכות ההורים מחנך האדם את עצמו לקבל את מרותו של בורא העולם, שהכרת הטובה כלפיו מקיפה את כל קיומנו והוויתנו.

http://arachim.org/ArticleDetail.asp?ArticleID=314

המצוות שבין אדם לחברו

המצוות שבין אדם לחברו מלמדות את האדם איך להתנהג אל הזולת. למשל: אסור לשקר, אסור לתת לחבר עצה רעה, אסור לגנוב, ואם מוצאים דבר שחבר איבד, צריך להחזיר לו. כל המצוות האלה הן מצוות "בין אדם לחברו". אלה הן מצוות המסבירות לאדם מה מותר ומה אסור לו לעשות לאדם אחר או לאנשים אחרים.

http://www.shabes.net/friend/

מכאן ניתן ללמוד על ייחודיותן של מצוות התורה. בניגוד לחוק האזרחי, ציוויי התורה בתחום שבין אדם לחברו לא נועדו למטרת מניעת חיכוכים בלבד. התורה מעוניינת לחנך את האדם ולעקור מלבו את שורש הרע. גניבה, רצח ושאר הפשעים אינם מתחילים ברגע בו יוצא הפושע למשימתו. בדרך כלל האדם הופך לפושע בהדרגה, תוך כדי תהליך נפשי ממושך. כאשר נרקמת במוחו לראשונה התוכנית לבצע פשע, הוא שוקל היטב מחשבה רעה זו, ומסלק מעל עצמו את המחסומים הנפשיים המונעים ממנו מלפגוע בזולת. ברגע שקיימת מוכנות נפשית לרצח, הופך האדם לרוצח בכח; מכאן ועד הביצוע בפועל המרחק קטן.

http://arachim.org/ArticleDetail.asp?ArticleID=314

6. לא תרצח

האיסור לקחת את חייו של אדם אחר.

7. לא תנאף

האיסור לקיים יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין.

8. לא תגנוב

האיסור לגנוב דבר השייך לאדם אחר.

9. איסור עדות שקר

האיסור לתת עדות שקר.

10. לא תחמוד

האיסור לחשוק במשהו השייך לאדם אחר; חטא של המחשבה, ועל כן יש הסוברים כי זהו הדיבר הקשה ביותר לקיום. איסור "לא תחמוד" הוא השמירה על המחסום הנפשי. איסור "לא תחמוד" מהווה בסיס איתן לקיומם של יחסים תקינים בחברה. והשלכתו המעשית הינה רבת היקף.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA

• מה מיוחד בדיבר האחרון? מה ההשפעה שלו על גיבוש חברה מתוקנת? האם זהו בסיס לקיום יחסים תקינים בחברה?

• האם ישנה חשיבות לסדר בו מסודרות הדיברות?

הסדר בו נכתבו עשרת הדברות מבליט את השילוב בין התחום הפנימי והמחשבתי של האדם לתחום המעשי. שתי המצוות, הראשונה והאחרונה בעשרת הדברות, שייכות לתחום הרעיוני, וביניהן נמצא תחום העשייה. המחשבה חייבת לתרום לקידום העשייה, ומאידך, על העשייה לרומם את המחשבה ולקשר אותה לבורא. קיים כאן מעגל שלעולם אינו נסגר. בתווך ניצב האדם שגם הוא לעולם אינו דורך במקום. אם זכה - הוא משתלם והולך, מתעלה ומשתפר, ואם לאו, הרי הוא נמצא בנסיגה מתמדת. עשרת הדיברות מסמנות את הדרך העולה לכיוון הפסגה, לכיוון ההתקשרות לבורא, שהוא מקור הטוב והאושר כאחד.

בן-גוריון טען שבאופן עקרוני, אסור למיליון יהודים, שחיו בארץ בתום מלחמת העצמאות לחוקק חוקה למיליוני היהודים שיגיעו לכאן במרוצת השנים. המפלגות הדתיות טענו שההלכה היא זו שצריכה להיות חוקת המדינה. כך, נשארנו ללא חוקה, ורק עם "חוקי יסוד".  אין לחוקים אלו מעמד של חוקה, הם משתנים מפעם לפעם, וחסר בהם "חוק זכויות האדם", שבלעדיו אין חוקה. רבים סבורים כי העדרה של חוקה, הוא מכשלה גדולה למדינתנו, ואנו מפסידים משאב חינוכי-פוליטי מלכד חשוב.

http://cafe.themarker.com/post/1450389/

חוקה ודיברות לימינו

• למה למדינת ישראל אין חוקה כמו לכל המדינות?

• איך, אם בכלל, עשרת הדברות רלוונטיות לימינו?

• האם עשרת הדברות מהווים באמת איזושהי תמצית חוקית שתעזור לנו להיות חברת-מופת?

• מה עלינו לקרוא לעצמנו יום יום? ולמה כל יום?