מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן.  במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1195

חוק ופשע

מטרות:

• מדוע אדם בוחר להפר את החוק? מה גורם לאדם להפוך לעבריין?

• מה מאפיין אדם שפועל דרך פשיעה? מה ההבדל בינו לבין אדם שומר חוק?

• איך אדם יכול להשתקם מדרך החיים העבריינית?

• איך אפשר לפתור את בעיית הפשיעה בחברה?

זרימת התכנית:

• ההגדרה לפשע

• הגורמים לפשיעה באדם

• הגורמים באדם המונעים פשיעה

• מהות קיום תופעת הפשיעה

• ארגון פשע

• פשיעה בישראל

• מפשיעה לחזרה למוטב

פתיחה:

פושע הוא אדם שעיקר פרנסתו היא מפשיעה (למשל מעסקי סמים או זנות) או שמנהגו לפשוע. יש גם מחמירים הרואים כפושע את מי שהורשע בעבירה מסוג פשע, למרות שזו יכולה להיות עבירה אנקדוטלית וחד-פעמית, למשל מי שקיים יחסי מין עם בת זוג מתחת לגיל ההסכמה והורשע באונס סטטוטורי, למרות שנשא את בת זוגו לאישה או גניבה חד-פעמית ממעביד על ידי צעיר בגיל הנעורים. על פי הדין בישראל, העבירות הפליליות נחלקות לשלושה סוגים, בסדר עולה על פי העונשים המרביים שנקבע להן בחוק: חטא - עד חצי שנת מאסר, עוון - עד שלוש שנות מאסר ופשע - למעלה משלוש שנות מאסר. על כן, לא כל עבירה על החוק נכנסת לגדר פשע. עבירות קלות למיניהן אינן נחשבות לפשע, ומי שחונה במקום אסור, גם אם שילם בשל כך קנסות רבים, לא יכונה על-פי-רוב פושע.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%A2

עבירה היא הפרה, של כללים שנקבעו על ידי קבוצה חברתית - ארגון, מדינה, קבוצה דתית, וכדומה. הפרה כזו של הכללים עשויה להתבצע על ידי פרט בודד, או על ידי קבוצת פרטים. כללי החברה, המפורטים בחוק, תקנון, או כל מסמך מחייב אחר, מגדירים מהי עבירה, ובדרך כלל מוגדר מהו העונש המוטל על מבצע העבירה.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94

ההגדרה לפשע

• מיהו העבריין?

• בכל מדינה יש חוקים אחרים. כך שעבירה במדינה מסוימת היא מקובלת במדינה אחרת. אם כך האם האדם קובע מי עבריין ומי לא?

• מה ההבדל בין התנהגות לא מוסרית לפשיעה?

• איפה עובר הקו האדום? מה הוא ההבדל המהותי בין התמרדות או שבירת מוסכמות לפשיעה ולעבריינות?

• מהי התנהגות טובה? על פי מה ניתן להגדיר ולמדוד אותה?

הגורמים לפשיעה באדם

• מדוע אדם בוחר להפר את החוק?

האסכולה הקלאסית והנאו-קלאסית – גישה זו עוסקת בעיקר בתגובה לפשע ובשאלות של ענישה, כיצד להרתיע עבריינים, איזה עונש הוא היעיל והצודק ביותר. לפי התאוריה הזו, אדם עובר עבירה משום שהחליט שהוא מבצע את העבירה. כל התנהגות של אדם היא רציונלית ונעשית מתוך בחירה.

האסכולה הפוזיטיבית – לא הסכימה לתפיסת האדם כפי שהוגדרה בגישה הקלאסית ולכן הפוזיטיביסטיים טענו שהתנהגות אנושית אינה נובעת מבחירה חופשית אלא נגרמת מתוך גורמים ביולוגיים, פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים וגורמים נוספים; הדגש צריך להיות בגורם לפשע ויש לפתור את הבעיה לא בענישה אלא בהעלאת רמת החיים או שיפור מערכת החינוך. בגישה זו מתמקדים במבצע העבירה ופחות במעשה, יש חשיבות לנסיבות שהביאו אותו לביצוע העבירה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94

• מה גורם לאדם לחשיבה עבריינית? האם זו נטייה טבעית? 

מוח מסוכן: יותר ויותר מחקרים חושפים את יחסי הגומלין בין פגיעות מוחיות, גנטיקה ופשיעה

הקשר בין עבריינות לפגיעה מוחית ולגנטיקה הולך ומתבהר במחקרים שנעשו בשנים האחרונות. מחקרים אחרים מגלים כי גם לסביבה בעייתית, בעיקר בילדוּת, יש השפעה על המוח ועל הגנים, שעשויה להתבטא בפשיעה מאוחר יותר. 

אחת מתובנות הבסיס בתחום המחקר שקושר בין מוח וגנטיקה לעבריינות - וגם בקשר שבין מצב סוציו-אקונומי ואייקיו של ילדים, למשל - היא שיש חלון זמן די קריטי שבו אנחנו נוטים להתעצב כאנשים. אלה הן השנים הראשונות של החיים שלנו, מגיל לידה עד בערך גיל שנתיים-שלוש. וכמו בכל תחום, גם בעבריינות, ודאי קיצונית, ידוע שמדובר בשילוב שבין תכונות מולדות לסביבה: אם הייתה מעשירה ומטפחת, או דכאנית וטראומטית. חלון זמנים נוסף שבו המוח מתארגן ומתעצב מחדש הוא גיל הנעורים. כיוון מחקרי חדש בזירה הזו בא לשאול לא רק אילו מאפיינים יש, אם בכלל, למוחות עברייניים ולגנטיקה הנלווית להם, אלא גם אם יש תכונות שמתחזקות או נחלשות בגלל חשיפה לסוגי סביבה שונים, ויכולות לעבור בתורשה, תהליך שמכונה "אפיגנטיקה". במילים אחרות: המחקר הזה בא לשאול אם גנים של ילד שגדל בסביבה אלימה במיוחד עלולים להתבטא באופן שונה מאשר אם היה גדל בסביבה אחרת, ואז לעבור הלאה באופן הזה גם לילדיו שלו.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001295733

• האם בכל אדם מסתתר עבריין?

• ישנם אנשים, שיש להם ריגוש מלעשות דברים אסורים. מה הנטייה הזו?

• מהו התענוג, שהאדם המבצע פשע מרגיש? 

• האם זו אכן בחירה של האדם אם לבצע פשע או לא, או תוצאה של גנים/ סביבה?

• עבריינות זו תכונה מולדת או נרכשת?

2017: האם ניתן לנבא פשיעה חוזרת על-סמך סריקת מוח?

סדרת מחקרים שנערכה בקרב אסירים בבתי הכלא של ניו מקסיקו מלמדת שניתן לנבא בוודאות גבוהה, על סמך הפעילות במוח, מי יחזור לכלא. הממצאים החדשים מעוררים מחלוקת מדעית ומוסרית לגבי השימוש בצילומי מוח בבתי המשפט.

לפני כמה שנים כתבתי סדרת מאמרים בשם ״נוירואתיקה: על דילמות מוסריות בעקבות תגליות חדשות בחקר המוח״, בהם מאמר שדן בשאלה ״האם יש מוח קרימינלי?״.  במאמר זה דיווחתי על מחקרו החדשני של הפסיכולוג קנט קייל (Kent Kiehl) שגייס מענקי מחקר ורכש מכשיר MRI נייד המאפשר לו לסרוק את מוחם של פושעים המרצים את עונשם בשנים עשר בתי הכלא של מדינת ניו מקסיקו בארצות הברית. בנוסף לראיונות עם הפושעים, שרובם ביצעו פשעים אלימים, אוספים קייל ותלמידיו דגימות דנ"א ומבצעים סריקות אנטומיות ותפקודיות של מוחם. הממצאים הראשוניים הראו שבמוח הפושעים התגובה להבעות פנים רגשיות וסצינות קשות (כגון אנשים פצועים ומדממים, או גבר המצמיד סכין לגרון של אשה) לא מעוררות את התגובה הרגשית, הפיזיולוגית והעצבית הנורמלית.

האם באמת ניתן לאמוד את מידת הסכנה שפושע מהווה לחברה על סמך סריקת המוח שלו או הפרופיל הגנטי שלו? והאם פושע שביצע פשע מחריד אחראי למעשיו אם במוחו מתגלים שינויים אנטומיים או תפקודיים? בשאלות אלה ואחרות. [..] דנה סדרת הטלויזיה המצויינת של אלן אלדה ״המוח בבית המשפט״. [..] בארצות הברית פשיעה חוזרת היא בעיה חברתית חמורה: 68% מהאסירים המשוחררים יעצרו שוב על ביצוע פשע ו-48% יורשעו שוב בבית משפט תוך שלוש שנים מיום שחרורם.

https://www.haaretz.co.il/blogs/alumitishai/BLOG-1.4275868

"הממצאים הראשוניים הראו שבמוח הפושעים התגובה להבעות פנים רגשיות וסצינות קשות (כגון אנשים פצועים ומדממים, או גבר המצמיד סכין לגרון של אשה) לא מעוררות את התגובה הרגשית, הפיזיולוגית והעצבית הנורמלית."

https://www.haaretz.co.il/blogs/alumitishai/BLOG-1.4275868

• מה גורם לכזאת קהות רגשית לאנשים?

• האם עבריינות היא כמו מחלה מדבקת שעוברת במשפחה?

• האם עבריינות נובעת כתוצאה מחינוך לא טוב?

• מה גורם לאנשים שבאים מ"בית טוב" לבצע עבירות?

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה -  הלמ"ס: 92.5% מבין הנאשמים - גברים

מנתוני הלמ"ס עולה כי 34,200 בני אדם הועמדו לדין בשנת 2016 בישראל. אחוז הגברים שהורשע גבוה מאחוז הנשים. [..] מהדו"ח, שכותרתו משפטים פליליים לשנת 2016, עולה כי בקרב המבוגרים, אחוז הגברים היה 92.2% ואחוז הנשים - 7.8%. בקרב מי שטרם מלאו לו 18, אחוז הנערים היה גבוה יותר - 96.1%.

https://m.ynet.co.il/Articles/5273680

• למה נשים מבצעות פחות עבירות מגברים?

"אגב, הסטטיסטיקות הנוגעות לנשים מרקיעות שחקים. כמעט כל אישה במערכת המשפט הפלילי כאן נחשפה לאלימות במשפחה ולהתעללות. יותר ממחצית מהן היו חשופות לפגיעות מוח חוזרות ונשנות. במובן הזה, המוח של הנשים האלה נראה כמו מוח של שחקן פוטבול לשעבר".

גם בישראל רואים מגמה דומה בקרב נשים בעבריינות. הפגיעה היא לאו דווקא פיזית, אבל כן על רקע אלימות במשפחה. פגיעה נפשית, גם היא עלולה להשפיע על התעצבות המוח. "על כלא נווה תרצה נהגו לומר שזה ‘מחנה ריכוז לנשים שעברו גילוי עריות’", אומרת ד"ר רותם אפודי, קרימינולוגית והמפקחת הארצית של הרשות לשיקום האסיר, המטפלת באסירים שזכו לשחרור מוקדם.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001295733

הפשע המגדרי: למה אנחנו מגלים סובלנות כלפי אלימות גברית, אבל מסרבים לסלוח לנשים.

https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3708862

• למה אנחנו מגלים יותר סובלנות כלפי פשיעה ואלימות גברית ואילו יותר קשה לקבל פשיעה נשית? 

הגורמים באדם המונעים פשיעה

• מה מונע מאנשים, עם נטייה לפשיעה, לממש את רצונם? 

• האם הפחד, הוא המניע את האנשים לציית לחוק, או נטייה אחרת בתוכם?

מהות קיום תופעת הפשיעה

• מדוע קיימת תופעת הפשיעה? 

• האם כולנו פושעים ועבריינים, רק בדרגות שונות?

• האם עבריינות או פשיעה, היא לכאורה מימוש יכולת הבחירה של האדם בין טוב לרע?

ארגון פשע

פשע מאורגן הוא ארגון מסודר והיררכי אשר נועד לעסוק בפעילות עבריינית ובדרך כלל במטרת רווח כספי. החוק האמריקני מגדיר פשע מאורגן כ"פעילויות הלא-חוקיות של... התארגנויות מסודרות וממושמעות"[1]. ארגוני פשע מסוימים כמו למשל ארגוני טרור, מונעים מסיבות פוליטיות. מאפיה היא ארגון פשע שהמניע הראשי שלו הוא רווח. כנופיות לעיתים הופכות ל"ממושמעות" מספיק כדי להיחשב "מאורגנות". כדי שארגוני פשע ישגשגו, נדרשת מידה של שיתוף פעולה מהחברה בה הם פועלים. לכן, בדרך כלל יש צורך להשחית חלק מהחברים המכובדים בחברה, בדרך כלל על ידי שוחד, סחיטה, ויצירת יחסים סימביוטיים עם עסקים לגיטימיים. אנשים במערכת המשפט, כוחות המשטרה ומחוקקים הם מטרה מועדפת לשליטה על ידי הפשע המאורגן על ידי שוחד, איומים או שילוב של השניים. מימון הפשע המאורגן קל יותר כאשר מתבצע פיתוח של בסיס לקוחות בתוך או מחוץ לאוכלוסייה המקומית, כמו מה שקורה במקרה של סחר בסמים. בנוסף, ארגוני פשע מרוויחים גם אם יש חוסר ארגון, חולשה, או חוסר אמון חברתי בממשלה או במשטרה. כתוצאה מכך, ארגוני הפשע קמים לעיתים בקרב קבוצות מהגרים סגורות שאינן בוטחות במשטרה המקומית. כאשר קבוצת מהגרים מתחילה להשתלב בחברה הכללית, ארגוני הפשע שבקרבה נחלשים.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A9%D7%A2_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%9F

• ארגון פשע:

  • איך מתנהל ארגון פשע? 

  • מה מייחד ארגון פשע?

  • מה הופך ארגון פשע למוצלח? 

פשיעה בישראל 

מדד הפשיעה העולמי 

https://13news.co.il/10news/news/182355

ישראל ניצבת במקום ה-90 במדד הפשיעה העולמי והיא מוגדרת כמדינה בטוחה יחסית.

הפשע המאורגן בישראל פועל במספר תחומים כגון: הלוואות ב"שוק האפור" וגביית החובות, ניהול בתי קזינו הימורים ובתי זנות, ניהול משחטות רכב והפצת ומכירת החלקים למדינות שונות, ייבוא והפצת סמים מסוכנים, גביית דמי הגנה (דמי חסות), הלבנת הון, לצורכי ארגון הפשע עצמו ועבור "לקוחות" שביקשו זאת ומאבקי שליטה על עסקים שונים.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A9%D7%A2_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%9F

מפשיעה לחזרה למוטב

שיקום אסירים הוא אחת מארבע המטרות העיקריות של עונש מאסר אשר גוזר בית משפט על עבריין: הרחקה מהחברה, הרתעה, עונש ושיקום האסיר. בישראל, שני הגופים האחראים על שיקום אסירים הם שירות בתי הסוהר והרשות לשיקום האסיר. שרות בתי הסוהר אחראי על שיקום האסיר בין כותלי הכלא ואילו מטרת הרשות לשיקום האסיר לשקם את האסיר לאחר השחרור והיא מפוקחת על ידי מנהל השיקום.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

• האם בכך שמבודדים את הפושע תורמים במשהו לחברה?

• אילו דרכים יכולות באמת לשנות התנהגות לטובה?

• האם יש שימוש חיובי לנטייה לעבריינות? האם אפשר לתעל אותה לצינורות חיוביים?

• באיזו גישה צריך לגשת לאדם עם נטייה לעבריינות/ פשיעה? 

• אם הורה או איש חינוך, מזהה נטייה לפשיעה/ עבריינות בילד - מה הוא אמור לעשות? האם הוא צריך לנסות לשבור את התכונה הזאת? איך לחנך כזה ילד? 

• האם ניתן לפתור את בעיית הפשיעה בחברה? 

עברייני אוויר: הקשר בין זיהום אוויר לפשיעה  (2019)

שורת מחקרים מרחבי העולם מצביעה על קשר אפשרי בין חשיפה לאוויר מזוהם ובין התנהגות עבריינית, פשיעה ואלימות - סיבה משכנעת נוספת עבור קובעי המדיניות להילחם בזיהום האוויר.

שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 התמודדה העיר ניו יורק עם גל פשיעה חסר תקדים בעוצמתו. בשל הפחד ממעשי פשע ואלימות, התרוקנו אזורים שלמים בעיר מהולכי רגל בשעות החשיכה. ראש עיריית ניו יורק דאז, רודי ג'וליאני, ניסה לגייס את מיטב המחקר הפסיכולוגי והסוציולוגי של התקופה כדי לנסות לצמצם את הפשיעה ואימץ את תיאוריית "החלונות השבורים", לפיה הזנחת הסביבה הבנויה מעודדת אלימות ופגיעה נוספת בסביבה. ג'וליאני גייס שוטרים רבים שתפקידם היה לטפל ביד קשה בעבירות קלות, מריסוס כתובות גרפיטי עד לוונדליזם ושבירת חלונות, וכך ליצור סביבה שאינה משדרת הזנחה. שנים מעטות לאחר מכן רמות הפשע בני יורק ירדו באופן משמעותי. למרות זאת, עד היום מתקיים ויכוח ער בין חוקרים ופוליטיקאים בנוגע למהימנותה של תיאוריית החלונות השבורים והאם אכן יישומה תרם חלק משמעותי בשינויים ברחובות ניו יורק, או שמדובר בצירוף מקרים. כעת, זוג מחקרי ענק שהתפרסמו בכתבי עת מובילים מצביעים על נתונים שקושרים הזנחה סביבתית מסוג אחר - של איכות האוויר בעיר - לרמות הפשיעה. בעבודת מחקר מקיפה שהתפרסמה לאחרונה, אספו חוקרים אמריקנים נתוני זיהום אוויר והצליבו אותם עם נתוני פשיעה מרישומים מדויקים על דיווחי פשיעה לאורך שמונה שנים (2013-2006) בקרוב ל-400 מחוזות ארה"ב. הנתונים הדגימו שוב את מה שעלה במחקרים מקיפים קודמים - קשר מובהק בין אוויר מזוהם בשני מזהמי אוויר: חלקיקים נשימים הקטנים מ-2.5 מיקרון (PM2.5) ואוזון לבין שיעורי פשיעה גבוהים יותר. באופן ספציפי מצאו החוקרים קשר בין רישום של עבירות תקיפה פיזית, גרימת חבלה לזולת, שוד מזוין ואלימות במשפחה, לעומת זאת לא נמצא קשר לעבירות רכוש.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5649527,00.html

תיאוריית "החלונות השבורים", לפיה הזנחת הסביבה הבנויה מעודדת אלימות ופגיעה נוספת בסביבה.

• האם יש קשר בין הזנחה חיצונית של הסביבה, לבין עידוד אלימות ופגיעה נוספת בסביבה? 

• האם יש קשר בין זיהום אויר לפשיעה?

בעיקרון, לפני נתוני המשטרה הרשמיים לשנת 2012, שהוצגו עד כה ברמה כלל ארצית בלבד, הפשיעה בישראל נמצאת במגמת ירידה בשנים האחרונות. עם זאת, מהנתונים שנחשפים כאן לראשונה עולה כי הפשיעה לא יורדת בכל מקום...מה כוללים הנתונים? את מספרי התיקים שנפתחו בכל שנה בכל יישוב שמופיע ברשימה, בסוגים שונים של עבירות: עבירות רכוש, גניבות רכב, עבירות

סמים, תקיפות פיזיות, עבירות מין, עבירות שוד, ועבירות של אלימות במשפחה. המשטרה העבירה את הנתונים לשנים 2011-2013. נותרנו עם השאלה מדוע המשטרה לא מפרסמת את המידע באופן יזום. 

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3640941,00.html

• מדוע יש שנים בהם הפשיעה יורדת ושנים בהם הפשיעה עולה?