מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 824 - 825

דמוקרטיה ושלטון העם,

דמוקרטיה חוק וחינוך

מטרות:

בירור עקרונות הדמוקרטיה -מהם, ולגבי כל עקרון:

• משמעותו, מה הוא בא לספק לאדם, היחס הנכון אליו, איך הוא ממומש במציאות חיינו,

• למה העיקרון לא עובד

• יישום נכון של העקרון

לאחר בירור העקרונות:

• מדוע הדמוקרטיה נחשבת לנאורה ולמושכת את האדם?

• מה לא עובד? מדוע הדמוקרטיה היום נמצאת במשבר? מדוע איננו מצליחים ליצור חיים טובים בעזרת דמוקרטיה? האם הבעיה בעקרונות השיטה או ביישום?

• מה החלופה שחוכמת הקבלה מציעה?

זרימה:

בחינת העקרונות הדמוקרטים:

• שלטון העם.

• פלורליזם.

• שלטון הרוב.

• בחירת השלטון ע"י העם.

• אופוזיציה – הזכות לבקר את השלטון.

• בחירת השלטון ע"י העם.

• הגבלת שלטון החוק.

• שלטון החוק.

קליפ: שלטון העם:    https://www.youtube.com/watch?v=c_CtsxTu_L8

פתיח:

אנחנו ממשיכים בסדרת התכניות שבוחנת את עקרונות הדמוקרטיה. הדמוקרטיה נתפסת כשיטת שלטון מודרנית ומתקדמת ששמה את האדם במרכז. יחד עם זאת אנו עדים לאחרונה לביקורת על תוצאות הבחירה הדמוקרטית, ועל ההתנהלות הדמוקרטית. קיימת אכזבה מהדמוקרטיה - אירופה לא בטוחה, מצב חברתי וכלכלי לא יציב, חוסר שוויון, פערים גדולים. דמוקרטיה זה לא מה שחשבנו. אותם חיים טובים להם פיללנו לא מתממשים. בתכנית היום נרצה נשוחח על עקרונות הדמוקרטיה וננסה לבדוק מה השתבש. האם בעיה היא בעקרונות עצמם, או ביישום שלהם.

בחינת העקרונות הדמוקרטים:

• שלטון העם.

• פלורליזם.

• שלטון הרוב.

• בחירת השלטון ע"י העם

• אופוזיציה – הזכות לבקר את השלטון

• שלטון החוק

שלטון העם

שלטון העם מבוסס על זה ש:

• העם יודע מה טוב בשבילו.

• הוא יודע לבחור את המנהיגים שיטיבו עימו.

"Government of the people, by the people, for the people"  אברהם לינקולן, מתוך נאום גטיסבורג

עקרון שלטון העם הוא אחד מעקרונות המשטר הדמוקרטי החשובים והמרכזיים בדמוקרטיה ואחד מעמודי היסוד של קיומה. מקורו של עקרון שלטון האם ברעיון האמנה החברתית של ז'אן ז'אק רוסו שעל פיו המדינה קמה על ידי העם ובעבורו. עקרון שלטון העם הוא ביטוי לריבונות של העם על המדינה ולכך שהוא למעשה מקור הסמכות במדינה ומקור הלגיטימציה לכל שלטון. את ביטויו של עקרון שלטון העם בדמוקרטיה של ימינו ניתן לתאר על ידי מבנה של פרמידה. ככל שעולים בפרמידה ישנם פחות אנשים עם יותר כוח ויכולת להשפיע אל קבלת ההחלטות ודרכה של המדינה. בקודקוד של הפרמידה נמצא מספר קטן מאוד של אנשים שלהם מרבית הכוח והעוצמה להכריע לגבי גורלם של כל השאר. גישות מתקדמות של ימינו גורסות כי הגיע הזמן להשטיח את הפרמידה הזו, למנוע את ריכוזו של כוח רב בידי מעט אנשים ולאפשר לכמה שיותר אנשים שותפות אמיתית בהנהגת המדינה וביטוי אמיתי של עקרון שלטון העם.

http://textologia.net/?p=4580

שלטון העם הוא ביטוי לריבונות העם, לעובדה שהעם עצמו הוא-הוא מקור כל הסמכות במדינה. העם במשמעות זו מורכב מכלל האזרחים ומתייחס לכל קבוצות האזרחים השונות זו מזו, החיות במדינה.

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16476

עיקרון שלטון העם במשטר דמוקרטיה קובע שהעם הוא הריבון והוא השולט ולכן הוא מהווה את מקור הסמכות והשלטון במדינה. זאת נעשית על ידי בחירה בבחירות דמוקרטיות חשאיות אם האפשרות להחליף את השלטון:

• בחברה חשוכה בדרך כלל נראה שלטון יחיד, שליט, רודן, לעומת חברה מודרנית ופתוחה בדרך כלל נראה שלטון דמוקרטי. מדוע זה כך?

• האם זה עקרון נכון: שהמדינה קמה בעבור העם - שהעם הוא הבעלים (הריבון) של המדינה? שהעם הוא זה שצריך לקבוע מה קורה במדינה? שהעם הוא המקור ללגיטימציה של השלטון?  

• מהו שלטון העם? על מה הוא שולט? על מי?

• מה אמור להיקבע ע"י העם ומה ע"י מוסדות השלטון? איפה עובר הגבול?

טוענים כי לאזרחים אין את הידע, המומחיות והפנאי בכדי לקבל החלטות מושכלות וכי רוב האזרחים אינם מבינים את המורכבויות של ניהול המדינה ואת טיבה של המערכת הפוליטית. מנגד טוענים יותר ויותר בימינו כי הטכנולוגיה כיום (בעיקר האינטרנט) כבר כן מאפשרת מבחינה טכנית ביטוי טוב יותר ואמיתי יותר של עקרון שלטון העם ואת כינונה של דמוקרטיה ישירה, וכי הטיעון של מומחיות הוא קצת מגוחך נוכח כמה מהדמויות שתופסות מושבים בפרלמנטים.

http://textologia.net/?p=4580

• שלטון העם מבוסס על זה שהעם יודע מה טוב בשבילו. האמנם?

• אולי העם לא צריך לקבוע אלא צריכים להיות אנשים מומחים בכל נושא?

פלורליזם

הפלורליזם הוא ערך מרכזי במשטר הדמוקרטי. הצגת המושג עקרון הפלורליזם: הכרה בזכות קיומן של דעות והשקפות שונות והכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן ולהתארגן במסגרות שונות כדי לממש את זכויותיהם ולפעול להשגת האינטרסים שלהן. עקרון הפלורליזם רואה את הממשל כערך ואת מרכזיות כבוד האדם וזכויותיו.

ביטויים לפלורליזם במדינה הדמוקרטית:
פלורליזם כלכלי: ריבוי ארגונים כמו ארגוני עובדים המבוססים על אינטרסים משותפים.
פלורליזם חברתי: ריבוי ארגונים חברתיים בעלי מטרות שונות: קדמה, ויצ"ו, נעמ"ת.
פלורליזם פוליטי: ריבוי מפלגות בעלות תפיסת עולם ואינטרסים שונים: קדימה, העבודה, ליכוד.
העיקרון מתממש במדינה הדמוקרטית באמצעות חוקים והסדרים כמו הפרדת הרשויות, מימוש הזכות לחופש ביטוי ולחופש התארגנות, קיומן של בחירות דמוקרטיות. תנאים חשובים למימוש עקרון הפלורליזם הוא קיומם של עקרונות כגון: הכרעת הרוב שהיא דרך מקובלת בדמוקרטיה לקבלת החלטות כאשר יש מחלוקות בן קבוצות שונות בחברה, סובלנות והסכמיות.

הפלורליזם מבטא מרכיבים (חלקים) חשובים בדמוקרטיה:
- הכרה במפלגות שונות ובמאבקים על השלטון ביניהם.
- פיזור הכוח בחברה בין רשויות וגופים שונים ויצירת איזון בין הגופים השונים.
- השתתפות האזרחים בפוליטיקה על פי עקרון שלטון העם.

http://citizenship.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=167b3404-b1ea-4a06-8cb4-4d420b66f6a4&lang=HEB

הפלורליזם אינו ערך מוחלט ולא יתקיים ללא סובלנות והסכמיות שהם עקרונות העומדים בפני עצמם.

• האם פלורליזם זה טוב?

• איזו סכנה טמונה בפלורליזם?

• נראה שזה עקרון שקשה מאד לקיים. מדוע כל כך קשה לאדם לכבד דעה שונה משלו? ועוד יותר קשה - לקבוצה לכבד דעה שונה של קבוצה אחרת.  

• למה יש מגוון רחב כל כך של דעות, גישות, השקפות עולם? מדוע אין תשובה אחת נכונה שברורה לכולם?

• האם המגוון הרחב והניגודיות הזאת קיימת גם בשאר חלקי הטבע?

ניגודיות בטבע:

• איך ניגודיות נפתרת בטבע?

• האם אפשר ליישם את זה גם בחברה האנושית?

• איך ניתן לזהות דעה נכונה?  

• האם חשוב לזהות דעות טובות במיוחד, או מסוכנות?

פלורליזם בריא:

• מהו פלורליזם בריא?

• על אף הדעות השונות, על אילו ערכים עלינו להסכים כדי לקיים חברה פלורליסטית בריאה?

• האם בכל זאת צריכים להיות ערכים בסיסיים משותפים בחברה?

• האם ניתן לקיים חברה בריאה במצב של חוסר הסכמה מוחלט?

• ברמה בינאישית - על אילו ערכים עלינו להסכים כדי לקיים מערכות יחסים טובות על אף השונות ביננו - בזוגיות, במשפחה, בעבודה?

• מה אדם צריך ללמוד כדי להגיע להסכמה בזוגיות/ משפחה/ עבודה?

• איך ניתן לחיות ביחד על אף כל השוני והניגודיות, ולקיים חברה בריאה, זוגיות בריאה? מה הסוד?

סובלנות: צורת התנהגות המכבדת כל אדם, סובלת את דעותיו גם כאשר הן מעוררות כעס ואי הסכמה. הסובלנות מבוססת על הכרה בכבוד האדם. הסובלנות היא עקרון חשוב בדמוקרטיה כי היא:
*מבטיחה את מימוש זכויות הפרט כמו חירות, חופש ביטוי והתארגנות, ושמירה על זכויות המיעוטים.
*מאפשרת תחרות חופשית בין רעיונות שונים.
*מאפשרת קיום ביקורת על השלטון.

...

הסכמיות: הסכמה בין רוב האזרחים והקבוצות החברתיות במדינה על מכנה משותף (הגדרת המשטר במדינה, הגדרת אופי המדינה) ועל כללי משחק דמוקרטים כדי שיוכלו לחיות יחד למרות חילוקי הדעות ביניהן. הסכמיות היא עקרון חשוב בדמוקרטיה כי היא:
מבוססת על רעיון ה"אמנה החברתית" (הסכמה בסיסית בין שליטים לנשלטים).
רמות של הסכמה: הסכמה על המסגרת המדינית למשל ישראל מדינת לאום יהודית.
*הסכמה על צורת המשטר, למשל ישראל מדינה דמוקרטית.
וקבלת הלגיטימיות של השלטון הנבחר באמצעות בחירות דמוקרטיות.

הסכמיות ויציבות המשטר: ככל שמידת ההסכמיות עולה כך עולה גם רמת יציבות המשטר.

במשטר הדמוקרטי יש ביטויים לגיטימיים מקובלים לביטוי של אי הסכמה לדוגמה: הפגנות, ביטויים בתחום האמנות, תקשורת מבקרת, הקמת מפלגות כדי למממש אינטרסים שונים והשתתפות בבחירות דמוקרטיות.

לעומתן צורות ביטויי אי הסכמה שאינן לגיטימיות הן בדרכי אלימות, עבריינות אידיאולוגית ופוליטית.

http://citizenship.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=167b3404-b1ea-4a06-8cb4-4d420b66f6a4&lang=HEB

עקרון הכרעת הרוב

עקרון הכרעת הרוב קובע כי ההחלטות במדינה מתקבלות על ידי מרבית האזרחים ולא על ידי אדם בודד או קבוצה אחת. עקרון הכרעת הרוב קובע כי ההחלטות שיתקבלו לא יבואו על חשבון זכויות המיעוט שזכויותיו לחיות את חייו על פי השקפת עולמו ישמרו במסגרת עקרונות היסוד של המדינה הדמוקרטית (המנעות ממה שקרוי "עריצות הרוב"). נימוקים לטובת עקרון הכרעת הרוב במסגרת עקרונות המשטר הדמוקרטי:

• החלטת הרוב היא ההחלטה הקרובה ביותר להחלטה של כלל עם.

• עקרון החלטת הרוב בו מתקבלות החלטות בתהליך דמוקרטי מבטיח את יציבותו של השלטון.

• "אחדות דעים איננה אפשרית, שלטון של מיעוט כהסדר לא יכול להתקבל. אם נדחה את עקרון הרוב האפשרות היא אנרכיה או עריצות" (אברהם לינקולן).

מה שחשוב להבין לגבי עקרון הכרעת הרוב הוא כי על פי רוב אין במדינה דמוקרטית רוב קובע בכל נושא ועניין (שכן רוב כזה לא היה מאפשר את חילופי השלטון), ומרבית התחומים הרוב הוא תלוי נסיבות ותלוי נושא. כך הרוב והמיעוט מתחלפים על פני הזמן ועל פני סוגיות שונות וכך מתאפשרים גם חילופי שלטון. למשל: כיום (2011) הכרעת הרוב בנושאים מדיניים נוטה לימין המפה הפוליטית, אך הכרעת הרוב בנושאים חברתיים -כלכליים נוטה לשמאל. עקרון הכרעת הרוב קובע כי במשטר הדמוקרטי המיעוט צריך לקבל על עצמו את הכרעת הרוב גם כאשר ההחלטות שמתקבלות מנוגדות להשקפת העולם והרצון שלו. המיעוט מקבל את עקרון הכרעת הרוב מכיוון שהוא קובע כי כאשר הדברים ישתנו והוא יהיה הרוב החלטותיו יתקבלו גם הן. עקרון ההסכמיות בא כאן לידי ביטוי בכך שדרך עקרון הכרעת הרוב מסכימים על כללי המשחק של הדמוקרטיה, ומבטיחים כי המדינה תוכל לתפקד וכי איש לא יפנה לאמצעים אנטי-דמוקרטיים (כמו שימוש באלימות) בכדי לכפות את רצונו על השאר. בדמוקרטיה אין הכרח שהממשלה תהנה בכל רגע מתמיכת הרוב (ייתכן והיא איבדה את התמיכה בה לאחר שנבחרה)  אך כן יש חובה שתינתן ההזדמנות להחליף אותה אחת לכמה שנים באמצעות בחירות.

 http://textologia.net/?p=4594

הקלקול שבדעת הצבור:

הקלקול שבדעת הצבור הוא כי הצבור אינו נערך לפי רוב מנין שבו אלא רק לפי רוב בנין, דהיינו רק התקיפים שבהם, ע"ד שאומרים שעשרים אנשים תופסים ההגה בכל מדינת פראנציא. וע"פ רוב הם העשירים שבהם שהם רק עשרה אחוזים  מהצבור. והם תמיד ההדיוטים שבעם (שזה ג"כ לפי דעת הצבור הנ"ל) כי הם המזיקים להציבור והם המנצלים אותם. וע"כ אין דעת הצבור שולט כלל בהעולם. אלא דעת מזיקים שולטים בהצבור באופן שאפילו האידיאלים שנתקדשו בעולם אינם אלא שדים ומלאכי חבלה ביחס רוב מנין של הצבור. ולא לבד הדת אלא גם משפט השלום הוא לטובת העשירים בלבד. ומכ"ש תורת המוסר והאידיאלים.

מקור הדמוקראטיה והסוציאליזים:

מכאן נולד רעיון הדמוקראטיה שיחזיקו רוב מנין של הצבור את משפט השלום והמדיניות בידיהם הם. וכן הסאציאליזם שהפרלטריון יקח את גורלם בידיהם הם. שבקיצור הוא, שרוב מנין יעשו את דעת הצבור להבחין מה תועלת להם ומה הזק להם, ועפ"ז יהי' כל החוקים והאידיאלים.

http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/37978?/heb/content/view/full/37978&main

בדמוקרטיה החלטת הרוב היא זו שבדרך כלל מכריעה. אך ההכרעה לא אמורה לבוא על חשבון זכויות המיעוט. זכויות המיעוט מוגנות תחת זכויות אדם וזכויות אזרח. הנחות בבסיס העיקרון הזה - הכרעת הרוב:

• האדם יודע מה טוב ונכון.

• הרוב יגיע להחלטה הנכונה - סטייל חכמת ההמונים.  

• חיים לפי רצון הרוב, המיעוט מתבטל בפני החלטת הרוב.

• מבטיח יציבות של השלטון.

• האם הכרעת הרוב היא דרך נכונה להחליט החלטות?

• גם חכמת ההמונים מבוססת על ההנחה שהרוב ייקח החלטה נכונה - האם הרוב מקבל בדר"כ החלטות נכונות?

• האם על המיעוט להתבטל בפני דעת הרוב? למה?

• האם הרוב צודק?  

עקרון החלטת הרוב בו מתקבלות החלטות בתהליך דמוקרטי מבטיח את יציבותו של השלטון. "אחדות דעים איננה אפשרית, שלטון של מיעוט כהסדר לא יכול להתקבל. אם נדחה את עקרון הרוב האפשרות היא אנרכיה או עריצות" (אברהם לינקולן).

...

• האם החלטת הרוב מבטיחה יציבות שלטונית?

• האפשרויות העומדות בפנינו: שלטון יחיד, שלטון מיעוט, שלטון הרוב. מה עדיף? למה?

עקרון הכרעת הרוב הוא תנאי הכרחי בעבור משטר דמוקרטי יציב אך הוא אינו תנאי מספיק בעבור דמוקרטיה. יחד עם עקרון הכרעת הרוב חייבים להתקיים עקרונות המשטר הדמוקרטי האחרים כמו עקרון הפלורליזם,עקרון הסובלנות, עקרון ההסכמיות ועוד.

...

עקרון הכרעת הרוב וחובת הציות של המיעוט להחלטות שהתקבלו על ידי הרוב מתקיימים כל עוד הרוב שומר בעצמו על כללי המשחק ועל עקרונות המשטר הדמוקרטי – כללים הקובעים כי הרוב לא ינצל לרעה את כוחו בכדי לשלול מהמיעוט את זכותיו ואת הסיכוי להפוך בעצמו לרוב. כאשר הרוב מפר את המחוייבות הזו (למשל: מבטל בחירות, אוסר על חופש ההתארגנות, חופש הביטוי או חופש ההפגנה) הוא פועל בעריצות ולמעשה מבטל את הדמוקרטיה (כפי שקרה בגרמניה הנאצית שם נבחרו הנאצים בבחירות דמוקרטיות אך לאחר מכן למעשה ביטלו את הדמוקרטיה). במצב כזה המיעוט כבר אינו מחויב לציית לחוק והוא יכול להתמרד.

 http://textologia.net/?p=4594

• איפה עובר הגבול בין הכרעת הרוב לבין עריצות הרוב?

הדמוקרטיה מחליפה את שלטון היחיד או שלטון המיעוט בשלטון המכונן ומונחה על-ידי הכרעת הרוב. עובדה זו אינה מבטלת את הטענה שעליונות הרוב על המיעוט גם היא יש בה יסוד היררכי, הפוגע עקרונית בשוויון. שמירה קפדנית על כך שהתנאים בהם נוצר הרוב יהיו תנאים המבטיחים שהרוב נוצר בדרך לגיטימית, למשל: לא בדרך של הפחדה או שלילת זכות ההצבעה מן המיעוט.

http://www.idi.org.il/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%90%D

חצי-חצי: כיום העם מפולג בנוגע להרבה נושאים, ביחס של חצי חצי פחות או יותר,  כך שהחלטה שמתקבלת עי רב העם מנוגדת לחלוטין לדעתו של החצי השני. ויוצרת מתחים רבים בין 2 הפלגים.  

• איך נכון לקבל החלטות במצב כזה?

• האם רוב רגיל מספיק?

התקבלה החלטה שנוגדת את דעתו של חלק נכבד מהציבור:

• ברמת ההנהגה - איך ההנהגה של הקבוצה שהפסידה, אמורה להתייחס להחלטה?  

• ברמת הפרט - איך לקבל החלטה שנוגדת את דעתי?

מי דואג למיעוט?

• איך נכון להגן על המיעוט באוכלוסיה? מי אמור לדאוג לו?

• איך למנוע מצב שבו מתעלמים מצרכי המיעוט, בתוך האינטרסים של הרוב?

• איך לישב מצב שבו לקבוצות שונות יש אינטרסים מנוגדים/ סותרים? או שקבוצה אחת רוצה להרוס אחרת?

קבלת החלטות:

• באתונה החליטו ב"אסיפת עם", כולם החליטו, לא היו מפלגות ולא אופוזיציה. האם זוהי דרך טובה?

• מהי הדרך הנכונה להחליט החלטות?  

• איך מגיעים להרגשה כללית של שביעות רצון גם כאשר החלטות מתקבלות בניגוד לרצונם של חלקים באוכלוסיה?

משאל עם

דמוקרטיות מתקדמות כמו שוויץ, דנמרק, אוסטרליה וניו-זילנד מרבות להשתמש במשאלי עם כביטוי של דמוקרטיה ישירה ומעורבות של האזרחים בניהול המדינה.

          http://textologia.net/?p=4580

בחירת השלטון על ידי העם

נבחרי העם: פירושו של המושג "שלטון העם" במובנו "הפורמלי" בא לידי ביטוי בעיקר בקיומם של בחירות חופשיות המתקיימות בזמנים קבועים לפי חוק. רק על-ידי קיומן של בחירות כאלה בהן משתתפים כלל אזרחי המדינה מקבל המושג "שלטון העם" משמעות של ממש. תפקידם של נבחרי הציבור הוא לשמש כשליחי ציבור של כלל האזרחים על-מנת לפעול לטובתם, לרווחתם ולביטחונם…נציגים אלה הופכים להיות "שליחיו ועושי דברו" של כל אחד ואחת מאזרחי המדינה. ובה בעת הם חשים מחויבות מיוחדת למפלגתם ולבוחריהם, בין החובה לכלל האזרחים לבין החובה לבוחריהם עשוי להתקיים מתח. עם זאת תקפה ועומדת ריבונות העם: אם נשתמש במשל, ניתן להמשיל את נציגי הציבור לירח. כידוע, לירח אין אור עצמי משלו, כל אורו נובע מהשמש. כך גם לגבי נציגי הציבור, אין בידיהם כוח משל עצמם, אלא כל כוחם נובע מהעם, והעם רשאי ומסוגל להחליפם.

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16476

בחירות הן מוסד חברתי בו חברי ציבור מסוים מכריעים בנקודת זמן מוגדרת על חלוקת כוח חברתית בין מספר מועמדים אשר יכולים להיות אנשים בודדים או  קבוצות מאורגנות. תוצאת הבחירות היא חלוקה של תארים ותפקידים בין המועמדים על בסיס רצונות ציבור הבוחרים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA

• האם בחירת נציגים שינהלו את המדינה על ידי העם היא שיטה נכונה? מדוע?

• האם הנציגים באמת יכולים לייצג את העם?

שלטון העם מבוסס על זה שהעם יודע לבחור את המנהיגים שיטיבו עימו.

מתקיימות בחירות, אם היה לנו מזל אז המפלגה שרצינו נבחרה. אך כעבור זמן מה רבים מהבוחרים מאוכזבים ממנה ומהנציגים שבחרו. ההבטחות לא מתקיימות, ואין הרגשה שנבחרי העם באמת דואגים לנו.

• האם העם יודע לזהות מנהיגים טובים בשבילו?

• האם הבעיה היא באנשים/ בפוליטיקאים או בשיטה?

• האם הבעיה היא בנו הבוחרים שפשוט לא יודעים לזהות מנהיג טוב, בפוליטיקאים שנמצאים במערכת ומונעים מאינטרסים זרים, או בשיטה עצמה?

תקופת זמן מסוימת לפני יום הבחירות, מתקיימת מערכת בחירות (הנקראת גם 'מרוץ'). במערכת הבחירות מתקיימת פעילות פוליטית נמרצת שמטרתה (מבחינת כל מועמד) השגת יתרון יחסי בתוצאות הבחירות, ועיקרה מאבק פרסומי (תשדירי בחירות בטלוויזיה וברדיו, שלטי חוצות, חלוקת עלוני פרסום וכדומה) רחב ואינטנסיבי  על עיצוב דעת הקהל. המונח 'מרוץ' אינו סתמי, ולרוב מקבלת מערכת הבחירות מאפיינים של התמודדות מאסיבית קצרת-טווח, בה מנוצלים רוב משאבי המתמודדים, כלכליים ופוליטיים, מלווה בהתעוררות המודעות הציבורית למתרחש בפוליטיקה של המדינה בתקופת הזמן הסמוכה לה. מקובל להאמין כי התנהגות מוסדות השלטון בתקופת בחירות מגויסת לטובת המערכה על ידי גורמים שונים. אמונה מקובלת אחרת היא שהמועמדים נוהגים לתאר את עצמם באופן שאינו תואם את התנהגותם לאחר הבחירות.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA

בתקופת הבחירות הנבחרים עושים כל שביכולתם כדי לסחוף אחריהם כמה שיותר בוחרים, זהו מאבק פרסומי שעולה הרבה כסף. לגורמים הממנים אח"כ נשארים "חייבים טובה":

• איך ניתן לחשוף את המועמדים לציבור בצורה נכונה, כך שהקהל באמת יוכל להתרשם מהם?

בשיטה הקיימת נציגי הציבור עומדים בפני דילמה מובנית בין טובת ציבור הבוחרים שלהם לטובת הציבור כולו:

• האם נכון לקבל החלטה למען הציבור שבחר בך, או למען כולם?

שיתוף ציבור:

תפיסה הרואה חשיבות בהיוועצות עם הציבור בתהליכי קבלת החלטות על ידי הממשלה. תפיסה זו מבוססת על ההכרה בערכים הפוטנציאליים הקיימים בשיתוף ציבור ובהם: חיזוק האמון שבין האזרח והשלטון, הרחבת בסיס הידע והמידע לקבלת ההחלטות, הגדלת הלגיטימציה להחלטה בקרב הציבור, עמידה על חסמים והזדמנויות הרלבנטיים לקבלתה ולביצועה, יצירת שיתופי פעולה שעשויים לקדמה והגדלת הסיכויים לביצועה בפועל.

http://www.pmo.gov.il/policyplanning/shituf/Pages/newTzibur.aspx

אז איפה הבעיה?

המדיניות כיום כלפי שיתוף ציבור בישראל מתנהלת במישורים נמוכים ולא כמצב רצוי.

https://participationpublic.wordpress.com/2013/06/21/%D7%90%D7%96-%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94-2/

• האם התערבות העם בשלטון צריכה להיות גם מעבר לבחירות?

• האם בדמוקרטיה אפשר שהחלטות יבואו מתוך הציבור ולא רק מנבחרי הציבור?

• מדוע שיתוף ציבור נעשה רק ברמה נמוכה על פי רוב?

• האם נכון כי השלטון יקבל החלטות דרך היוועצות עם הציבור?

הנהגה טובה:

• האם חייבת להיות היררכיה - מנהיגים/ שליטים/ ממשלה?

• איך לבחור מנהיגות שדואגת לעם?

• על סמך מה צריך לבחור? על פי אילו קריטריונים?

• האם יש קריטריון שיכול להבטיח לנו, שהנבחרים יהיו טובים למדינה, לעם?

• איך בודקים את טובת כלל העם ומתוך זה מנהיגים אותו?

• מי יכול לעשות זאת? מי מתאים?

הגבלת שלטון החוק

במשטר דמוקרטי מתקיים עקרון הגבלת השלטון. מטרת העקרון כדי למנוע עריצות ושרירותית מצד השלטון, שעלולה לבוא לידי ביטוי בפגיעה בזכויות האדם והאזרח, בפגיעה במיעוטים, ואפילו בפגיעה בעצם הדמוקרטיה על ידי ביטול הבחירות וכיוצ"ב (כפי שעשה המשטר הנאצי שנבחר בבחירות דמוקרטיות).

• חילופי שלטון

• עקרון הפרדת רשויות . בישראל: הרשות המחוקקת - שאחראית על קביעת החוקים.הרשות השופטת - שאחראית על פירוש החוקים.הרשות המבצעת - שאחראית על ביצוע החוקים.

https://www.facebook.com/notes/shani-cohen/%D7%90%D7%96-%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90/367668033258866/

• חילופי שלטון - האם חילופי שלטון היא דרך מתאימה למנוע שחיתויות ולשמור על שלטון העם?

• לא נראה שהדרכים שהדמוקרטיה קבעה לעצמה - חילופי שלטון, שיויון בפני החוק וכו', מונעות שחיתויות. נראה שדווקא תחת הדמוקרטיה השחיתות משגשגת. למה זה כך?

• האם בכל סוג משטר שחיתות היא בלתי נמנעת?

• האם יש דרכים להגבלת השלטון, לשמירת שלטון נקי כפיים שלא חשבנו עליהם?

שלטון החוק

מתוך עיקרון זה נגזרים שני ערכים שלטון החוק והשוויון בפני החוק. שלטון החוק כשמו כן הוא: החוק הוא השליט על החברה כולה, על כל רבדיה ומוסדותיה ללא יוצא מן הכלל. "כל הגורמים במדינה בין הפרטים כיחידים וכהתאגדויות ובין זרועות המדינה חייבים לפעול לפי החוק, ופעולה בניגוד לחוק צריכה להיתקל בסנקציות מאורגנות של החברה. לאיש השלטון אין יותר זכויות, כוחות או חסינויות מאשר לכל אדם אחר במדינה". (פרופסור אהרון ברק). עקרון השוויון בפני החוק הוא תנאי בל יעבור לקיומו של שלטון חוק. שוויון בפני החוק אינו רק תנאי מובהק לשלטון החוק, אלא גם סממן חיוני של משטר דמוקרטי. יש זיקה הדוקה בין שלטון החוק לבין הדמוקרטיה, וניתן לומר ששלטון החוק הוא לבדו הנותן לדמוקרטיה את משמעותה. אין שום משמעות לעיקרון הדמוקרטי של שלטון העם באמצעות נציגיו, אם החוקים שמחוקקים אותם נציגים אינן נאכפים הלכה למעשה על כלל האוכלוסייה לרבות אנשי השררה שבתוכה. וזהו הבדל מהותי בין מדינה דמוקרטית ובין מדינה טוטליטרית.

• מה קורה כאשר אין חפיפה בין החוקים למציאות בשטח?

• איך כחברה אנחנו יכולים לחוקק את החוקים הנכונים, כך שיישמר הסדר?

• מה צריך להנחות אותנו כחברה בחקיקת חוקים?

• כשמתגלים קונפליקטים בין חוקים וערכים השונים, מה אמור להיות העקרון המנחה?

ישנם מקרים שבהם זכויות מתנגשות זו בזו או שחוק עלול לרמוס זכות יסוד של אדם. לדוגמא - התנגשות בין הזכות לבטחון והזכות לחופש העיסוק - בזמן המלחמה בדרום חקלאים לא הורשו לצאת לעבוד את השדה שלהם עקב המצב הבטחוני הירוד. נפגעה להם הזכות לפרנסה אולם מצד שני הגנו על הזכות לבטחון שלהם.

כאשר יש התנגשות בין זכויות או עקרונות בית המשפט ינסה למצוא איזון - לממש עד כמה שניתן כל זכות תוך פגיעה מעטה בה כמה שניתן. המקרה הבולט ביותר של התנגשות בין זכות בסיסית לחוק הוא התקנות לשעת חירום 1948) שנשארו עד היום, שעל פיהן ניתן לעצור מעצר מנהלי ( בלי סיבה מוגדרת וללא הגבלת זמן כמעט, ומבלי להביא לדין) וזה פוגע בזכות הבסיסית לחופש, הליך הוגן , תנועה ועוד. משתמשים בתקנות האלו בעיקר כנגד מחבלים או אנשי ימין קיצוניים מאוד שמסוכנים לציבור. עוד על פי תקנות אלו ניתן לסגור עיתון, להחרים רכוש של אזרחים ועוד.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94

• האם הגיוני שבימינו תהיה התנגשות כל כך חזקה בין זכויות בסיסיות וחוקים?

• מדוע צריך ליצור מצב כזה שלאדם הבודד אין כח מול המדינה?

• איך אפשר להתמודד אם בכלל עם ההתנגשות בין זכויות?

• מה קורה כאשר מימוש חוקים מסויימים גורם להתנגדות עזה מצד העם? מה צריך לעשות?

• האם חוקים אמורים להיות לפי מוסר אוניברסלי או מותאמים לערכי הרוב בחברה במדינה?

• האם קיימים חוקים שצריכים להיות בכל מדינה, ללא קשר לתרבות המקומית? האם קיימים חוקי על?

• קיים לעיתים עוול שנעשה דווקא בשם החוק, ב"שם הדמוקרטיה". לפעמים מקדשים חוקים ולאו דווקא את טובת האנשים. האם זה מחוייב המציאות? האם יש דרך ליישב בין השניים - חוק וצדק?