חיים חדשים

שיחה 533

יופי ונשים במגילת אסתר

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 2015.03.03 – אחרי עריכה

אורן: שלום לכם תודה שאתם איתנו בתוכנית "חיים חדשים", סדרת השיחות הלימודיות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן ויעל לשד הראל.

אנחנו היום רוצים לצאת עם הרב לייטמן לטיול אל תוך "מגילת אסתר", זו אולי הטלנובלה הכי גדולה שיש בתנ"ך, עם המון דברים מאוד פרובוקטיביים, מאוד לא ברורים, מאוד לא מובנים מאליהם. נרצה היום לצלול ולתפוס את הדברים לעומק כמו שהם באמת. נראה מה מסתתר שם בתוך המגילה.

יעל: יש לנו סיפור מאוד עסיסי, דרמה מאוד מורכבת, ממזימות, מתחחים, מנשים, מרעים, מטובים. ואנחנו נרצה היום לשמוע את ההתייחסות שלך, מה בעצם אומרת הקבלה על סיפור המגילה. מה המשמעות הנסתרת, מה המסרים, מה מייצגות הדמויות ומה ניתן לקחת מכל הסצנות האלה תכלס לחיים שלנו היום. ולפני שאנחנו מתחילים בואו ניזכר קצת בתקציר העלילה.

יש לנו מלך שעורך משתה מאוד גדול והוא מזמין את אשתו היפה ושתי אשר מסרבת להגיע. ואז יועציו הטובים מייעצים לו להחליף את המלכה הלא ממושמעת, במלכה אחרת. המלכה הנבחרת היא מלכת אסתר, שלא מגלה למלך על דבר היותה יהודייה והיא בת דודו של מרדכי היהודי. במקביל לכל העלילה הזאת, מרדכי היהודי שומע על שני אנשים שרוצים לרצוח את המלך אחשוורוש, הוא מעביר את המדע הזה דרך אסתר המלכה וחייו של המלך ניצלים. המלך כותב את זה בספר הזכרונות.

בינתיים המן עולה לגדולה, הוא הופך להיות המשנה למלך, כולם משתחווים לו, ומרדכי היהודי לא מוכן להשתחוות לו. המן רואה בזה פגיעה מאוד גדולה בכבוד שלו, הוא משכנע את המלך אחשוורוש להשמיד את כל היהודים, ואפילו נקבע תאריך.

זה נודע למרדכי היהודי, הוא מספר את זה לאסתר המלכה ומבקש ממנה שתעזור להציל את העם היהודי. והיא אומרת לו שזה מאוד מסוכן, שהיא כבר הרבה מאוד ימים לא הוזמנה להגיע אל המלך ומי שמגיע למלך ללא הזמנה אפילו אם זו המלכה, דינו מוות.

ואז הוא אומר לה שהיא לא סתם נמצאת בתפקיד שהיא נמצאת בו עכשיו, היא חייבת לעזור לעם היהודי. היא אומרת לו שהיא מוכנה, אבל צריכים לעשות איזה כינוס גדול, כל העם צריך להתאחד, להתפלל, לצום ועם הכוח של כולם היא תוכל ללכת לדבר עם המלך וכך הם עושים. היא הולכת עם כוח האיחוד הזה אל המלך, כשהמלך מקבל אותה באמת בסבר פנים מאוד יפות, מעל ומעבר לכל הציפיות שלה, עד חצי המלכות, היא מבקשת ממנו לערוך איזה משתה.

היא מגיעה למשתה עם המלך ועם המן, והמן יוצא מהמשתה, ומרדכי עומד שם אמור להשתחוות לו, הוא לא משתחווה לו, הוא בכלל כבר כעוס מגיע הביתה, אשתו מייעצת לו לחסל את מרדכי ואז הם מכינים עץ כדי לתלות את מרדכי. במקרה באותו לילה נדדה שנתו של המלך הוא מסתכל בספר הזכרונות, רואה שמרדכי הציל פעם את חייו, והוא לא תיגמל אותו על הדבר הזה. ואז הוא קורא להמן ושואל אותו, מה צריך לעשות לאדם שהמלך חפץ בעיקרו? והמן בטוח שמדובר עליו והוא אומר שצריך לתגמל אותו ונותן ים של רעיונות שצריך לעשות לאותו אדם, כשהוא לא יודע שזה לא הוא אלא מרדכי. ואז המלך אומר לו, כל מה שהצעת עכשיו בבקשה תעשה למרדכי היהודי.

לאחר הסיפור הזה אסתר חושפת בפני המלך את העניין שהיא יהודייה, היא מספרת שהמן הרשע באמת מנסה להשמיד את בני עמה. המלך בסופו של דבר תולה את המן על העץ שהמן הכין למרדכי וזה קורה במקרה ביום שבו היו אמורים להשמיד את העם היהודי ולתלות את מרדכי, באותו היום נתלה המן. זאת אומרת, כל הסיפור מתהפך.

עד כאן תקציר העלילה. לנשים כאן יש הרבה מאוד כוח, למלכה במקרה הזה. בדרך כלל המלך מנהל את העניינים, כאן יש לנו מלכה שמנהלת את העניינים, שמחליפים אותה, יש הרבה עניין סביב עניין המלכה. מה הכוח של המלכה, מה התפקיד של המלכה?

חיסרון, רצון האדם לגלות את המלך האמיתי שאוהב את היהודים, שאוהב את עם ישראל ועושה הכל כדי להציל את עם ישראל, להביא אותו לתפקידו הנעלה, לבנות אחר כך בית המקדש השני ואת כל מה שצריך שם כיוצא בזה. כאן כל הנשים ובכלל בתורה כפי שמסופר, כל הנשים הן חלקים של המלכות הכללית. שזה רצון, חיסרון של האדם איך הוא מתייחס למלך, לבורא. אז יש התייחסות טובה ולא כל כך טובה. גם המלך, היינו הבורא כשהוא מסתתר אז הוא נקרא "אחשוורוש", וכשהוא לא מסתתר אז הוא נקרא סתם מלך שזה הבורא. וכך גם המן, אנחנו צריכים להבין שזה ההיפך ממרדכי, שזה גם התכונות שבתוך האדם. ובכלל הכל מדובר על כל התיאטרון הזה זה בתוך האדם או בתוך העולם. זה לא חשוב, כי האדם הוא עולם קטן. וכך אנחנו צריכים להבין את המגילה.

יעל: מה זה אומר בתוך האדם? אתה יכול לתאר את הכוחות שיש בתוך אדם, בתוך המגילה?

בתוך האדם יש את כל העולם, יש את כל הכוחות. כל מה שאנחנו יכולים לתאר שקיים מבחוץ, זה קיים בכל אחד מאתנו. אם זה לא היה קיים גם בנו, אז לא היינו מזהים שזה קורה מבחוץ.

יעל: אז יש את כוח המן, כוח הרע, יש את כוח מרדכי, אנחנו תיכף נעבור על כל כוח ונבין בעצם איזה כוחות יש לנו בתוך המגילה. אבל לפני כן אני רוצה לעבור לחלק של הנשים. אמרת שתפקיד המלכה כאן הוא בעצם לגלות את החיסרון ביחס לבורא, שאתה מתייחס לבורא כאל כוח האהבה, כאל כוח הטוב שבעולם.

כן, הטבע.

יעל: יש לנו כאן שתי פנים של נשים, יש לנו כאן את ושתי שלא מוכנה להופיע במשתה של המלך, ואישה אחת שאחר כך מומלכת למלכה. מה ההבדל ביניהן ביחס לאותו כוח האהבה, ביחס לבורא?

כי ושתי היא מלכה אגואיסטית שחושבת לטובת עצמה, ואסתר חושבת דרך האיחוד. כמו שהיא אומרת למרדכי, לך ותקהל את כל היהודים יחד ואז כשיהיה לנו חיסרון כללי מהם, אז אני אוכל לבוא למלך ולבקש שיציל אותנו מידי המן. זאת אומרת, שהכוח האגואיסטי שברצון שלנו שבכל האדם זאת ושתי, וכוח החיבור שנמשך לאהבה זאת אסתר. והכוח הזה נסתר, לכן היא נקראת "אסתר המלכה", הוא נסתר, ואנחנו צריכים לגלות אותו. גם אסתר בסיפור הזה מתגלה לאט לאט.

יעל: למה צריך לגלות אותו?

כי הוא לא נמצא בנו בגלוי. אנחנו כולנו אגואיסטים, כל אחד מושך רק לעצמו, וכדי לגלות את ההסתר אנחנו צריכים לעבוד הרבה. ודווקא מי שעוזר לנו בזה הוא המן, אותו המן הרשע אם הוא לא היה מתכנן להרוג ולהשמיד את כל היהודים, אז הוא לא היה מכריח את מרדכי לקום והוא לא היה מעורר את אסתר המלכה, גם היא היתה נשארת שם בהסתרה, "אסתר", "הסתרה". ואסתר לא היתה פונה למלך והמלך לא היה מציל את היהודים, ואז מעלה אותם לגובה שמרדכי ממש מקבל כבוד שני אחרי המלך.

יעל: כשאתה אומר שמי שמציל את היהודים בסופו של דבר זה המלך, זה הבורא עצמו, זה כוח האהבה.

כי אסתר פונה אליו והוא עושה את זה. הוא אומר לתלות את המן, זאת אומרת, את כל הרע לבטל ולהביא את כל הרע לטוב.

יעל: איך היא בעצם מגייסת את כוח האהבה כדי לבטל את כל הרע בעולם?

אסתר מגייסת את הצורך לחיבור. כי היהודים האלה לא מסוגלים להיקהל יחד. הם נמצאים בצעקה, בחיסרון, הם מגלים שעל ידי החיבור הם יכולים להינצל מהשמדה, אבל הם לא מסוגלים להגיע לחיבור, ולכן סכנת ההשמדה מתקרבת אליהם. אבל כשהם מגיעים לחיסרון, אז ממש עם הייאוש מעל כל המידות, אסתר לוקחת את זה זאת אומרת כשהם מתחברים מתוך הייאוש, הם מתחברים מתוך הפחד, הם מתחברים מתוך ההכרחיות, ואז הבקשה הזאת עולה דרך אסתר לבורא. וזה מספיק, לא צריכים יותר מזה, ואז מהבורא מגיע אליהם התיקון שהם כן מסוגלים להתחבר.

ואז בתוך החיבור שלהם הם משיגים את המדרגה הבאה של ההתפתחות שלהם, הם הופכים להיות לעם ישראל, ואז הם ודאי ראויים לארץ ישראל, לחזור מהגולה לגאולה, ולבנות את בית המקדש ולהתיישב באדמתם.

אורן: אני רוצה לברר איזו נקודה. בהרבה סיפורים בתנ"ך כשמדברים על נשים דומיננטיות, כשמזכירים נשים שיש איזו משמעות בחיים שלהן, חשוב משום מה לציין שהן היו ממש יפות תואר. במגילת אסתר כבר לוקחים את הדימוי הזה שחשוב מאוד שאישה תהיה יפה עד הקצה. לא סתם חשוב שאישה תהיה יפה, אלא עושים תחרות מי האישה הכי יפה שיש. והיא בזכות יופייה הופכת להיות מלכה. מה זה העיסוק האובססיבי הזה ביופי של הנשים? למה זה כל כך חשוב בתנ"ך לעסוק ביופי של האישה ולהרים את נושא היופי כאילו זה הערך הכי גבוה בחיים?

לפי מה מעריכים את האדם. הוא נכנס למכון יופי ועושים לו ניתוח פלאסטי. תיכף אני אומר לך מה זה נקרא להיות אישה יפה. "אישה יפה" זאת אישה שיכולה לקבל את היופי דווקא על ידי הטיפול שבה. אני מצטער כך לומר על הנשים, אבל כל אישה היא מלכתחילה מכוערת.

יעל: אוי ואבוי.

מה זה אוי ואבוי? איפה בטבע את רואה נוקבא יפה?

אורן: מה זו נוקבא, נקבה?

כן, נקבה.

יעל: בדרך כלל אצל בעלי החיים הזכר באמת יותר יפה מהנקבה.

האריה המלך בא, והיא הלביאה ממש כלום. גם הסוס, והסוסה אין מה להשוות בכלל. הנוקבא מלכתחילה לא יפה. קח כל אישה אחרי שהיא מתעוררת בבוקר, תסתכל עליה, אין מה לראות. סליחה שאני כך אומר, אבל אני רוצה להדגיש כאן את הטבע. אחרי שהאישה מתאפרת, אתה פתאום רואה שהיא יפה, פתאום יש עליה משהו. זאת אומרת, האישה בנויה בצורה כזאת שהאיפור החיצון מוסיף לה את מה שבכוונה הטבע החסיר ממנה.

אורן: למה הטבע עשה כך?

כי מלכתחילה הנוקבא כך.

אורן: מה זו הנוקבא?

זו המלכות, החיסרון, הרצון שלנו הוא לא רצון נכון, הוא לא רצון יפה. הוא רצון אגואיסטי. אני רוצה לכבוש את כל העולם, אני רוצה את הכל, אני רוצה שהכל יהיה שייך לי, הרצון הזה נקרא ה"נוקבא" שלי, מהמילה "נקב", "חיסרון", "רצון". הרצון הזה הוא ממש רצון מגעיל, אגואיסטי מאוד, כל מה שהאדם רוצה, הוא נקרא ה"נוקבא" שבו. כשאתה מתקן אותו שנה שלמה, אתה רואה חצי שנה בשמן עמוק, חצי שנה בשמים. בשמים זה בכלל משהו, בשמים זה בושם, זה כבר ריח, זה כבר אור חוזר, זו השפעה, זו היכולת של הנוקבא להיות "יפת תואר", מה שנקרא לקבל אור חכמה.

יעל: מה אומרים כל הדברים האלה?

כל הדברים האלה אומרים שהיא מתקנת את עצמה, שהיא הייתה קודם ושתי והיא התהפכה להיות אסתר. זו אותה אישה אחרי תיקונה. שקודם היא הייתה אגואיסטית, היא חשבה על עצמה, לא היה אכפת לה מכלום, והיא הופכת להיות יפה לכולם, טובה לכולם, רוצה לעזור, רוצה לעשות הכל לכולם, וזה נקרא שהיא הופכת להיות ל"אסתר".

וזו הדוגמה למה שאנחנו צריכים לעשות עם האגו שלנו.

יעל: עם הרצון שלנו.

כן, עם הרצון שלנו. שזה נקרא "חיסרון", "חוסר", "נוקבא", "נקב", שאנחנו צריכים להפוך אותו להשפעה, לאהבת הזולת.

אורן: כשאתה עכשיו הסברת את הדברים, האם אתה התייחסת לאו דווקא לנשים אלא לאדם בכלל?

כן, כי זה קורה בתוך האדם. אבל גם באישה וגם בגבר יש אותם החלקים. כמו שאנחנו מדברים על כרומוזומים, יש בכל אחד גם נשים וגם גברים רק תלוי באחוזים.

אורן: זאת אומרת, שבתוך כל אדם, בין הוא גבר, בין אם הוא אישה, יש צד זכרי וצד נקבי?

כן.

אורן: והצד הנקבי מסמל את האגו של הבן אדם?

את המלכה, את האישה.

אורן: אז את מה מסמל הצד הנקבי באדם?

את האגו שלו.

אורן: אז אתה אומר, שהאגו של האדם מלכתחילה לא יפה.

לא, יפה, ולא טוב.

אורן: והוא צריך לעבוד איתו כדי לעשות אותו יפה?

כן.

אורן: אז מה זה אגו לא יפה?

שחושב על עצמו.

אורן: כאילו על חשבון האחרים?

כן. רק על חשבון אחרים.

אורן: ומה זה אגו כן יפה?

לא, אין אגו יפה.

אורן: אז מה יש?

יש רצון שהוא חושב כולו לעצמו בלבד על חשבון הזולת, שכל התענוג שלו אשר יגרום רע לזולת, ומזה הוא מרגיש שטוב לו, זה נקרא ה"אגו" שלנו.

אורן: שאני נהנה על חשבון מישהו אחר.

כן. נניח אני ראיתי שלשכן נשרף שם הדשא, אז טוב לי.

אורן: שריטה באוטו החדש.

כן. זהו. שאני נהנה מהנזק שנגרם לשני.

אורן: אז זה האגו המכוער.

כן. זה האגו. זה לא האגו המכוער.

אורן: והוא מכוער.

והוא מכוער.

יעל: לכולנו יש אגו כזה מכוער?

בטח. מה, את לא מזהה?

יעל: לא תמיד.

לא תמיד, זה בסדר. אז לפעמים את לא מזהה, אבל תמיד הוא נמצא.

יעל: אז מה שאתה אומר זה בעצם, שאם אני לא מזהה את זה שאני נהנית מהשריטה של האוטו של השכן, אז יש בי דברים אחרים שאני נהנית מהם.

תמיד את מסתכלת רק על זה. אנחנו תמיד מסתכלים רק על דבר אחד, בכמה אנחנו יותר טובים מאחרים. בכמה אנחנו נמצאים ברווח מאחרים.

יעל: הכול יחסי.

רק זו ההסתכלות שלנו.

אורן: אז מה העבודה שעושה אותי פתאום יפה?

תיקון. מהו התיקון? התיקון הוא גדול מאוד. קודם כל התיקון הוא שאני מסתיר את האגו שלי, שאני לא רוצה לעבוד עימו. לכן זה נקרא גם "אסתר המלכה", שהיא מסתירה את הרע שבה ומתקנת את עצמה. עד כדי כך שהיא מבינה שהיופי האמיתי, שהיא יכולה לגרום לבני אדם להתחבר, להיקהל אותם יחד, שכל היהודים יתחברו יחד. שיהיה להם חיסרון לחיבור. שלושה ימים זו מידה שלמה שהם יתחברו, ויצעקו, שהם יבינו בזה שהם לא מסוגלים להתחבר ואז הם יזעקו והם לא ידעו מה לעשות. ואז עם החיסרון הזה היא יכולה לקחת מהם ולהביא למלך. והמלך דווקא מחכה לחיסרון הזה. שהאנשים האלה הם זקוקים לו, ואז הוא יכול לתקן אותם. לְמה לתקן? להביא להם חיבור. כשקודם הם לא רצו להתחבר, הם היו מפוזרים בכל מאה עשרים ושבע המדינות, ועכשיו הם רוצים להתחבר, הם מבינים שהם צריכים להתחבר, אבל הם לא מסוגלים. וכאן הם זקוקים למלך. ואז אסתר דרך מרדכי, עושה את הקשר בין עם ישראל לבורא, לכוח העליון.

יעל: למה זה צריך להיות דרך עוד דמות גברית של מרדכי באמצע?

כי האישה לא מסוגלת לטפל בקהילה. גם מצד החיסרון מרדכי צריך לפנות אליהם, וגם מצד החיסרון שהוא לוקח מהם. אסתר אומרת למרדכי "לך תגיד להם שיתחברו". שהם לא הצליחו להתחבר אבל הם כבר רוצים את זה, מרדכי מביא לה בחזרה את החיסרון הזה. שהם רוצים להתחבר אבל הם לא יודעים איך. ואז היא פונה למלך. מרדכי משדך בינה לבין עם ישראל. והיא משדכת בין מרדכי ועם ישראל למלך. זאת השתתפות כזאת.

יעל: זאת אומרת שחייב להיות גם חלק גברי וגם חלק נשי בתוך התהליך?

בהחלט.

אורן: אז הבנו שבכל אדם יש גם צד נקבי וגם צד זכרי. אז מה זה הצד הזכרי?

הצד הזכרי עד כמה שהוא לא נראה לנו, אבל הוא מאוד פסיבי. אם אישה לא מנהלת אותו הוא לא רוצה כלום. גם המלך בעצמו נראה לי כזה.

אורן: ממש גולם.

כן. הם מסובבים אותו איך שהם רוצים.

אורן: ימינה ושמאלה.

ומה עם מרדכי?

אורן: גם הוא יושב בשער המלך, מובטל.

כן. מתי נודע הדבר הזה למרדכי? כאשר באמת יש סכנה מצד המן. אז כאן אנחנו רואים את תפקידו הגדול של המן. שדווקא אם לא הוא, היהודים לא היו מתעוררים, וכל הסיפור הזה לא היה נפעל נכון והם לא היו זוכים לגאולה. זאת אומרת, כל הרע שמתגלה בסופו של דבר גם מתגלה לטובת ישראל.

יעל: הוא כאילו מפעיל את כל המערכת.

אורן: אני רוצה עוד לברר משפט אחד מעניין שאמרת קודם, אמרת שאסתר נעשית יפה אחרי תהליך שהיא בעצם מבינה שהיופי האמיתי הוא זה שהיא מגלה שהיא יכולה לחבר בין אנשים.

זה היופי האמיתי, במקום חצי שנה בשמן המור וחצי שנה בבשמים.

אורן: כלומר?

היא לא לוקחת עכשיו שנה ואומרת למרדכי "רק בעוד שנה אני אהיה מוכנה, אכנס למלך".

אורן: אלא?

זאת אומרת, שהחיסרון הזה שהיא מקבלת מהיהודים שרוצים להתחבר הוא יותר נכון ויותר מתאים במקום כל היופי הרגיל שהיא צריכה להכין את עצמה למלך, שזה יהיה סתם כך כרגיל, המלך עם המלכה. וכאן היחס אחר לגמרי, כאן המלך הוא כלפי עם ישראל. שיש כאן תיקון גדול של כל העולם, כי כל החג הזה, כל הפורים הזה מבטא לנו את תיקון העולם.

אורן: אתה אומר זה שאסתר הייתה יפיפייה ולקחה מקום ראשון בתחרות ועשו אותה מלכה זה עוד לא נותן לה עוצמה מספקת.

זה בכלל לא אותו היופי. לא.

אורן: ואז היא לא מרגישה ביטחון, היא מפחדת שאם היא תפנה למלך שהוא ימית אותה. ואז היא אומרת "לך אתה, תחבר את כל היהודים שלושה ימים, אל תאכלו, אל תשתו, תצומו ותתפללו עלי שלושה ימים. זה ייתן לי עוצמה שיהיה ביופי שבטוח המלך ייכנע בפני".

כן.

אורן: מה זה היופי הזה שאף אחד לא יכול לעמוד בפניו?

הרצון לחיבור, לאהבה.

אורן: מה הקשר בין חיבור ואהבה לבין יופי?

זה נקרא "יופי".

אורן: למה זה יפה?

זה היופי האמיתי.

אורן: למה אם אנשים רוצים להתחבר זה היופי האמיתי?

אתה רואה בזה יופי שמכסה לך את כל הצורות החיצוניות של האדם ואת כל יתר הצורות הטובות, היפות, הנכונות או לא. בחיבור אתה מתקן את כל הפגמים. יש תחרויות יופי, יש שם כמה עשרות נשים בתחרות. זאת אומרת שיש הרבה הרבה סגנונות. יש שם מכל העולם סיניות, אירופאיות ומאפריקה ואני בכלל לא מבין איך יכולים להשוות בין כולן.

אז כאן אתה נותן את הרגשת היופי למעלה מכולם, כי זה יופי של אהבה, זה יופי של יציאה החוצה להשפעה, לנתינה, אתה מרגיש בזה יופי, ואתה רואה ממש יפת תואר. מה זה יפת תואר? זה לא היופי החיצוני, זה לא פרצוף צבוע, אלה התכונות שלה. וזה באמת מכסה, כך אנחנו בנויים שאם באמת אתה מרגיש את האדם מבפנים, שאתה מרגיש אותו, ולא בכל אחד צריכים לראות את זה, אבל אם אתה מרגיש את זה, אז אתה לא יכול לראות את החיצוניות, אין לך דברים כאלה.

אורן: נניח אני אישה מכוערת ואני רוצה להיות האישה הכי יפה בעולם, מה הטיפ שאתה יכול לייעץ לי, מה אני יכולה לעשות חוץ מניתוחים פלסטיים?

כלפי מי?

אורן: אני לא יודע, בכלל.

לא, אבל צריכים להיות אנשים שיבינו את זה, שירגישו את היופי הזה. אנחנו נמצאים בעולם כזה שמסתכלים רק כלפי חוץ.

אורן: נכון, אבל נניח נולדתי עם צורה מסוימת ואני יכולה עכשיו להשקיע אלפי דולרים בניתוחים פלסטיים, להיות אומללה כל חיי, ואולי אני יכולה להתחבר ליופי הזה שנובע מאיזו עוצמה אחרת של יופי. איך אני עושה את זה?

יש ויש. את זה אני לא יכול להגיד, כי אתה שואל אותי איך אנחנו יכולים לעשות כאן תיקון מיידי ברמה הגשמית שלנו. אבל בכל זאת מי שכן מסתכל על האיכות של האדם, על האיכויות שלו, אז הוא לא יכול להסתכל על היופי החיצוני. זו סתם בובה, היום יכולים להדפיס לך את זה במדפסת.

אורן: בתלת מימד.

כן, אז מה תעשה איתה? לא תוכל לדבר, לא להבין, לא להרגיש, לא להתחבר ולא להבין זה את זה.

אורן: הזמן שלנו נגמר. מהו יופי בעינייך?

אני מקווה כשאנחנו נגיע לתחרות מלכות היופי שאנחנו נראה רצונות, ולא אישה. אלא רצונות כאלה שיעברו לפנינו ואנחנו באמת נבחר משהו הכי הכי יפה, הרצון הכי יפה זה המשפיע, האוהב ללא גבולות.

אורן: תודה רבה לך הרב לייטמן. תודה יעל. תודה גם לכם שהייתם איתנו. עד הפעם הבאה שיהיה לנו כל טוב. חיים חדשים.

(סוף השיחה)