מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 960 – 961

הציונות אז והיום,

מה חסר לנו בחזון הציוני

.מטרות:

• מה התפספס, כאשר הציונות בנתה את המודל הישראלי, כאנטיתזה ליהודי הגלותי?

• מי הם האוונגרדים של ימינו (אם פעם היו אלה הדור הצעיר, החילוני, שעלה לארץ כשרוב העם התעקש להישאר בגלות). מהי מטרתם?

• מה עשתה הציונות והאם יש לה עתיד?

• מהי דמות הישראלי הנכונה?

זרימה:

• הגורמים ללידת הציונות.

• השפעת הציונות על העם היהודי.

• שינוי דמותו של היהודי על ידי הציונות.

• תחייה חילונית.

• היעלמות הציונות, ואנטי ציונות.

• הנקודה החסרה בציונות.

• היחס של המקובלים לציונות.

• חזון ציוני חדש.

רקע:

ציונות היא: מגמה ערכית השואפת למימושה בפועל של מסגרת לאומית עצמאית ליהודים. הציונות החלה כתנועה לאומית יהודית בסוף המאה ה-19 במרכז ומזרח אירופה, כתנועת תחייה לאומית יהודית, כתגובה לפוגרומים והתנכלויות אנטישמיות ותנועות לאומניות באירופה. מראשיתה היו מטרות הציונות שיבת ציון, קיבוץ הגלויות, החייאת התרבות והשפה העברית וביסוס ריבונות יהודית עצמאית. לפי בנימין זאב תאודור הרצל, הנחשב להוגה הציונות המודרנית, הציונות היא מסכת רעיונות רחבה, שבה כלולה לא רק השאיפה לשטח מדיני מובטח כחוק בשביל העם היהודי, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית. מראשיתה, לא הייתה הציונות הומוגנית. הוגיה, מנהיגיה ומפלגותיה היו שונים זה מזה ואף סותרים בדעתם. צורך השעה לצד הכמיהה לשוב למולדת האבות הביאו לפשרות ולוויתורים למען מטרה תרבותית ופוליטית משותפת. בין מטרותיה של הציונות ניתן למנות:

• בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל.

• גאולת אדמות בארץ ישראל.

• בניית חברת מופת, המבוססת על צדק חברתי ושוויון.

• פיתוח ארץ ישראל באמצעות יישובה ביהודים עובדים.

• הכנת תשתית מדינית לקראת הקמת מדינת לאום יהודית בארץ ישראל.

• עידוד העלייה לארץ וקיבוץ גלויות.

• החייאת השפה העברית.

• סולידריות יהודית ומאבק באנטישמיות.

• בניית כוח מגן יהודי על מנת להגן על היהודים מפני רודפיהם.

• יישום אחדות עם ישראל שיעלה חזרה למולדת האבות מן הגלויות.

• סיפוק תמיכה למדינת ישראל.

• שילוב העם היהודי במדינת ישראל.

• בפלגים הדתיים משמעותה: אתחלתא דגאולה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA

פתיח:

בסוף המאה ה-19 התחילה להתעורר תנועה שהובילה את העם היהודי לשלב הבא בהתפתחות שלו- חזרה לארץ ישראל. הרצל כתב את ספרו "מדינת היהודים", כפתרון אפשרי לאנטישמיות שהחלה להתגבר, ומתוך הלאומיות שהחלה להתעורר בעמים השונים באותם הימים. בהתחלה כולם אמרו לו שהוא חולם אבל בהדרגה נולדה מתוך זה התנועה הציונית והרעיון של שיבת העם היהודי לארצו שבה את כולם. מלכתחילה היו השקפות ודעות שונות בין היהודים איך לממש את זה אבל בעצם נולד ליהודים חזון חדש שסחף את כולם - החזון הציוני.

הגורמים ללידת הציונות

• מהי נקודת המפנה, שהביאה ללידת החזון החדש לעם היהודי?

• מה קרה באותה נקודת מפנה? מה התרחש בעת ההיא? מה השתנה?  

• מה גרם להתפתחות הציונות?

• מה המשמעות של המהלך הזה? - ברמה הלאומית והעולמית.

במקביל לתופעת הנאורות הופיעה תופעת הרומנטיות והלאומיות המודרנית. התנועה הלאומית שהופיעה בעקבות רעיונות רומנטיים, טענה כי הזהות הבסיסית של בן האדם היא הזהות הלאומית שמתקיימת על שפה היסטוריה וטריטוריה משותפת. זהות זו צריכה להתבטא במדינה. ולכל לאום מגיעה מדינה. היהודים תפסו את עצמם לפי זה כבעלי הלאום עם דת אחרת, במקום נצרות, יהדות. כך ראו את עצמם יהודי מרכז ומערב אירופה, לפחות להלכה, כצרפתים, גרמנים, אנגלים והונגרים "בני דת משה". עליית הלאומיות ותנועת הרומנטיקה תרמה לדימוים של היהודים כתלושים בלי שייכות אמיתית ללאומיות הגואה. ההיסטוריון צבי גרץ הבחין באופיה הלאומי של היהדות וציין אותה. ההכרה בלאומיות זו איפשרה הופעת הציונות על ידי הוגים כמשה הס פינסקר והרצל. התפיסות הרעיוניות של היהדות כאומה, היוו את הבסיס להתגבשות התנועה הלאומית הציונית, אשר הובילה לבסוף להקמת מדינה יהודית לאומית.

השפעת הציונות על העם היהודי

• מה קרה לעם היהודי כאשר "נולד" לו חזון חדש?

• איך הציונות שינתה את היהודים? האם היא שינתה אותנו? במה אנחנו שונים היום מלפני הקמת התנועה?

• כיצד רעיון זה, סוחף כל כך וגורם ליהודים לעזוב את ארצות מוצאם, חסרי כל, ולעלות לארץ ישראל?

• מהו הכוח הגדול שהיה ברעיון הזה שסחף רבים?

• מה היה מיוחד בזרם הציוני, למה הם הצליחו לממש חזרה לארץ ישראל וזה לא קרה קודם?

• האם העם היהודי היה שונה אז? האם היה קל לשכנע אותו?

בתנועה הציונית היו הוגי דעות אשר במשנתם יוצגו העדפות שונות לגבי הדרך והיעד שצריכה הציונות ללכת בה. בעצם המכנה המשותף היחידי לכולם, היתה השאיפה לכינון מדינה עצמאית לעם היהודי - כל השאר - מקום, אופי, שיטה - היה נתון במחלוקת. ניתן לומר שהיו שתי גישות מרכזיות לגבי שיטת הפעולה של התנועה:

• ציונות מדינית – בהנהגתם של בנימין זאב הרצל ונורדאו. הציונות המדינית גרסה כי ראשית יש לקיים משא-ומתן בין המעצמות להשגת צ'רטר על ארץ ישראל לפני העלייה ארצה. ההנחה של הציונות המדינית הייתה כי מדינה תוקם רק לאחר השגת הסכמת אומות העולם לכך.

• ציונות מעשית – בהנהגתם של משה ליליינבלום ויהודה לייב פינסקר. הציונות המעשית טענה כי יש להתחיל העלייה לארץ וההתיישבות בהקדם, עוד לפני השגת צ'רטר על ארץ ישראל. חסידי תפיסה זו הדגישו את הצורך בהתיישבות רחבת היקף בארץ ישראל שתסייע לביסוסו של בית לאומי.

בהמשך גובשה גישה המשלבת ביניהן:

• ציונות סינתטית - בהנהגתם של חיים ויצמן, ליאו מוצקין, נחום סוקולוב ומרטין בובר. התומכים בגישה זו האמינו בשילוב בין פעילות מדינית של התנועה הציונית לבין פעילות "מעשית", דהיינו התיישבות ועבודה בארץ ישראל.

חלוקה אחרת בין הזרמים נובעת מהבדלים אידאולוגיים שאינם קשורים דווקא לציונות עצמה אלא לתפיסת עולם כוללת בה החזיקו אנשי הזרם:

• ציונות סוציאליסטית שמנהיגיה היו נחמן סירקין, דב בר בורוכוב, חיים ארלוזורוב וברל כצנלסון. על פי גישה זו הציונות צריכה לשלב ערכים של שוויון ועבודה יצרנית ברוח הסוציאליזם.

• ציונות רוויזיוניסטית שמנהיגה ומייסדה היה זאב ז'בוטינסקי.

• ציונות רוחנית שמנהיגה היה אשר צבי גינצברג (אחד העם). המצדדים בה סברו כי הארץ אינה מוכנה לעלייה המונית וגדולה, לכן על העלייה להיות איטית והדרגתית. חידוש פניה של היהדות וראיית היישוב היהודי בארץ כמרכז רוחני לתפוצות היו ממטרותיה העיקריות.

• ציונות דתית שמנהיגה היה הרב יצחק יעקב ריינס מייסד תנועת המזרחי. לעומת גישתו שביקשה להפריד בין הלאומיות היהודית והדת, משנתו האידואלוגית של הרב קוק מדגישה דווקא את הפן המשיחי והגאולתי של הציונות כאתחלתא דגאולה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA

• איך הציונות הצליחה ל"הזיז" את כולם? את העם היהודי הדעתני והמגוון?

• האם הציונות איחדה את העולם היהודי? סביב מה בעצם התאחדו?

• איך רעיון אחד הצליח לכבוש מספיק אנשים בתוך העם?

• כוח גדול שהניע את התנועה הציונית היו האנשים הצעירים. תנועות נוער חילוניות ודתיות כאחד, פעלו בכל התפוצות והלהיבו את הצעירים דווקא שעלו לארץ אפילו לבדם. למה הם נסחפו אחר רעיונות התנועה?

• התפתחו זרמים שונים בציונות, ומטרות שונות. מהי מהות הציונות, מה מטרתה המרכזית?

חלק מהדוגלים בעמדה זו חששו כי הציונות עלולה לערער את מעמדם של היהודים במדינות בהם הם נהנים משוויון זכויות. בתחילה מרבית החרדים התנגדו לציונות. הם לא אהבו את אופייה החילוני של זרמים מרכזיים בתוכה, הם חששו מפני תגובת הגויים ללאום יהודי, לשיטתם יש איסור (דתי) על דחיקת הקץ(ניסיון להביא את הגאולה באמצעות פעולה אנושית) בשל ג' השבועות המופיעות בשיר השירים (על פי פרשנות של אחד ממדרשי חז"ל). עם זאת קבוצות של חרדים לא הביעו התנגדות להקמת מדינה יהודית כשעמדו בפני הוועדה האנגלו-אמריקאית בשנת 1946. חלק מהחרדים הנקראים העדה החרדית שמרו מאז ועד היום על התנגדות ברורה לציונות.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA

• מדוע היו הרבה מתנגדים לציונות בתוך העם היהודי?

לציונות היו מתנגדים מאז הנהגתה לראשונה. בתחילת דרכה של הציונות, תומכי הציונות היוו קבוצת מיעוט בקרב היהודים, אך עם הזמן גבר כוחם. אחרי קום מדינת ישראל מרבית היהודים בעולם מגדירים עצמם כציונים, אם כי ישנן קבוצות שרואות עצמן כלא-ציוניות או כאנטי-ציוניות מסיבות שונות. ההתנגדות לציונות כוללת השקפות עולם של קבוצות דתיות, אתניות ופוליטיות שונות זו מזו.

ההתנגדות לציונות יכולה לנבוע מסיבות שונות:

• התנגדות לקיומה של ישות ריבונית-לאומית יהודית בארץ ישראל.

• התנגדות למאבקם של יהודים למדינה יהודית עצמאית (מטעמים דתיים, למשל).

• העדפה של פעילות פוליטית בעלת ערכים אוניברסליים על פני הציונות, כבחירה הטובה ביותר ליהודים.

הביקורת מגיעה הן מצד היהודים והן מצדם של בני עמים אחרים. ההתנגדות לציונות נובעת ממספר מניעים, כמו, ההתנגדות (בארץ ובעולם) להגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, בטענה שיש בה משום אפליה נגד אזרחיםאו תושבים שאינם יהודים; זרמים ביהדות המתנגדים מסיבות דתיות להקמת מדינה יהודית וניהולה שלא על ידי המשיח; וזרמים בעולם שמתנגדים לציונות מסיבות פוליטיות כחלק מעמדתם לגבי המצב במזרח-התיכון. בתחילת המאה ה-21, אנטי-ציונות מתבטאת מחוץ לישראל לרוב באנטי-ישראליות. כמו כן היא מאופיינת בהתנגדותה לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, עמדה אשר אותה חולקים גם אחדים ממתנגדיה הפנימיים של הציונות, כולל במדינת ישראל עצמה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA

שינוי דמותו של היהודי על ידי הציונות

האתוס הציוני שולל את היהודי הגלותי ואת קיומו. הוא שואף לבריאה של "אדם חדש" ו"עם חדש", שלא יהיה נגוע במחלות הגולה. הציונות נתנה ל"יהודי החדש" את השם "עברי". היהודי החדש הוא אדם בעל חוסן ובריאות גופנית, אמיץ, עובד אדמה, קרוב לטבע, מגן על עצמו ונלחם במתנכלים לו. תרבותו ושפתו – עברית. התגלמות היהודי החדש היא ה"חלוץ" – ההולך לפני המחנה. החלוץ עלה ארצה, הקדיש את חייו לארץ 3 והוא זה שהכשיר את הקרקע וסלל את הדרך לעם שיבוא בעקבותיו.

המהפכה הציונית כדת אזרחית:

מקובל להציג את המהפכה הציונית כמהפכה נגד עולם היהדות המסורתית. עשרות מאמרים וספרים מדעיים ואחרים נכתבו על השינוי התרבותי שחוללה הציונות בעם היהודי, תהליך שתומצת במושג "שלילת הגלות".

הצבר בן המהפכה היה מבחינת תדמיתו, התגשמות מאווי דור האבות – יהודי חילוני, איכר מיומן ולוחם בן חיל. קיים קשר בין מהפכנות ולאומיות לבין הדת. הקשר נובע מדמיון רב בין האידיאולוגיה הלאומית לדת המסורתית.

המהפכה הציונית יצרה בארץ מעין דת אזרחית, מבנה פוליטי ואידיאולוגי השואב את הלגיטימיות שלו ממקורות יהודיים מסורתיים. היהדות המסורתית, שעוצבה בדפוסים חלוציים חדשים, נתנה לגיטימציה לערכים הציוניים המשותפים וליכדה את החברה הישראלית בזהות משותפת. התנועה הציונית עטפה את הישוב היהודי בארץ במעין בועה, העניקה משמעויות עמוקות לקיום וכללה מצוות, פולחנים, סמלים ופיקוח חברתי.

החלוציות כדת:

האידיאולוגיה החלוצית נתפסה כתורה מקודשת וההוויה הארץ ישראלית תוארה במונחים דתיים כמו: המנהיגים הפוליטיים והאידיאולוגיים של היישוב הרבו" תיקון", "תשובה", "עבודת קודש" וכדומה. להשתמש במונחים דתיים ומסורתיים מפני ששפה זו עוררה התלהבות באנשים ומפני שהם האמינו בערכים החלוציים באמונה כמעט דתית. בנוסף, שפה זו ביטאה את רגשותיהם. המעשה החלוצי נתפס כמצווה והפרתו נחשבה לחטא מגונה. כמו כן, עצם קיום המצווה מעלה תחושת סיפוק רגשי.

http://www.beitberl.ac.il/academic/faculties/art/maslulim/b_ed_f_a/iyuni/israel_art/documents/atalia-z.pdf

• למעשה, הזרם, שהכי השפיע על עיצוב האידיאולוגיה הציונית, והמדינה שקמה בעקבותיה, הוא הזרם החלוצי, החילוני. האם יש קרה פה תהליך של החלפת הדת בחלוציות? כיצד זה השפיע על המדינה החדשה ועל תושביה?

• מדוע רצו מנהיגי הציונות לשנות את דמותו של היהודי?

• האם שינוי דמות זה הוא שהביא להנעת העם היהודי למימוש החזון הציוני?

• האם היה צריך להתנתק מהדמות הקודמת כדי להתחיל בהתפתחות?

תחייה חילונית

• מדוע דווקא החילוניים המשכילים הובילו את התנועה לעלייה לארץ?

• למה העליה לישראל הייתה כרוכה בהתרחקות מהדת?

• האם ההתבוללות באירופה היא שגרמה לעליה לישראל להיות חילונית?

• מה ההפסד בכך שחל נתק מהדת בתקופה זו?

היעלמות הציונות ואנטי ציונות

• מדוע היום, הצעירים היהודים גם בארץ וגם בעולם, לא נלהבים מהרעיון הציוני?

גזענות או ציונות?

ציונות - רק עצם הזכרת המילה הזו משגעת אנשים. בין אם אלה יהודים הטוענים בעקביות שזו הינה דרך "להגן על עצמם נגד אלימות נאצית", או לאומנים המגנים אותה כגזענית ואנשים רגילים שאומרים שאין כזה דבר ציונות - זה הוא משהו שהניאו-נאצים ממציאים בשביל להשיג קולות במפלגות הימניות הקיצוניות! לא משנה מה היא דעתך על ציונות, דבר אחד הינו בטוח: אין ספק שחלה אי הבנה כלשהי בנושא זה. ישנם כעת קבוצות רבות וארגונים רבים בעולם הזה, שכל יום מנסים להשתמש בציונות על מנת להשיג מטרה פוליטית כלשהי, בין אם היא אנוכית או לא. אנשים פשוטים מכירים את הקבוצות של הלובי היהודי, אך כשהן נקשרות לתוך עניינים מדיניים, הן הופכות לדרך מבוזרת בשביל האליטה בפסגה שוב לשלוט על ידי מסרים סמויים כגון : "עלינו לזכור את השואה, אז הנה עוד אנדרטה שבנינו" או "יהודים בכל רחבי העולם מאוימים ומותקפים על ידי קיצוניים אכזריים - זה חייב להפסיק (הצבע בשבילנו)!". כמובן כפי שהפרט יכול לנחש, כל אותם העמדות והמעשים יוצרים בלבול וויכוח בקרב ציבור, כמו גם בקרב הפרטים, התקשורת ואנשים רבים מתחילים לתהות : מה מתרחש אצל היהודים? מה זה ציונות? כמה נאצים מנסים להשתלט על המדינה שלנו? תשובה מיידית לכל זאת הינה : לאומנות. בפשטות, ציונות הינה לאומנות עבור היהודים. הכוונה היא שציונות משמשת לשם פעולה למען האינטרס הערכי-יהודי , תרבותי-יהודי והעם היהודי (כאן אני משתמש במונח "עם" ולא גזע, מכיוון שחלקים נרחבים מהקהילה היהודית הם בעלי מוצא מעורב. העברים העתיקים, שמהם נוצר העם היהודי, היוו במקור תת -גזע מזרחי/ערבי של הגזע הים-תיכוני). במובן זה, ציונות בבסיסה היא חיובית, מכיוון שהיא מאשררת ומקווה לשמור על התרבות והתכונות הגנטיות המיוחדות של אנשיה. אם כך, אז מדוע יש מחלוקת כה רבה סביבה בעולם, כשהמילה ציונות מוזכרת? ראשית כל, העם היהודי היום הינו קבוצה מאוד מפולגת. הם התיישבו באזורים שונים בעולם ובמקומות רבים השיגו מעמד פוליטי גבוה. מסיבה זו, היהודים ברחבי העולם הרב-תרבותי של ימינו, בעתיד הרחוק עומדים בפני הכחדה גנטית, אם הם לא יאספו את אנשיהם, יתיישבו באזור משותף ויחלו במלאכת היצירה של אומה משל עצמם.

 

מהר מאוד נהייה ברור שהפתרון היחיד המתקבל ביותר על הדעת , עבור כל האנשים על הכוכב הזה, הוא להפוך ללאומנים, כולל היהודים. היהודים הפכו לעם בזוי, מכיוון במהלך ההיסטוריה דרך הגחמה היהודית של רחמים, הם הצליחו להשיג כוח פוליטי גדל ומתגבר אשר ניצלו לרדיפת לאומנים אחרים ופתיחת מדינות לזרם הגירה המונית. בימינו, אירופאיים ויהודים כאחד יכולים לראות את ההשפעה המאסיבית של כך: תרבויות נחלשות, אלימות גוברת, שנאה גזעית מתגברת בין אנשים ונגרמים נזקים בלתי הפיכים חסרי תקנה למערכות אקולוגיות. הפתרון לכך הוא בטח שלא עוד שנאה, עוד בלבול, ובטח ובטח שלא עוד רב-תרבותיות - אפילו בצורת הלאומנות הלבנה או גרוע מכך.

http://www.anus.com/zine/articles/alexis/zionism/hebrew-language.html

• למה הציונות, הינה כיום בסיס למחלוקות רבות ופיצול בקרב העם היהודי?

• האם העם היהודי זכאי למדינה כמו כל העמים?

• האם היהודים זכאים להיות לאומנים?

• למה יש כזו שינאה, גם בתוכינו, בנושא ה'ציונות' וגם מבחוץ? מה הציונות מסמלת?

• מה שמעניין הוא שהיום המצב הוא הפוך - הרוב הגדול של האנטי-ציוניים הם מקרב החילוניים המשכילים ואילו הדתיים (מלבד נטורי-קרתא כמובן) הם אלה שדבקים בארץ. איך ניתן להסביר זאת?

הנקודה החסרה בציונות

ההתנתקות - "ציונות ללא יהדות":

חוברת מדבקות שמחולקת לתלמידים בבתי ספר מהזרם הממלכתי-דתי ברחבי הארץ כוללת הגדרה שנויה במחלוקת לנושא נפיץ. "אלה דברים שלא צריכים להיות בחומר לימוד", אמר לחדשות 2 Online אב לתלמידה בכיתה ב' במרכז הארץ. במשרד החינוך אומרים בתגובה: "אנו רואה בחומרה את הנוסח, נוציא את המוצר ממוסדות החינוך".

http://www.mako.co.il/news-israel/education-q1_2016/Article-cef63cfaf3c2251004.htm

• מה היה חסר בציונות שגרם לה לגווע?

• מה מאפיין את שורש הבעיה?

• האם השוני וההבדלים במניעים, הם שגורמים היום למה שנראה כהתפוררות הרעיון הציוני?

• אם הציונות שהקימה את הארץ, היתה דתית, זה היה משנה את התמונה?

• האם הגאולה יכולה לבוא ע״י פעולה אנושית/ גשמית?

• למה גם המקובל בעל הסולם פעל לזה? מה משמעות המקום הזה והתקבצותנו כאן?

היחס של המקובלים לציונות

"הישן יתחדש והחדש יתקדש" : בקורת הדת ודרכים להתחדשותה בהגותו המוקדמת של הראי"ה קוק:

"הישן יתחדש והחדש יתקדש" - הסיסמא שטבע הרב קוק מהדהדת בכל כתביו, ודומני שיש בה משום סיכום תמציתי של כל הגותו. יש בה מצד אחד ביקורת על ה"ישן", כלומר, על התרבות היהודית הדתית, כפי שמשתקפת בדמותה של הקהילה החרדית במזרח אירופה ובדמותו של "היישוב הישן" בארץ, והכרה בצורך של תרבות זו להיבנות מחדש. ומצד שני, יש בה גם הכרה בערכו החיובי של ה"חדש", כפי שמשתקף בתרבות ההשכלה ובתנועת התחייה הלאומית, ובתפקידו כגורם בונה ומעצב בתהליך התחדשותה של הדת. ביטוי חזק במיוחד למחשבה דיאלקטית זו, שכבר עמדו חוקרים על מרכזיותה 2 בהגותו של הרב קוק, נמצא בסיומו של מאמר "הדור": "ולב האבות יתחיל להכיר את כל אוצר הטוב והסגולה הגנוזה שבבנים, בעומק נפשם הערה והחיה, והבנים יכירו את הקדושה והטהרה, ההוד והתפארת המלאים בלב האבות שלקחו להם כל אלה בנחלה מדורי דורים ע"י שמירת קדושתה של תורה ומצוותיה וע"י הדבקות הפנימית בשם ה' אלוהי ישראל, שוכן בציון ובוחר בירושלים. וכל אחד מחבירו יקח את כל הטוב, את כל הנאה והכשר, אחרי הזרחת אור החוכמה, הגבורה העוז והענווה משני הצדדים, שכל אלה יביאו להכרה נאמנה, שרק ע"י ההתאחדות 3 הרוחנית של ישראל הצעיר עם ישראל הזקן תבוא ישועה ותצמח גאולה". התחייה הלאומית והדתית של ישראל תתפתח א"כ רק כאשר יאספו הניצוצות החיוביים מכל הזרמים והתנועות המנסרות בחללו של העולם היהודי, רק כאשר ישתלב הישן עם החדש ויהיו מסוגלים לבנות עולם שמכיל את המיטב שבשני העולמות.

http://www.bmj.org.il/userfiles/akdamot/3/07HAGI.pdf

• המקובלים הגדולים, בעל הסולם וכן הרב קוק, השקיעו רבות בלשכנע את מנהיגי הקהילות הדתיות לחבור לציונות. מדוע בעצם רק אותם מקובלים ראו בציונות דבר חיובי, בעוד שרוב המנהיגים הדתיים לא?

• האם המקובלים לא חששו מפני החילון? מדוע?

הרב קוק, שמצד אחד רואה את הכפירה כתוצאה מההתנוונות הלאומית אבל מצד שני רואה דווקא בתהליך החילון את נקודת המוצא ואת המנוף להתעוררות הלאומית, שבאה לידי ביטוי בתנועת "חיבת ציון", וביתר שאת בתנועה הציונית שזה עתה נוסדה: "ואומנם, רואים אנו בזה עלילותיו של הקב"ה, שממכה עצמה מכין רטייה" . כלומר, המכה, התוצאה השלילית, הופכת להיות בסיס למפנה חיובי. והרב קוק מסביר ומפרט: "הרבה דאבה לבנו על רוח הפרצים התחולל בעולם, וגרם באמת פרצות בתורה ובאמונה עד שהמוני המונים יצאו מכלל היהדות באופן מבהיל ונשתכחה תורה ואמונה מגלילות רבים, אבל עצם המצב האיום הזה גרם שיתעורר הרוח הלאומי שהוא נחוץ לנו עד מאד. הבנים הרחוקים הללו, במוצאם עצמם נעורים וריקים מכל הרגשה מוסרית... בצירוף הרדיפות וההרחקות שמצאו אצל בני העמים, אשר ביקשו קרבתם, בחושבם כי אם ישליכו את יהדותם יקבלום באהבה - החלו להרגיש את החסר להם, וכאשר כבר נתרחקו מהרגש האמוני, ועבודת הקודש של תורה ומצוות נשתכחה מאיתם, לא מצאו מנוח לנפשם כי אם ברוח הלאומי, שעכ"פ יש בו רטיבות ומוסריות ומרגוע לנפש נחלאה. וע"כ יצא לנו המחזה הנפלא הזה, שרוח הלאומי נתעורר ביתר שאת אצל האנשים הרחוקים מאד מתורה ומצוות ואמונה ושדת משה ויהודית כבר נשתקעה מהם כמעט לגמרי" . בקטע זה מתאר הרב קוק את תהליך צמיחת הציונות לפי תפיסתו. עזיבת הדת של המשכילים יצרה חלל רוחני ותרבותי, שאותו ביקשו למלא ע"י השתלבות בחברה ובתרבות של עמי אירופה. אבל כאן נכונה להם אכזבה: אותם "בני העמים" שהמשכילים "ביקשו קרבתם" הרחיקו את היהודים והסתייגו מהם. תחושת הדחייה - ששיאה היה במשפט דרייפוס, שחולל סערה בעולם היהודי באותם ימים של סוף המאה הקודמת אקדמות 84 וראשית הנוכחית - יצרה מצוקה תרבותית וחברתית קשה, אבל אותה מצוקה לא היתה יכולה להוביל בחזרה אל העולם היהודי המסורתי שממנו יצאו המשכילים, מכיון שהרגש האמוני כבר התנוון אצל אותם משכילים. במצב זה נולד הפתרון הלאומי, שנתן אפשרות של זהות יהודית לא דתית. כך הפכה הכפירה של המשכילים נקודת מפנה בהתפתחות הלאומיות היהודית ובכך רואה הרב את ערכה החיובי. זהו "מחזה נפלא", המבטא את דרכיה הדיאלקטיות של ההשגחה.

החוסר בזהות לאומית:

הביקורת העיקרית שמטיח הרב קוק ביהדות החרדית מתמקדת במישור הלאומי. כלומר, התנוונותו של ה"רגש הלאומי" או "הרוח הלאומי" וחוסר ההיענות כלפי התנועה הלאומית, שהתחילה להתעורר במזרח אירופה בדמותה של תנועת "חיבת ציון" ולאחריה בתנועה הציונית. כבר בפרק הראשון קובע הרב: "אמנם חיסרון גדול המביא תוצאות רעות הוא מה שנחסרה בנו ההרגשה הלאומית, שהוא כח טבעי גדול ונהדר המביא מצב זה הוא תוצאה של תהליך ניווני ארוך, שראשיתו עם 11 לשלמות גדולה". אובדן העצמאות המדינית והיציאה לגלות: "אצל כל עם החי חיים מדיניים מתעורר הרוח הלאומי מכח ההכרחים המדיניים והמעשים הלאומיים, המעוררים את הנועם וההוד שיש בהרגשה הלאומית". הרגש הלאומי מופיע באופן טבעי בכל עם שנמצא במצבו הטבעי, כיון שהחיים הלאומיים מחייבים הפעלתו של הרגש הזה. "אולם אנחנו, שזה אלפיים בשנה חדלנו מהיות עם מדיני וענייני ציבור מדיניים, כוללים ומקיפים את כלל עמנו חדלו מהיות לנו, ע"כ נרדם אצלנו הכח הלאומי, ככל הכוחות שמתמעטים באפס מעשה". העם היהודי, שלא חי חיים לאומיים מלאים כבר כמעט אלפיים שנה, התנוון מבחינת ה"הרגשה הלאומית".

http://www.bmj.org.il/userfiles/akdamot/3/07HAGI.pdf

"תנועה הלאומית שהופיעה בעקבות רעיונות רומנטיים, טענה כי הזהות הבסיסית של בן האדם היא הזהות הלאומית שמתקיימת על שפה היסטוריה וטריטוריה משותפת."

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA

ואכן הציונות שמה לה יעד טריטוריטלי- ישראל, ושפתי - החייאת השפה העברית:

• עד כמה חשובה לעם היהודי, שתהיה לו זהות לאומית ככל העמים?

• האם רגש הלאומיות חייב היה להגיע דרך תנועה חילונית דווקא?

• מה היתרונות של החילוניות עבור העם היהודי? כיצד ראו זאת המקובלים?

• מדוע המקובלים, בעל הסולם והרב קוק, היו מאד ציוניים? מה הם ראו, בתנועה הציונית, שלא ראו אנשי דת אחרים?

באותה מידה, שאין הרב קוק מוכן לקבל את היהדות ללא הלאומיות, אין הוא מוכן לקבל את הלאומיות החילונית, שאיננה נשענת על תורת ישראל. קודם כל, רואה הרב בלאומיות כזו סכנה של גלישה ללאומנות גסה ולשוביניזם בלתי מוסרי: "לאומיותנו ברוח התורה נשמרת היא מטמטום המוח שתוכל לגרום מהומה של הנאציונליזמוס, כשהיא יוצאת מדרך הישרה. הלאומיות, שאין לה רגש יותר נעלה ממנה עצמה לשאוב ממנה חיים ואורה, יכולה בנקל להתהפך לאהבה עצמית במידה גסה וכעורה". לאומיות ברוח התורה יונקת את מוסריותה מן היעוד המוסרי של הלאומיות היהודית, בעוד שלאומיות שהופכת לערך עצמי עלולה בקלות להפוך לאנטי מוסרית, כיוון שהיא תנסה להגדיל את העוצמה הלאומית על חשבונם של עמים אחרים ללא התחשבות במגבלות מוסריות. הרב קוק גם משוכנע, שללא המקור התורני אמוני לא יהיה קיום לטווח ארוך ללאומיות היהודית: "זוהי כל משאת נפשנו: להשיב לעמנו את דרכי החיים שישראל מצויינים בהם... הנובעים מבאר התורה שהיא חיי רוחנו הלאומי, ורק אז יתקיים הרוח הלאומי... רק אז נגיע אל התעודה הרמה שאליה נישא נפשנו".

• מהו ההבדל בין לאומיות רגילה, ללאומיות בדרך התורה?

• מהי לאומיות בדרך התורה?

כאמור לעיל חוזר הרב קוק ומדגיש פעמים רבות במאמר את התכלית המוסרית אוניברסלית של היהדות: "האדם נברא יחידי בעולם, ואנחנו כולנו - כל המין האנושי בני האמת הברורה היא "שכל בני האדם המה אחים ממש, בני אל אחד ובני אב 20 אב אחד". גשמי אחד...וייעודם שישובו לחיות חיי נועם ושלום ולדרוש בכל לב איש טובת רעהו כראוי לאחים". תפקידו של עם ישראל הוא להיות "נושאי דגל האמת המוסרית הזאת". וכן במקום אחר: "משאת הנפש הגדולה של שלום המין האנושי היא הרוח 21 החיה באופני היהדות". את האידיאל הזה מנסה היהדות להשיג לא ע"י פעילות חינוכית ישירה של עמי העולם אלא בדרך של יצירת מודל, שישמש כמופת וכמקור השראה: "ע"כ דאגה התורה להכשיר תחילה את רוח עמנו להיות למופת בעולם". הביקורת של הרב קוק מתרכזת בטענה, שכל אחת מתנועות אלה התמקדה בהיבט אחד, בחלק אחד מתוך המכלול של התרבות היהודית והזניחה את השאר. הסוציאליסטים היהודים תפסו את היעוד המוסרי - אוניברסלי של היהדות והזניחו את הצד הלאומי ואת הצד הדתי. הציונות החילונית תפסה את הצד הלאומי והזניחה את הצד הדתי. הניאו-אורתודוכסיה תפסה את השילוב בין תורה והשכלה אך הזניחה את הצד הלאומי. בעצם, היהדות שהרב קוק שואף אליה היא סינתזה מאוזנת בעדינות וברגישות רבה של כל התנועות והזרמים השונים, ששילובם יוביל להתחדשותה של היהדות. את הופעתם של הזרמים השונים רואה הרב כחלק מתהליך דיאלקטי גדול, שנקודת המוצא שלו היא היהדות החרדית העייפה והמנוונת לאחר אלפי שנות גלות וקיום בלתי טבעי וסיומו בסינתזה גדולה שתתרחש עם שובו של העם למרכזו הלאומי בארץ ישראל.

http://www.bmj.org.il/userfiles/akdamot/3/07HAGI.pdf

• למה ייחלו המקובלים?

חזון ציוני חדש

בראשית המאה ה-21, מאחר שמטרות מרכזיות של הציונות מן העבר (כמו הקמת הבית הלאומי היהודי) כבר הוגשמו - חל שינוי בדגשים ששמה הציונות על מטרותיה. ובעיקר: במקום הקמת המדינה - חיזוקה וביסוסה, גם בקרב אומות העולם.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA

• היום האפשרות, שרעיון אחד שיאחד בין האנשים בארץ ויגרום להם לצאת לאיזו פעולה מתמשכת, נראה בלתי אפשרי. האם יש משהו שאפשר ללמוד מכך?

• הצעירים של העבר מרדו בדמות היהודי הקורבן, העלה הנידף ברוח...במה הצעירים של היום יכולים למרוד? באיזה דמות? האם צריך לבנות דמות חדשה של אדם, שהם יוכלו לרצות להיות כמוהו?

• נראה שהציונות הישנה כבר לא רלוונטית. האם קיימת ציונות בגרסה חדשה - כזו שיכולה לתפוס שוב את לב כולם, להלהיב ולעורר לפעולה? מהי?

• האם הרעיון הציוני הוא שצריך להשתנות? כלומר ההתרכזות בארץ ישראל או הסיבה להתרכזות בארץ ישראל?

• חוסר התלהבות צעירה היא תופעה כלל עולמית. האם צריך אולי איזה אלמנט של "מרד"? מה יכול להעיר את הרוח ה"צעירה" של הצעירים היום?

באופן טבעי הצעירים והסטודנטים הם אלה שחוללו בד"כ את המהפכות בעולם:

• האם הם אלה שאמורים לחולל את השינוי לציונות חדשה, או שהפעם השינוי יבוא מפלח אחר באוכלוסיה? מי יוביל את השינוי?

• האם הם יגיבו לאידיאולוגיה או למשהו שיגע בהם רגשית?

• בעבר, כפי שציינו, הייתה תחושה של מרד כלפי דמות היהודי הסטראוטיפי, האם גם היום המשך המדינה מחייב שינוי בדמות הישראלי/היהודי?

• נראה שההבדלים בין האנשים/ מגזרים/ עדות/ מחנות פוליטיים הם גדולים מדי. הלבבות שלנו אטומים וסגורים זה לזה ללא תקווה. האם נכון לומר כך? האם זהו משהו שאפשר יהיה לטפל בו?

• האם הציונות היום צריכה לאחות את השברים שקרו בדרך למימוש המדינה? למשל היחס לעלייה מארצות ערב, היחס לעולים מהשואה, היחסים בין החילוניים והדתיים. האם חלק מההתפתחות העתידית תחייב פיוס בין כל היהודים? האם זה חייב להיות כחלק מהחזון העתידי, מהפתרון העתידי?

• הציונות רצתה בית לאומי ליהודים. נמל מבטחים לעם ישראל. האם המטרה הזאת צריכה להשתנות? מה בדיוק צריך להשתנות בחזון? מה אומרת על כך חוכמת הקבלה?

• עם איזו גישה צריך לפנות אל העתיד? מה אנחנו מבקשים לבנות בארץ שלא בנינו עד עכשיו?

• למה דווקא כאן? למה אנחנו צריכים לחיות דווקא כאן בשביל זה?

• איך הציונות החדשה מתחברת לציונות המקורית? האם היא דבר חדש או המשך ישיר שלה? הן יכולות להשתלב אחת בשנייה?

• האם כל העם יוכל להשתתף בכך? ימין-שמאל-דתיים-חילוניים?

• כיום יש הרגשה של עייפות חומר גדולה. האם נקבל כוח לממש? מה יגרום לכך לקרות? מה ירתום את ההיסטוריה ל"טובתנו"?

• מה לגבי הזהות? מי אנחנו נהיה? מה תהיה המנטליות שלנו? איך נסתכל על המדינה? אחד על השני? על העולם?

• האם גם היום זה בסדר שהמשך החיים בישראל יהיו ממניעים שונים? או שחייבים להגיע לאחידות במטרה?

• מה יכול להביא לחיים טובים ושקטים כאן בישראל? בלי אויבים מבפנים ומבחוץ?

"תנועה הלאומית שהופיעה בעקבות רעיונות רומנטיים, טענה כי הזהות הבסיסית של בן האדם היא הזהות הלאומית שמתקיימת על שפה היסטוריה וטריטוריה משותפת."

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA

ואכן הציונות שמה לה יעד טריטוריטלי- ישראל, ושפתי - החייאת השפה העברית:

• האם הזהות הבסיסית של אדם היא הזהות הלאומית?  

• מהי הזהות הבסיסית של אדם?

• עד כמה חשובה לעם היהודי שתהיה לו זהות לאומית ככל העמים?

אנשים שונים מגדירים את הזהות הבסיסית שלהם בצורות שונות: בן אדם, זכר/נקבה, הורים ל.. לפי תכונות הישגים או מאפיינים אישיים (אדם יצירתי, מצחיק, אופטימי, מייסד ארגון X), לפי דת, לאום (ישראלי, הולנדי):    

• האם הזהות הבסיסית של האדם היא אישית, משפחתית, או לאומית? מה הכי חשוב לו? מה מגדיר אותו?

• עד כמה חשובה הזהות הלאומית? למה? מה היא תורמת לאדם? מה היא בונה בו?

• עד כמה הזהות הלאומית קשורה לטריטוריה, היסטוריה ושפה?

• אילו עוד גורמים חשובים לבניית זהות לאומית?

• מה חשיבות הטריטוריה בזהות הלאומית? מדוע ובמה היא משמעותית לאדם?

• מדוע היא חשובה לנו? - תמיד היינו בעלי זהות יהודית גם ללא טריטוריה.

• האם אנחנו לא אמורים לבסס את הבטחון שלנו על אחדות פנימית?

• מה חשיבות השפה בזהות הלאומית? מדוע היא משמעותית? מה היא בונה בעם?

• האם תתכן זהות לאומית אחת לעם שדובר כמה שפות?

• שפה תורמת לתקשורת משותפת. האם יש בשפה גם היבטים נוספים פנימיים יותר שקשורים לזהות משותפת?

ההיסטוריה קשורה לעבר, ואילו אנחנו חיים בהווה. חלק מהאנשים כלל לא מכיר את ההיסטוריה של העם שלו:

• מה חשיבות ההיסטוריה בזהות הלאומית? מדוע היא משמעותית?

• איך ההיסטוריה הופכת חבורת אנשים לישות אחת שנקראת עם/ אומה?

• מהי הזהות הבסיסית שלנו כאן בישראל?

• עד כמה חשובה הטריטוריה - ישראל, והשפה העברית לבניית הזהות שלנו?

• אילו עוד גורמים חשובים לבניית הזהות שלנו?

• מהי זהות ציונית?

• על מה מבוססת הזהות הציונית? ממה היא יונקת את אותו עמוד שדרה שמשותף לכולם?

• מה מטרתה ועל אילו ערכים היא מבוססת?

• במה היא שונה מאותה "זהות ציונית" שאנחנו מכירים מהרצל וכו', זו שמלמדים בבית הספר? עד כמה היא רלוונטית לימינו?  

• עד כמה היא מושכת את הלבבות, מלהיבה, מעוררת?

• איך היא תתקבל בקרב אנשים בישראל?

• מה יהיה קל לקבל וליישם ולמה צפויה התנגדות? למה?