להיות אחד

בעידן שבו המיניות נמצאת בכל מקום אבל די קשה למצוא בני זוג מאושרים, כדאי ללמוד את יסודות הזיווג מהטבע, להבין איפה אנחנו מפספסים. שנתחיל?

הטבע מפתח את החיים על ידי חיבורים שמהותם היא זיווג בין כוחות זכריים ונקביים, כוחות שפולטים וקולטים, דוחים ומושכים. כל התקשרות כזו בין ניגודים, במובן מסוים אפשר להגדירה כיחסי מין.

הדבר הראשון שאליו כדאי לשים לב הוא המטרה. ממש כמו בטבע, כל התחברות בין שניים צריכה להוביל ליצירת חיים חדשים, לא בדרגה גשמית של הולדת צאצאים, אלא בדרגה רוחנית, כלומר בהתפתחותנו הפנימית.

הדבר השני הוא עניין הניגודים. מצד הטבע, לכוח הנשי ולכוח הגברי יש יסודות הפוכים. זהו השורש לכל אי ההבנות וההתנגשויות שאנחנו חווים. אם נדע לעבוד עם הפערים המובנים, נגלה שהם נועדו להרים אותנו לקשר רוחני, לחיים רוחניים.

איך זה קורה? קשר רוחני מתהווה אם לומדים להתקשר זה לזה בצורה מיוחדת שבונה בינינו חלל משותף. ככל שזה קורה החלל מתמלא במילוי נעלה, משהו לא מהעולם הזה, ובו מורגשת דרגת קיום חדשה, בממד רוחני.

בקשר הרוחני כל אחד מבני הזוג מתחבר לאחר, מרגיש את פנימיותו לכל עומקה, חש את רצונותיו ופועל במטרה למלא אותם. בזכות יחס הדדי שכזה אנחנו הופכים בהדרגה להיות אחד. ואז, הכוח הכללי שבטבע, הכוח האחד שתכונתו אהבה ונתינה, מתחיל להתגלות בינינו. "איש ואישה, זכו, שכינה ביניהם", נאמר על כך במקורות, וקשר כזה מביא סיפוק אדיר, גדול פי מיליארד מכל ההנאות והתענוגים הגשמיים גם יחד.

אם נגדיר את פיתוח קשר רוחני כמטרת-העל של היחסים בינינו, אז כל דבר שנעשה ובכלל זה יחסי המין הגשמיים, ירגיש אחרת לגמרי. אנחנו לא נוכל להיפרד זה מזה, כי נרגיש שדווקא עם בני הזוג האלה אנחנו משיגים חיים עליונים, ככתוב "ראה חיים עם אישה אשר אהבת" (קהלת ט, ט).

הדרך לחיים בדרגה הרוחנית מאוד מאתגרת. למה? כי יצר לב האדם רע מנעוריו. מצד הטבע לכל אחד יש אגו גדול שגורם לו כל פעם מחדש לראות רק את עצמו, לאהוב רק את עצמו, לנצל את האחרים להנאתו, לפעמים גם לדחות אותם ואפילו לשנוא.

בהתאם לזאת, נוסחת ההתקשרות הרוחנית היא "על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י, יב). יש פה שתי שכבות: בשכבה הראשונה נמצאים האגו, הדחייה והשנאה, כל מה שמרחיק בינינו, ומעליהם אנו בונים שכבה של חיבור, קירבה ואהבה. למה? כי יש לנו מטרה עליונה, והיא מחייבת אותנו להתחבר מעל הכול. לבד, אף אחד לא יוכל להגיע לדרגת הקיום הרוחנית, אנחנו תלויים זה בזה.

בצורת עבודה כזו כל ריחוק שמתגלה הופך לעזר כנגדו, מנוף שמחייב אותנו להעלות עוד יותר את רמת החיבור. כגובה הדחייה, כך גובה ההתקרבות שתושג מעליה.

ברגעים הקשים שבהם אף אחד מאיתנו לא רוצה להסתכל על האחר, אנחנו זקוקים לסביבה תומכת, זוגות נוספים שמבינים שהמטרה הגדולה של החיים היא ליצור קשרים רוחניים. אנשים כאלה יזכירו לנו שצריך לחשוב לשם מה קיבלנו דחייה ושנאה? מה המטרה של זה? בעזרתם, לאט לאט, נוכל לצאת מהעצבים ולראות שהאגו שפרץ הוא בעצם האויב המשותף שלנו.

בדרגה העליונה של הקשר הזוגי, אנחנו נמצאים לא שניים, אלא אחד. לכן, כל הזמן עלינו להשתדל להחזיק במחשבה: מה זה אומר להיות אחד? איך אנחנו יוצאים מעל האגו שלנו, איך אנחנו עוזרים לבני הזוג שלנו לעשות זאת גם כן, איך אנחנו כל הזמן מתחברים יותר ויותר עד לרמה שבה לא יהיה בינינו שום הבדל?

בכל רגע ורגע ננסה להתאחד רגשית עם השותפים שלנו, להיות בלב אחד, במוח אחד, ומתוך נקודת האיחוד נעשה כל דבר. במצב כזה, לזיווג הגשמי יתווסף זיווג פנימי, כלומר חיבור רוחני שיביא להרגשת תענוג עילאי. זו תהיה התפרצות אדירה, אקסטזה שאין כדוגמתה, גילוי רב-עוצמה.

במבט רחב, חינוך נכון של ילדים צריך להנחיל להם את התפיסה הרוחנית כבר מינקות, וללוות אותם משך כל החיים. כל התקשרות שלהם לדומם, לצומח, לחי ולבני אדם, צריכה להיות במטרה להעלות אותם לדרגת התפתחות שבה יש יותר חיבור ואהבה. וכשיתעוררו בהם דחפים מיניים, הקו החינוכי ימשיך באותה מגמה, כלומר ילמד אותם להתקשר לבני זוג בהדדיות, בוויתור ובהשלמה, כדי להוליד את עצמם לדרגת קיום נעלה.

לומדים להיות אחד. שיהיה לכולנו בהצלחה!

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו

חיים חדשים 273 – bit.ly/3tAAwxU