חיים חדשים

שיחה 940

מהות השינוי בעולם

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 02.01.2018– אחרי עריכה

אורן: היום אנחנו רוצים לדבר עם הרב לייטמן על שינויים. העולם שבו אנחנו חיים כל הזמן משתנה, בטבע יש כל הזמן שינויים, אנחנו מנסים לחקור אותם, להבין אותם, להגדיר אותם בחוקים, בחוקיות, בתהליכים. ננסה להבין את השינוי במהותו, מהו בכלל שינוי, איזה מנגנון גורם לשינויים.

ניצה: החיים שלנו מרתקים, העולם שאנחנו חיים בו הוא עולם מרתק. לָמה? מכיוון ששום דבר לא קבוע, הכל נראה כל הזמן בתהליך השתנות אינסופי. ישנם שינויים שמרחשים בצורה שאנחנו יודעים לצפות אותם פחות או יותר, נניח שינויים של מזג אוויר, של חילופי עונות, יום ולילה, שינויים שאנחנו יודעים פחות או יותר שמגיעים, ואנחנו כבני אדם יודעים להסתכל על הטבע ולהבין אותם, להבין את החוקיות שעומדת מאחוריהם. ישנם שינויים שאנחנו פחות יודעים לצפות אותם, הם מגיעים אלינו בצורה פתאומית או לא מוסברת, או שאנחנו לא מבינים את החוקיות שעומדת מאחוריהם, מה מניע אות השינויים האלה. אנחנו רואים שגם קצב השינויים בעולם משתנה, היה נראה שהעולם זז יותר לאט, הקצב משתנה בצורה איטית יותר ופתאום נראה שהכל זז נורא מהר, השינויים, הרצף משתנה מאוד מהר. גם המדע עוסק הרבה בחקר השינוי, כי הוא מנסה באמצעות ההבנה של מה בעצם משתנה להבין את השינויים המתחוללים גם בעולם וגם בחברה האנושית.

היום היינו רוצים לשוחח איתך על התחום הכל כך מרתק הזה ולנסות להבין מהו השינוי במהותו, איך היית מגדיר שינוי, ואחר כך גם ננסה להבין מהו המנגנון שמחולל את השינויים האלה.

באמת?

ניצה: באמת הכוונה שנרצה להבין מה המנגנון?

כן.

ניצה: בטח שנרצה, זה הרי הכי מרתק.

מרתק יכול להיות, אבל רק ברגע הראשון. כי אנחנו צריכים מרגע זה והלאה לקבוע שאין שינויים בעולם אלא שינויים באדם.

אדם בתפיסת המציאות שלו תופס את המציאות כאילו שהיא קיימת כמו שהוא תופס אותה, וכאילו שהיא משתנה כמו שהוא תופס אותה ושכך היא מתחוללת. אבל כל זה בהתאם לתהליך הפנימי שקורה באדם ולא בטבע מחוצה לנו. וכאן זו באמת הבעיה הגדולה בתפיסת המציאות. לכן מה שאנחנו רואים, יותר או פחות, שהכול משתנה לטובה, לרעה או איכשהו, זה הכול בהתאם למה שבאדם עולים ויורדים, מתגלים ונעלמים כל מיני רצונות פנימיים שלו. ומתוך הרצונות האלה שהוא תופס בהם כל מיני תופעות, הוא חושב שהעולם משתנה, ובאמת העולם לא משתנה.

לפי חכמת הקבלה אנחנו נמצאים באור אין סוף הקבוע שאין בו שום שינויים. אנחנו נמצאים כאילו בענן קבוע, וכל השינויים כלפי הענן הזה נמצאים, מתרחשים בנו, מתחוללים בנו, ואנחנו רואים על פני הענן הזה תמונות, צורות של התכונות שלנו, הרצונות שלנו, הכוונות שלנו שהם משתנים. הם משתנים בתוכנו ונראה לנו שזה משתנה מחוצה לנו, כולל דומם, צומח, חי, בני אדם, כולל כל היקום הזה, הכול בתוכנו בלבד.

ניצה: בכל זאת, כשאני מסתכלת בצורה הכי פשוטה.

אני לא יכול להתייחס בצורה פשוטה, כי את שואלת אותי על האמת, אז האמת היא כזאת. בצורה הכי פשוטה זה משהו שאנחנו בכל זאת לא יודעים להסביר. אפילו שנתנתק ממה שאומרת לנו חכמת הקבלה ונחזור וננחת שוב על פני כדור הארץ.

ניצה: נגיד שעכשיו נחתנו פעם ראשונה בכדור הארץ.

דיברנו לפי הגישה שלי, עכשיו לפי הגישה שלך.

ניצה: אז עכשיו נחתי פעם ראשונה על כדור הארץ ואני מסתכלת מסביב ואני רואה שכל הזמן הכל נמצא באיזשהו תהליך של שינוי. כל דבר, אפילו הצמחים, אם אני מסתכלת על פרח, בהתחלה הוא נראה סגור ולאט לאט נפתח ואז הוא מגיע לאיזו נקודת שיא ומתחיל לקמול, יש תהליך של השתנות מהסוג הזה.

תחילה וסוף.

ניצה: כן. התחלה וסוף. אנחנו רואים שכל הזמן הכל משתנה, יש לו תהליך שמגיע לפיק ואז הוא נובל. מה מהות השינוי הזה שקיים בעולם שלנו?

לכל דבר יש תהליך מסוים וזמן התפתחותו ואחר כך זמן הסתלקותו. הכל זה כך. כל דבר ודבר יש לו התחלה ויש לו סוף. גם ליקום כולו שלפני 14 מיליארד שנה נוצר, יש לו גם סוף שאנחנו עוד לא יודעים אותו.

אורן: נגיד היקום כמו שאמרת, נחתוך בו שני מצבים שהם שונים אחד מהשני, כשהיקום עבר מהמצב אחד למצב שני אנחנו רואים לעינינו תמונה שהיקום השתנה, או בפרח, לא משנה, בכל רמה שהיא. כשמשהו משתנה ועובר ממצב אחד למצב הבא שלו, מה מהות השינוי?

מהות, זאת אומרת מהו הכוח שנמצא בתוך החומר, דומם, צומח, חי ובני אדם, שהוא כל הזמן משתנה ולכן גורם לשינויים בכל הלבושים האלה, דומם, צומח, חי, מדבר, שהם מלבישים את הכוח הזה. הכוח הזה נקרא רצון ליהנות, רצון לקבל, רצון להתקיים, לחיות. זה הכוח.

ניצה: המנגנון הזה או הכוח המניע שנמצא מאחורי השינויים שאנחנו רואים בעין הוא אותו רצון לקבל.

כן. רצון לקבל הנאה ותענוג מה שנקרא.

ניצה: שהוא בעצם עובר כל הזמן תהליכי שינוי?

כן.

ניצה: איזה תהליכים עובר הרצון הזה?

הוא מתפתח מקטן לגדול בכמות ובאיכות. כמו מונה שכל הזמן מסתובב ומסתובב ואז קופץ, עד 10 קופץ יחידה אחת, עד 100 קופץ יחידה אחת וכן הלאה.

ניצה: אם אנחנו מסתכלים על זה בצורה כזאת, האם יש לזה איזו חוקיות מאחורה?

וודאי שיש חוקיות. טבע זה רק חוק, חוק ממש, חוק שאין ממנו משהו שיוצא מן הכלל, הכול נמצא בתוך החוק של ההתפתחות.

ניצה: יש חוקים שהם חוקים פיזיקליים, כל מיני דברים שאנחנו יודעים להבין אותם, שגם המדע עוסק בחקר של הדברים שמשתנים וגם מנסה לבדוק מה הם הדברים הקבועים הבלתי משתנים, ומנסה להבין את המהות של השינוי. אבל לא ברורים החוקים של מה שאתה דיברת כרגע, הזכרת איזה רצון לקבל.

לפני אלף שנה לא היו ברורים לנו הרבה חוקים בפיזיקה, בכימיה, בביולוגיה, בזואולוגיה, בכלל בכל דבר, היום זה יותר ברור. יכול להיות שבעוד אלף שנה נבין יותר גם מהחוקים האלו שאני היום עליהם מדבר.

ניצה: מה הם החוקים שאתה מדבר עליהם? מה יש בחוק הזה שאתה מדבר עליו?

זה החוק הכללי.

אורן: בוא נגדיר אותו.

יסוד.

ניצה: מה הוא אומר, יש איזו נוסחה?

זה רצון שכל הזמן מתפתח בקודם ונמשך, קבוע ומוחלט, כדי להגיע לרצון גדול מאוד, אחד, שנקרא חיסרון בכוח הכללי, חיסרון בגילוי הכוח הכללי או בבורא במילה אחת.

אורן: מה אומרת המילה חיסרון?

חיסרון זה נקרא חוסר.

אורן: חוסר במה?

חוסר לגלות את הכוח הכללי שמנהל את כל הטבע. אנחנו כולנו מגלים בתוך החומר שלנו חיסרון, חוסר המתגבר, המתייצב יותר ויותר, לגלות את הכוח הכללי שמנהל את כל הטבע, עד שמגיעים לכזה חיסרון, לכזה רצון, שאנחנו חייבים לגלות אותו. ואז הוא מתגלה כשמגיעים באמת לחיסרון שמתאים לו, כשגודל הרצון שלנו הוא אותו גודל כמו ההוא בעצמו. כך אנחנו מגלים את הבורא, את הכוח שמנהל את הטבע, שסובב אותו וכן הלאה.

ניצה: כשאנחנו מסתכלים על שינויים, ישנם שינויים שנראים כמו שינויים מחזוריים, צפויים מראש, ואתה מדבר פה על רצון שמתפתח. יש משהו שהוא כמו מחזורי ויש לפעמים שינויים שהם נראים כמו עם נקודת אל חזור, זאת אומרת יש להם התקדמות קדימה.

נכון.

ניצה: מה ההבדל בין צורות השינוי? יש שינוי שנראה כמו "לופ", מחזוריות, ויש כזה שמתקדם קדימה כל הזמן. מה ההבדלים בצורות השינוי האלה?

זה ידוע גם מהפיזיקה. את מכירה אופניים?

ניצה: כן.

מה זה "אופן"? החלק שמסתובב הולך קדימה וחוזר אחורה אבל יחד עם זה נע קדימה. בדיוק כך קורה איתנו. ישנה מחזוריות ויחד עם זה התקדמות.

ניצה: זה לא איזה לופ שעומד במקום, גם אם זה נראה לנו כך.

אנחנו רואים שלא. משנה לשנה יש שינוי.

אורן: האם לתפיסתך יש בטבע דברים שמשתנים ולעומתם דברים שהם קבועים?

מה ששייך לבני אדם, לתפיסת בני האדם הכול משתנה, מה ששייך לכוח העליון שמנהל אותנו זה קבוע.

ניצה: מה זאת אומרת תפיסת בני האדם? אם אשווה אותי למשל לכלב שלי.

אותו דבר.

ניצה: התפיסה שלו?

משתנה.

ניצה: משתנה כמו התפיסה שלי.

כן.

ניצה: אז מה החלק הקבוע?

החלק הקבוע הוא מה שמשפיע עליכם, גם על הכלב וגם עלייך.

ניצה: שהוא אותו המנגנון?

אותו הכוח העליון שמשפיע ומקדם אתכם כדי שתגיעו לרצון לגלות אותו, להכיר בו.

ניצה: אם הבנתי נכון את דבריך בפתיחת התוכנית, הטבע כולו משתנה בהתאם לשינוי שלי כבן אדם.

כן. בלבד.

ניצה: איזה חלק משתנה בי?

הרצון.

ניצה: הרצון האנושי שלי הוא המשתנה?

אני לא יודע מה זה אנושי. הרצון משתנה. "רצון" זאת אומרת חיסרון להרגיש את החיוּת. ועוד יותר מדויק, להרגיש את מקור החיים.

ניצה: הרצון להרגיש את מקור החיים הוא משתנה, זאת אומרת ככל שהרצון שלי גדל הוא רוצה יותר להרגיש את מקור החיים, יש לו בעצם משיכה כזאת?

כן.

ניצה: למה הוא נימשך להרגיש את המקור?

כי הוא נברא משם, נולד משם, התפתח משם. כי אותו הכוח שהוא מקור החיים מפתח את הרצון, ומפתח אותו לרמה שיוכל לגלות אותו, להרגיש אותו ולהידמות לו.

ניצה: באדם יש מרכיבים שהם בלתי משתנים?

לא, כי האדם הוא הרצון.

אורן: שמעתי אותך אומר בהרבה תכניות שבן אדם כמו שהוא נולד עם אופי מסוים בדרך כלל עד זקנתו ועד יום מותו יישאר עם אותו האופי, זו דוגמא לדבר שלא משתנה. איזה דברים בנו משתנים ואיזה דברים לא משתנים?

זה שאנחנו אומרים שיש דברים שכביכול לא משתנים זה כלפי החיים הקצרים שלנו. אבל באמת בטבע חוץ מהכוח העליון כל היתר ניתן לשינוי.

אורן: הדומם שבטבע משתנה?

ודאי שמשתנה. האם מתחילת היקום ועד היום לא עברו שינויים?

אורן: בדומם קרו, בכל הרמות קרו.

ודאי.

אורן: אתה לא מחלק את הטבע לדברים קבועים ולדברים משתנים, בעיניך הכול משתנה.

כן, רק זה לעומת זה. אם אתה לוקח אבן, תוך אלף שנה היא לא תשתנה כמעט, או שאנחנו לא יכולים לזהות את זה, מה שאין כן האדם ודאי ניתן לשינוי גדול.

אורן: בגדול אני מבין עד כה, כסיכום ביניים, חילקת את המציאות לשתי מערכות. יש את כל הפרטים שקיימים בטבע מהדומם עד הבן אדם הכי חכם ומפותח, כולם בעצם משתנים, אולי בהבדל של שינויים כמותיים ואיכותיים בווליום שונה, אבל משתנים. ומחוץ למערכת הזאת של כל הפרטים הקיימים בבריאה, יש את הכוח שאתה קורא לו "כוח עליון" שהוא מפעיל את כוחו, משפיע את כוחו על כל הפרטים שנמצאים בבריאה כדי לקדם אותם לאיזה מקום בהתפתחותם.

אני רוצה שנבדיל בין המערכת הזאת של הפרטים המשתנים, שהם הפרטים השונים בבריאה, לבין הכוח הזה. כשאנחנו מדברים על שינוי או להבין את מהות השינוי, זה נוגע קודם כל רק לפרטים שקיימים ומרגישים את המציאות, רק לנבראים השונים, הדומם, הצומח, החי ובני האדם, השינויים נוגעים רק להם. והדבר הקבוע?

אותו הכוח העליון שמפתח אותם.

אורן: מה קבוע בו?

קבועה בו המטרה.

אורן: מה המטרה?

להביא את כל פרטי הבריאה לאותה הדרגה, לאותו מצב, לאותה תכונה כמוהו.

אורן: מה המטרה שלו ביחס לאבן?

שהאבן גם תהיה ברצון להשפיע ולאהוב.

אורן: שבאבן יהיה רצון לאהוב?

כן.

אורן: תסביר לי את המשפט הזה. המטרה היא שבאבן יתפתח רצון לאהוב?

כן.

אורן: תסביר את עצמך קצת.

אני לא יכול.

אורן: מה זאת אומרת?

כי אתה לא מרגיש את האבן אלא כמו שהיא אבן, ולכן אתה לא יכול להרגיש אותה בצורה משתנה.

ניצה: מה זה נקרא ש"האבן רוצה לאהוב", מה זאת אומרת?

יש לה רצון מפני שהיא קיימת. הכוח החיותי של כל דבר ודבר, של אטום, אפילו חלקיק אטום, הוא רצון להתקיים. לרצון להתקיים יש מטרה. בדומם המטרה שלו להישאר קיים בלבד באותה הצורה כמו עכשיו. בצומח יש רצון להתקיים אבל בצורה שהוא מתפתח, הרצון שלו גדל מרגע לרגע לכן הוא נקרא צומח. אבל זה עדיין רצון קטן שלא מעורר אותו לזוז מהמקום אלא רק להתפתח, והרצון הזה כמו שהוא מתפתח הוא גם נסגר ונעלם, הופך להיות שוב לדומם, כי הכול בא מהדומם. חי, אותו דבר, מתפתח ברצון שלו ואחר כך מת, חוזר לדומם.

אורן: הבן אדם גם, אותו דבר.

אותו דבר.

אורן: חי ומת.

כן. זאת אומרת, אנחנו רואים שכל הדרגות האלה באות מהדומם, מתפתחות בצומח, חי ואדם, ואחר כך חוזרות לדומם.

אורן: אז מה מהות השינוי שקורה בהתפתחות שלהם?

בזה שבשיא ההתפתחות שלהם הם מגיעים להרגשת העולם שנמצא מחוצה להם.

אורן: מה אומר המשפט הזה?

כי הצומח לא זז, יש לו רצון לקבל קטן, הרצון שבו הוא קטן, ולכן לא מעורר אותו לזוז מהמקום, רק קצת לפתוח את עצמו כלפי השמש, הגשם וכן הלאה, לא יותר. ולכן גם התפיסה שלו בסביבה שלו היא קטנה מאוד. אויר, ריחות, כל מיני דברים, לא יותר, זה הצומח. החי כבר זז, כבר מחפש, הוא כבר נושם, הם עושים לעצמם אפילו מקומות לחיות בהם וצורת ההתרבות שלהם מאוד שונה ומורכבת. גם האדם שייך לדרגת החי, ובנוסף לזה יש בו גם את דרגת האדם, הדומה לכוח עליון. הרצון שלו מתפתח, לא רק לזוז מהמקום ולבנות לעצמו כל מיני סביבות יפות, טובות, אלא להידמות לכוח עליון. הוא רוצה אפילו להכיר אותו ולהידמות לו. דרגת האדם היא כבר הגבוהה ביותר, ולכן הוא נקרא "אדם", שיוצא מדרגת החי לדרגת המדבר.

אורן: בכל תהליך ההתפתחות הזה שעכשיו תיארת בדומם, צומח, חי ומדבר, פועל כוח פנימי שאתה קורא לו "רצון".

כן.

אורן: רצון להתקיים.

כן.

אורן: רצון להתקיים במה? בצורה טובה, בצורה נעימה?

למלאות את עצמו.

אורן: למלאות את עצמו במה? במה שחסר לו?

כן, במה שחסר לו.

אורן: וזה החומר שהוא בעצם המנוע הפנימי שקיים בכל אובייקט שנברא, והוא מזיז אותנו קדימה.

כן.

אורן: אני רוצה רגע לעבור למערכת השנייה, לפרטים המשתנים. אמרת שיש מערכת נפרדת שהיא קבועה, שזה הכוח שפועל עליהם.

כן.

אורן: מהו הכוח הזה? מה הדבר הקבוע בו? בבקשה תדבר עליו קצת.

כוח השפעה ואהבה.

אורן: כוח השפעה ואהבה?

כן. שנותן חיות, שממלא את הרצון שבנבראים האלו, אבל ממלא אותם בצורה מסוימת, מיוחדת. הייתי אומר בתנאי, שנותן להם מילוי כדי לגדל אותם לרצון מטרתי.

אורן: מה זה אומר "לרצון מטרתי"?

מטרתי זה נקרא שהם ירצו להגיע אליו, למקור החיים, להכיר בו.

ניצה: ירצו לחקור אותו?

לחקור אותו, להבין אותו, להשיג אותו, להיות כמוהו.

ניצה: מה משיג האדם בזה שהוא משיג את אותו מנגנון?

הוא משיג את כול הבריאה. כל הבריאה מובנת לו, מורגשת בו, מתחברת בו, הוא רואה מסוף העולם ועד סופו, ומתחיל לגלות גם מצבים יותר גבוהים מהעולם החומרי. מתוך זה הוא מתחיל להכיר את אותו כוח שנקרא "בורא" ומתחיל לחקור אותו, לעלות בדרגות של המחקר של הכוח הזה, להזדהות עם הכוח ההוא.

אורן: מה קבוע בכוח הזה? כי אתה אומר "אין שום דבר קבוע", מה קבוע בו?

היחס שלו לנבראים, להביא אותם למצב הטוב.

אורן: להביא אותם למצב הטוב?

כן. לטוב המוחלט.

אורן: זאת אומרת, שהשאיפה של הכוח הזה להביא את כל הנבראים שלו למצב של הטוב המוחלט, היא קבועה.

כן.

אורן: יש בו משהו שמשתנה?

האמצעים.

אורן: מה למשל? מה זאת אומרת?

כמו שאתה עם הילדים. פעם אתה צריך לצעוק עליהם, פעם ללחוץ, ופעם לתת איזה ליטוף.

אורן: עכשיו בוא נדבר עוד פעם על האבן שאמור להתפתח בה הרצון לאהוב. כששאלתי אותך, ספר לי על הכוח הזה הקבוע שפועל, שאלתי מה הכוח הזה? אמרת לי, זה כוח של השפעה ואהבה שנותן חיות, שממלא וכן הלאה. ואמרת קודם שהמטרה שלו היא להשפיע על כל הפרטים בבריאה לפתח בהם רצון לאהוב. כשאתה מדבר על אהבה, על מה אתה מדבר? זאת אומרת, אני מכיר את המושג אהבה, מכיר את הרצון לאהבה, רצון להיות נאהב.

אהבה זה נקרא שאני מקבל רצונות של מי שאני אוהב וממלא אותם.

ניצה: מה זה נקרא שאבן מפתחת רצון, מתפתח בה רצון לאהבה?

הכוח העליון לפי הדרישה שלנו מפתח בנו יכולת להרגיש את הזולת, את החסרונות שלו, להעלות את החסרונות של הזולת לרמה שזה באמת יחסר לי, למלאות אותם, ושאני אקבל מאותו כוח עליון יכולת למלאות אותם. זאת אומרת, אני נמצא בין אלו שאני רוצה לאהוב ובין הכוח הזה שהוא הספק של האהבה.

אורן: ואני מתווך ביניהם?

זה לא כל כך מתווך.

אורן: אז מה?

אני מקבל חיסרון מאחד ומילוי מהשני ובי הכול מתרחש.

אורן: בי זה מתחבר?

כן.

אורן: עכשיו בוא נסגור רגע את המעגל עם האבן כי הזמן שלנו ייגמר בעוד דקה. כשאמרת קודם שהמטרה של הכוח הקבוע הזה, שהיא מטרה קבועה, לפתח את כל הנבראים עד לרמה שהם מאוד ירצו לגלות אותו ולהתחבר אליו. ואם אני מבין, הוא הכוח של האהבה הטהורה. אז כשאתה אומר שבאבן יהיה רצון לאהוב אתה מתכוון שבאבן יהיה רצון לאהוב או שבנברא המפותח ביותר שיצא מהדומם הזה, יתפתח בסוף הדרך הרצון לאהוב? במי יהיה הרצון לאהוב?

בנברא, באדם.

אורן: באדם.

כן. אדם הוא הכולל של כל הדרגות דומם, צומח וחי. הם כולם נכללים בו מצד אחד ככלי, כחיסרון, כרצון, ומצד שני הוא מקבל על זה מילוי מהבורא, ואז באדם הכול נכלל, גם מבחינת החסרונות וגם מבחינת המילויים.

אורן: במשפט אחד, המצב שאליו הכוח הזה שואף להביא את כל הנבראים, תתאר לי אותו במשפט אחד, מהו המצב הזה?

שלמות.

אורן: מה זה שלמות?

השלמה. חסרונות מצד אחד, ומילויים מצד שני, והכול באדם השלם. ולכן הוא נקרא "אדם", הדומה לבורא.

(סוף השיחה)