שום דבר לא ידוע, לא שנה לא שבוע. וקצב השינויים כל הזמן מתגבר, ולך תדע איפה תהיה מחר, חבר. האם יש איזה מכנה משותף לכל שרשרת המצבים שמתרחשים? האם אפשר להבין את מהות השינוי שאנחנו עוברים? על כיוון התפתחות הקבוע, שממנו באים אינספור שינויים.
אנו עשויים מכוח מניע של רצון לקבל הנאה ותענוג, או בקיצור רצון ליהנות. הכוח הזה כל הזמן משתנה, מתפתח וגדל, הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית. ברמת הדומם, הכוח הזה מתבטא כרצון להמשיך להתקיים באותה צורה. ברמת הצומח, כוח הרצון גדול יותר ומזיז צמחים לכיוון השמש, לדוגמה. ברמת החי, יצורים כבר נעים ממקום למקום בחיפוש אחרי מה שהם צריכים. אנחנו חלק מעולם החי, כידוע, והרצונות העיקריים שלנו הם ליהנות מאוכל, מין ומשפחה. בנוסף, אנחנו רוצים גם עושר, כבוד ושליטה, ונמשכים לידע והשכלה. ומעבר לכל אלה, כשאדם מגיע לשיא התפתחותו, מתעורר בו הרצון להכיר את השורש. את הכוח הכללי שבטבע, שיצר אותו ואת הכול. לגלות אותו, ללמוד אותו, אפילו להשיג את הדרגה שלו. להיות כמוהו, לא פחות.
הרצון ליהנות שכל הזמן מתפתח ומשנה את תפיסת המציאות שלנו, מנוהל על ידי כוח הטבע הכללי. בשונה מאיתנו, כוח הטבע הוא קבוע ובלתי משתנה. בכל מגוון האופנים שבהם הוא משפיע עלינו, יש תמיד מגמה אחת קבועה: לקדם את התפתחות הרצון שבנו עד לרמה שבה נרצה בעצמנו לגלות אותו. להרגיש אותו. להידמות לו.
כוח הטבע הכללי הוא מקור החיים, ותכונתו היא השפעה טובה, כלומר אהבה ונתינה. בחכמת הקבלה, שחוקרת את התפתחות האדם, החברה והטבע, הוא מוגדר ככוח עליון. שאיפתו היא להביא אותנו למצב המושלם שבו הוא נמצא, אבל מתוך פיתוח מודעות עצמית, הכרה ובחירה. שנרצה לרכוש טבע נעלה כמו שלו, כלומר רצון להשפעה ואהבה.
אהבה, אם נדייק בהגדרה הרוחנית של המילה השחוקה, פירושה שאני מקבל את הרצונות של מי שאני אוהב ופועל במטרה למלא אותם. באופן טבעי אין בנו יכולת כזאת, כי האגו שבנו מכוון בדיוק הפוך, כלומר למילוי הרצונות שלנו על ידי האחרים.
כדי לשדרג את עצמנו לאהבת הזולת, אנחנו צריכים לפתח רצון לכך שהכוח העליון יאפשר לנו להרגיש את האחר כמו שהוא, לגלות מה חסר לו, לקחת את רצונותיו במקום הרצונות שלנו, ולקבל יכולת למלא אותם. במצב כזה אני אימצא בין אלה שאותם אני רוצה לאהוב, ובין הכוח העליון שהוא ספק האהבה. מהזולת אני אקבל חיסרון, רצון, צורך, ומהכוח העליון אני אקבל מילוי עבור הזולת. שינוי המיקוד, מעצמי לאחרים, יביא לכך שאתחיל לכלול את כל הבריאה בתוכי, גם מבחינת הרצונות וגם מבחינת המילויים.
אנשים שזכו לחוות את ההשלמה הזו לאורך הדורות, נקראים מקובלים. אברהם, משה, רבי שמעון בר יוחאי, האר"י הקדוש, ועוד רבים נוספים. שיטת ההתפתחות הפנימית שהם גילו הונגשה במאה ה-20 על ידי הרב יהודה אשלג שידוע בכינויו "בעל הסולם", ובנו הרב"ש. צעד אחר צעד, הם מלמדים אותנו להבין את מהות כל השינויים שמתרחשים במציאות, להתאים את עצמנו לכוח הטבע הכללי, ולזכות לקיום רוחני, בממד שלם ונצחי.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 940 – bit.ly/2SsvZxz