חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 810 - 811

השפעת ההורה על ילדיו,

גישה נכונה להורות

מטרות:

• תכונות פנימיות לעומת ביטוי חיצוני של קשרים

• מידת ההשפעה של ההורה על מה שיצא מהילד שלו

• מדוע חשוב לשמור על תכנותיהם הטבעיות של הילדים ולא לנסות לשנות אותם, וכיצד עושים זאת.

• במה כן ובמה לא יש לכוון ילדים? איפה צריך להגיד להם "לא" ולשמור על גבולות ברורים ואיפה צריך לשחרר ולתת להם לנהוג כפי שהם רוצים?

• איך נראית הורות שמפתחת נכון את הילד, שלא מגבילה אותו ולא "מפנקת", אלא מאפשרת צמיחה מיטבית. להבין כיצד לא לשפוט , לא לבקר את הילד מתוך העיניים שלנו (איזה שינוי צריך לעבור ההורה כדי שיוכל להתייחס בצורה נכונה לילד שלו).

• מה היא הסביבה שילד צריך כדי להתפתח בצורה מיטבית, כדי שהתכונות הטבעיות שלו יבואו לידי ביטוי.

• מה נכון בגישה של ימינו ומה לא, בהקשר של דרישות מהילד. היום החברה מאד דורשנית, יש ציפיות גבוהות מילדים להצליח בבי"ס, ללמוד טוב...מה מזה טוב ולמה יש לצפות מהילדים?

זרימה:

• השפעת ההורה על הילד

• תכונות הילד

• גישה חינוכית

• חנוך לנער על פי דרכו

• מקרים ודוגמאות

פתיח:

אנחנו מולידים ילדים ומשתדלים לתת להם ולדאוג להם כמה שאנחנו יכולים. אנחנו מאד משתוקקים שיצאו מהם אנשים טובים ומוצלחים מצד אחד, ושירגישו שלמים, חופשיים ועצמאיים, עם בטחון עצמי.

ההורה מעורב בעיצוב האופי וההתנהגות של הילד מתחילת חייו. כבר מההתחלה אנו נדרשים לכוון אותם בדברים הפשוטים ביותר, כמו ללמוד איך להמנע מסכנות ואיך לטפל בעצמם, עד דברים רחבים יותר כמו התנהגות טובה אל הסביבה, לא להזיק לאחרים, להתעניין, לחקור וללמוד.

התוצר של החינוך שלנו הוא לא תמיד צפוי. כל ילד הוא שונה ואפילו ילדים באותה משפחה יוצאים לפעמים שונים לגמרי, מתוך התכונות שהם מקבלים מהטבע.

השפעת ההורה על הילד

• מה מידת ההשפעה של ההורה על מה שיצא מהילד שלו?

• כמה משפיע הטבע וכמה משפיע החינוך של ההורה?

• מהי השפעת האופי של ההורה על הילד שלו?

• האם יש גיל בו יותר ניתן להשפיע על הילד וגיל שפחות?

הגילוי שאף פעם לא מאוחר מדי לבנות אופי הפך את טאף להורה רגוע יותר. ברור לו שאלינגטון יידע לקרוא ולחשב, ולכן את עיקר מרצו כאב הוא מקדיש לפיתוח האופי של בנו. "קשה להתווכח עם המדע שמאחורי התערבות מוקדמת", כותב טאף. "השנים הראשונות חשובות מאוד להתפתחות בריאה של מוחו של ילד. הן מייצגות הזדמנות ייחודית להשפיע על העתיד שלו. אבל את היכולת לנהל מתח ולהתמודד עם רגשות עזים אפשר לשפר, לעתים דרמטית, בגיל ההתבגרות ובבגרות. זו הזדמנות לשינוי העמוק ביותר, הרגע שבו אדם צעיר מצליח לחלץ את עצמו מכישלון כמעט בטוח ולהתחיל לנווט לכיוון ההצלחה".

מאוד מעודד שיש לנו הזדמנות שנייה:

"בהחלט. מתברר שדווקא בגיל ההתבגרות הילדים יכולים לחשוב לראשונה על אופן החשיבה שלהם, על המחויבות והשליטה העצמית, וזו ההזדמנות לעזור להם ולתת להם כלים לפתח אופי".

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3591992,00.html

תכונות הילד

האם אנשים משתנים? מחקר חדש שבדק אלפי ילדים מגלה שלא ממש; נמצא שילדים שחצנים הופכים למבוגרים מתנשאים, שהערכה עצמית נמוכה בילדות תלווה את האדם עד סוף ימיו, ושזאטוטים פטפטנים וחברותיים יצליחו יותר ביחסים בינאישיים גם בעתיד. מומחים: "היום מדברים על כך שהאישיות מתעצבת אפילו עד גיל שנתיים"

צחי נטר, פסיכולוג ילדים, מסביר שהגישה לפיה האישיות נקבעת כבר בתום השלב האדיפלי, הוצגה על ידי פרויד כבר לפני 100 שנה: "כנראה שהנוירופסיכואנליזה מנסה לעשות לזה תיכוף מחקרי. היום מדברים כבר על טווחים קצרים הרבה יותר של עד גיל שנתיים. תפיסות העולם שלנו מתעצבות על ידי חוויות ראשוניות שאנו צוברים בגיל מוקדם".

http://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-1c2c5e2d2906a21006.htm

• מה יוצר את התכונות והאופי של הילד?

• האם ניתן להגדיר איזה סוג תכונות האדם מקבל מהטבע ואילו מהוריו?

• מתי נקבעות התכונות של הילד ואופיו?

תכונות אופי של אדם, הן בעצם הצורה שבה האדם רגיל להתנהג מתוך מודעות עצמית חיצונית, או מתוך מודעות עצמית פנימית מתת המודע של האדם. כגון לדוגמא, אדם שרגיל לכעוס על כל מיני דברים יותר מהממוצע. אז אדם כזה, יגדירו, שיש לו תכונת אופי של כעס. ואדם שרגיל בד"כ לשקר, יאמרו שיש לו תכונת אופי של שקרן. ואדם שרגיל לומר את האמת, יאמרו שיש לו תכונת אופי של דובר אמת.

אבל תכונת האופי, היא לא משהו ממשי באמת, שקיימת או לא קיימת. אלא היא רק תיאור, של ההתנהגות של האדם. ז"א האדם יכול לומר את האמת או לשקר. ואו שהאדם אמר את האמת, או שהוא שיקר. וכאשר האדם חוזר על אותו דפוס פעולה, פעם אחרי פעם, אז מגדירים שיש לו תכונת אופי שכזו.

שום תכונת אופי, היא לא תכונת אופי טובה או תכונת אופי רעה בפני עצמה. אלא, תכונת אופי מוגדרת כתכונת אופי שלילית וכתכונת אופי רעה, כאשר ההרגל של האדם, וצורת התכנות שלו, גורמות לאדם לדברים רעים ושליליים בעיניו. ותכונת אופי, מוגדרת כתכונת אופי חיובית וכתכונת אופי טובה, כאשר התכנות וההרגל של האדם, גורמים לאדם לדברים טובים וחיוביים בעיניו.

http://www.eip.co.il/?key=2723

• האם בכולם יש את כל התכונות או שלכל אחד יש רק חלק?

• אם לכל אחד יש הכל ההבדל הוא במידה? נניח קצת מזה והרבה מזה?

• אילו תכונות ניתנות לשינוי והשפעה ואילו תכונות בסיסיות ואינן ניתנות לשינוי?

האישיות וחמש התכונות:

בפסיכולוגיה, חמש התכונות הגדולות או מודל חמשת הגורמים ('Big Five Personality Traits') הן חמש תכונות בעלות השפעה ניכרת על אישיות האדם ועל האופן שבו הוא מתנהג. מודל חמש התכונות פותח על ידי הפסיכולוגים פול קוסטה ורוברט מקרי בשנות השמונים והתשעים. על פי מודל זה, ניתן לייחס שלל התנהגויות ומאפייני אישיות לחמישה ממדי אופי: מוחצנות, נועם הליכות, פתיחות מחשבתית, מוכוונות (או רגש  אחריות) ויציבות רגשית. ניתן לאפיין את האדם על ידי מציאת מיקומו בכל אחד מממדים אלו. מודל חמש התכונות הוא המקובל ביותר כיום בפסיכולוגיית התכונות. תחילתה של זו בקרל יונג, שהדגיש את ממד המופנמות - מוחצנות ובמחקריהם של גורדון אולפורט, הנס אייזנק וריימונד קאטל, שהוסיפו גורמים נוספים, מקצתם נכללו גם במודל חמש התכונות.

נראה שחמש התכונות הן אוניברסליות במידה רבה. אף שלא בוצעו מחקרים רבים על תרבויות לא אירופאיות, אלו שבוצעו איששו את המודל. היו שהציעו להוסיף לגבי בני תרבויות מסוימות ממד אישיות נוסף שיצביע על מחויבותם למסורת התרבותית.

ההנחה היא שהרקע לחמש התכונות הוא ביולוגי במידה רבה. אמנם שינוי בתכונות אינו בלתי אפשרי, ורק מעטים יסברו שתכונות אלו יציבות במידה שבה אינטליגנציה יציבה, אך המידה המדויקת שבה רווח שינוי בתכונות שנויה במחלוקת. מקרי וקוסטה הטעימו את אופיין הביולוגי של התכונות. הסביבה, לדעתם, באה לידי ביטוי במרכיבי אישיות אחרים: תפיסה עצמית, מטרות ועמדות. עם זאת, ניתן לספק גם הסבר סביבתי לכך שתכונות הן עקביות למדי: אדם נוטה למצוא עצמו בסביבות המתקפות את נטייתו הראשונית, ודבר זה תורם ליציבות התכונות. לדוגמה, אדם מוחצן ירבה ללכת למסיבות ולאירועים חברתיים המוניים, ילמד להפיק מהם הנאה רבה ומוחצנותו תתקבע.

נמצאו ראיות לכך שילדים בכורים הם בעלי מוכוונות גבוהה יותר ומוחצנות רבה יותר, ומנגד - אוחזים במיקום נמוך יותר בדירוג נועם ההליכות והפתיחות המחשבתית.

אצל ילדים ניתן להבחין בשבע תכונות מרכזיות. הפעלתנות והחברותיות נבדלות אצלם. רק מאוחר יותר, כאשר תתמעט חשיבותה של פעלתנות שאינה בהקשר חברתי, הן יתמזגו לכדי ממד המוחצנות. גם רגזנות ופחדנות אינן זהות אצלם ורק אצל מבוגר הן הופכות לממד אחד של נוירוטיות.

עם תום תקופת ההתבגרות הולך ועולה הדירוג בנועם ההליכות, במוכוונות וביציבות הרגשית ואילו מידת המוחצנות יורדת. חסרון שמביאה עמה עליית הגיל היא ירידה בפתיחות המחשבתית.

קיימים "שילובים מסוכנים": לפושעים אופיינית מוכוונות נמוכה שבאה עם מיקום נמוך בסקלת נועם ההליכות. מנגד, מוכוונות גבוהה שלצדה יציבות רגשית נמוכה עלולה להתבטא באובססיביות.

יש עבודות הדורשות תכונות אופי מסוימות. מבדרן יש לצפות בדרך כלל לאופי מוחצן, ומוחצנות חשובה בדרך כלל גם לאנשי ציבור, אם כי היו פוליטיקאים מצליחים שנודעו במופנמותם. עבודותיהם של סופרים, אמניםוחוקרים דורשות פתיחות מחשבתית גבוהה.

https://he.wikipedia.org/wiki/חמש_התכונות_הגדולות

• יש תמיד ויכוח בין גנטיקה וסביבה. אז מה מהם משפיע יותר על תכונות הילד?

• האם נכון לומר ש"גנטיקה" זה כמו תכונות פנימיות וסביבה זה השימוש שניתן לעשות לתכונות פנימיות אלה?

• אם התכונות אינן ניתנות לשינוי אז איך משתמשים בהם נכון?

• אילו שימושים שונים אפשר לעשות עם אותן תכונות

• למה יש לנו הרגשה שיש תכונות טובות ותכונות רעות?

• כמה תכונות פנימיות יש? האם ניתן לספור אותן כמו תרי"ג מצוות או תר"ך רצונות וכו'?

גישה חינוכית

• איזה חלקים אנחנו רוצים לפתח בילד - שכל? רגש? תכונות? יכולות? בטחון?

מה שהילד שלכם באמת צריך זה אופי:

פול טאף יצא למסע מקיף עם המחקרים הכי עדכניים והמורים מעוררי ההשראה ביותר כדי להבין איך להבטיח לילד שלו חיים מאושרים ומצליחים. הוא חזר עם רב־מכר נושא בשורה: עם כל הכבוד ל־IQ, העבודה של ההורים צריכה להתמקד בפיתוח מיומנויות אחרות לגמרי.

החוקרים אומרים שמה שהכי חשוב בהתפתחות הילד זה לא כמה מידע הוא דוחס למוחו בשנים הראשונות, אלא אם אנחנו עוזרים לו לפתח מערכת שונה של יכולות, שכוללת התמדה, שליטה עצמית, סקרנות, מחויבות, דבקות במטרה וביטחון עצמי"

מה יותר חשוב, מיומנויות קוגניטיביות או אופי?

"כלכלנים ופסיכולוגים ידברו באחוזים, אם זה 40%-60% או 30%-70%", אומר טאף. "אבל כולם יסכימו שבעשורים האחרונים אנחנו לא מדגישים את החשיבות של המיומנויות הלא־קוגניטיביות, שהמחקר אומר שהרבה יותר חשובות להצלחה. בעיניי השאלה היא לא מה יותר חשוב אלא איך נגדל את הילדים שלנו כך שיפתחו את המיומנויות הלא־קוגניטיביות".

• מה צריכות להיות הציפיות מהילד? הצלחה בלימודים? התנהגות טובה?

• עד כמה חשוב הבטחון העצמי להתפתחות ולמה?

• יש הדוגלים בלתת לילד להתפתח באופן טבעי עם כמה שפחות הגבלות ויש הדוגלים בחינוך מאד נוקשה. מה לדעתך הגישה הנכונה? האם זה תלוי גיל?

• על אילו דברים כדאי להתעקש עם הילד ועל אילו דברים לתת לו להתפתח בצורה טבעית?

לראות במה הם גרועים ולתת להם להיכשל:

האינסטינקט שלנו כהורים הוא למנוע מילדינו כאבי לב וכישלונות. אבל מלבד העובדה המנחמת שההורים שלהם אוהבים אותם עד אין קץ, הם לא לומדים מזה דבר. למעשה, הפעולות המגוננות הללו גורמות להם נזק. ילד שנכשל, מתבוסס באתגר ומחפש את דרכו החוצה הוא ילד שבונה אופי. זה לא קורה כשהוריו המגוננים מחלצים אותו — או מונעים ממנו להיכנס לבוץ מלכתחילה.
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3591992,00.html

• כמה כדאי לכוון ולהדריך את הילד וכמה לתת לו להבין מתוך הנסיון והכשלון?

• יש גישות חינוכיות שאומרות שאסור לכעוס על ילדים בכלל.  שאם אבא או אמא כועסים זה הורס את הילד.  האם זה נכון?

• האם צריך לחייב ילדים לעשות דברים שהם לא רוצים? ואם כן, האם יש דרך  לעשות זאת לא בכפייה?

• מצד אחד הורה רוצה להיות בקשר טוב וחברי עם ילדיו, שהם ירגישו ביטחון והערכה מצד ההורה, אבל יחד עם זאת ההורה גם רוצה שהילד יעמוד בציפיות שהחברה היום מכתיבה, שילמד טוב, יתנהג כמו שצריך, שיצליח..מה שיוצר לפעמים הרבה מחלוקות בין ההורים לילדים. איך בונים קשר נכון וטוב עם הילדים?

• האם הרגשה שיש עליון שיש לו חוקים מוחלטים זו לא הרגשה שילד צריך להכיר ? האם הורים ומחנכים לא צריכים לוודא שילד מבין את זה גם ? איך אפשר לממש את ההרגשה אם לא דרך גבולות ברורים מול התנהגות ?

• איך מעניקים גבולות באהבה, באופן שהילד בוחר לאמץ אותם ללא מאמץ מיותר?

• מהו האיזון הנכון בין הצבת גבולות לבין ביקורת? איך לא לגרום לביקורת יתר בגיל הילדות אלא מתן ביטחון להמשך החיים?

יש גבול: 10 כללים בהצבת גבולות לילדים:

תבחרו את הדברים שבאמת חשוב להם להציב בהם גבול, שדרו נחרצות גם בשפת הגוף ולא רק במילים, היו עקביים לרוב אך גמישים כשצריך ודברו אל הילדים בכבוד גם כשאתם מחנכים אותם. הצבת גבולות היא אחת המשימות הכי מאתגרות בהורות.

ילד שיקבל את מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה יגדל להיות אומלל, החוזה שלו עם העולם הוא בעייתי כי איך הוא יתמודד עם משהו אם הוא רגיל לקבל כל הזמן? הביטחון שלו ינבע מזה שהוא גדל עם עמוד שדרה, יודע להציב לעצמו גבולות פנימיים, מצליח לדחות סיפוקים, יש לו מיומנויות חברתיות, והוא יכול להתגבר על מכשולים. כל הדברים הללו מתחילים בגבולות שמציבים לו. http://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-67209ed4e20f541006.htm

• מאיזה גיל אפשר לתת לילד לעשות כרצונו?
  כי למשל ילדים עד גיל 2-3 הם כמו "בעלי חיים" קטנים שגבולות ברורים מאד חשובים עבורם

• איך נזהה ילד "מפונק"?

• איך נותנים לילד אהבה בצורה הנכונה?

• איך מתנהג ילד שקיבל חינוך נכון? מה מאפיין אותו? האם יש לו יותר בטחון? האם הוא מאד ממושמע?

• האם זה טוב שילד לפעמים עושה מה שאסור לו,  או ממרה את פי הוריו? האם זה מעיד על אופי חזק ועצמאי? כיצד יש להגיב על כך?

  • מה העקרונות החשובים בחינוך?

  • מה הם שלבי החינוך המרכזיים?

  • מה המסרים העיקריים שכדאי להעביר לילד בכל שלב?

  • מה האתגר החינוכי מצד ההורים בכל שלב?

  • התפתחות הורה-ילד שזורים זה בזה. האם התהליך החינוכי הוא תהליך התפתחותי גם בשבילנו ההורים? מהם שלבי ההתפתחות שלנו ?

  • מה הם הכלים החינוכיים המרכזיים שעומדים בפנינו?

  • מה מהותו של התהליך החינוכי? המטרה?

  • מי הם השותפים לתהליך?

חנוך לנער על פי דרכו

• איך אנחנו צריכים להתאים את החינוך שאנחנו נותנים לילד ספציפי?

• איך להבין מהי "דרכו" של הילד ולחנך אותו לפיה?

• מתוך המשפט: ״חנך הנער על פי דרכו״… יש לי 4 ילדים בבית, כולם כמובן שונים מאוד בתכונותיהם, האם לכל אחד צריך להתאים תוכנית חינוך משלו?

• מהו הגבול? מהי "דרכו" כשכבר היא מתנגשת עם הגישה החינוכית שצריכה להיות להורה?

• מצד שני אומרים גם "חוסך שבטו שונא בנו". כיצד שני המשפטים מתיישבים אחד עם השני?

• מהו "שבטו" שאותו אין לחסוך?

• כיום יש חוק האוסר להכות ילדים באיזה "שבט" על ההורה להשתמש ומתי?

• מהם הויתורים שההורה צריך לקבל על עצמו כדי שיוכל ליישם "חנוך הנער…"?

• אילו אלמנטים בחינוך ההורי גורמים למימוש התכונות של כל ילד בצורה הטובה ביותר?

• כיצד מחברה שבה כל ילד כל כך שונה אחד מהשני ניתן להנחיל שיטת חינוך אחת שאינה פוגעת ואף מעצימה את היחודיות של כל אחד?

• איך הורה יכול להשפיע על שינוי השימוש השלילי של הילד בתכונה הפנימית שלו?

• לפעמים הורה מאוד מתקשה עם תכונה שיש לילד שלו, למה זה כך ומה הוא יכול לעשות כדי לא לקלקל?

• איך הורה יכול להבדיל בין התכונות הפנימיות שאסור לכופף אותן ולשנות אותן לבין השימוש החיצוני שהילד עושה בהן?

• גם להורה תכונות משלו, האם ייתכן שהתכונות של ההורה והילד מתנגשות והם לא יכולים להסתדר?

• אם להורה יש תכונה שהוא אימפולסיבי, מתעצבן מהר, מה הוא יכול לעשות בכדי לא לקלקל את התכונות של בנו?

• האם התכונות של ההורה משפיעות על תכונות הילד?

• איך ההורה יכול להשתמש נכון בתכונות הפנימיות של עצמו כלפי הילד?

• איך הורה יכול לעזור לילד שלו להשתמש בדרך הטובה ביותר בתכונות הפנימיות שלו?

מקרים ודוגמאות

• כפי שאנחנו יודעים הסביבה היא ההשפעה המירבית על ילדינו, אבל במציאות של היום רוב הילדים אינם נמצאים במהלך רוב היום בסביבה שהיינו רוצים בשבילהם. ההשפעה השלילית מחדדת את התכונות שלא היינו רוצים להבליט אצל הילדים, כמו: תחרותיות, שתלטנות, ביקורתיות יתר… איך בכל זאת מצד ההורה ניתן לכוון אותם להשתמש בתכונות האלה בצורה שמשרתת טוב יותר את העקרונות שהיינו רוצים להדגיש?

• ישנו קו דק מאוד בין לרסן את הביטחון העצמי של הילד לבין לכוון אותו לפעול בגבולות היכולת שלו.
  (כפי שאני לא אאפשר לילד בין 4 לטפס על עץ בגובה 7 מטר או שלא אתמוך בו בבחירה של פאזל 300 חלקים… אין לו מסוגלות פיסית או מוטורית לכך).
  איך בכל זאת לפעול במידה הנכונה מבלי לעורר תסכול ומבלי להשבית את הרצון לאתגרים?

• איך אפשר שלא לגעת בתכונה פנימית אם היא יכולה גם לפגוע בקשרים? לדוגמא קמצן - הוא ישב עם חברים וכשכולם אוכלים יחד ומשתפים אחד את השני, הוא ירצה לשמור את שלו לעצמו ואז ברור שזה יפגע באיכות הקשר שלו איתם אז איך עובדים על הקשר במקרה כזה בלי לגעת בתכונה פנימית?

• למשל ילדים בגילאים עד 3+ עסוקים כל הזמן בלחטוף משחקים ולהרביץ זה לזה, בדרכ אלו אותם ילדים שהנטייה הזאת בולטת אצלם - כיצד אמורים להגיב ? מבלי להצביע בפני הילדים על הנטייה הזאת שלהם או בטיפול מולם ?

• באיזה גיל אפשר לזהות נטייה של ילד לעיסוק מסויים?  כיצד לתת לו עידוד לכיוון הזה שירגיש שטוב במה שעושה?

• בעולם שלנו ילד צריך לדעת לעמוד על שלו, להגן על עצמו מילדים אחרים… איך ניתן לפתח בילד את העמידות הזו? לפעמים יש חשש שאם בבית יתרגל ליחסים של אהבה וויתור הוא יהיה פגיע יותר בחוץ.  

מקרים מהאמהות:

• בן 8.5 הוא מתחצף ולא מקשיב, משתולל מה עושים? איך מגיבים? דיבורים לא עוזרים כי הוא מבין מבטיח ולמחרת הכל חוזר. וגם בביס כל הזמן מתלוננים עליו. שלא תמיד מקבל סמכות

•  יש לי ילד איטי (בן 6.5) האיטיות משפיעה על כל הבית. הוא בגיל בית הספר ויש לו אחריות של שעורים ומשימות מבית הספר. מה אפשר לעשות עם זה?

• הילד אומר שסידר משהו ובעצם משקר. מה התגובה הנכונה לשקרים?

• להרבה הורים יש ציפיות מילדיהם בתחום הלימודים, רוצים שיצליחו בעולם של היום שמתנהל בצורה מאוד אינטנסיבית ומהירה. האם עלינו כהורים לעודד אותם לכך או שעלינו רק לתת להם הכוונה ולייעץ להם איך להתקשר לזולת? ואם כן עלינו לעודד ולתת להם הכוונה גם בצורה גשמית, אז איך עושים זאת כך שזה לא יהיה בצורה של הטפת מוסר, ומבלי לפגוע בתכונות הפנימיות שלהם?

• הבן שלי אוהב דברים הקשורים ללחימה, תוכניות בהם נלחמים, רובים ויריות. איך לא לדכא אותו כל הזמן?

• יש גישה חינוכית שאומרת שחלק מהחינוך הנכון הוא להעניק תשומת לב למה שהילד מרגיש.  אם הוא בוכה כי רוצה סוכריה צריך להשתתף ברגש שלו ולהיות אמפטיים וזה כבר עוזר לו להתגבר בעצמו.  האם זה נכון?

סביבה מיטבית:

• איך נראית סביבה טובה לילד שעוזרת לו לבוא לידי ביטוי ואינה מוחקת את האישיות המיוחדת שלו?

• מה צריך להיות בה?