|
מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412 |
חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1274
מייאוש לתקווה
מטרות:
איך נגיף קטן מביא את החברה האנושית כולה לסף ייאוש?
מדוע קיימת תחושה של אין מוצא? האם קיים מוצא בסוף התהליך?
באיזה שלב אחרי שהייאוש משתלט מתחיל להתרחש שינוי פנימי אמיתי?
מהו צופן לנו העתיד? האם אנו על סף תהום, או דווקא חיים טובים יותר?
זרימת התכנית:
הייאוש הציבורי הנוכחי
הגורמים לייאוש
מטרת הייאוש
היחס הנכון לייאוש
לצאת מהייאוש
רקע:
"בשלב ההתפכחות אנשים בדיכאון, מלאי כעס"
את המחאה האזרחית המתעצמת נגד מדיניות הממשלה, להד מגדיר כ"שלב ההתפכחות", על פי מודל "שלבים בתגובת הקהל לאסון" (פארברו ופרדריק, 1996). תקופת הסגר והתנהגות הציבור במהלכו היו, לדבריו, השלב השני במודל, שלב הקרוי "ירח הדבש". זה שלב שנמשך בין שבוע למספר חודשים, ובמהלכו אנשים דואגים לצרכיהם וצרכי זולתם, והתקווה הכללית לשיקום גבוהה.
"בשלב ירח הדבש", מסביר להד, "הציבור עושה את כל מה שמבקשים ממנו, גם אם זה נראה לחלוטין בניגוד לטבע, כמו להסתגר בבית, לא לפגוש את המשפחה וכל מה שעשינו בתקופת הסגר".
ומה קורה אחרי "ירח הדבש"? "אנשים מאבדים את הנכונות להמשיך ולהיות תמימים ומשתפי פעולה. אז מגיע שלב 'ההתפכחות'. זה השלב שאנחנו נמצאים בו עכשיו. הוא מאופיין באנשים בדיכאון, אנשים מלאי כעס, הכעס הופך לזעם, ומשתוללים ברחובות. אנשים מרגישים שאין מוצא, תחושת היחד מתפוררת. אנשים חזקים מצליחים להתארגן והפחות חזקים נשארים לבד. זה מוכר לנו הרבה שנים. זה שלב שלוקח הרבה זמן לצאת ממנו".
באילו מקרים אתם מטפלים עכשיו?
"יש פניות מאנשים שאיבדו את משכורתם ולא מצליחים לראות אופק כבר למעלה מארבעה-חמישה חודשים ומצבם הרגשי הולך ומדרדר; יש עלייה בפניות מטיפות חלב סביב אלימות במשפחה; וכמובן אנחנו מטפלים באוכלוסייה הרגילה שלנו, ואני לא יודע מה יעשה האירוע הנוכחי בצפון, כי אנשים מרגישים מתח".
https://www.davar1.co.il/238363/
ד"ר צבי פישל, מנהל מחלקה בגהה, המשמש כיו"ר איגוד הפסיכיאטריה של ההסתדרות הרפואית, מתריע בשיחה עם "מעריב" מפני קריסה של מערכת בריאות הנפש בשל המשבר: "יש עלייה חדה בפניות לקווי הסיוע, של פי שניים ויותר מהרגיל, וזה בא לידי ביטוי גם אצלנו, כי אנחנו רואים הרבה יותר אנשים שפונים לחדרי המיון בעקבות המצב. כמעט כל אחד מרגיש שמשהו במסלול החיים השתנה בעקבות המשבר, אבל כ־10% מהאוכלוסייה הכללית יפתחו בעקבות זה גם הפרעות נפשיות חמורות יותר. ברור שרובם לא יתאשפזו, אבל מדובר בתחלואה קשה, שעל הממשלה להידרש אליה״.. עוד הוסיף פישל כי ״במחקר הבינלאומי כבר רואים שמדובר בעיקר במבוגרים צעירים, כלומר הורים לילדים צעירים ששגרת החיים שלהם נפגעה, בעיקר במסלול הכלכלי והחברתי. זאת המגיפה שבתוך המגיפה, שמפניה אנחנו מתריעים".
פישל מזהיר: "אנחנו עובדים ב־120% תפוסה, כשרבים שכבר חזרו לקהילה שבים לאשפוז בעקבות שיבוש השגרה, ובתנאים שקשה לשמור בהם על נוהלי הריחוק החברתי. זה רק קצה הקרחון של התופעה. המערכת לא יכולה להכיל את גודל המשבר הזה, והממשלה חייבת להסיר חסמים במערכת ולייעל את הטיפול. המצב מחריף, והמספרים לא מעודדים"
https://www.maariv.co.il/news/health/Article-778149
פתיחה:
המחאות בארץ ובעולם, מראות כי תחושת הייאוש שעולה מן הציבור, בעקבות משבר
הקורונה, המשבר הבריאותי - כלכלי - חברתי, מביא את הציבור לתחושת אין מוצא. מצב זה מוציא את הציבור לרחובות, וכל אחד צועק את הכאב והייאוש שלו.
הייאוש הציבורי הנוכחי
עקרונית, גם בעולם וגם בישראל, עברנו תקופות הרבה יותר קשות. מדוע המשבר הנוכחי כל כך משפיע עלינו?
אולי נעשינו שבעים ובורגנים מדי, ואנחנו פשוט לא רגילים יותר לתהפוכות חיים, כמו דורות קודמים?
הגורמים לייאוש
מהי תחושת הייאוש?
האם אנשים מסוימים יותר נוטים לחוש ייאוש? במה זה תלוי?
האם כולנו נידונו להתכנס לייאוש בשלב זה או אחר של המשבר? איך זה שיש בינינו כאלה שדווקא לוקחים את עצמם בידיים בעת הזו? חברה טובה סיפרה לי שהחליטה להיות אופטימית גם לנוכח המשבר, ולראות את החיובי בכל דבר. הגישה הזו, כך סיפרה, ממש מעצבנת אנשים ומאז הם מתרחקים ממנה. זה, בראייתה, דווקא יתרון גדול בתקופה הנוכחית.
מהו הגורם לייאוש?
"אי ודאות קיומית הוא מצב שמפעיל אצלנו את כל הכפתורים האדומים", מסביר פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר, איש המרכז הבינתחומי בהרצליה, "בני אדם מונחים לשליטה. מה שמבדיל בין אדם מתפקד לאדם שאינו מתפקד היא תחושת השליטה. במצב שבו אין לנו תחושה של שליטה, כשגם המומחים הגדולים אומרים לנו שהם לא בדיוק מבינים מה יעזור, אפילו לא המסכה או האלכוג'ל, וכל פעם מפילים עלינו עוד אי ודאות ועוד אי ודאות - זה מגדיל מעריכית את חוסר השליטה".
https://www.haaretz.co.il/blogs/midatova/BLOG-1.8749591
מטרת הייאוש
האם תחושת הייאוש הכרחית בכדי לעבור שלב מסוים?
כיצד הייאוש תורם להתפתחות הפרט/ האדם, ולהתפתחותנו כחברה?
האם ייאוש יכול להיות גם משהו טוב?
מה תחושת הייאוש באה להגיד לנו?
רגשות שליליים בעת משבר, מה תפקידם?
היחס הנכון לייאוש
איך עליי להתייחס לייאוש?
איזה יחס כדאי שיהיה לי, לייאושם של אחרים?
מהי התגובה הרצויה לייאוש?
האם הייאוש, יגרום לנו באופן טבעי, לחפש פתרונות מחוץ לקופסה?
כיצד יש לנתב כעת את תחושות הייאוש וחוסר האונים?
האם יש סכנה בהתפשטות ההרגשה הזו בציבור?
האם התחושה הזו שאין עתיד, ואין מה להפסיד, היא מסוכנת?
האם אנחנו נמצאים לפני תהום או התחלה חדשה?
מה לעשות עם כל הכעס והתסכול המתפרץ?
מה עלינו לעשות כעת כדי שצעקת הייאוש תניב פירות? בצורה פרקטית
לצאת מהייאוש
מה יכול לעזור לאדם לצאת מייאוש?
איך לעזור לאדם, שלא מצליח לצאת מתחושת ייאוש, שגורמת לו לראות רק שחורות?
המצב כיום בארץ בהחלט יכול לייאש. ישנה תחושה שאין דרך לשנות משהו. ישנם אנשים שנמצאים במצב כלכלי מאוד קשה, והייאוש גדל. איך ניתן לעזור לאדם במצב זה?
האם הציבור יכול בעצמו לשנות את מצבו, כיצד?