מהו אושר

מהו אושר

פרק 220|13 אוג׳ 2013
תיוגים:

חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 220

מהו אושר

מטרות:

  • להגדיר מהו אושר

  • להבין מדוע למרות השפע הרב אנחנו עדיין לא מאושרים

  • להדגיש את חשיבות השגת האושר דווקא היום

זרימת התוכנית:

  • מהו האושר?

  • האם אושר הוא סוביקטיבי?

  • מדידת אושר

  • דיכאון בעולם של שפע

  • חשיבות האושר בימינו

  • להיות מאושר

פתיחה:

כולם רוצים להיות מאושרים. על זה אין עוררין. למעשה נדמה שכל מה שאנחנו עושים בחיינו, הוא בכדי לזכות במעט נחת, במעט אושר, ואם אפשר, אז הרבה. הבעיה היא שאנחנו לא כל כך יודעים איך להגיע לאושר הזה, והרבה פעמים אפילו לא יודעים מהו בדיוק.

כולנו גדלנו על כל מיני סיפורים ואגדות, שהסתיימו בשיא קסום כזה של "והם חיו בעושר ואושר, עד עצם היום הזה"...באנגלית זה אפילו יותר טוב, "והם חיו באושר לנצח נצחים"...אבל גדלנו, ודי מהר התאכזבנו לגלות שאנחנו לא באגדה יפה, ולא כל כך רואים פה סוף טוב, ובטח שלא נצח. אז די מהר אנחנו זונחים את האגדה, או לפחות מדחיקים אותה היטב, ומנסים להגיע לפחות לקצת אושר מודרני.

מהו אושר?

  • מדוע האנושות יצרה את המיתוס הזה? מאיפה הוא הגיע?

  • האם לדעתך אפשר להגיע לחיים באושר ואושר?

הבעיה היא שהגדרת האושר כל הזמן משתנה. פעם זה היה יותר פשוט, משפחה, ילדים, קצת כסף..היום יש לנו כל כך הרבה אפשרויות, וזה לא בהכרח עוזר. יש כל מיני אופנות שמגיעות ומוכרות לי משהו שאמור לעשות אותי מאושר, בין אם זה ללבוש מותגים או להיות מאד רזה, או לנסוע לטייל. אבל הרבה פעמים התחושה היא שאני כבר משיג משהו, ודי מהר אני מרגיש שאני שוב ריק, ושוב צריך לחפש את הסיפוק הבא. בים האפשרויות, הפרסומות והאכזבות מכל מיני דברים שלא באמת מספקים לאורך זמן, אולי יותר מכל אנחנו צריכים להגדיר את האושר נכון, להבין מה באמת יעשה אותנו מאושרים.

רוב בני האדם יתארו אדם מאושר כאדם מצליח, המקבל הערכה מסביבתו, בעל קשרים חברתיים ומשפחה, בעל יכולת כלכלית, שיכול לעשות מה שהוא רוצה בחייו. זו לפחות משאת הנפש ומקור המוטיבציה של אנשים רבים בניסיונם לקדם את עצמם. מסתבר שכל המאפיינים שתיארתי אינם ערובה לתחושת אושר. אנו לא מסתכלים באופן "אובייקטיבי" על החיים שלנו, ובוחנים את החוויה האישית שלנו בהם, באופן מאוד אישי.

http://www.psychologia.co.il/positive1.htm/

  • מהו בעיניך פרופיל של אדם מאושר?

האושר מתאפיין בהרגשה חזקה של שמחת חיים ולו סממנים פנימיים, כמו תחושות של התלהבות, רוגע ותקווה; וסימנים חיצוניים, כמו חיוך, צחוק או שמחה. מצב של אושר כולל הרגשה טובה, בריאות, ביטחון, תענוג, שביעות רצון, שלוות נפש ואהבה.

האושר ייחודי בכך שהוא מטרה בפני עצמה. זאת משום שחשיבותן של יתר המטרות שהאדם מציב לעצמו במהלך חייו נובעת מהאמונה שבסופו של דבר הן יעניקו לו אושר, אם באופן ישיר ואם באופן עקיף.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8

  • מהי ההרגשה החמקמקה הזו שכולנו מחפשים שאנחנו קוראים לה אושר?

  • האם שמחה, הנאה, סיפוק הם מרכיבים של אושר?

  • מה ההבדל בין שמחה, הנאה, סיפוק לאושר? אנחנו יודעים שחיים עם הרבה מאד סיפוקים הם לא בהכרח חיים מאושרים יותר.

  • מהם הגורמים לאושר?

אושר נקבע על ידי קבוצת גורמים מורכבת שחלקם רצוניים וחלקם בלתי רצוניים. חוקרים בתחומי הרפואה, כלכלה, פסיכולוגיה, מדע המוח והביולוגיה האבולציונית, זיהו טווח רחב של גורמים לאושר או חוסר אושר, בינהם זכיות בלוטו, בחירות, הכנסה, אבדן מקום עבודה, חוסר שוויון חברתי, גירושין, מחלה, אבדן וגנים. אמנם מחקרים אלו לא התייחסו לגורם מפתח פוטנציאלי לאושרם של בני אדם, והוא: אושרם של אחרים.

מתוך המחקר על התפשטות אושר ברשתות של פאולר וקריסטיאקיס

www.bmj.com/content/337/bmj.a2338

  • מה ההבדל בין הנאה שמרגיש כל בעל חי לאושר אנושי?

הבנת הטעות מצריכה הבנת האיכויות השונות של "להרגיש טוב":

הנאה (Pleasure): תחושה שמשהו נעים לי, מענג: אוכל טעים, מסאג', לשבת מול הים, סקס.

שמחה (Joy): בדרך כלל תגובה שלי למשהו טוב שקרה: נתנו לי מחמאה. זכיתי בפרס כספי, קיבלתי בשורה טובה.

סיפוק (Satisfaction): הרגשה הקשורה בתחושת ערך עצמי. מעין טפיחה פנימית על השכם. עשיתי משהו שהצליח, מאמץ שלי נשא פרי. טעמו של הישג. עזרתי למישהו. התגברות על אתגר מייצרת סיפוק. נתינה מייצרת סיפוק.

האושר אינו תוצר של סיפוק, הנאה ושמחה. האושר הוא עמדה פנימית שמאפשרת את שלושת הנ"ל

http://www.self-coaching.co.il/about%20happiness.htm

  • מחקר מראה שתכנון חופשה או הפסקה מהעבודה משפרת את רמת האושר. העלייה הגדולה ביותר ברמת האושר היא דווקא בזמן התכנון של החופשה. הציפייה הרימה את רמת האושר למשך 8 שבועות. אחרי החופשה רמת האושר צנחה במהרה חזרה לרמת הבסיס עבור רוב האנשים . למה זה קורה?

  • הרבה אנשים מצפים שהאושר יגיע "כש"...כשתהיה הפרנסה, הזוגיות, הזמן ללכת ללמוד..האם זו צורת חשיבה נכונה בעיניך?

  • האם אושר וסבל הם בהכרח כרוכים יחד? למשל לידה, הצלחה לאחר מאמץ..

התיאוריה הפסיכולוגית גורסת שתינוקות שגדלים ללא תסכול כלל לא יוכלו להשתלב בעולם. ההתפתחות התקינה כוללת לא רק חוויה של הכלה והרמוניה אלא גם מידה של תסכול. לכן החיים בגן העדן, מושלמים ללא תסכול, אינם מהווים כנראה מתכון לאושר רב. חיי גן העדן יהפכו לעוגן הבא שממנו יהיה צריך לעשות את השינוי הבא http://www.psychologia.co.il/positive1.htm/

  • ידוע שאנו מרגישים הנאה עקב הפרשת חומרים המשפיעים על המוח. מה לזה ולאושר?

  • האם אושר הוא הנאה בלתי פוסקת?

קולטני העונג נמצאו תחילה במוחם של עכברי מעבדה. בניסויים שנערכו עליהם, כל אימת שהעכבר לחץ על דוושה הוא היה מקבל גרייה חשמלית שהפיקה את תחושת ההנאה. עכברי המעבדה התמכרו להנאה, הפסיקו לאכול ולישון ו'דוושו' את עצמם למוות.

http://techedu.huji.ac.il/learning/brain/reward2.html

  • האם יותר מדי מ"דבר טוב" יכול להיות רע? יותר מדי הנאה/אושר?

האם אושר הוא סובייקטיבי/יחסי

  • אם האושר בתרבויות שונות מוגדר אחרת - בתרבות אחת אושר זה וילה עם בריכה, בתרבות אחרת הוא לשבת יחד סביב מדורה ולרקוד. מדוע האושר שונה מתרבות לתרבות?

לאנשים בתרבויות שונות יש משקולות שונות במקצת על היבטים שונים בחיים. בתרבות אחת מעמד כלכלי או תעסוקה יהיו חשובים יותר מאשר קשרי-משפחה.

עם זאת גורמים כמו אבטלה או קשרי משפחה או בריאות הם אוניברסלים. בכל מקרה קיימים הבדלים בין הסקרים באשר למידת המתאם בין גורמים שונים וניתנים הסברים שונים בקשר להבדלים בין תרבויות שונות.

http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9Dhttp://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D

  • מה משותף בהרגשת אושר לכל האנשים?האם יש בזה משהו אוניברסאלי?

דומה שהמכנה המשותף לחוויות כאלה, הוא ההיעלמות הרגעית של מאבקים פנימיים. אדם מרגיש שהוא נמצא בהרמוניה עם העולם הסובב אותו ועם עצמו... נקודות ההתייחסות הרגילות נעלמות. הוא פשוט "הווה", כאן ועכשיו, חופשי ופתוח... " עד כאן מתייה ריקאר.

http://yeda.eip.co.il/?key=323468

חוץ מהבדלי התרבות, אנחנו רואים שהאושר גם שונה בין אדם לאדם.

מתייה ריקאר, פילוסוף צרפתי ונזיר בודהיסטי, כותב בספרו "בזכות האושר": "בקשו מאנשים רבים לספר לכם על רגעים של אושר 'מושלם'. אחדים ידברו על שלווה עמוקה שחשו בסביבה טבעית הרמונית: ביער שקרני שמש מסתננות אליו, על פסגה של הר מול אופק רחב ידיים, על גדת אגם רוגע, בטיול לילי בשלג מתחת לשמים מכוכבים, וכיוצא באלה. אחדים יזכירו מאורע שלו ציפו זמן רב: הצלחה בבחינה, ניצחון ספורטיבי, פגישה עם מישהו שהשתוקקו להכיר, הולדת בן או בת. ואילו אחרים יספרו על רגע של אינטימיות שחוו בחיק המשפחה, בחברתו של אדם אהוב, או על העובדה שגרמו אושר למישהו.

http://yeda.eip.co.il/?key=323468

  • האם אושר יחסי מאדם לאדם? האם לאנשים מסויימים יש סיכוי יותר גדול להיות מאושרים?

  • מה גורם לאנשים להגיב בצורה כל כך שונה לחוויית חייהם?

  • מה גורם לאדם האחד להרגיש זרמים של אנרגיה, חיוניות, ואושר, ולאדם אחר דיכאון חרדה וחוסר אונים?

  • האם תכונות האופי שלי משפיעות על היכולת שלי להיות מאושר?

לפי תוצאות המחקר, אנשים שהינם חברותיים, פעילים, יציבים, חרוצים ומצפוניים נוטים יותר לאושר

http://news.walla.co.il/?w=/14/1246148

הקשיבו לממצא הבא שהביא סליגמן באחד מספריו: כשאנו עומדים מול המצלמה אנחנו מחייכים. כך בד"כ מבקש הצלם. מסתבר שקיימים באופן כללי שני סוגי חיוכים: חיוך אמיתי וקורן, וחיוך פלסטי מזויף ואולי אפילו מרתיע. הראשון מסמן תחושת אושר אוטנטית. השני את צורך לרצות מישהו, אולי את הצלם, תוך מידה מסוימת של עכבות לחוש ולהפגין אושר. מסתבר שדי קל לזהות את סוג החיוך לפי הקמטים שנוצרים בפנים בעת החיוך. חוקרים מאוניברסיטה אמריקאית ידועה לקחו צילומי מחזור של סטודנטיות במכללה בארה"ב ובדקו את סוג החיוך שהופיע על התמונה. לאחר שנים ממועד הצילום הם יצרו קשר עם הנשים הללו ותחקרו אותם על מידת האושר שלהן מהחיים. הממצא המדהים הוא שאותו חיוך אקראי מתמונת המחזור יכול היה לנבא את המידה בה הנשים הללו היו מאושרות שנים רבות לאחר מכן. אלו שחייכו חיוך אמיתי נהנו בהסתברות גבוהה יותר מרווחה אישית, חיי משפחה מספקים וכו', לעומת אלו שחייכו חיוך מאולץ. מכאן שהאושר האישי הבסיסי מוטבע כנראה היטב באישיותנו ואף מוקרן כלפי חוץ באופן ספונטני ובלתי נשלט.

http://www.psychologia.co.il/positive1.htm/

- הכרה בטווח הרגשות האישי של הפרט יכול לעזור לו להימנע מתסכול, למנוע תסכולים לאחרים, ולהשתלב- בסביבות שמתאימות יותר לאופי האישי..

http://www.psychologia.co.il/positive1.htm/

נוכל לסכם את המצב בכך שכמחצית מהנקודות שתקבלו בשאלוני האושר שלכם יוכלו להיות מוסברים בניקוד של השאלונים שהוריכם ימלאו, או אפילו מילאו לפני לידתכם. 50% זה גנטיקה ולא בר שינוי.
http://www.psychologia.co.il/positive1.htm/

  • למה יש אנשים שמאושרים יותר באופן טבעי, ויש כאלה שיותר שליליים?

מרטין סליגמן:  חווית הרגשות החיוביים, היא עניין תורשתי,כ- 50 אחוז תורשתי ולא מאד בר שינוי.

מחקר שנעשה בשיתוף פעולה בריטי-אוסטרלי מגלה, כי מחצית מהגורמים לאושר הם גנטיים, כלומר, הגנים אחראים לתכונות האופי שהופכות אנשים למאושרים.  "המחקר גילה כי תאומים זהים היו דומים מאוד גם באישיותם, בניגוד לתאומים רגילים שהיו זהים רק בכ-50 אחוזים. עובדה זו מעידה על השפעתם המשמעותית של הגנים" אומר בייטס."

http://news.walla.co.il/?w=/14/1246148

  • האם ישנו הבדל בין גברים לנשים במדדי אושר?

ידוע שנטיות לדיכאון וחרדה של נשים באוכלוסיה גבוהות מאלו של גברים. אבל כאשר החוקרים העמיקו בעניין הם גילו להפתעתם שגם כמות הרגשות החיוביים אצל נשים גבוהה מאלו של הגברים. כלומר, בממוצע נשים מרגישות, לטוב ולרע, יותר מגברים.

http://www.psychologia.co.il/positive1.htm/

לאחרונה פורסם על מחקר שנערך באוניברסיטת NSW הקובע כי נשים נהנות יותר מהחיים מאשר גברים.

נשים מאושרות יותר  כי הן פתוחות יותר להרגיש.

נתון משמעותי נוסף הוא כי לנשים יש יותר חברות ויותר משמעות למוסד החברות. חברים הם אחד הגורמים הכי משמעותיים לאושר והוכח מחקרית שאחת הסיבות לתוחלת חיים ארוכה יותר אצל נשים נעוצה בכך שיש להן חברות.

http://whatwomenwant.co.il/blog/?p=114

  • מה קובע מה יגרום לכל אחד להיות מאושר?

למצוא אושר מוחלט, זה אפשרי, על ידי שינוי צורת החשיבה של האדם. וכאשר האדם מחפש אושר יחסי, הרי שבכך הוא בעצם מרחיק את עצמו מלמצוא אושר מוחלט. שכדי למצוא אותו, לשם כך צריך להפסיק לחפש דבר מוגדר כלשהו, שאפשר להיות מאושר ממנו בגלל היתרונות היחסיים שלו. אלא, צריך להתחיל לנסות להיות מאושר מכל דבר, כולל החסרונות שלו.

http://happiness.eip.co.il/?key=3036

  • למה כשאני משווה את עצמי לאחרים זה משפיע על האושר שלי? אם אני רואה שיש למישהו משהו שלי אין, למה זה מפריע לי להנות ממה שיש לי?

  • אולי אין כזה דבר בכלל, אושר אובייקטיבי?

בני האדם תופסים את העולם באופן יחסי לעוגנים, ולא באופן מוחלט. הנחה של 5000 ₪ נראית לכם משמעותית? מסתבר שלאנשים שקונים דירה ב-500,000 שקלים הנחה כזו נראית כמעט מעליבה.

האם עיגול המחיר כלפי מעלה בשקל אחד בנסיעה של חצי שעה במונית פרטית נראית לכם מאוד מהותית? ישראלים רבים יסרבו לקחת מונית בדלהי או בבנגקוק, ויעדיפו להמתין בגשם למונית אחרת, כי נהג המונית ביקש מהם שקל אחד יותר מידי, במונחי המטבע המקומי (ששווה שם כמובן הרבה יותר מבחינת ערך הקניה).

כך גם עוגני האושר משתנים. "דירת חלומותי" או רכב המנהלים שתמיד רציתי הם עוגנים לאושר כל עוד אינם קיימים. לאחר רכישתם השפעתם על האושר נעשית מזערית.

http://www.psychologia.co.il/positive1.htm

מדידת אושר

  • האם אפשר למדוד אושר?

עפ"י כהנמן האושר נמדד בכמות הרגשות החיוביים אשר האדם חווה במהלך היום יום שלו.

http://www.reader.co.il/article/75474/%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-4-%D7%91%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8

Happy Planet Index

איך עושים את זה? איך מייצרים שיטה שמשקללת את כל זה? איך מודדים קידמה באמצעות אושר, רווחה ואקולוגיה? ובכלל, איך מודדים אושר, רווחה ואקולוגיה? מרקס שקע במשך כמה שנים לתוך עולם האינדיקטורים הקיימים, עד שהצליח לבחור את השלושה הרלבנטיים ביותר - והמציא את הדרך לחבר ביניהם. הפי הוא למעשה מדד שמשקלל שלושה נתונים לכל מדינה - תוחלת החיים הממוצעת, שביעות הרצון הסובייקטיבית מהחיים, וטביעת כף הרגל האקולוגית של כל אדם במדינה.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3419472,00.html

הקדמה לשאלה: יש בשנים האחרונות הסכמה הולכת וגוברת לגבי נפתלות "האושר". הדירוג הגבוה של ישראל ב"מדד האושר" של ה-OECD אינו מתיישב עם הלך הרוח הישראלי. למרות הנתונים המחמיאים, בתחומי חיים רבים נדרש מאמץ כדי ליצור בארץ מציאות טובה יותר עבור הכלל/ רמת שביעות הרצון של אזרחי ישראל גבוהה, לפחות לפי נתוני סקר של ארגון ה-OECD. בתשובה לשאלה "עד כמה אתה מאושר מחייך?" היה ממוצע התשובות 8.5 (מתוך סולם של 10).לכאורה, אזרחי ישראל יכולים להפיק מן הסקר שביעות רצון עצמית ולהתברך בכך שבתנאי הסביבה הקשים במזרח-התיכון ולנוכח מצב הביטחון שלה, ישראל מצליחה להשתוות למדינות אחרות שאינן מתמודדות עם טרור ועם הוצאות ביטחון מעיקות. אך הסקר הזה אינו עולה בקנה אחד עם הלכי הרוח הניכרים בשיח-הציבורי – בתקשורת, או במפגשים חברתיים, הן בקרב שכבות מבוססות, הן בקרב מעמדות הביניים או מיעוטי-היכולת
הטיעון הביולוגי גנטי: האושר, ככל שהוא אשליה, ככל שהוא מוטה, הוא הכרחי לאבולוציה, לקיום ולהישרדות. האנשים המאושרים שרדו טוב יותר, כי האושר הוא מקדם של התגברות על בעיות, כוחות אנרגטיים חיוביים, ויטאליות, יחסים חיוביים בין אנשים, היכולת לא להיות מוסח מחשיבה צלולה ופתרון בעיות יעיל – יתרונות קיומיים. מי שהיה אומלל נכחד ומי שהיה מאושר שרד. על פי הטענה הזו רמת האושר הגבוהה שלנו היא איכות ביולוגית גנטית. אנשים נולדים עם טמפרמנט של להיות מאושר יותר ופחות. לכן, באמת לא משנה מה יקרה לנו בחיים.

http://www.limudim.org/downloads.php?do=file&id=575&act=down%E2%80%8F

  • מדוע כששואלים אותנו האם אנחנו מאושרים אנחנו יכולים להגיד ולחשוב שכן (8.5/10), למרות שהמציאות מאד קשה? ממה זה נובע?

  • איך אני יודע שאני מאושר? שהגעתי לאושר האמיתי..

שביעות רצון מהחיים

היא דרך שבה אדם מסויים תופס את איכות החיים שלו עצמו וכיצד הוא מעריך את רמת האושר הכוללת שלו מכל החיים שלו. זהו מדד לרווחה חברתית ואישית כמו גם ביצוע שיפוט קוגניטיבי כללי. לרוב שואלים את האדם בצורה ישירה "באופן כללי, האם אתה מרוצה מחייך?"

http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D

דיכאון בעולם של שפע

  • האם יש יעד ספציפי אליו אפשר להגיע בחיפוש אחרי האושר? מהו?האם האושר הוא יעד סופי, האם צריך ללמוד להנות מהדרך?

  • איך אני מגדיל את הסיכויים שלי להיות מאושר?

  • למה אנחנו לא מאושרים? נתוני דיכאון בעולם

  • נרצה לדבר רגע בכל זאת על נתוני הדיכאון בעולם. למה למרות כל השפע הקיים, רמות הדיכאון והחרדה בעולם רק גוברות?

למרות ההתפתחות המחקרית והיישומית בפסיכולוגיה וברפואה בעידן הנוכחי ולמרות שהעולם המערבי נעשה עשיר ושבע כפי שלא היה מעולם בהיסטוריה האנושית, שיעורי הדיכאון והחרדה עולים באופן מדאיג בקרב האוכלוסיה הבריאה בעולם, ובמיוחד בקרב צעירים. ממצאים המגיעים מכל העולם המערבי, כולל בישראל, מורים שכ- 20% מהילדים שנולדים כיום צפויים לסבול מהפרעות של דיכאון וחרדה עוד לפני גיל 18. מדובר בעליה של מאות אחוזים בתקופה קצרה יחסית של כמה עשרות שנים. סקר עדכני של משרד הבריאות בישראל מצא שכ-12% מבני הנוער בישראל – אחד מכל שמונה מתבגרים – סובל מהפרעה נפשית כלשהי בכל רגע נתון, וכאמור, כ-20% יסבלו מחרדה ודיכאון עוד לפני הגיעם לבגרות. נתונים אלו

מורים שמדובר באפידמיולוגיה, וחמור מכך, שאין בידינו כלי מניעה, אלא רק כלי טיפול לאחר מעשה
http://www.psychologia.co.il/positive1.htm/

  • כיצד ניתן להסביר את השינוי שחל במצבה הנפשי של האוכלוסיה בתקופתנו?

סליגמן סבור שמדובר בשינוי בסגנון החיים ממטרות של הישגיות למטרות של "הרגשה טובה", חיפוש אחר סיפוק אישי והתרחקות ממעגלים חברתיים מסורתיים כמו משפחה ודת. ככל שהאינדיבידואליזם הפך למטרה, הערכה עצמית ודימוי עצמי הפכו למונחים פסיכולוגיים מרכזיים, וכך באופן פרדוקסלי, כל כישלון אישי קיבל הבלטה רבה יותר ועורר חרדה רבה יותר. סליגמן טוען שכאשר מלמדים ילדים צעירים מיומנויות חשיבה ופעולה מתוך אופטימיות, שיעור הדיכאון בגיל ההתבגרות יורד באופן דרמטי. ואכן התערבויות מקצועיות בבתי ספר בגישת הפסיכולוגיה החיובית הפחיתה ב-50% את שיעור הדיכאון לעומת קבוצות ביקורת. זוהי "טיפת חלב" פסיכולוגית וזהו ממצא חשוב ואופטימי מאין כמוהו כי הוא נוטע תקווה לכך שאכן גם לפסיכולוגיה, כמו לרפואה, יש כלי מניעה של מחלות. השאלה היחידה כמובן, רק עד כמה אנו משקיעים משאבים כדי להפעיל ולפתח אותם..
http://www.psychologia.co.il/positive1.htm/

  • יש הסבורים שדיכאון הוא סוג של "פינוק" מודרני. מה דעתך על כך?

נציין לפיכך שארגון הבריאות העולמי רואה כיום בדיכאון את המחלה הרפואית החמורה ביותר בקיצור תוחלת החיים ובפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים לצעירים

http://www.psychologia.co.il/positive1.htm/

  • גם מי שאינו מדוכא, לא בהכרח מאמין שיהיה טוב יותר בעתיד שלו או של ילדיו. האם אפשרי להיות מאושר? או אולי אפשר רק לקוות להיות קצת יותר מאושר היום ממה שהייתי אתמול.

  • (מדוע כל פעם נדמה לי שמשהו שלא נמצא בהישג ידי יעשה אותי מאושר? ומדוע בכל פעם זה מאכזב מחדש?)

האושר כמשאת נפש

חונכנו מגיל צעיר על מיתוס גן העדן שבו הכל טוב. האם אכן חיים מלאי כל טוב אכן ממלאים אותנו באושר רב כל כך? הממצאים המחקריים בתחום מורים שאילו היינו מגיעים לגן העדן הוא היה כנראה משעמם אותנו די מהר, והיינו נזקקים לייצר "גן עדן 2" כמו בסדרות הסרטים המצליחים של הוליווד.. מחקריהם של כהנמן (פסיכולוג ישראלי-אמריקאי וזוכה פרס נובל לכלכלה) וטברסקי ז"ל טופחים על פנינו באופן מאוד מאכזב. מסתבר שאנשים עשירים מאוד, בעלי גישה מיידית לכל הדברים הטובים שהכסף יכול להביא, אינם מאושרים יותר מאנשים ממוצעים. מסתבר שמעבר לסף עוני מסוים, האושר האנושי איננו פונקציה של עושר חומרי.

http://www.psychologia.co.il/positive1.htm/

חשיבות האושר בימינו

  • אנחנו היום רואים הרבה זרמים ושיטות לאיך להיות מאושר, מה מיוחד בחיפוש הקדחתני אחרי האושר המתרחש כיום?

  • מדוע האושר הוא הכרח כיום? מה הוא שונה מהעבר?

  • "אילו חיסונים אנחנו יכולים ליצור כדי למנוע דכאון וחרדה ולאפשר אושר?"

אילו חיסונים מונעים אנו יכולים לתת לילדנו כדי להפוך אותם חסינים יותר בפני דיכאון וחרדה, שהפכו למחלות הנפוצות ביותר בעולם המודרני? כ-60% מהילדים כיום יסבלו במהלך חייהם מתופעה חמורה של דיכאון או חרדה המצדיקה אבחנה פסיכיאטרית ופוגעת בתפקוד ובאיכות החיים באופן משמעותי. כלומר, יותר אנשים כיום סובלים מבעיה נפשית קשה לפחות פעם בחיים, מאשר אנשים שלא, בערך פי 5 ממה שהיה מוכר לפני כ-50 שנה. יתכן אמנם שרמת הדיווח היתה לקויה יותר בעבר, אך לא ניתן לשייך לטעויות סטטיסטיות את מלוא חומרתה של הבעיה. אך גם אם נדע שאבותינו היו בדיכאון באותה מידה כמונו, אין בך נחמה רבה.

http://www.psychologia.co.il/positive1.htm/

  • למה זה טוב להיות מאושר?

אז למה, מעסיק המושג "אושר" את בני האדם?

כי לאנשים מאושרים יש סיבולת פיזית גבוהה יותר, והם עמידים יותר בפני כאב. כי הערכה עצמית אמנם אינה הגורם היחיד לאושר, אך ללא ספק היא אחד החשובים שבהם. כי לאנשים מאושרים יש סיכוי לחיים ארוכים יותר, בבריאות ובהצלחה טובים יותר.

http://yeda.eip.co.il/?key=323468

  • האושר היום גם עניין של חיים ומוות

פסיכולוגיה חיובית – לא רק איכות חיים, גם עניין של חיים ומוות

ארגון הבריאות העולמי חוזה שתוך 20 השנים הקרובות היא תהפוך לחמורה ביותר עבור כל האוכלוסיה, יותר ממחלות לב וסרטן. שיעור האובדנות בעולם כיום חסר תקדים – כמליון איש מתים בעולם מידי שנה מהתאבדות ומליונים נוספים כתוצאה מפגיעה במערכת החיסונית והזנחה רפואית שנובעים מדיכאון (מצב נפשי רעוע פוגע במערכת החיסונית של הגוף ויכול לקצר את תוחלת החיים בכ-10 שנים). כל התופעות הללו מתרחשות מבלי שיש בידנו כלי מניעה וחיסון כנגדם, כפי שפותחו בתחומי רפואה אחרים.

פרופ' מרטין סליגמן התמחה רוב חייו המקצועיים בדיכאון ופסיכופתולוגיה. בשנת 1998 בעת כהונתו כראש איגוד הפסיכולוגים האמריקאים APA הוא ייסד את גישת הפסיכולוגיה החיובית מתוך הכרה שחסרים בידינו כיום כלים למניעה וחיסון כנגד דיכאון, עוד לפני פריצתו. הגישה החלה להתפתח במהירות, בתחילה בארה"ב וסוחפת כיום את עולם הפסיכולוגיה המחקרית והיישומית בעולם, כמו גם בתחומי מדע נוספים, פסיכולוגיה, חינוך, ניהול, רפואה ועוד.

כאמור, הגישה גורסת שבשיטת "פתרון הבעיות" המסורתית – איתור הבעיה ("הפתולוגיה") ומציאת פתרונה, פוטנציאל הצמיחה נמוך למדי: אדם שאינו בדיכאון אינו בהכרח מאושר, לקוח שלא רימו אותו אינו בהכרח מרוצה, עובד ששילמו את שכרו בזמן אינו בהכרח שבע רצון מעבודתו, זוג שאינו נוטר טינה אינו בהכרח אוהב. מכאן שמיקוד בליקויים ואפילו הצלחה מסחררת במניעת הליקוי, לא תביא לשגשוג. למרות זאת, רוב המודלים הקיימים כיום לייעוץ ושינוי מבוססים על מיקוד בבעיה ובשלילי, ולא בטיפוח החיובי, מתוך הנחה שהם הפכים אחד של השני. מחקרים רבים שהצטברו לאחרונה מוכיחים שהנחה זו שגויה מיסודה. מקור הכוח אינו מצוי במוקד המשבר, וניתן למנף אותו כמעט ללא קשר למוקד הקושי, כדי להביא לשגשוג וחוסן נפשי.

http://www.psychologia.co.il/positive1.htm/

להיות מאושר

מרטין סליגמן: ביליתי את חיי בעבודה עם אנשים מאוד אומללים, ושאלתי את השאלה, במה אנשים מאוד אומללים שונים מכם? ולפני כ-6 שנים התחלנו לחקור בנוגע לאנשים מאוד מאושרים, במה הם שונים מאיתנו? והתברר שיש רק מובן אחד. הם לא דתיים יותר ולא בכושר טוב יותר, אין להם יותר כסף, הם לא נראים יותר טוב, אין להם יותר אירועים משמחים ופחות אירועים עצובים. הדבר היחיד שמבדיל אותם: הם מאוד חברותיים. הם לא יושבים בסמינרים בשבת בבוקר. (צחוק) הם לא מבלים זמן לבד. כל אחד מהם נמצא במערכת יחסים רומנטית ולכל אחד רפרטואר עשיר של חברים.

http://www.ted.com/talks/lang/he/martin_seligman_on_the_state_of_psychology.html

  • מה אנחנו צריכים לעשות כדי למצוא אושר ואושר, כמו באגדות?טיפים?

  • האם ניתן לשלוט באושר?  על-ידיי בניית "קוקטייל חושים" המשפיע על חמשת חושינו במוחינו, ניתן יהייה להפיץ "אושר" לכולם?

האושר הוא גמול על הצלחה. האושר נועד לתגמל את היצור על הצלחה בחיים - השגת טרף מזין ואיכותי, ניצחון על אויב אכזר, פתרון בעיה סבוכה, מציאת מסתור מפני גל קור פתאומי, מציאת בת/בן זוג מתאים לרבייה, הצלחה בטיפול בצאצאים וצפייה בהתפתחותם המוצלחת ועוד.

מכאן, שאין בנמצא "אושר נצחי".  תחושת האושר הנעימה גורמת לנו לכמיהה אל האושר, אותו נשיג על ידי הצלחה. אבל המנגנון הביוכימי בנוי כך שכשאנו מגיעים לתחושת האושר, זו מתפוגגת תוך זמן ושוב אנו חוזרים אל השגרה הרגילה, ושוב אנו שואפים אל האושר הנכסף.

למה לא ניתן להגיע לאושר מוחלט, נצחי, מתמשך?  כי אם יגיע אדם, או יצור כלשהו, לאושר מתמשך ובלתי פוסק, כי אז תופסק הכמיהה לאושר ונחדל להתאמץ להשיגו. נפסיק לשאוף להצלחה, למציאת מזון משובח, לרבייה מוצלחת וכל השאר ופשוט נחדל מפעילות חיונית. אלה שאצלם תחושת האושר היא זמנית ימשיכו לשאוף אליו ולהתאמץ להגיע להישגים שיאפשרו להם להצליח יותר בחיים מאשר אלה המצויים באושר תמידי ואינם מתאמצים יותר.

http://www.plaot.com/home/artdetails.aspx?mCatID=65&artID=85