מה יהיה עם הסכסוך הישראלי-פלסטיני? יידרדר. והיחס אלינו באירופה ובארה"ב? יחריף. אם נמשיך להתקיים באותה הצורה, בפנינו רק רע. התקווה היחידה לשינוי מגמה דורשת שנחדור לעומק הטבע, נפצח את הקוד שמחולל את המתרחש במערכת היחסים בין ישראל והעולם, ונבין איך להשפיע לטובה.
במקור, עם ישראל נתן לעולם את יסודות החינוך והתרבות, את היחס לאדם, לחברה ולטבע. אברהם לימד אותנו שכל הטבע הוא כוח אחד, מערכת אינטגרלית שכל חלקיה פועלים בהדדיות ובהשלמה. הוא הסביר שגם אנחנו, בני האדם, צריכים לחיות בחסד ובאהבה כדי להתאים לאחדות הבריאה. זה ישים אותנו באיזון עם המערכת הגדולה, ויביא לנו את ההתפתחות הכי טובה. רוב בני האדם לא היו בשלים אז לעכל אידיאה גבוהה, והמעטים שכן, הפכו לקהילה בפני עצמה. מהם התפתח בהמשך העם שלנו, כפי שכותב הרמב"ם בספר המדע.
משך דורות הייתה לנו שאיפה לשוויון, לחיבור, להשלמה, לאחדות, עד לרמה של "ואהבת לרעך כמוך". היו תקופות מוצלחות יותר ופחות, ודאי, אבל בגדול זו הייתה המטרה. אפשר לומר ששימשנו כדוגמה מסוימת לקשרים מתוקנים בין אדם לאדם, וחכמים מאומות העולם באו ללמוד את הגישה. ההשפעה שלנו על האנושות הייתה בכל מיני רמות ושטחים, וספרים שלמים לא יספיקו לתארה.
אחר כך באה שנאת חינם, והרסה את האומה. התפזרנו לכל עבר, חיינו בין כולם. בסופו של דבר קובצנו לכאן, אבל עד היום לא חזרנו לאותה שיטה של חיים בחיבור ובאהבה. למרבה הצער, החברה שלנו מפולגת בצורה נוראה, האגו שולט בכל פינה, אף אחד לא רואה ממטר. נקודה. אותו חורבן ואותה שנאה, ממשיכים להעמיק מדי יום, ממש כל דקה.
וכשבוחנים את ההיסטוריה של ישראל והעולם, רואים מספר תופעות שחוזרות על עצמן.
כמות היהודים בעולם היא מזערית, אבל השפעתם על האנושות עצומה, לטוב ולרע. תראו כמה פרסי נובל קיבלו יהודים, איזו מעורבות בכלכלה, בתרבות, בממשל, בכל דבר ועניין.
בכל רחבי העולם יש יחס מיוחס ליהודים. לעיתים הוא חיובי, לעיתים הוא שלילי, אבל תמיד הוא שונה מהיחס לאנשים אחרים. תמיד זה "אתם", "היהודים".
שנאת ישראל היא תופעה מיוחדת במינה, כללית, גורפת, שחצתה עמים ותרבויות. שנאו אותנו במערב ובמזרח, אפילו במדינות שלא היה להם שום קשר ישיר עם יהודים.
יש תיאוריות שאומרות שהיהודים הגיעו לכאן מכוכב אחר, סוג של חייזרים. אחרות סוברות שהתפתחנו מזן שונה של קופים. בקיצור, שאנחנו לא רגילים.
אנחנו מצידנו ניסינו כל הזמן להראות שלא, אנחנו כמוכם, אל תעשו מזה עניין. ואיכשהו החיים לא נתנו לדברים האלה לתפוס, תמיד הבדילו אותנו, סימנו אותו במיוחד.
כשהוקמה המדינה חשבו אנשים שהנה סוף סוף נהיה נורמליים בין אומות העולם, מדינה כמו כולם, וגם זה לא קורה כמובן. מסתכלים עלינו בזכוכית מגדלת.
עוד נקודה חשובה: מה שקרה בינינו, כלומר היחס שלנו איש לרעהו, השפיע על היחס של אומות העולם כלפינו. מעבר לכך, היחסים בינינו השפיעו גם על מה שקרה בכלל בעולם. מהקו הזה באה למשל העלילה שהפיצו על "זקני ציון" שמחזיקים בתוכנית סודית לניהול העולם.
כמה דיונים באו"ם יש עלינו, כמה תשומת לב אנחנו תופסים, כמה ויכוחים פנימיים יש בכל מדינה בנוגע ליחס לישראל. חצי סיכה על מפת העולם, וכל העיניים נשואות לכאן.
אפשר להגיד, 'שטויות, אין בנו שום דבר מיוחד', אבל זה לא ממש חכם. אם משהו מתרחש שוב ושוב לאורך ההיסטוריה, כנראה שיש פה איזה חוק טבע שאנחנו לא מזהים.
מעניין לראות שהוגי דעות אנטישמים הרגישו שעתידו הטוב של העולם תלוי ביהודים, אבל מכיוון שהם לא מתפקדים כראוי אז כולם סובלים.
כך למשל אמר הנרי פורד בשנות העשרים: "נראה כי כל המטרה הנבואית, בהתייחסות לעם ישראל, הייתה ההארה המוסרית של העולם באמצעותו". וכן: "לחברה יש דרישה גדולה נגד היהודי... שיתחיל לממש את הנבואה העתיקה, כי דרכה יבורכו כל האומות על פני כדור הארץ".
ומכל האמור עולה שאלה: איזה יחסים אנחנו צריכים לבנות בינינו, כדי שמכאן תתפזר לעולם השפעה טובה?
אנחנו רואים שהעולם נעשה יותר ויותר מקושר, כולם משפיעם על כולם ותלויים בכולם. במקביל האגו של כל אחד בשמים, וכל מערכות היחסים בקריסה. מהרמה הבינלאומית, דרך המצב בחברה, ועד לרמת הזוגיות והמשפחה.
וכאן אותה שיטה לחיבור שלימד אברהם דרושה לאנושות כמו אוויר לנשימה. כל עוד אנחנו לא מתוודעים אליה מחדש, מיישמים אותה בינינו ומעבירים לכולם, הסבל בעולם מתגבר ואנשים מרגישים מבפנים: "היהודים אשמים". בכל דבר רע שקורה, יש להם תחושת בטן: "זה הם אשמים. יש להם איזה סוד שהם מסתירים".
תכל'ס, הסכסוך שאותו אנחנו צריכים לפתור לפני הכול הוא הסכסוך בינינו, היהודים. עד שבינינו לא נעשה שלום, נמשיך לפזר לעולם כוחות שליליים. השנאה כלפינו תגבר, האויבים יתעצמו, ושוב נמצא את עצמנו בודדים. כמו במאה שעברה, רק מול מיליארדים זועמים. ומהצד השני, ברגע שנתחיל לבנות פה חברה שתראה איך בחיבור בין ניגודים בונים את הדרגה האבולוציונית הבאה שבה כולם מחוברים כמו תאים בגוף אחד, האנושות תרגיש שמפה מתפשט לעולם כוח טוב. כוח מרפא, שרק הוא יוכל לפתור את כל הסכסוכים, להביא לתיקון עולם, לאחדות בין כל הנבראים.
"כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד. כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן תיתקנה, יהיו לגוף אחד ממש"
ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", פרשת תולדות, ג
"האומה הישראלית נתקנה ונעשתה כמין מעבר, שעל ידיהם יזרמו ניצוצי ההזדככות לכל המין האנושי שבעולם כולו... שיוכלו להבין את הנועם ואת השלווה השרויים בגרעין של אהבת זולתו".
"בעל הסולם" – הרב יהודה אשלג, מאמר הערבות
"השלום הלאומי, רק בהתפתחו כראוי על פי דרכיו הראויים לרוח עמנו, ישוב להיות מניע את הגלגל הגדול הכללי, את השלום האנושי".
הראי"ה קוק, מאמר "תעודת ישראל ולאומיותו"
"כאשר יש בישראל אהבה ואחדות ורֵעות בין זה לזה, אין מקום לשום פורענות לחול עליהם".
רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין, מאור ושמש
"כשיתרומם ישראל על פי סגולתו האמיתית הפנימית... ליתן לכל העולם כולו צורה חדשה ומתוקנת", אומר הרב קוק, "אז לא ישראל בלבד יתרומם כי אם כל העולם כולו... אז תחל תקופה חדשה שאין בה שום תערובות של זוהמת הרע, הרשעה וההתקוממות לא תפעול עליה מאומה, הכעס והעצב לא יוכל לשלוט בקרבה, ודאגה על שיווי המשקל של העולם לא יוכל לעלות על לב. אז יתבטל כוח הזרוע מעיקרו, והחרב תאבד את עיקר חשיבותה ותיהפך לגנאי גמור".
הראי"ה קוק, עין איה, שבת ב
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 152 – bit.ly/3j7VYIw