להתעלות מעל המוות

להתעלות מעל המוות

פרק 1176|14 נוב׳ 2019

מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים".

המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד.

ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. 

במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1175-1176

המודעות למוות, להתעלות מעל המוות

מטרות:

  • האם אנחנו מפחדים מהמוות ומדחיקים זאת?

  • מדוע אנחנו צריכים להדחיק את העובדה שהחיים הם סופיים?

  • מדוע אנחנו מוכנים לעשות דברים כמו עישון וספורט אקסטרים (כמו באנג'י) שעלולים לגרום למותנו או לזרז אותו? מדוע דברים מסוכנים דווקא מרגשים אותנו? גורמים לנו לאדרנלין?

  • מה היה קורה אם היינו מודעים לפחד שלנו מהמוות?

  • מדוע אנחנו מפחדים מהמוות?

  • איך להתמודד נכון עם הפחד מהמוות?

  • מהי מודעות נכונה למוות?

זרימה:

  • קיומה של המודעות למוות

  • הפחד מהמוות

  • הדחקת המוות

  • ההתגרות במוות

  • מטרת הפחד מהמוות

  • התמודדות עם הפחד מהמוות

  • מודעות נכונה למוות

פתיחה:

מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים. קיים מתח פנימי בתוך האדם בין הרצון לחיות לבין ההבנה שהחיים סופיים ומתישהו זה יגמר.

קיומה של המודעות למוות

  • מתי האדם חושב על זה שיום יגיע והוא יצטרך לעזוב? מה קורה מהנקודה הזו? 

  • האם כל אדם חושב על רגע המיתה? 

  • האם בטבע קיימת מודעות למוות? לסוף?

  • למה הטבע, נתן לבני האדם הבנה לגבי היותנו מורטליים?

  • האם לחי ולצומח יש מודעות למוות? מה היחס שלהם למוות? 

  • מה מיוחד ביחס של האדם למוות בהשוואה לשאר חלקי הטבע? 

הפחד מהמוות

  • טוענים שהפחד הגדול ביותר של האדם הוא הפחד מהמוות. האומנם? אם כן, מדוע זה הפחד הכי גדול? 

  • מה כל כך מפחיד במוות?  

המוות הוא הנדבך המרכזי במשבר אמצע החיים. אנו פתאום מבינים שזמננו באמת מוגבל, גופנו מתכלה ואנו לא חסינים מפני הזמן. יש כאלה הרואים במוות סוג של כישלון אישי אפילו. האפשרויות מצטמצמות, חלומות הזוהר דוהים ושליטתנו בחיים הולכת וקטנה.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5373007,00.html

  • מדוע האדם לא מקבל את המוות כחלק טבעי מהחיים?

  • האם הפחד מהמוות שייך לתקופה המודרנית ופעם פחות פחדו ממנו?

בתקופות קדומות היה המוות דבר יומיומי מאד ושכיח מאד ובני אדם רבים פגשו בו בחיי היומיום. כיום המוות הרבה פחות שכיח בחיי היומיום[4]. אדם יפגוש במוות אם הוא עובד כרופא, נהג אמבולנס, כבאי, שוטר וכדומה, תכופות מפגש כזה מתרחש בעקבות אירוע טראומטי. לציבור הרחב כמעט שאין מגע פיזי ותודעתי עם המוות כאירוע נורמלי בחייו של כל אדם. משמעות הדבר היא שמוות הפך להיות משהו שקורה "שם" (בבית חולים, בהוספיס, וכדומה).

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94

המוות היה פעם "אירוע חברתי", כפי שמכנה זאת ההיסטוריון פיליפ אריאס, שבו חברים וקרובי משפחה התאספו יחד. כיום, המבוגרים והקשישים מופרדים מהצעירים, ובעקבות זאת קטן הסיכוי שהצעירים יהיו עדים למוות, או ימצאו זמן מתאים לדבר על הנושא. עד 2020 , כ– 40% מהאמריקאים ימותו לבדם או בבתי אבות.

https://www.themarker.com/magazine/MAGAZINE-1.4145591

כולם חוששים מהמוות, אבל יש הסבורים כי מדובר באירוע רצוי ומשמח שמקדם את העולם. "המוות הוא ההמצאה הטובה ביותר של החיים", אמר סטיב ג'ובס בנאומו המפורסם באוניברסיטת סטנפורד.

אין דבר שאנו חוששים ממנו יותר מהמוות. פחד מוות הוא פחד משתק. אנו לא מסוגלים לחשוב עליו ולא מסוגלים לדמיין אותנו בו כמו גם את קרובינו וחברינו. אבל אם נחשוב על זה רגע ברצינות, אין כל כך ממה לחשוש. מדובר בדבר טבעי לחלוטין, שאין לנו  שליטה עליו, כשמקובל לחשוב שבני אדם הם בכלל היחידים שמודעים לו. בעלי חיים מוקפים במוות כל הזמן, אך ככל הנראה לא מבינים את משמעותו. אז נכון, כשקרוב או קרובה הולכים לעולמם זה עצוב, ועל זה אין כל וויכוח. אבל מבחינה פילוסופית, יש שיאמרו שמוות הוא בעצם דבר נפלא שמקדם את העולם והחברה בדרכים רבות. מה שאנו בעצם הולכים לעשות עכשיו הוא לשכנע אתכם שמוות הוא דבר נפלא.

https://www.mako.co.il/spirituality-self-improvement/soul/Article-496bffff8b5c731006.htm

הדחקת המוות

ד"ר יאיר דור־זיידרמן הצליח להראות, לראשונה, כיצד המוח מונע מבני האדם להכיר באפשרות שימותו יום אחד. 

המחקר בעצם מראה שיש במוח אמונה לא מודעת, בסיסית מאוד, שהמוות שייך לאחרים, לא לי. והאמונה הזאת מופעלת בכל פעם שאנחנו באים במגע עם משהו שיכול להזכיר את המוות. אנחנו מדחיקים אותו בנוגע אלינו, ומשליכים אותו על אחרים. וזה מגן עלינו. המחקר גרם לי להבין לא רק איך המוח כל הזמן ממציא פרשנויות למציאות ובונה סיפור, אלא כמה מנגנון ההכחשה של המוות הוא בסיסי בתודעה ובמוח שלנו".

https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-07-11-19/a07.htm

  • המחקר מראה שיש במוח אמונה לא מודעת, בסיסית מאוד, שהמוות שייך לאחרים, לא לי. האומנם כך הדבר? 

  • אנחנו מדחיקים את המוות בנוגע אלינו, אך מייחסים אותו לאחרים. מדוע? 

תיאוריה בעלת שם מעט מאיים - Terror Management Theory (TMT). מדובר בתיאוריה מתחום הפסיכולוגיה החברתית שהוצעה לראשונה באמצע שנות ה-80 על ידי ג'ף גרינברג, שלדון סלומון וטום פיסצ'נסקי, ומבוססת על עבודתו של האנתרופולג ארנסט בקר. על פי התיאוריה, מדובר בקונפליקט בלתי נמנע הנובע מאינסטינקט אנושי לשמר את החיים, המתנגש בהבנה אנושית שהם סופיים. הרעיון המרכזי בתיאוריית ניהול האימה הוא שהערכה וזהות עצמית מסייעות לנו בהכחשת המוות (וכך מחלישות את הקונפליקט) על ידי כך שהן נתמכות בידי מערכות תרבותיות המספקות סדר, ערכים וסמלים שהם מעבר למוות. תיאוריית ניהול האימה היא מה שאפשר לאמריקאים ולרוסים להמשיך בחייהם למרות הפחד משואה גרעינית במלחמה הקרה, מה שאפשר לתושבי ניו יורק לצאת מהבית ביום שאחרי מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה ומה שמאפשר לאלפי ישראלים שחיים תחת איום מתמשך לנהל חיים יום יומיים.

https://healthy.walla.co.il/item/3139102

  • ניהול האימה - לאדם יש מנגנון פנימי שמאפשר לו להמשיך לנהל חיי היום-יום גם כשקיים איום מתמשך על חייו, כמו בישראל. מהו אותו מנגנון? 

  • החיים מלאים בסכנות - כבישים, טיסות, חיידקים, אנשים רעים וכו'. מה מאפשר לאדם להמשיך לנהל חיים רגילים מבלי לחשוש כל הזמן שהוא ימות? 

  • מדוע המוח מונע מאיתנו להפנים את העובדה שנמות? האם אנחנו אמורים להפנים זאת?

  • האם הפחד מהמוות מוסתר מאיתנו? למה? 

  • האם יש אנשים שמודעים לפחד מהמוות? 

  • מה היה קורה אם היינו מודעים לפחד שלנו מהמוות? האם ניתן לחיות כך?

  • נראה שהאגו חושב שהוא אלמותי. האומנם?

  • אם היינו חיים במודעות מלאה לאמת של המוות, האם היינו חיים אחרת. איך היינו חיים?

ההתגרות במוות

  • בני האדם עושים הרבה שטויות בחייהם, שמקרבים אותם למוות למרות שאנחנו פוחדים ממנו. מדוע אנו עושים זאת? 

  • מדוע דברים מסוכנים מרגשים אותנו, גורמים לנו לאדרנלין?

  • למה האדם נוטה להתגרות במוות? מה ההרגשה הזאת גורמת לבני האדם?

  • מדוע אנו מחפשים את ההרגשה של ''כמעט מוות''? 

מטרת הפחד מהמוות

  • מדוע קיים הפחד מהמוות? מה זה מועיל לאדם?

  • האדם מטבעו פוחד מהמוות או שמתכחש לו? 

סרן קירקגור, פילוסוף דני [..] אומר שהחרדה מהמוות מסייעת לנו לחוות את הטרנסצנדנטלי, את העל חושי. משהו מעבר לגשמיות הרדודה שאנו חווים בחיי היום יום שלנו. זה, כשלעצמו, כבר דבר נפלא. לא?

https://www.mako.co.il/spirituality-self-improvement/soul/Article-496bffff8b5c731006.htm

  • החרדה מהמוות מסייעת לנו לחוות משהו מעבר לגשמיות הרדודה שאנו חווים בחיי היום יום שלנו. האומנם? 

  • האם תחושותינו, לגבי המוות, קובעות את יחסנו לחיים?

  • כיצד המוות משפיע על חיינו?

  • על ציר החיים האישיים - מילדות עד זקנה - מתי האדם הכי פוחד מהמוות? 

  • האם אדם מבוגר מפחד יותר מהמוות? 

  • האם היחס של האדם למוות משתנה במהלך חייו? 

התמודדות עם הפחד מהמוות

הפסיכיאטר והסופר ארווין יאלום תיאר את גישת המוות של שופנהאואר בספרו "הריפוי של שופנהאואר". יש שתי דרכים אותן מציע על מנת להתמודד עם המוות. הראשונה היא תבונה והשנייה היא אשלייה ודת. כשאנו מתים, אנו חוזרים לכוח החיים המתקיים מחוץ לגבולות הזמן.

https://www.mako.co.il/spirituality-self-improvement/soul/Article-496bffff8b5c731006.htm

  • מה הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד מהמוות? 

  • מה יכול להקל על אנשים לקבל את המוות שלהם בצורה יותר קלה? 

 

איך מתגברים על פחד מהמוות?

מדברים עליו. עוסקים בו. נפגשים עימו בגלוי. חולים עשויים לחוות הקלה עצומה כאשר מדברים עימם על מותם הקרב ושואלים כיצד ניתן לעזור להם. ילדים פוחדים מהמוות פחות כאשר מדברים איתם על כך בכנות, כמובן בהתאם ליכולות ההבנה והבשלות שלהם. אנשים בוגרים ובריאים יכולים להתמודד עם פחד מהמוות כאשר הם מצליחים לנסח את מחשבותיהם, לקבל שיקוף לפחדיהם ולשוחח עליהם.

https://www.hadas-haramati.co.il/2015/01/%D7%A4%D7%97%D7%93-%D7%9E%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA/

  • האם הרגשת משמעות בחיים עוזרת להתמודד עם הפחד מהמוות? איך?

פרופ' שלדון סלומון, מהוגי תיאוריית ניהול האימה, ופרופ' מייקל סטיגר, מהחוקרים המובילים בתחום הפסיכולוגיה החיובית, מדברים על ההבדלים בין אנשים שמחפשים משמעות לבין אלה שפשוט נולדו איתה, ומסבירים מדוע היא חשובה בהתמודדות עם הידיעה שבסוף נמות. "איך הופכים את החיים למשהו שאנחנו לא רק שורפים אותו? זו שאלה שהטרידה אותי מגיל צעיר, וכשיצאתי לחקור אותה, התפלאתי לגלות שהיא לא מטרידה את כולם. לרבים ברור שיש משמעות לחיים. הם לא חשים צורך לחפש אותה. מבחינתם העניין פתור", אומר סטיגר, שהופתע מתוצאות מחקריו בתחילת הדרך. "חשבתי שאנשים שמחפשים משמעות יהיו מאוד בריאים בנפשם, בעוד שבפועל הם האנשים הכי חרדתיים. זה כך לפחות בעולם המערבי. האנשים ששאלת המשמעות פתורה מבחינתם או לא מטרידה אותם הם חברותיים יותר, נחמדים יותר, פחות הרסניים לעצמם וחיים זמן רב יותר".

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001231576

  • למה אני לא צריך לפחד מהמוות?

  • ממה אני כן צריך לפחד?

  • יש אנשים שקופאים במחשבה על מוות - מה יש לחוכמת הקבלה להגיד להם? 

מודעות נכונה למוות

  • האם צריך לחנך מהי המודעות הנכונה למוות?

  • מהו החינוך הנכון ליחס למוות?

 חינוך למוות משמע ללמד אנשים לראות במוות חלק טבעי בדרך הצפויה לכל יצור חי.

  • מהי מודעות נכונה למוות? 

  • מה לא בסדר אם אני מעדיף לא לחשוב על המוות? במה זה מועיל אם אחשוב על המוות?

  • מה צריך להסביר בנושא המוות כדי להבין אותו, להתמודד איתו נכון?

התנטולוגיה:

התנטולוגיה היא מדע העוסק באדם כשלם, על כלל היבטי חייו ומותו. יישומי התנטולוגיה קשורים לתחומי העיסוק של מגוון מקצועות טיפול וייעוץ נפשי: עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מלווים רוחניים אחיות, רופאים גרונטולוגים ועוד. חקר התנטולוגיה מתמקד בתחומים הבאים:

  • פילוסופיה ערכים ואתיקה: למשל שאלות פנומנולוגיות כמו מהו מוות, מהו אבל, מהי תפיסת המוות, מהי אובדנות, מהי המתת חסד ועוד. שאלות אקזיסטנציאליות כמו מהי משמעות החיים שהמוות נוכח בהם.

  • בפסיכולוגיה: מהן ההשפעות הרגשיות והקוגניטיביות של הידיעה שמות האדם צפוי וודאי? איך מתמודדים עם אבל בנסיבות שונות, סוגי אבל שונים, מודלים המסבירים תהליכי אבל בנסיבות שונות, התמודדות עם מצבים שהמוות נוכח בהם (אסונות שונים), מצבים פסיכופתולוגיים באבל, תהליך בניית משמעות חדשה לחיים לאחר האובדן.

  • בסוציולוגיה: התמודדות של קבוצות ארגונים וקהילות עם אסונות, סוציאליזציה של ילדים, טיפול במתים לאחר אסון. היחס לאובדן בנסיבות מוות שונות בחברה, היררכיית השכול, אובדן לא מוקר (Disenfranchised grief)

  • באנתרופולוגיה: תפקיד התרבות והסביבה במהלך ההיסטוריה בתגובות היחיד למוות ואבל, כמו הנצחה, טקסי זיכרון, מנהגי אבלות ולוויות כפי שהם באים לידי ביטוי בתרבויות ודתות שונות. לדוגמה, מחקר על מקומו של המוות בחיי היומיום של האדם בחברות שונות ובתקופות שונות.

  • בעבודה הקלינית/סיעודית/רפואית: מדע התנטולוגיה מסייע בפיתוח שיטות טיפול חדשות, שיכלול ושיפור של שיטות קיימות בעבודה עם אדם הנוטה למות, במסגרת טיפול תומך (פליאטיבי), והוספיס, סיוע לשיפור הקשר בין המטפל למטופל במ6סגרות אלו, וכן התייחסות להחלטות של סוף החיים (צוואות, הנחיות לגבי הארכה של החיים, תרומת איברים ועוד). דוגמאות - איך להידרש בעבודה הקלינית לדילמות המעסיקות אנשים בסוף חייהם. באילו מקרים דרושה עזרה קלינית כדי להתמודד עם אבל ואובדן.

  • בתחום הפוליטי: ניסוח חוקים ונהלים העוסקים בסוף החיים, בגסיסה ובמוות: לדוגמה - חוק החולה הנוטה למות, תרומת איברים, תרומת גופה למדע ועוד.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94

  • מהו השימוש הגבוה ברגש הזה של הפחד כלפי המוות?

  • מה מיוחד בגישת חוכמת הקבלה, לגבי היחס למורטליות האדם? מה מיוחד בגישה למוות בכלל? 

  • על פי חוכמת הקבלה:

    • מה מת באדם?

    • מה נשאר מהאדם?

    • מה האדם מקבל חדש וממה הוא נפטר? 

    • למה יש בטבע מוות? למה חייב להיות סוף לחיים?

  • למה המודעות שלי מתה עם הגוף? למה היא לא יכולה להישאר? או לעבור למצב צבירה אחר?

  • אם לא היה מוות:

    • איך היו נראים חיינו? 

    • מה היה משתנה בנו? ביחסינו עם האנשים? בהתנהלותנו בחיים?