חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 287

בושה וניהול רגשות במעגל

מטרות:

• לברר מודל עבודה על רגשות "האני המרגיש" "האני המבקר"...כיצד אני עובד עם שניהם נכון.

• ללמוד כיצד לנהל את רגש הבושה.

זרימה:

• הגדרת הרגש ומאפייניו

• גורמים , סיבות , מניעים לרגש

• הבושה כמקור ענישה

הגדרת הרגש ומאפייניו

בושה היא תחושה שלילית המתעוררת באדם וכרוכה באי נעימות מפני הזולת. הבושה קשורה לדפוסי חשיבה מסוימים ולתגובות פיזיולוגיות אופייניות - כגון הסמקה וגמגום.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%94

בושה היא רגש שלילי חזק המתעורר אצל אדם שחש כי הזולת מבקר אותו בעקבות מעשה שעשה בניגוד לנורמות המקובלות, בעקבות חשיפת עולמו האישי או בעקבות הרגשה של תדמית נחותה.

בושה מתעוררת גם כאשר אדם קרוב מתנהג באופן בלתי הולם בחברה. בושה לעתים מלווה בסומק וחלה רק כאשר לאדם אכפת מיחס הסובבים אליו.

http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%94

• מהי בושה?

• כיצד אתה רואה את הרגש הזה ?

גורמים , סיבות , מניעים לרגש

במושגי פסיכולוגית העצמי, הבושה היא רגש המופיע במקום בו מבטו המיטיב והמתפעל של הזולת עצמי היה אמור להחזיק את העצמי הגאה, ובמקום זאת- כשל.

העדר תגובה מתפעלת ומאשרת מצד הזולת עצמי בשעה שהעצמי הציג עצמו לראווה וציפה לתגובה מאשרת, הכשיל את העצמי שחש סוג של התפרקות או ליתר דיוק - התרוקנות.

הבושה היא חוויה של נפילה נפשית פתאומית על רקע ציפיה לתחושת גובה והתרוממות של הערך העצמי אל מול יצירה או השג שהאדם מבקש להביאו לתודעת הסביבה החיצונית.

הגדרה נוספת לטיבה של האנושיות הנגזלת מהאדם המתבייש היא שהאנושיות היא היכולת להסתיר. בושה נגרמת בגלל ערעור הביטחון של האדם ביכולתו להסתיר דברים, רעים או לא רעים, מאנשים אחרים.

http://www.self-psy.co.il/110067/%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA

אב טיפוס לרגש הבושה הוא סיפור בושתם של אדם וחוה, והתחבאותם בעץ הגן מפני אלוהים, לאחר שאכלו מעץ הדעת, ונוכחו לדעת שהם עירומים (ספר בראשית ג' ח')‏‏^[1].

בושה מתעוררת גם כאשר אדם קרוב מתנהג באופן בלתי הולם בחברה. בושה לעתים מלווה בסומק וחלה רק כאשר לאדם אכפת מיחס הסובבים אליו.

תחושת בושה נובעת לרוב מתחושת אשמה המלווה בשנאה עצמית.

תחושת הבושה תוקפת את האדם כאשר מה שביצע בחדרי חדרים נגלה לכולם.

http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%94

• מדוע הטבע יצר בנו את ההרגשה הזאת?

• מדוע היא ייחודית לאדם? בעלי חיים גם חיים בחברה-למה זה כך?
  מדוע ישנם נושאים שמעוררים בנו יותר בושה - מה קובע ממה אנחנו מתביישים?

כיצד הרגש מפעיל אותנו, משפיע על המחשבות שלנו, על ההתנהגות שלנו?
התפיסה שעומדת ביסוד הבושה, שוללת מהאדם את אנושיותו, ואת היותו בצלם ושווה לכל בני האדם. האדם תופס את עצמו כנחות מהזולת ולעתים אף כמשולל כל ערך וחשיבות.

חסרונה הגדול של הבושה, שהיא מונעת מהאדם לפעול בעולם ולהוציא את עצמו אל הפועל. היא תוקעת את האדם במצבו הנוכחי ואיננה מאפשרת לו להתקדם. וגם אם הוא מתקדם, קשה לו לממש את הפוטנציאל הגלום בו. היא יכולה לגרום לאנשים מסוימים להסתגר ולהתבודד, או לשים מסווה על פניהם, כאשר הם בחברה.

יתרונה בכך שהיא מונעת חלק מהפעולות אנטי חברתיות ומהמעשים של פשיעה שפוגעים בחברה, שהאינדיבידואל ימנע מלעשותם, בשל פחדו מלהיתפס ולחוות את רגש הבושה.

על פי סארטר, הבושה היא חוסר הנעימות הנוצרת מההפיכה לאובייקט. בדוגמה שסארטר מביא להמחשת העניין הוא מספר על אדם המציץ דרך חור המנעול על האנשים שבפנים. במצב זה, האדם הוא הסובייקט והאנשים בהם הוא צופה הם בעיניו אובייקטים. ברגע שמגיע אדם נוסף ותופס את המציץ- הוא מיד הופך לאובייקט וכך נוצרת בו הבושה. על פי סארטר האנושיות הנשללת מהאדם המתבייש היא העצמאות להיות המתבונן ולא האובייקט בו מתבוננים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%94

כיצד אנחנו לומדים "לנהל את הרגש" ולא נותנים לרגש לנהל אותנו:

• האם בושה וביישנות מקורם מאותו מקור רגשי? מה ההבדל ביניהם?

• אם החברה מפתחת את הרגש הזה למה יש אנשים שנולדים ביישנים? ממה הם מתביישים בדיוק?

• מה היית מייעץ לאנשים שסובלים מביישנות-האם יש דרך להגמל מהתכונה הזאת ? האם יש לה מקום בחיים חברתיים?

• מה לעשות אם עולה בי הרגש הזה? כיצד להתמודד עם בושה? כיצד לפעול?

על פי הפסיכולוג ההתפתחותי ג'רום קאגאן מאוניברסיטת הרווארד, עיקרה של הביישנות היא בביולוגיה והגנטיקה של האדם. והדבר נובע בשל רגישות יתר של המעגל העצבי של בלוטת השקד, בשל כמות גבוהה של מוליכים עצביים כמו הנוראפינפרין. אף שנמצא כי לגנטיקה תפקיד חשוב, מתצפיותיו של קאגאן ניתן לראות ששליש מהתינוקות הביישנים מאבדים את ביישנותם, בשל התנהגות ההורים. הורים מגוננים ורחמנים עודדו את המשך הביישנות ואילו הורים שהציבו גבולות לילדים ואיפשרו להם להתמודד לבד עם פחדיהם ברגעי תסכול, גרמו לילדיהם להתגבר על הביישנות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%94

הבושה כמקור ענישה

רגש הבושה הוא אחד מהרגשות הקשים אצל האדם לצד הכאב והפחד. לעתים אנשים (במיוחד ממעמד גבוה) שנתפסו בעבירות שונות, העדיפו להתאבד ולא להחשף לרגש זה, דבר שהיה שכיח בתרבות היפנית. בשל עוצמתו של רגש זה, נעשה בו שימוש בענישה ציבורית מתוך מטרה הרתעתית.

בימי קדם ואף בימי הביניים השתמשו בענישה הכוללת ביוש. עמוד הקלון או השימה בסד הם דוגמאות אופייניות לכך. על פי חז"ל חלק מהענישה של חוטאים, כמו של האישה הסוטה או אנשים שנידונו למלקות היה בביושם. היו מקומות בהם היו כופים על נאשמים או חשודים לצאת, כשעל גבם מוצמד לוח עץ ועליו כתובת שמבזה אותם. סנקציה זו של השפלה וביוש, הייתה חזקה יותר מעונש כספי או גופני.

גם כיום נהוגה הענשה על ידי בושה במקומות שונים בעולם. לדוגמה: על המלכלך את הרחוב בסינגפור מוטל העונש לנקות את הרחוב בעצמו כשהוא לבוש בבגדים בולטים ותמונתו מתפרסמת בעיתון.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%94\

חרם חברתי:

בחרם חברתי מנדה חברה אדם מסוים מחוץ לקרבה. לעתים מתבטא החרם גם בהימנעות ממתן שירותים מסחריים, קהילתיים וכלכלים לאותו אדם. בעדה החרדית בישראל משמש החרם החברתי לכלי ענישה .

גם בעבר נהגו קהילות יהודיות להטיל חרם על מי שלא פעל על פי מצוות התורה או שהמר את דעת הנהלת הקהילה. ידועים במיוחד החרמות שהוטלו על אוריאל ד'אקוסטה ועל ברוך שפינוזה - שניהם חברי הקהילה הספרדית (קרי מצאצאי יהודי ספרד ואנוסים ששבו ליהדותם) באמסטרדם.

ככל שהקהילה לכידה וסגורה יותר כך כוחו של נשק החרם גדול יותר, שכן המוחרם מוצא את עצמו מורחק מכל המעגלים, עסקיים, חברתיים ואף אישיים שהקיפו אותו.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%94

יחס חז"ל לבושה היה דיכוטומי. מצד אחד הם אמרו לא הביישן למד ועודדו את התלמידים להיות נועזים, ולא לפחד לשאול שאלות שעלולות להראות מביישות, ובהיבט זה אמרו הווי עז כנמר ומצד שני הם אמרו "בושת פנים לגן עדן",ועוד כתוב:"הווי מתבייש מכל אדם"! צריך מידה של ביישנות, כי כאשר אדם מאבד לגמרי את רגש הבושה, הוא עלול לפעול באופן שלילי מבלי להתחשב כלל בחברה. את ביוש הזולת והשפלתו ברבים הם דימו לרצח. ואמרו שעדיף שהאדם יפיל את עצמו לכבשן האש, ולא ילבין פני חברו ברבים.

לפי המשפט העברי, אחד האלמנטים בחישוב פגיעה פיזית בזולת, בנוסף לנזק, ריפוי, שבת (=ימי מחלה) וצער הם תשלומי בושת. בהמשך לכלל שנקבע במשנה "בושת, הכול לפי המבייש והמתבייש" (מסכת בבא קמא, פרק ח), עוסק הרמב"ם ב"משנה תורה" (ספר נזקים) בפיצוי שעל אדם לשלם לאחר שגרם בושה לאחר, ומתחיל את דבריו במילים: "כיצד משערין הבושת, הכול לפי המבייש והמתבייש: אינו דומה מתבייש מן הקטן, למתבייש מאדם גדול ומכובד, שזה שביישו זה הקל, בושתו מרובה".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%94

• האם מותר לי כאדם פרטי או בחברה לעורר בושה באחרים?

           באיזה מצב או מקרים?

• מה היית מייעץ לאדם לעשות אם החברה מביישת אותו למשל דרך חרם.
  מה דרך ההתמודדות?

• מה מקום רגש הבושה במערכות יחסים?
  האם נכון שרגש הבושה יהיה חלק ממערכת יחסים? האם יש דרך להשתמש בה בצורה חיובית?

• מדוע יש נושאים שעם השנים נחשבים כהתנהגות פחות מבישה למרות שהם שליליים? למשל שוחד, הטרדות מיניות, עבירות פליליות. כל אלו הפכו לנושאים יחסית שגרתיים במרבית מדינות העולם.

• נראה כי השימוש בבושה כגורם מניעתי חברתי מאבד מהאפקטיביות שלו בשנים האחרונות לפחות בעולם המערבי. נראה כי הוא מופיע רק בצורות קיצוניות שליליות.
  כגון-חרם בעיקר בין ילדים ובני נוער.ובשאר העולם כמו למשל במזרח הרחוק בושה היא מניע שכיח להתאבדויות ובעולם המוסלמי בושה היא משהו שניתן לרצוח אנשים שגרמו לכך. מה פשר השוני הזה ?מה ניתן ללמוד מכך? האם יש דרך להשתמש בבושה ככלי חברתי חיובי שלא יביא לתוצאות קיצוניות כאלה?
  כיצד והאם צריך לחדש את חשיבות הבושה בחברה בעולם המערבי שנראה כי איבד את הערך הזה?

• האם נכון לעורר רגש כזה בחברה?

• מהי בושה אינטגרלית? יש מקום לרגש כזה בחברה אינטגרלית?