ימים לא פשוטים עוברים על ישראל. עם עתיק, מדינה צעירה יחסית, שעדיין מחפשת את עצמה. עשרות שנים מנסים להיות כמו כל מדינה אחרת, ומשהו לא הולך. משהו נתקע. מה אנחנו ממשיכים לפספס, עוד מלפני קום המדינה?
"היהדות צריכה לתת דבר חדש לגויים, ולזה הם מחכים משיבת ישראל לארץ". כך אמר בתחילת המאה הקודמת "בעל הסולם", הרב המקובל יהודה אשלג. הוא דיבר עם בן גוריון וכל מנהיגי היישוב דאז על הקמת מדינה רוחנית, שתיתן דוגמה לאנושות כולה איך חיים בחיבור ובאהבה מעל כל ההבדלים, איך בונים מקום להופעת הכוח האחד שבכל הטבע בין הלבבות של אנשים.
בעל הסולם ידע שלא תהיה זכות קיום למדינה, אם היא לא תקדם את העולם למצב המחובר שאליו אנחנו אמורים כבר להגיע. על פי חכמת הקבלה, זוהי תוכנית ההתפתחות שמוגדרת בטבע למין האנושי, ואנחנו אלה שצריכים להוביל את מימושה. התוכנית תצא לפועל בהכרח, על כך אין שאלה. הרי הטבע לא שואל לדעתנו, או מבקש עצה. מה שלא ברור זה רק כמה סבל נצטרך לעבור, עד שנקלוט את מגמת ההתפתחות האבולוציונית לעבר אינטגרציה מלאה בין בני האדם.
ב-1933 הוא מפרסם את מאמר "הערבות", ומסביר: "האומה הישראלית נתקנה כמין מעבר, שעל ידיהם יזרמו ניצוצי ההזדככות לכל המין האנושי שבעולם כולו... עד שיתפתחו ויבואו לידי כך, שיוכלו להבין את הנועם ואת השלווה השרויים בגרעין של אהבת זולתו".
ב-1940 הוא מוציא לאור את עיתון "האומה", ואומר שהתקווה היחידה של העם היא להכניס בכל אחד מאיתנו את רגש האהבה – הן בין פרט לפרט והן בין הפרט אל הכלל. "עבודה זאת קודמת לכל אחרת, כי מלבד שהיא היסוד – היא נותנת גם את שיעור הקומה וההצלחה לכל מיני פעולות שאנו רוצים לעשות".
למרבה הצער, לא הבינו אז לאן בעל הסולם מכוון, וישראל התפתחה בכיוון אחר.
ואיפה אנחנו היום? רואים הרבה חיבור ואהבה ביומיום? בתקשורת? ברשתות החברתיות? מישהו חשב שיהיה מפחיד לצאת לכבישים לפני עשור?
אז הקמנו מדינה משגשגת, עם צבא חזק, חקלאות, רפואה והייטק חלום. אבל מבפנים ישראל מתפוררת. האגו של כל אחד עף עד השמיים, הפילוג מתגבר והשנאה יוקדת.
בעולם הסובב גם כן לא רואים תמונה ורודה. מלחמה חמה, מלחמה קרה. לוחמה בסייבר, לוחמה בכלכלה. מצד אחד, המציאות נעשית יותר מקושרת וכולם תלויים בכולם, מצד שני משחקי האגו מאיימים להטביע לנו את הסירה.
כל בר דעת מבין שהעתיד תלוי בכך שנלמד לחיות יחד על הכדור הזה, אבל לאף אחד אין מושג איך להגיע למצב כזה. גישות סוציאליסטיות, קפיטליסטיות, דתיות, חילוניות, שמרניות, פרוגרסיביות – כולן כאחת כושלות במבחן התוצאה. משנה לשנה האופק נראה נורא.
ובמקביל, הטכנולוגיה מתפתחת. בינה מלאכותית, מחשבים, רובוטיקה. מומחים אומרים שתוך מספר שנים רוב אוכלוסיית העולם לא תהיה נחוצה בשוק העבודה. הטכנולוגיות החדשות יחליפו את העובדים, ויספקו לנו בקלות את כל צורכי הקיום. מה יעשו אז אנשים? יסתובבו ברחובות בחוסר מעש? הרי זה מתכון בטוח לקריסה חברתית, משפחתית ואישית.
כאן תזדקק האנושות לשיטת חיים חדשה, ואז תתגלה חכמת החיבור של הקבלה. יהיה עלינו להקים מסגרות חברתיות כמו אוניברסיטאות שאליהן יגיע האדם כל יום, וזה יהיה תנאי לקבלת מלגה לקיום. בקבוצות עבודה קטנות, אנשים ילמדו על טבע האדם וטבע העולם, על מגמת ההתפתחות לעבר חיבור בין כולם לכולם. הם יצרו ביניהם התקשרויות עמוקות, ויחד יתעלו לדרגת תפיסה חדשה.
מדובר בתפיסה של ממד עליון, מעל זמן, תנועה ומקום. הפריצה אליו כרוכה בשינוי טבע האדם מ"רצון לקבל" אגואיסטי, כלומר לעצמו בלבד, ל"רצון להשפיע" כל טוב לזולת. השינוי הזה מוגדר כהתפתחות רוחנית, והוא שמעלה את האדם לדרגת קיום שלמה ונצחית. באחדות עם כולם ועם הכול.
עם ישראל יצטרך להוביל את התהליך החינוכי-תרבותי הזה, כי בשורשים הכי עתיקים שלנו טמונות הכנות לצורת החיים הרוחנית. בשונה מכל עם אחר, אנחנו לא נעשינו לעם על בסיס מכנה משותף טבעי כמו אזור מחיה וכדומה, אלא על בסיס אידיאה רוחנית. אברהם הבבלי גילה שכל הטבע מאוחד, ולימד את כל מי שרק הסכים להקשיב איך להתאים לאחדות הטבע על ידי חיבור, חסד ואהבה. קהילת התלמידים שהתקבצה סביב הרעיון הרוחני הפכה בהמשך לעם מיוחד, עם שמכוון ישר אל כוח ההשפעה והאהבה שביסוד הבריאה. מאז, הוגדרנו כחיל החלוץ שיוביל את האנושות לאחדות גמורה. בדרך עברנו עליות ומורדות, ולבסוף החריבה אותנו שנאת חינם. מאז הסתובבנו בין אומות העולם, עד שהוחזרנו בסופו של דבר לכאן. לא לחינם.
מחקר ופיתוח זה אנחנו, והמוצר הבא שנחוץ לנו ולאנושות זו שיטה לחיבור מעל האגו הענק, שהכרחית להישרדות בעולם מקושר. אין לנו מושג שזו משימתנו בעולם, אין לנו מושג שבקרבנו טמונה שיטה לתיקון טבע האדם, ואף על פי כן זהו בדיוק המצב.
לא במקרה היחס לישראל נהיה יותר ויותר רע, והאנטישמיות כל הזמן בעלייה. לא במקרה כמעט מתפרקת לנו מבפנים המדינה. כל הבעיות הללו ילכו ויחריפו, עד שנבין מי אנחנו, ומה צריכה להיות תרומתנו להתפתחות הבריאה.
"וכאשר יושלמו בני ישראל עם דעת השלם, יתגברו מעיינות התבונה והדעת מעל לגבול ישראל, וישקו לכל אומות העולם" (בעל הסולם, "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות").
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו חיים חדשים 142