חיים חדשים

שיחה 548

השואה והזהות היהודית החדשה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 15. 07.04- אחרי עריכה

אורן: אנחנו רוצים לשוחח היום עם הרב לייטמן על המאורע הכל כך טרגי ודרמטי, על השואה, ואיך השואה השפיעה על הזהות היהודית. מה הייתה הזהות היהודית עד השואה, מה קרה לנו בשואה, ובעיקר איך אנחנו יכולים לארוז את עצמנו היום, ולקחת את עצמנו אל אופק חדש שבו נגדיר נכון את הזהות היהודית, את הזהות הישראלית, כדי שניקח את החיים של כולנו, ושל ילדינו למקום הרבה יותר טוב, ולחיים חדשים.

ניצה: ללא ספק כל ההיסטוריונים מסכימים עם זה שלחורבן ולשואה שהתרחשה הייתה השפעה מאוד גדולה על העיצוב של הזהות היהודית החדשה, אפשר לומר שכאילו נקטע איזה רצף. הייתה יהדות עם זהות מסוימת, גלותית, אנחנו יכולים לקרוא לזה היום, של פעם. הייתה השואה, ואחרי השואה פתאום נולד כאילו יהודי חדש. יש אפילו ממש איזו קטיעה באמצע, איזה חוסר רצף. עד כדי כך שאנחנו יודעים מעט מאוד על יהדות הגולה, ובעיקר אנחנו מדברים על החורבן עצמו, ועל היהדות החדשה, אפשר לומר אולי היהדות הציונית, אבל משהו אחר. היה רצון לבנות, לעצב מחדש את הזהות של העם היהודי. יש אפילו שיאמרו שבתהליך הזה של המוות הפיסי לא רק הגופים מתו, עוד משהו בעצם הלך לאיבוד, אולי הרוח היהודית של פעם. משהו התרחש.

היום בתכנית נרצה להתבונן על התהליך הזה שהתרחש, אבל בעיקר להבין מה היא אותה רוח יהודית, ישראלית אמיתית שנרצה לבנות ולממש היום, בימינו כאן, בתקופה הזאת. אם נסתכל על התהליך הפסיכולוגי שעבר על העם, נראה שמשהו ישן מת, יש חוסר רצון להזדהות עם אותו יהודי ישן, גלותי, ויש רצון לבנות דמות חדשה, זהות חדשה. איך אתה רואה את הדברים מהזווית שלך?

הגיע הזמן שאנחנו צריכים לבנות את עצמנו כעם ישראל בארץ ישראל. לא סתם בא איזה רעיון להרצל, וכל מיני תיאוריות למרקס, ותהליכים פסיכולוגים נניח אצל כל מיני מדענים, וההתפתחות הטכנולוגית, ועוד. אלא הגיע הזמן שהעולם מתחיל להשתנות, והשינוי הזה הוא לא לכיוון ההתפתחות הטכנולוגית והמדעית, אלא אך ורק כדי להביא אותנו לדרגת המדבר, לדרגת החיים החדשה. זה לא תלוי בכמה צעצועים אלקטרונים יש לנו ביד, אלא עד כמה אנחנו בעצמנו מתעלים מעל גובה החי לדרגת המדבר. זה התהליך שהטבע מחשיב בזה.

אורן: למה אתה מתכוון כשאתה אומר התעלות מדרגת חי לדרגת מדבר?

אנחנו נמצאים בהתפתחות הדרגתית כבר מיליוני שנה על פני כדור הארץ, בדרגת האדם שהוא בעצם דרגת בהמה משוכללת. מה שיש באדם יש גם בכל החיות, רק שבאדם זה נמצא בצורה יותר קיצונית, כמו שאנחנו היום מגלים על ידי כל המדעים. אנחנו בסופו של דבר מגיעים למצב שמהר מאוד אנחנו משיגים את סוף ההתפתחות הטכנולוגית. שבעצם היא לא בנויה כדי להביא את האדם לדרגה הפנימית החדשה שלו, לדרגת האדם, שיבנה את החיים שלו בצורה חדשה.

החדשה, הכוונה שיהיה טוב לכולם, בשוויון, בגובה, ביחס היפה בין בני אדם, מה שאנחנו יכולים לקרוא, דרגת המודעות החדשה, המיוחדת. יש לזה דרישה ושאלה מכל בני האדם, כי אנחנו רואים, והיום הדבר הזה הוקצן עוד יותר, שככל שאנחנו מתקדמים בהתפתחות שלנו, אנחנו יותר ויותר מגלים את הפער בין בני האדם. פעם חשבנו שנגיע למעמד הביניים אשר יכסה את כל העולם, וכולנו נהיה בשוויון, לכולם יהיה אותו דבר. כך חשבנו כשהסתכלנו על הטכנולוגיה, אבל לא הסתכלנו על הטבע שלנו.

על ידי הטכנולוגיה ודאי שאנחנו יכולים להגיע למצב שלכולם יהיה מצוין וטוב. אבל אנחנו מסתכלים על הטבע שלנו ואנחנו כבר רואים שזה לא יכול להיות טוב, שזה יהיה רק יותר ויותר גרוע. ועם כל הטוב שאנחנו יכולים להוציא מהטכנולוגיה, אנחנו נשתמש בו בצורה רעה מתוך טבע האדם, על ידי טבע האדם לרעת האדם. זה מה שאנחנו רואים היום. וכל התהליך הזה התחיל לפני 100 שנה.

כאן אנחנו צריכים לראות שהייתה בעצם הזדמנות לעם ישראל לבוא לארץ ישראל, ולבנות את העם והמדינה בצורה נכונה כפי שהיה צריך להיות. להיות מחוברים, כל ישראל חברים, להיות כאיש אחד בלב אחד, לא בצורה אידיאלית, אלא כמה שאפשר בנטייה לזה. למה? כי כבר התחילה הדרישה מכל העולם שיהיו הדברים האלה. ומפני שזה לא קיבל חיזוק, אז כל העולם התחיל להיכנס למערבולת של מלחמת העולם הראשונה, ואחר כך המהפכה ברוסיה, ואחרי זה מלחמת העולם השנייה, והשואה, וכל הדברים האלה, עד שאנחנו מתגלגלים עד היום הזה.

לא שאני מאשים את עם ישראל בזה שהוא גרם לכל המהומות האלה, ולמצבים הטרגיים שבעולם. אבל אנחנו צריכים להבין שכל התוכנה הכללית של כל המציאות בסך הכל תלויה בנו, ואין בכל בני האדם, באומות העולם שום אפשרות לשנות את התהליך. אין חשיבות בהם אלא רק כנפעלים על ידי כוחות הטבע. ורק איתנו יש חשבון. אם אנחנו לא מבצעים את תכנית הבריאה, אז תכנית הבריאה מתממשת על ידי אומות העולם כלפינו, ומחייבת אותנו בכל זאת להגיע למימוש.

לכן עברנו את כל המכות והבעיות, גם העולם עבר את זה, והגענו לשואה. ואחרי השואה מפני שאיכשהו התגלגל העניין לא בדרך טובה אלא בדרך רעה, לקראת בניית עם ישראל בארץ ישראל, לקראת מדינת ישראל, אז קבלנו באמת רשות לבנות את המדינה. זה ממש נעשה כאילו דרך כל אומות העולם שעשו הצבעה באו"ם וכן הלאה. אבל באמת אף אומה לא קמה כך, אף מדינה, וזה פלא שאנחנו במיוחד.

ניצה: זאת אומרת, זה פלא שפתאום קבלנו הכרה?

כן, זה כאילו שהם מתחרטים על משהו, אבל ודאי שאין לדבר על זה. ומה שקרה, שלאחר מכן קבלנו פרק זמן יחסי, ועזרה מהשמיים כך שאנחנו היינו יכולים להתקיים, ואפילו להינצל במלחמות וכן הלאה, וכל זה כדי לאפשר לנו לבנות את עצמנו במשהו.

ואז אנחנו מגיעים למצב שמתחבר למצב של היום, שכל העולם בינתיים מדרדר שוב למשבר מאוד גדול, אנשים מאבדים את התקווה. עם השאלה "מה טעם בחיי" הם נכנסים לייאוש, לדפרסיה, צורכים תרופות נגד דיכאון, לסמים, למשבר במשפחה, בחינוך, בכל דבר שפעם היה קדוש. אם אני מסתכל איך זה היה לפני 50, 60 שנה, איך ההורים דאגו לנו לעומת ההורים היום, אז אין להם היום לא זמן ולא רצון. גם להתחתן לא רוצים. ורואים את העיוותים האלה שקורים במין ובמשפחה.

אנחנו לא צריכים שום מלחמה. הייתי אומר שאנחנו צריכים קצת עבודה בכלי התקשורת, לעורר את האנשים לא להוליד דור אחד, ובזה אנחנו כבר גומרים את עצמנו.

ניצה: השמדה עצמית.

כן פשוטה. בשביל מה לנו לסבול מהפצצות האטומיות. פשוט דור אחד מסכם שהוא לא מוליד ילדים וגמרנו.

אורן: אז אנחנו מתרחקים מהתהליך הזה שאמרת שלפני 100 שנה היה יכול להתחיל?

כן ודאי.

אורן: דברת על זה שאנחנו באבולוציה לעבר מודעות חדשה, דרגת התפתחות חדשה?

אבולוציה הכוונה שהיא שלילית.

ניצה: כרגע האבולוציה היא שלילית?

בטח. במה אנחנו מתפתחים? מתפתחים ברע, בטבע הרע, בכוחות הרעים, ביחסים הרעים בינינו, בזה שהורסים את עצמנו, הורסים את כדור הארץ, ממש מזלזלים, מזבלים בכל מקום, תראו מה שקורה אפילו סביב הכדור הארץ, בחלל.

ניצה: אם אני מבינה נכון האבולוציה בכל מקרה מתרחשת, היא רק יכולה להתרחש בצורה שלילית או בצורה חיובית?

כן.

ניצה: מהי הצורה החיובית של אבולוציה?

הצורה החיובית היא כאשר אנחנו נותנים דוגמה לכל העולם.

אורן: אנחנו הכוונה העם היהודי?

כן ודאי. איך לבנות את המדינה ואיך לבנות את העם כך שיהיה ממש לדוגמה. לדוגמה הכוונה, שכולנו נהיה מחוברים יחד יפה טוב, כאיש אחד בלב אחד, אפילו עד דרגת "ואהבת לרעך כמוך". כל עוד לא נגיע לזה, נקבל מכות נמרצות יותר ויותר בהתאם להתפתחות שלנו. זה חוק נתן ולא יעבור, כדאי לנו לשמוע. אם לא, נספוג מכות.

ומה יכול לקרות? אנחנו רואים היום בעולם שאנחנו לא יודעים מהיום להיום מה יהיה. האו"ם יכול להגיד מחר "אנחנו חוזרים בנו, אנחנו לא נותנים לעם ישראל להתקיים במדינת ישראל, אין דבר כזה. המדינה הזאת לא מוצאת חן בעינינו. נכון שעשינו הצבעה, עכשיו אנחנו עושים הצבעה חוזרת. גמרנו, תצאו משם, תתפזרו". לאן תתפזרו? כמו מאותה גרמניה הנאצית, אין לאן להתפזר. אף אחד לא קיבל משם יהודים. לכל מקום בעולם שהם רצו להגיע, אף אחד לא קיבל אותם, אפילו אמריקה.

אורן: ננסה רגע להסתכל על התהליך ממבט על. אם אני לוקח את גרמניה הנאצית ואת השואה כאיזה מעבר, אני רוצה להבין מה קרה לזהות היהודית עד השואה, מה השתנה בזהות היהודית בשואה, ומה צריך להשתנות בזהות היהודית היום. אתה יכול לספר לי ממבט על?

עד השואה היינו קיימים כמו עם ישראל בגלות. היינו נכנעים כלפי הדת, והיינו רק מקיימים את עצמנו כעם ישראל בגלות. היינו מרגישים את הקשר בינינו, את השורש המשותף שלנו, וכל מה שהיה שומר עלינו, תורה, חופה, ברית מילה, להתחתן בתוך העם וכן הלאה.

ניצה: מנהגים ותרבות?

מנהגים ודת. ומפני שלא טיפלנו בעצמנו נכון, ולא הבאנו לעצמנו מודעות חדשה, מי אנחנו, מה אנחנו, למען מה אנחנו חייבים להתקיים, להיות כאור לגויים, שאנחנו צריכים להתחבר ולממש את תוכנית הבריאה לפי הכוונת הבורא, מפני שלא קיבלנו את פנימיות הדת, מה שכתוב בתורה באמת, להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך" וכן הלאה, ולהביא את זה לכל העולם, אז זה התרחש בצורה שלילית.

יצאנו מהדת הישנה ולא הגענו לדת החדשה, ואת זה עלינו לעשות בעצמנו, את זה אי אפשר שיתנו לנו מהשמיים, לכן כל היציאה מהדת נעשתה על ידי שואה. אבל כל המכות שאנחנו מקבלים עדיין, מאז הקמת המדינה והלאה, אנחנו מקבלים אותם אך ורק מפני שאנחנו לא רוצים להיכנס לפרדיגמה החדשה, שאנחנו חייבים להיות כאיש אחד בלב אחד, ולהראות את הדוגמא הזאת לכל העולם.

ניצה: כל מלחמות ישראל, כל הצרות שאנחנו עוברים פה?

כן.

אורן: זאת צריכה להיות הזהות היהודית החדשה?

כן.

אורן: אז בוא נגדיר אותה בדיוק. מהי הזהות היהודית החדשה שצריכים לבנות?

שאנחנו עם אחד, שכל אחד דואג לחיבור של כולנו יחד באגודה אחת. כך כתוב בתורה, בנביאים, בכל מקום. כך כתוב בכתבי הקבלה מהזוהר והלאה, ועד ימינו. כך כותבים על זה הרב קוק, בעל הסולם, כולם. אלה דברים ידועים. זו בעצם עבודת ה', זו בעצם הדת הפנימית, האמיתית. שהאדם משנה את עצמו, מתקן את עצמו, מעלה את עצמו מעל האגו שלו, מעל שנאת הזולת לאהבת הזולת. את זה אנחנו צריכים לעשות. זה מוטל עלינו. וכל עוד לא נעשה את זה, המכות רק יתחזקו ויבואו ממש כמכות נמרצות.

אורן: נצא שוב למבט על. עברנו את הגלות, באה השואה, הגענו לארץ ישראל. היינו צריכים להתחיל לבנות את הזהות היהודית החדשה, שבה היהודי החדש הזה הוא אדם עם אותה מודעות חדשה שאמרת? אדם שהוא טוב לכל?

כן, זה כמו שבעל הסולם כותב, אנחנו קיבלנו כאן הזדמנות לבנות עם ומדינה, שבה נחיה כולנו לפי התורה.

אורן: מה זה לפי התורה?

לפי התורה זה להיות כאיש אחד בלב אחד, באהבת הזולת, כולנו יחד. ואחרי שאנחנו מממשים את זה, להראות את זה כדוגמה לכל אומות העולם.

אורן: אם אני מבין את התהליך האבולוציוני שהתחלת איתו את התוכנית, המין האנושי עולה לרמה של מודעות חדשה, שבה האדם הוא טוב לכולם. והעם היהודי צריך להוביל את ההתפתחות של המודעות הזאת.

כן.

אורן: עכשיו אנחנו כבר כמה עשרות שנים כאן, וזה ודאי לא קרה. לא צריך להיות חכם גדול כדי לנתח שלא הגענו למקום הזה. עד כה, ניתחת מה היה בתקופת הגלות. בוא נלך רגע לתקופה השנייה, מציאותנו כאן בארץ ישראל. מה קרה איתנו מאז עד עכשיו, ביחס לזהות הזאת, התקרבנו אליה, התרחקנו ממנה? אמרת שהשואה הוציאה את היהודים מהמנהגים של פעם, של הגלות, של הדת היהודית. אז מה קורה איתנו מאז שאנחנו כאן?

מאז שאנחנו כאן העם התחלק לשני פלגים. להרבה יותר, יש לנו עשרים וחמש מפלגות.

ניצה: כן, נניח שני גושים.

כן. שני הגושים האלו הם דתיים וחילונים, וגם בהם יש עוד ועוד חלוקות רבות בפנים, וכל אדם הוא גם לא יודע בדיוק למה הוא שייך. מה עלינו לעשות? לבנות מטרייה. מטרייה כזאת שתבטיח אותנו משנאה, מדחייה, מריחוק בינינו. שתחזיק אותנו באהבה בינינו, בחיבור בינינו.

את המטרייה הזאת אנחנו יכולים לקבל מלמעלה. יש בטבע כוח חיובי, לא רק כוח שלילי שהוא אותו האגו שלנו ששולט בנו ובכל העולם מסביב. כולנו נמצאים בים, באטמוספירה כזאת של האגו. אבל אנחנו יכולים לעורר את הכוח החיובי, שנקרא כוח הנתינה והאהבה, או הבורא, גילוי הבורא.

אם אנחנו מעוררים את הכוח הזה, ואנחנו מסוגלים לזה כיהודים, והיינו פעם בזה, היינו מעוררים את זה, אז אנחנו מתחילים להרגיש את הקיום שלנו בין שני הכוחות האלה, החיובי והשלילי. ואז אנחנו יכולים, כמו בשתי מושכות, להוביל את עצמנו למצב ששני הכוחות האלו, שמנהלים אותנו, מתחברים בנו לכוח אחד, שנקרא "גילוי הבורא לנברא בעולם הזה". זו המטרה.

אורן: לא הבנתי, מה המטרה?

גילוי הבורא לנברא בעולם הזה.

אורן: מי זה הבורא ומי זה הנברא?

הנברא זה הכוח השלילי הזה, "בראתי יצר רע", שזה כוח שלילי. והבורא זה הכוח החיובי, ושניהם מתחברים בנו.

אורן: זה תהליך שצריך לקרות בישראל?

כן. ואחר כך בכל העולם.

אורן: זה תהליך חברתי? זה תהליך רוחני? מה זה בדיוק?

זה תהליך חברתי ורוחני כאחד.

אורן: תהליך דתי?

אני לא יודע מה זה דתי.

אורן: אז תגדיר, מה התהליך הזה?

אני לא מתחשב בדתות. אני מתחשב רק במה שהתורה דורשת, "ואהבת לרעך כמוך". זה נקרא דת.

אורן: אבל אמרת משהו אחר. אמרת גילוי הבורא לנברא.

גילוי הבורא לנברא זה גילוי כוח האהבה בין הנבראים.

אורן: בין בני האדם?

כן.

אורן: כוח של אהבה.

כן.

אורן: הבנתי מההסבר שלך עכשיו שיש שני כוחות שפועלים. כוח אחד שהוא מפריד, אתה קורא לו אגו, שהוא מפריד ומנתק ומפלג אותנו בגדול לשני גושים. ועוד בתוך שני הגושים אלף ואחד פילוגים. ואמרת גם שיש כוח אחר שפועל בטבע, שהוא כוח מחבר. נתת דימוי של מטרייה, שכאילו מחבר בין שונים.

מכסה את כל הרע שלנו בטוב.

אורן: אני רוצה רגע להתבונן על מה שקרה לזהות היהודית שלנו מאז שחזרנו. עברה השואה, חזרנו לישראל. אם אני מתבונן, אני רואה שהכוח המפלג פועל בישראל מאוד חזק. ומרגע לרגע הפילוג הולך ומעמיק.

וזה גם לפי תוכנית הבריאה.

אורן: זאת אומרת מה שקרה לנו פה היום, זה תהליך שמגיע לאיזה שיא מטורף של פילוג אינסופי. כאילו רק הכוח השלילי פעל, ועיצב לנו זהות יהודית חדשה ומפולגת? מה קרה לזהות היהודית מאז שחזרנו לפה?

הזהות היהודית שהייתה לפני השואה, הייתה זהות מאד ארצית. אתה זוכר את סבא וסבתא שלך, איך שהיו מתנהגים, מכינים את השבת, מכינים את החגים, שומרים הכל. זה בדיוק כמו שהיה אצלי, למרות שהיינו במרחק של אלפי קילומטרים זה מזה. קראו אותו סידור, אותן התפילות, אותם הדברים, אותו סדר יום, הכל כך. זה הקיום העממי שהיה לנו בגולה.

אורן: בגלות.

כן.

אורן: באנו לפה.

כאן היינו צריכים לבנות יחס חדש.

אורן: החיובי הזה. בן אדם שהוא טוב לכולם ומחובר עם כולם.

כן. מפני שלא התחלנו בחיובי הזה, אנחנו היום "אוכלים את זה" כמו שאומרים. אנחנו היום נמצאים בשנאה הדדית, מה שלא היה אף פעם בין היהודים עד כדי כך.

אורן: זאת אומרת הכוח השלילי הזה, המפלג, עיצב את הזהות היהודית, שהיום אתה לא יכול אפילו להגדיר אותה.

כן. לכן אמרתי, עשרים וחמש מפלגות, כולם שונאים זה את זה, כולם זה כנגד זה. אתה לא יכול לנסוע בכבישים. אתה לא יכול לצאת לרחוב. כולם לא רוצים להסתכל האחד על השני.

אורן: עכשיו מוסיפים לתוך המרק הזה, לתוך הבלגן הישראלי הזה, כוח חדש חיובי. זה מה שצריכים לעשות?

כן.

אורן: הכוח החיובי הזה, אם נזרוק אותו כך, כתוספת כזאת לתוך החברה הישראלית המפולגת, מה הוא יעשה לה? לאן הוא יביא את החברה הישראלית? לאיזה מקום?

לחיבור.

אורן: תפרט. איך המקום הזה נראה?

המקום הזה יראה כהסכמה חברתית לזה שאנחנו לא צריכים הרבה מפלגות. אנחנו צריכים אנשים חכמים, שינהלו את העם. לא בגלל שהם יושבים שם בכנסת ומקבלים משכורות גדולות, מנהלים, ומנהיגים כמו במכונית כאשר כל אחד מסובב לכיוון שלו. אנחנו צריכים מחנכים. אלו מנהלי העם. אנחנו צריכים מחנכים, שיחנכו את העם להיות "כל ישראל חברים". לזה אנחנו צריכים להגיע, שדרך האנשים האלו יבוא המאור המחזיר למוטב.

אורן: מה זה?

הכוח החיובי, כוח האהבה. שיתיישב בעם וייתן לכל אחד ואחד מאיתנו את ההרגשה הזאת, את הנטייה הזאת.

אורן: איך נראה היהודי העתידי?

לפי מה שמסבירה לנו חכמת הקבלה הוא נראה רגיל, כמונו, רק יש לו דאגה לשלום הזולת. כך כל אחד כלפי השני.

אורן: מה המקום שלו בפאזל האנושי הכללי בעולם?

כל יהודי וכל עם ישראל יחד צריכים להיות כמורים. "ותהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש". זאת אומרת שאנחנו נלמד את כל האנושות לחיבור נכון.

אורן: זה אפשרי?

בלי זה האנושות תהרוס את עצמה, לא תוכל להתקיים. ולפי תוכנית העולם חייב להתקיים, החיבור הזה היפה והטוב. אם אנחנו לא נלך לפי זה, רק תתאר לעצמך אילו מכות אנחנו עוד עלולים לקבל בעתיד, אם אנחנו לא נסכים עם זה, ואם לא נסדר את עצמנו כמו שצריך.

אורן: היום אנחנו מעצמת הייטק. מחר, איזו מעצמה אנחנו אמורים להיות כדי להגיע למקום הזה?

העולם לא מתחשב בזה בכלל.

אורן:, אני שואל על מחר. לפי תפיסת העולם שלך, איזו מעצמה אנחנו צריכים להיות בעולם?

אנחנו צריכים להיות מעצמה רוחנית. מעצמה שמביאה לכל העולם נוסחה של אהבה.

אורן: זו הזהות היהודית הבאה?

כן, במהרה בימינו.

(סוף השיחה)