חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 548

השפעת השואה והחורבן על הזהות היהודית

מטרות:

• מה איבדנו כעם בשואה במהות שלנו?

• מהו התהליך הפסיכולוגי שעבר העם בעקבות חווית השואה

• איך התהליך הזה השליך על הזהות החדשה שלנו לעומת הזהות טרם הטרגדיה

• השינוי ברוח היהודית, משהו נשבר והיה צריך להבנות מחדש?

• השואה כגורם המעצב את הזהות היהודית וחלק בלתי נפרד ממה שאנחנו היום

זרימת התכנית:

• השפעת השואה על עם ישראל

• מזהות עתיקה לזהות חדשה

• תופעת שלילת הגולה על הרקע השואה - "היהודי הישן" ו"היהודי החדש"

• הליכה כ"צאן לטבח"

• הגאולה היחידה - "לבנות ולהיבנות"

• השואה והקמת המדינה- יחסי ישראל ועולם

השפעת השואה על עם ישראל

אחת ההשלכות מרחיקות הלכת של השואה על עתידו של העם היהודי היא הנתק שנוצר בינינו לבין רצף החיים היהודיים. עולם שלם נחרב ואנו כמעט ואיננו יודעים עליו דבר. מהבחינה החינוכית אפשר להוסיף, שבמידה רבה העיסוק שלנו בשואה, בסיפור מלחמת העולם השנייה, עלית הנאציזם בגרמניה, השפלת היהודים ורדיפתם ולבסוף הפעלת מכונת המוות לשם מימוש "הפתרון הסופי" של שאלת היהודים מעבה את אותו מסך אפל ואולי גם מרחיק את בני הנוער שלנו ממפגש משמעותי עם העם היהודי ותולדותיו, ההשמדה ההמונית של יהודי אירופה בשואה הוא הגורם הדומיננטי השני שהביא לשינוי מוחלט של המפה הדמוגרפית היהודית, כאשר במיוחד נפגע הגף המזרח אירופי של העם היהודי. השואה שמה קץ לזרם המפכה הראשי של כוחות היצירה הציוניים, התרבותיים לאומיים.

הקריסה של מרכזי החיים היהודיים בארצות האסלאם בעקבות הקמתה של מדינת ישראל השלימה את המהפך המוחלט שהתרחש בעולם היהודי.

נעלמו כמעט לגמרי מרכזי החיים היהודיים עתיקי השורשים, חלקם בני מאות רבות של שנים

http://www.oranim.ac.il/sites/heb/sites/shner/jew-3rd-thousand/jew-wolrd/pages/default.aspx

תוך עשרות שנים בודדות עבר העם היהודי מהפך.

• מהו התהליך הפסיכולוגי שעבר העם בעקבות חווית השואה, מה זה עשה לנו כעם?

מה אבד לתרבות הלאומית, מה אבד למשאביה של התנועה החלוצית, מה אבד לגניוס היהודי בהצבר הדורות, לאנרגיה האנושית האדירה שאמורה הייתה לזרום לכאן ולהעשיר את חיינו יום יום ושנה שנה – התתואר ישראל אחרת בלא המקורות הללו שנסתתמו?

כי לא רק המתים מתו לנו שם.  על עולם שלם של מטרות, שאיפות ומעיינות יצירה נסתם הגולל. עולם יחיד במינו ואין דומה לו. וכל זה נסוג אל מרחבי הזיכרונות של מי? (עמ' 190-191)

http://www.oranim.ac.il/sites/heb/sites/shner/jew-3rd-thousand/jew-wolrd/pages/default.aspx

• נראה כי מעבר למוות פיזי של אנשים היה פה מוות של עם שלם. כאילו העם היהודי איבד משהו במהות שלו והיהודים שנשארו הפכו להיות משהו אחר. מה בעצם איבדנו במוות של ששת מליוני היהודים?

• כיצד השפיע החורבן על הרוח היהודית, הרוח של העם שלנו? (משהו נשבר והיה צריך להבנות מחדש)

• מה השואה עשתה לנו כעם?

• מה היא עיצבה בנו?

• מה גרמה השואה והחורבן ל"מרכיב הרוחני" של העם שלנו?

• בראייה כללית- מה מקום השואה בהתפתחות עם ישראל?

מזהות עתיקה לזהות חדשה

מרכזי החיים היהודיים בארצות האסלאם עתיקים היו מני חקר ונעצו שורשיהם עד לשחר ההיסטוריה של העם היהודי. 2600 שנה של חיים באיראן, עיראק וסוריה, ומי יודע כמה שנים בתימן, חדלו מלהתקיים אלא בזיכרונותיהם של יוצאי הארצות הללו.

http://www.oranim.ac.il/sites/heb/sites/shner/jew-3rd-thousand/jew-wolrd/pages/default.aspx

באותה שעה ראו המשקפיים בעליל מה שלא ראו חכמי היסטוריה ואינטלקטואלים מתקדמים נאורי עולם, שמה שאירע לאומה היהודית, לא אירע לשום אומה ולשון...

ההוויה היהודית היא בלבד נגדעה משורשיה . רק אחד מבין כל אומות העולם לשונו נעקרה בהינף גרזן, עקירה עולמית.  (עמ' 190)

http://www.oranim.ac.il/sites/heb/sites/shner/jew-3rd-thousand/jew-wolrd/pages/default.aspx

• מתרבות עשירה, עם שורשים עתיקים, הפכנו למדינה צעירה, המתקשה לזכור כמעט את החיים שלפני השואה, מה איבדנו ומה קיבלנו בשינוי הזה?

השואה השפיעה רבות על גיבושה ועיצובה של הזהות הציונית, בארץ ישראל ובגולה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA

היסטוריונים שונים, ובהם אניטה שפירא ותום שגב, עסקו בהרחבה באופן שבו השואה הדהדה בתרבות הישראלית והשפיעה על יצירת הנרטיב ההיסטורי והשיח החברתי. מוסכם ומקובל כי אירועי השואה שימשו, ועודם משמשים, כגורם מעצב לזהות היהודית וחלק בלתי-נפרד מהשיח החברתי בישראל.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA

• השואה מאז התרחשותה מהווה חלק נכבד בזהות שלנו כעם. מה זה בעצם עיצב בנו?

• איך השואה השפיעה על התגבשות הזהות החדשה שהתהוותה לנו בארץ?

• איך השואה שינתה אותנו?

תופעת שלילת הגולה על רקע השואה - "היהודי הישן" ו"היהודי החדש"

אחת מהתופעות עליה קיימת הסכמה הנה "שלילת הגלות", שבאה לידי ביטוי ברבדים ותחומים חברתיים ותרבותיים שונים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA

אניטה שפירא (1977) ציינה כי בעשורים האחרונים נוהגים היסטוריונים להציג את שני העשורים הראשונים שלאחר מלחמת העולם השנייה כתקופת ההדחקה של השואה בתודעה הישראלית. שפירא‏^[1]מצדדת בטענה כי בשנים אלו שימשו ניצולי השואה, בראש ובראשונה, סמל מכונן להידוקה ולגיבושה של זהות ציונית, ובפרט לצורך יצירת הדיכוטומיה בין "יהודי ישן" ליהודי חדש".

הדרישה מניצולי השואה להדחיק את זהותם הישנה ולמחוק את העבר הגלותי, נבחנה בהרחבה על ידי חוקרים רבים נוספים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA

• כיצד אתה מסביר את תופעת ההדחקה?

• מהו הרצון למחוק את הזהות "הישנה"?

• מי הוא היהודי הישן?

• מי הוא היהודי החדש?

התמודדות של ניצולי השואה:

• מהי הדרך הנכונה להתמודד עם זיכרון השואה? מה בכל זאת כדאי לנו לזכור ולא לשכוח?

בעשורים הראשונים להקמת המדינה, התנערה הציונות מדימוי היהודי הישן, תוך תהליך של דה-לגיטימציה כלפיו, וניסתה ליצור דגם חדש של חלוץ ציוני לוחם, עובד אדמה. היהודי הגלותי מוצג כחלוש גוף ואופי, הנמצא במצב לא טבעי, לא מאוזן, המדומה למצב מחלה. ויץ הרחיב ואמר כי לפי התנועה הציונית, נתפסו החיים בגולה כ"אנומליה", שהשפיעה על היהודים החיים בגולה והחלישה את רוחם, גופם ונפשם. הציונות, בדרך של עבודה חקלאית, התיישבות והפרחת ארץ-ישראל, נתפסה כ"תרופה".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA

• מה דעתך על הטענה כי החיים בגולה החלישו את רוחם, גופם ונפשם של היהודים?

• מה אם כן החליש אותם?

• הציונות טענה ש"התרופה" לחוסר האיזון של היהודי "הישן" היא עבודת כפיים והפרחת ארץ ישראל, מה דעתך?

הדימוי של היהודי המובל "כצאן לטבח"

חנה יבלונקה (2001) מסבירה‏^[5] כי המשפט של אייכמן העלה לראשונה את אחת ההאשמות הקשות שהוטחו באופן לא-רשמי בניצולי השואה: ההליכה "כצאן לטבח". לפי יבלונקה, הייתה זו הפעם הראשונה בה זכו הניצולים לתת תשובה לשאלה מאשימה זו, שזכתה לחיזוק על ידי החברה הציונית שעודדה וקידמה את המרד היהודי בנאצים. משפט אייכמן התאפיין בממלכתיות רבה והתקשורת של אותה תקופה הדגישה בהבלטה את עדויות הזוועה, שנשמעו לראשונה. אף על פי שעברו שנים רבות מאז הסתיימה השואה, הייתה זו הפעם הראשונה בה האזינה החברה הישראלית בקשב רב לסיפורים מסוג אחר, שהרחיבו את המושג "גבורה יהודית בשואה". הייתה זו גם הפעם הראשונה בה הופנתה אצבע מאשימה כלפי ראשי היישוב היהודי, בשאלה מדוע לא נקטו אמצעים רבים יותר כדי לנסות ולהציל את יהודי התפוצות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA

• אחת האשמות הקשות שהוטחו באופן לא רישמי בניצולי השואה, היא ההליכה "כצאן לטבח", הדימוי הזה הוא קשה לעיכול, אני זוכרת שגם אני כתלמידה לא יכולתי שלא לשאול, איך זה קרה? האם יש לתופעה הזו שנראית לכאורה בלתי ראציונאלית, הסבר מזווית הראייה שלך?

• האם יש סכנה שגם היום נהיה "מובלים" כצאן לטבח? מה יכול להוביל למהלך כזה?

הגאולה היחידה - "לבנות ולהיבנות"

בהסתמכה על מחקרים היסטוריים ואחרים, בחנה גרץ‏^[4] את האופן שבו שימשה השואה, בעשורים הראשונים לקום המדינה, כגורם מלכד שהדיר את קולותיהם של הניצולים והציג אותם באור שלילי, כאשר הגאולה האפשרית היחידה שהוצגה הייתה גאולה דרך בניין הארץ והשתתפות במפעל הציוני ("לבנות ולהיבנות").

באמצעות בחינת ייצוגי ניצולי השואה בקולנוע העלילתי של שנות ה-40 וה-50, הדגימה גרץ את תהליך ה"התרפאות" מהגלותיות וההפיכה ל"יהודי חדש" הנוצק בדמותו המיתית של החלוץ. תהליך זה מגיע לשיאו במוות סמלי, בו נולד הניצול מחדש כ"עברי", ועובר מדימוי של יהודי ישן (נשי, פסיבי, חלש, עדין) ליהודי חדש (גברי, אקטיבי, חזק, אמיץ, עובד אדמה). גרץ טוענת כי הניצולים נדרשו לעבור "תהליך חניכה", במהלכו הם השילו את זהותם הגלותית ועטו עליהם את ערכי הציונות ובעיקר את ערכי הקולקטיביזם, ההקרבה של הפרט למען הכלל ועבודת האדמה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA

• הציונות האמינה שהדרך היחידה לגאולה היא דרך בניין הארץ והשתתפות במפעל הציוני, "לבנות ולהיבנות",היום כשאנחנו מתבוננים על התוצאה, אומנם הדור הזה של ניצולי השואה אכן היוו דוגמא לנחישות וגבורה, אך האם זו הדרך לגאולה? המציאות מראה שלא ממש, מדוע?

התעוררות בעם :

חיבור מחדש למסורת היהודית מחד ותהליך צמיחה ומעורבות חברתית מאידך.

בשנים האחרונות מתרחשים בישראל שני תהליכים רבי מימדים ועמוקים, שרבים וטובים עדיין לא הספיקו לתהות על קנקנם. התהליך הראשון מתנהל כבר קרוב ל-30 שנה, ושותפים לו סוכנים רבים הפועלים יחדיו ובמקביל לשם אותה מטרה: לגבש חזון יהודי-ישראלי חדש למדינת ישראל, המבוסס הן על המסורת היהודית והן על הזהות הציונית, תוך ניסיון בלתי פוסק לערער ולהרהר על הקשר שבין תכני הזהות היהודיים והישראליים של המדינה ואזרחיה.יסודותיו ושורשיו של תהליך זה הינם עמוקים ורבים, ונובעים בעיקר מתוך תחושת אי נחת על כך שהציונות ומדינת ישראל נטשו עם הקמתה את העיסוק בתכנים ובזהות, והתמקדו אך ורק בפן המעשי-חומרי של בניית הארץ וההגשמה.במקביל, בשני העשורים האחרונים מתחולל בישראל תהליך נוסף של צמיחה ומעורבות חברתית, המבוססת על עקרונות מדינת הרווחה והתנגדות לשלטון ההון בו מעורבים סוכנים רבים, הפועלים יחדיו ובמקביל למען אותה מטרה: חידוש האחריות החברתית והסולידריות שבין האזרחים, באופן שיאפשר לחזק את היסודות הסוציאליים במדינה, שהיוו חלק מרכזי בראשית דרכה. גם תהליך זה קורא תיגר על המצב הקיים, ומנסה להציב לו אלטרנטיבה עמוקה, רדיקאלית ושורשית. זאת מתוך ההבנה כי בשלושת העשורים האחרונים מדינת ישראל מתנערת בהדרגה מאחריותה החברתית לאזרחיה, ועוברת למעשה תהליך מתמשך של 'מכירת חיסול' באמצעות ההפרטה.השאיפה של סוכני שינוי אלו היא למעשה חידוש האתוס הציוני-חלוצי ברוח החברותא והצדק החברתי, הן של נביאי ישראל והן של הוגים מודרניים יותר, המבקשים לתת משמעות מחודשת לחיי שוויון וערבות הדדית בתוך עולם קפיטליסטי-מנוכר.

מהו הקשר בין שני תהליכי עומק אלו?
בהסתכלות מעמיקה יותר, קווי המפגש והדמיון בין שני תהליכים אלו רבים ביותר: ראשית, שניהם שואפים לאחדות רבה יותר בקרב חלקי העם, כלומר לחידוש וחיזוק הערבות ההדדית. שניהם מאמינים כי ניתן וצריך לפעול לתיקון המצב במדינה.אותה מטרה של איחוד השורות ויצירת סולידריות פנימית.
מעניין לראות כי השיח המשותף שיכול להתקיים בין שני זרמים אלו מהווה בסיס פוטנציאלי רחב ביותר ליצירתה של תנועה חברתית חדשה, אשר מטרתה הברורה היא: תיקון. תיקון, בניגוד למחאה, הוא מהלך איטי, עמוק ורחב היקף, המבקש ליצור סדר חדש שבו לא יהיה כלל צורך במחאות. זאת משום שתיקון פירושו סדר, ואילו מחאות משמעותן אי סדר, קרי חתירה כנגד הסדר הקיים.

כיצד תיקון זה אפשרי? מהיכן הוא שואב את השראתו הרעיונית והרוחנית? לאן הוא חותר? כל אלו יצטרכו להתברר במהלך הדרך.

ממחאה לתיקון- על השלב הבא ביצירת חברה טובה יותר

• האם קרב שינוי נוסף בזהות שלנו כעם?

השואה והקמת המדינה- יחסי ישראל ועולם

ההיסטוריונים חלוקים בשאלה, אם מבחינה היסטורית צרופה היה קשר נסיבתי בין השואה לבין הקמת המדינה. יש היסטוריונים הסבורים כי "לשואה הייתה השפעה מכרעת" על בנייתה של מדינת ישראל, שכן הבריטים, ששלטו בארץ, היו תלויים בארצות הברית ולא יכלו לעמוד כנגד הלחץ האמריקני - ובכלל זה דעת הקהל האמריקנית, שהייתה מזועזעת מן השואה - לפתור את בעייתם של הניצולים ששהו במחנות העקורים באירופה. לחץ זה הניע את הבריטים להפנות את שאלת ארץ ישראל לאו"ם, שהכריע בעד תכנית החלוקה. מכאן המסקנה כי "הקמתה של ישראל הושפעה השפעה מכרעת על-ידי תוצאות השואה."    ומכאן גם הקשר הנסיבתי בין השואה לתקומה:  "השואה, אשר השמידה את מיטב יהדות אירופה, גם גרמה, היא וספיחיה, ליצירת צירוף נסיבות חד פעמי לטובתה של הציונות." מנהיגי היישוב היהודי בארץ היו מודעים לצירוף נסיבות זה ולכוח השפעתו, וגייסו את הניצולים, שרידי השואה ואת הנסיבות "להקמתה של מדינת ישראל".   אחרים סבורים כי מלכתחילה נעשו ניסיונות לפתור את בעיית שרידי השואה בדרך אחרת - לא באמצעות הקמת מדינה יהודית. רבים ממנהיגי היהודים בארצות הברית "השלימו עם רעיון המדינה" רק לאחר שהשתכנעו שאין פתרון אחר לבעיית ניצולי השואה. "מבחינה זאת העקורים היהודים, פליטי השואה, היוו מניע ואף מנוף יסודי להקמתה של מדינת ישראל".  עם זאת, היו, כאמור,  ניסיונות לפתור את בעייתם בדרכים אחרות, "והמדינה קמה הודות לצה"ל, כאשר כל הניסיונות האחרים נכשלו.

http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=1493

לזוועות השואה הייתה השפעה לא רק על דעת הקהל העולמית, אלא גם על הלך רוחם שלניצולי השואה והיהודים שחיו בארץ ישראל. הלך רוח זה, שאפשר לתמצתו במוטו: "לעולם לא עוד", גרס שהעם היהודי לא יכול לסמוך על אף אחד זולת עצמו ושעליו להגן על עצמו בכוחות עצמו. מאורעות השואה הדגישו את החשיבות של מדינה לעם היהודי, בה הם יוכלו לחיות ללא רדיפות עם כוח מגן חזק שיגן עליהם מפני הקמים להשמידם.

http://www.shoa.org.il/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.htm

ב-29 בנובמבר1947 י"ז בכסלו תש"ח, נערכה הצבעה באו"ם עלתוכנית החלוקה 33 מדינות תמכו, 13 התנגדו, 10 נמנעו ואחת נעדרה. היישוב העברי חגג את ההחלטה, האות לחגיגות ניתן סוף סוף יש מדינה לעם היהודי הנרדף.

http://www.shoa.org.il/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.htm

האנשטימיות היתה קיימת תמיד. ובכל זאת, 33 מדינות תמכו בהקמת המדינה. יש המשערים שזה בגלל ההחשפות לזוועות השואה.

• מה בעצם קרה שם, בהחלטה ההסטורית שגרמה לאומות העולם להיות בעדנו ולתת לנו מדינה? האם זו היתה השואה?