מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 800 – 801

מעמדות בחברה,

אחרי הקפיטליזם

מטרות:

• מהו הגורם, שתמיד מנציח את המעמדות בין בני האדם?

• כיצד משפיע המעמד החברתי על האדם?

• מה גורם לאדם להשתייך למעמד חברתי כזה או אחר, ואיך זה היה בעבר לעומת היום?

• מה זה גורם לחברה כאשר יש בה מעמדות?

• האם המעמדות בחברה תרמו בצורה ישירה או עקיפה להתפתחותה?

• מעמדות כנגד שוויון.

• האם בעולם מתוקן יש מעמדות? הרי לא כולם שווים.

• איך מגיעים לשוויון ולא לחברה מחולקת למעמדות?

• האם סוף עידן הקפיטליזם יביא סוף לעידן המעמדות?

• מה קורה למעמדות בסוציאליזם?

• מדוע סוף עידן האגו יכול להוביל לאחת משתי האפשרויות, נאציזם או סוציאליזם? ואיך זה קשור לעניין המעמדות בחברה?

זרימה:

• החלוקה למעמדות באנושות.

• השפעת המעמד החברתי על האדם.

• מעמדות כיום.

• ניסיונות למחיקת מעמדות.

• אחרי הקפיטליזם

פתיח:

נראה שמשך כל ההיסטוריה האנושית התרחשה מלחמת מעמדות בין מחוסרי אמצעים לבעלי אמצעים, החברה שלנו לבשה ופשטה צורות שונות של מעמדות חברתיים, החל מתקופת העבדים ביוון העתיקה, דרך התקופה הפיאודלית, החברה הבורגנית/ הקפיטליסטית. כיום המדד הוא לפי כמות הנכסים ומידת העושר, אבל תמיד זה נשאר אותו המאבק, לפעמים גלוי לפעמים נסתר, אך תמיד מדכאים ומדוכאים נצבו זה מול זה. ישנה הכרזה שמתארת זאת יפה - "דברי ימיה של כל חברה הם דברי ימיה של מלחמת מעמדות". (זוהי ההכרזה שפותחת את המניפסט הקומוניסטי שכתבו קרל מרקס ופרידריך אנגלס).

החלוקה למעמדות באנושות

• איך נוצרו המעמדות באנושות?

• מה הייתה הסיבה להיווצרותן?

• חלוקה למעמדות היא טבעית?

• ממה נובע המצב שבו אדם אחד או קבוצת אנשים נחשבת ליותר חשובה מאדם/ קבוצה אחרת?

• האם ההתפלגות החברתית קיימת גם בעולם החי?

במדעי החברה, מתאר המונח מעמד קבוצת אנשים החולקים סטטוס חברתי דומה. מקור המושג מעמד חברתי בהגות החברתית של סוף המאה ה-18, והמושג זכה לחשיבות גדולה במיוחד בעקבות המהפכה הצרפתית.

...

רקע על מעמדות בעבר ובחברות מסורתיות:

בחברות מסורתיות למושג של המעמד הכלכלי הייתה פחות רלוונטיות מאשר לגורמים אחרים, כגון עוצמה צבאית ופוליטית, מעמד אצולה, או תפקיד קלריקלי (דתי), אשר קבעו, יותר מאשר העושר החומרי עצמו, את ההיררכיות החברתיות המרכזיות. עם התבססותה של השיטה הכלכלית הקפיטליסטית הפך הניתוח הסוציולוגי על פי המעמד הכלכלי לניתוח המקובל ביותר.

...

קרל מרקס סבר כי החלוקה החברתית העיקרית היא בין מעמד שולט למעמד עובד. תחת מערכת של עבדות, חלוקה זו מתבטאת ביחס שבין בעלי העבדים לעבדים, ואילו תחת משטר פיאודלי, היא מתבטאת ביחס שבין האצילים לצמיתים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99

אצולה היא שדרה חברתית, בה התואר עובר בירושה, בהתאם לכללים וחוקים מסוימים. תוארי האצולה מתייחסים במיוחד לחברות שבהן הייתה או קיימת מלוכה. בני המעמד מכונים לעתים גם בעלי דם כחול, כינוי שנוצר בספרד (Sangre azul) כדי להבחין בין ספרדים "טהורים", שגוֹן עורם בהיר ועל כן כלי הדם שלהם נראים במבט מבחוץ כחולים, לבין המוּרים, שגון עורם היה כהה יותר.

שורשיה של האצולה האירופית בווסאלים, לוחמיו הנאמנים של המלך, שהיו קשורים אליו בשבועת אמונים וזכו לתגמול על שירותיהם ושירותי לחימה שלהם התחייבו במענק אדמה מיוחד. מענק זה, שהיה בראשיתו זמני ומותנה, הפך עד מהרה לנחלת אדמה העוברת בירושה בין חברי משפחתו של הווסאל. כיום, לעומת זאת, תואר האצולה הוא ברוב המקרים תואר רשמי בלבד.

תואר האצולה הוא תואר היסטורי, חברתי וחוקי, ולא רק מעמד סוציו-אקונומי המבוסס על עושר. אדם עשיר לא יהפוך באופן אוטומטי לאציל, וכן לא כל בני האצולה עשירים או בעלי השפעה (משפחות אצולה רבות איבדו את עושרן, והרעיון של "אציל עני" היה קיים בעולם כמעט מהולדת האצולה). במדינות ללא עבר פיאודלי, לא נמצאת אצולה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%94

קאסטה היא מעמד חברתי נוקשה שאדם נולד לתוכו וכמעט אינו יכול להשתחרר ממנו. מעמד חברתי זה מבנה את זהותו של האדם, ובכלל זה את טווח עיסוקיו האפשריים, מנהגיו, טקסיו, הנורמות לפיהן ינהג, מערכת הסמלים אליה הוא מחויב, ועוד. מערכת חברתית המבוססת על קאסטות היא מערכת ריבודית אנדוגמית המסווגת את החברים בה על פי מוצא ההורים, כך שהניעות החברתית בין הקאסטות השונות כמעט אינה אפשרית. שיטת הקאסטות דומיננטית בעיקר בהודו, אך ניתן למצוא אותה גם במקומות אחרים, כגון בזמן האפרטהייד בדרום אפריקה, ובמידה רבה בנפאל. בתקופה הקדם-מודרנית הייתה שיטת הקאסטות נפוצה בתרבויות שונות בעולם, כגון ביפן הפאודלית, בסין, באירופה (שם נקראה שדרה חברתית) ועוד. קאסטה אינה כת, לכן בניגוד לטעות רווחת בשפת הדיבור, מערכת הקאסטות אינה מערכת של כתות. יש הרואים גם ביהדות חלוקה דמוית קאסטות: בתחילה כהנים, לויים ויתר שבטי ישראל. לאחר שיבת ציון מגדירה ההלכה סך של עשר קבוצות (עשרת היוחסין), כולל זכויות כל קבוצה ולמי מותר לשאת את מי.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%94

תושבי צרפת נחלקו לשלושה מעמדות חברתיים - שדרות: הכמורה, האצולה והמעמד השלישי. חלוקה זו נותרה מן המשטר הפיאודלי של ימי הביניים, ועל פיה נקבעו זכויותיו וחובותיו של כל אדם.

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12407

• מה ההבדל בין הצורה שמתבצע בעולם החי לחברה האנושית?

• כיצד מתפתחת באדם התפיסה המעמדית?

• מעמדות בחברה בעבר היו בדרך כלל מלווים באידיאולוגיה שנותנת גושפנקא למצב החברתי - נימוק דתי/ מלוכה ואצולה/ קאסטות/ קונפציוס וכו' - האם כאשר מעמדות מלוות באידיאולוגיה, קל יותר לאנשים לקבל את המצב?

• במה שונה צורת המעמד החברתי הקפיטליסטי לעומת צורת מעמדות שונים כמו במלוכה, או מעמד דתי?

על פי תפיסתו של מרקס, לקפיטליסט הבורגני יש בעלות על אמצעי ייצור, אך לא על כוח הייצור (כלומר, עבודה) ואילו לפועל בעלות על כוח הייצור, אך לא על אמצעי ייצור. על פי תפיסתו, הקפיטליסט הופך את הפועל לחפץ, כגורם ייצור נוסף, ומשתמש בכוח העבודה שלו, בשילוב עם אמצעי הייצור, כדי לייצר סחורות. מכאן שבתוך הסחורה מוטמע חלק שמקורו בהון התשתיתי וההון הטבעי וחלק שמקורו בעבודה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99_%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8

• הקפיטליזם מתאר יחסים בין הכוח של בעל ההון לבין "כוח העבודה" של אדם כפועל. איזו מערכת יחסים נבנית בחברה על יחסי כוחות אלו?

תודעה מעמדית:

תודעה כוזבת היא מונח מרכזי בהגות המרקסיסטית המתייחס לחוסר התאמה בין תפיסות, ערכים, השקפות ואידאולוגיה של בני אדם לבין המיקום שלהם במערכת החברתית המעמדית. תודעה כוזבת מתבטאת כאשר אידאולוגיה שולטת במודעות של אדם מדוכא או קבוצה מדוכאת, באופן שמצדיק או משמר את הדיכוי. התודעה והחוויה לפי קרל מרקס נגזרות מההוויה. למרות שמרקס עצמו כנראה לא השתמש מעולם בביטוי, והוא מופיע לראשונה בכתביו של פרידריך אנגלס, על פי התפישה המרקסיסטית, למעמד העליון יש אינטרסים אישיים אשר יוצרים תודעה כוזבת במעמד התחתון ובפרולטריון מה שמכונה "אופיום להמונים". תודעה זו נוצרת מהאינטרסים של המעמד העליון - הבורגנות - לשמר את מקומו.

מרקס האמין בכך שהתודעה האמיתית היא תודעה מעמדית. המצב של הפרט במבנה החברתי קובע את תודעתו, ובמבנה יש שני מעמדות - עליון ותחתון. קביעת התודעה נעשית דרך יחסי הייצור בין עבודתו של הפרט לבין הבעלות על ההון. מרקס טען שתודעה זו תשתנה בהכרח ותוביל לשינוי המבנה. המהפכה מקורה בפועלים ובתודעתם הנובעת ממטריאליזם ומתוך הקונפליקט ההיסטורי שבבסיס החברה. לדוגמה, השקפות על חשיבות טיפוחה של כלכלה חופשית בקרב אנשים שאין להם כל שליטה על אמצעי ייצור או על תהליכי ייצור (כמו פקידות בנק זוטרות, תופרות במפעל טקסטיל או פועלי בניין) הן השקפות של תודעה כוזבת, לפי מרקס. ההשקפות הללו תורמות כביכול להמשך הניצול של אנשים במעמדם והן מתאימות הרבה יותר לממונים עליהם ולמנהלים שלהם. התודעה הכוזבת יכולה להסביר מדוע בני אדם החיים במערכת קפיטליסטית מודרנית פועלים בניגוד לאינטרסים האמיתיים שלהם לכאורה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%9B%D7%95%D7%96%D7%91%D7%AA

• כיצד נוצרת באדם תודעה מעמדית? מה היא צורת היחסים הנרקמת בין עובד למעביד? לבעל ההון?

• כיצד החברה מתפתחת מיחסי מדכא - מדוכא? מנצל מנוצל?

• כיצד "חושב" בעל ההון, וכיצד חושב ה"פועל"?

• מה מקבע ומנציח את המעמדות החברתיים?

הצלחתם מפעם לפעם של אלו המגיעים מרקעים מקופחים שלא לדבר על אי הצלחה תעסוקתית של בן/ בת המשתייכים למעמד המיוחס, הופכים את כל התהליך ללגיטימי בכללותו. ואכן, כפי שמציע ג'יי מק-לאוד בספרו: אין מצב שלא נצליח: שאיפות והגשמות בשכונה בעלת הכנסה נמוכה: "במונחים של הנצחה מיידית של חוסר השיוויון המעמדי, אין זה משנה כמה בני נוער מן המעמד הנמוך מגיבים לתהפוכות של מצבם. לא משנה עד כמה הם מבינים את חייהם בבירור, לא משנה כמה חידושים תרבותיים הם מייצרים, לא משנה כמה הם משקיעים באדיקות בביה"ס, הם אינם יכולים להתחמק מן הכפייה של מעמדם החברתי" (MacLeod, 1995, עמוד 148).

http://textologia.net/?p=20537

מדיניות התיקצוב של מערכת החינוך אינה הגורם היחיד ואף לא העיקרי לאי־שוויון הגבוה השורר בין התלמידים השונים בישראל. הגורם העיקרי לאי שוויון הוא היחס השונה שמגלה המערכת )מנגנון משרד החינוך והרשויות המקומיות, המורות והמנהלות, ההורים והתלמידים עצמם (כלפי בני המעמדות, העדות, הדתות והלאומים השונים בישראל. היחס השונה מוליד פערים גדולים באיכות הלמידה ובעקבות זאת בהישגים לימודיים. אבל אין ספק שמדיניות התיקצוב תורמת אף היא להתמשכותו של אי שוויון זה. בתי ספר שונים זה מזה במספר שעות התקן העומד לרשות המנהלת, בעושרה וגיוונה של תכנית הלימודים, בגודל המבנה וגילו, רמת הציוד, היקף השירותים הנלווים שמספקת הרשות המקומית, גובה תשלומי ההורים, היקף התיקצוב מן הרשות המקומית.

http://adva.org/he/post-slug-1728/

השפעת המעמד החברתי על האדם

מחקר בארה"ב: המעמד החברתי משפיע על הבריאות יותר מעישון, תזונה וגנטיקה: "מעמדך החברתי קשור באופן הדוק למידת השליטה שלך בחייך ולדרך שבה אתה מנצל את ההזדמנויות הנקרות בדרכך", אומר מארמוט. לגורמים האלה, לדבריו, עשויה להיות השפעה רחבה על מצבנו הבריאותי.

http://www.themarker.com/advertising/1.234684

• כיצד הסטטוס החברתי משפיע על אישיותו של האדם?

המחקר מצביע על כך שככל שהאדם משתייך לסטטוס סוציו-אקונומי גבוה יותר- כך הוא בעל סיכוי גבוה יותר להתפתחות אוריינטציה עצמית עצמאית. לעומת זאת, ככל שהשתייכות היא לסטטוס סוציו-אקונומי נמוך יותר- כך גדל הסיכוי שהאדם יגדל באופן מכוון-קבוצתית.

http://www.betipulnet.co.il/articles/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93_%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%9A_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%9A

ביטוי גנטי של לחץ ממעמד חברתי נמוך: במחקר ראשון מסוגו שערכו החוקרים בקופי מקוק רזוס בשבי, הצליחו החוקרים להוכיח כי קיים קשר בין מעמד חברתי לבין ויסות גנטי של גנים בפריימטים, באופן המבטא קשר ישיר וייחודי בין הסביבה החברתית לביולוגיה והגנטיקה. ממצאי המחקר העלו כי קופות ממעמד נמוך מתאפיינות בביטוי גנטי של כ1000 גנים הקשורים לתגובת מערכת החיסון ולתפקודים נוספים.

http://www.hadoctor.co.il/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99-%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%9C%D7%97%D7%A5-%D7%9E%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%A0%D7%9E%D7%95%D7%9A

• מה זה עושה לאדם כשהוא משתייך למעמד חברתי גבוה?

• מה זה עושה לאדם כשהוא משתייך למעמד חברתי נמוך?

• מתי ובאיזה שלב מתחילה להתפתח באדם הרגשת הניצול/ קיפוח?

• לכל אדם יש איזשהו תפקיד בחברה, אז למה יש כזו השפעה גדולה למיקום שלו בה?

• אדם שנולד למעמד מסוים - האם הוא מפתח את התכונות הנדרשות מהמעמד שלו במהלך חייו? כלומר - אם כך, חלוקה היא שרירותית ועניין של מזל וכל אדם אם היה נולד למעמד מסוים היה מתפתח בהתאם?

• מה זה עושה לנו לחיות בחברה שיש בה מעמדות? כיצד המצב הזה משפיע על החברה? איזה אנשים הוא מפתח? אילו יחסים?

חשיבות המעמד החברתי - מוטבעת בכל אדם החל מגיל ההתבגרות:

מעמד חברתי: אם עד גיל ההתבגרות ההורים היוו את מוקד ההתייחסות לקביעת הערך העצמי של הילד, אזי בגיל ההתבגרות השפעת ההורים פוחתת בעוד שהשפעת החברה והחברים גוברת. מידת החברותיות הרצויה של הילד אל מול זו המצויה תשפיע רבות על תפיסת המיקום החברתי של המתבגר בגיל ההתבגרות ועל תפיסתו את המציאות. גורמים אלה ישפיעו על האופן בו יתמודדו המתבגרים עם גיל ההתבגרות. קשיים בהתמודדות מסמלים גם קושי של המתבגר בהתמודדות הפסיכולוגית עם תקופת המעבר. במקרים קשים במיוחד, המתבגרים עלולים להיכנס לדיכאון בגיל ההתבגרות.

http://www.some1totalk2.com/71912/%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA

• נראה שיש איזשהי נקודה בחיים שפתאום מתחיל להיות איכפת לאדם ממעמדו החברתי. מהי נקודה זו? ממה זה נובע?

• לכל נושא המעמד החברתי יש חשיבות עצומה בגיל ההתבגרות. מדוע?

לא אחת אנחנו שואלים את עצמנו האם הילד שלנו, כאשר הוא הולך לבית הספר, מרגיש מקובל? האם חבריו תופסים אותו כ"מקובל"? האם לעיתים הוא מרגיש דחייה על ידי חבריו לכיתה? כיצד נדע מה עובר על הילד שלנו?..גם לילדים יש העדפות חברתיות מגיל מוקדם מבחינת מי יהיו חבריהם, כמה מערכות יחסים יטפחו ועד כמה משמעותי להם המעמד החברתי שלהם בין חבריהם לכיתה. אם בילדות המוקדמת הפעוט לומד על יחסים חברתיים מאחיו הגדולים, אם יש לו, או מבני דודים, לקראת בית הספר מתחיל הילד להראות העדפות חברתיות. בבית הספר מתחילה כבר ההשוואה החברתית במלוא הדרה וילד שלא מגיע מוכן רגשית להתמודד עם ההשוואה החברתית, עם מטען רציני של בטחון עצמי, יהיה לו קשה לדעת מיהו, מה הוא רוצה, מיהם חבריו וכיצד ליצור את הקבוצה החברתית הנכונה בה ירגיש בנוח. מקובלות חברתית הוא מושג המתאר את מידת ההערכה והכבוד שהקבוצה החברתית רוחשת לאחד מחבריה.

https://www.alhasapa.co.il/3195.asp

חרם חברתי בקרב מתבגרים צעירים נפוץ בישראל בערך פי שניים מאשר בארה”ב ובאירופה. מי אשם בכך? האם ישנם ילדים הנתונים תחת סיכון מוגבר לסבול מנידוי חברתי? איך נאפשר להם להיחלץ .מהמצב בכוחות עצמם? ולמה יש לנו אחריות גדולה גם כלפי הילדים המחרימים? כל צדיו של החרם. בפועל, כאמור, יותר ויותר ילדים נאלצים לחוות את הקיצוניות השנייה: מצב של נידוי על ידי קבוצת ילדים אחרת, לפעמים כל הכיתה, בייחוד בגילאי טרום התבגרות והתבגרות, שבהם עולה החשיבות של יחסים חברתיים עם קבוצת השווים – מה שקרוי בפינו “החבר’ה”.

http://www.eserplus.net/14104/%D7%97%D7%A8%D7%9D-%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA/

• כאשר מביטים במתבגרים נראה כי כל עניין המעמדות הוא מגיע מהטבע שלנו. האם הוא עניין הכרחי?

• מה החשיבות למעמדות בגיל ההתבגרות? מה זה מייצר? מה נוכל ללמוד מזה?

• נראה כי המעמד החברתי מתחיל הרבה לפני גיל ההתבגרות אך מועצם בגיל זה. האם עלינו לשים למטרה לנסות לבטל את ההתעצמות הזו או להשאיר לטבע לעשות את שלו?

• מה מטרתו המקורית של תהליך הסידור החברתי, שבני נוער מתחילים אותו בצורה טבעית?

• האם יש שימוש גבוה יותר בתהליך, שכרגע הוא גורם בעיקר להרבה בלבול וסבל?

• אם היינו עושים זאת נכון לאיזו תוצאה היו בני הנוער יכולים להגיע אליו? לאיזה מבנה חברתי הם היו מגיעים אליו? או שבכל מקרה הם יגיעו תמיד לתוצאה מעוותת כמו החברה הבוגרת?

מעמדות כיום

• מהם המעמדות הבולטים בחברה המערבית כיום?

• היום האידיאולוגיה, שמצדיקה את קיום המעמדות בעולם המערבי, היא נפח הכיס. בעל המאה הוא בעל הדעה. מדוע זה כך? מה זה אומר על התפתחות האנושות?

• אפשר להסתכל על תרבויות אחרות ולפקפק בשכל הישר שלהן ובבחירות התרבותיות שלהן, אבל גם אנחנו בעצם מסכימים עם האקסיומות החברתיות שלנו. גם לנו זה ברור שלמי שיש כסף הוא זה שיש לו את הכוח. מדוע אנחנו מסכימים לזה?

• למה בכלל האנושות מסכימה להתחלק כך?

• היום נראה שמתקרב הקץ של השיטה הקפיטליסטית. האם זה אומר שנראה גם שינוי מעמדי בחברה האנושית?

• האם זה אומר שקיימת או תהיה קיימת אפשרות, בקרוב, לשינוי חברתי בעולם, לשינוי המעמדות בחברה?

בישראל:

• מה שונה בישראל מבחינה מעמדית?

• בישראל לא משנה מי אתה, כמה כסף יש לך, כולם יפנו אליך בשם הפרטי ואפילו לא יקראו לך אדוני. כולל ראשי ממשלה וגנרלים. למה זה כך?

• בישראל גם אם הפערים הם גדולים, עדיין יש לרוב האנשים תחושת ערך עצמית, ביטחון להשמיע את קולם ולהשתתף בחברה כשווה ערך, פחות או יותר. למה זה כך? האם זהו מצב ששונה בשאר העולם?

• האם זה אומר שבישראל יש אפשרות לקיום חברה אחרת?

• האם בישראל יש אפשרות לקיום ללא מעמדות?

הבדלי מעמדות במערכת החינוך: הרשויות המקומיות החזקות מימנו יותר שעות לימוד
ממחקר של בנק ישראל עולה כי רשויות מקומיות מבוססות מימנו בממוצע 2.6 שעות לימוד שבועיות, ורשויות עניות מימנו רק 0.62 שעות.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3584818,00.html

עשור במערכת החינוך הישראלית: הפערים בין שכבות האוכלוסייה רק התרחבו":

עם פתיחת שנת הלימודים, בחן "הארץ" את הנתונים על הישגי התלמידים בישראל, זכאותם לבגרות ועמידתם בסף הקבלה להשכלה גבוהה על פני עשור. התוצאה — החלשים נחלשו, החזקים התחזקו.

פרופ׳ יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר ונשיאת מכללת שנקר בהווה, שספרה "מי מפחד משוויון", העוסק באי השוויון במערכת החינוך בישראל, ראה אור באחרונה, מסבירה כי נכון להיום אכן אין ביכולת מערכת החינוך לצמצם פערים חברתיים: "חינוך הוא דבר שממצב אנשים בחברה, וכאן נכנסת לתמונה ההחלטה של הורים להשקיע בחינוך. ככל שהמדינה משקיעה יותר בחינוך, כך גם ההורי משקיעים יותר. בעשור האחרון ההשקעה הלאומית בחינוך עלתה ב-60% בערך וההשקעה הפרטית גדלה בשיעור דומה. פירוש הדבר שמדובר בתחרות, ככל שהמדינה משקיעה יותר, כך גם ההורים. התפיסה הקיימת לפיה ההורים משקיעים יותר בגלל נסיגת המדינה מהשקעה בחינוך, אינה נכונה". תמיר מוסיפה כי "בתנאים הנוכחיים כל אחד מנסה, לפי יכולתו, לתת לילדים שלו כמה שיותר יתרונות לעתיד וזו תחרות אין סופית. כך לדוגמה, אם המדינה תתן חינוך חינם מגיל 4-3 אז ההורים שיכולים יתנו הכנה לגן. רמת החינוך של כולם עולה והפערים גדלים. כולם כמובן בעד שוויון, אבל כשאתה בוחן מה אנשים עושים אתה מגלה שהמעשים מביאים לשימור הפערים, והורים חזקים ועשירים ממשיכים לשלוח את ילדיהם לחינוך פרטי וממיין, או להעניק להם סיוע מעבר לשעות בית הספר, וכך מבטיחים שהפערים יישמרו".

פרופ' דני גוטוויין מאוניברסיטת חיפה, סבור שמשרד החינוך משתמש בטקטיקה של כפל לשון. "משרד החינוך מצד אחד למד לדבר על זה שצריך שוויון ולחזק את השכבות החלשות, הוא למד טוב את הרטוריקה הזו. אבל במקביל הוא מבצע שני תהליכים נגדיים - הוא מפריט את עצמו לדעת ומעביר סמכויות ואף תפקידי ליבה לארגונים בעלי שיקולים עסקיים. בנוסף, הוא מכשיר את הפערים בחברה, הוא מייצר לשכבות החזקות את כל הכלים והאישורים לבנות לעצמן מובלעות אוטונומיות חינוכיות". גוטווין הוסיף: "יש כאן תהליך שבו משרד החינוך למד את הנקודות הרגישות ולכן מדבר על שוויון אבל במקביל עסוק בלבטל את האמירות שלו עצמו. ובהעברת הסמכויות לגופים הפרטיים, המשרד מאבד בהדרגה את היסוד הציבורי שלו, וזה משרת את ההורים היותר מבוססים והפערים הולכים וגדלים. חשוב לומר שמדובר במדיניות ולא בטעות. מדובר בפרויקט חברתי שמשקף את ההוויה הניאו ליברלית בישראל".

עשור במערכת החינוך הישראלית: הפערים בין שכבות האוכלוסייה רק התרחבו - חינוך וחברה - הארץ (haaretz.co.il)

נסיונות למחיקת מעמדות

המהפכה הצרפתית (בצרפתית: Révolution française) הייתה תקופת טלטלה וחילופי שלטון בהיסטוריה של צרפת בין 1789 ל-1799, שהתחוללו בה שינויים קיצוניים בסדרי החברה והממשל. במהלך שנות ה-80, תחת שלטונו של המלך לואי השישה עשר, קרסה הממלכה תחת עולו של משבר כלכלי שאי-אפשר היה לתקן את סיבות העומק שלו בגלל המבנה החברתי שנשען על חלוקה למעמדות וזכויות-יתר. ב-1789 לא היה יכול הכתר לשלם עוד את חובותיו או לגייס די כוח פוליטי כדי להעביר את הרפורמות הנדרשות ונאלץ לכנס את אספת המעמדות כדי להשיג את הסכמת האומה כולה להעלאת מסים. מהלך זה סימן את התמוטטות סמכותה של המלוכה האבסולוטית ופתח את הדרך לבחינת מודלים חדשים, בהשפעת רעיונות עידן הנאורות שנפוצו בקרב השכבות המשכילות. עם פתיחת אספת המעמדות הכריזו פשוטי העם, "המעמד השלישי", כי הם דורשים שוויון אזרחי וחוקה לצרפת, והקימו את האספה הלאומית.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%AA#.D7.94.D7.A6.D7.94.D7.A8.D7.AA_.D7.96.D7.9B.D7.95.D7.99.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.90.D7.93.D7.9D_.D7.95.D7.94.D7.90.D7.96.D7.A8.D7.97

קומוניזם היא שיטה כלכלית-חברתית המתבססת על האידאולוגיה המרקסיסטית ובה רוב מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות מוסדות חברתיים, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי. מונח זה הפך לנפוץ בזכות פרסום המניפסט הקומוניסטי מאת קרל מרקס ופרידריך אנגלס שם תואר הקומוניזם כשלב הבא בהתפתחות החברה האנושית ובו יפתרו מצוקות האדם והחברה אשר נגרמו בידי השיטה הקפיטליסטית. הקומוניזם שואף להביא, לבסוף, לחברה נטולת ממשלה ומעמדות, אך שלב חשוב בדרך למטרה זו הוא הנהגת מדינה סוציאליסטית בה ההון נמצא בבעלות הממשלה. ניסיונות עבר ליישום הקומוניזם לא הגשימו את ייעודם האידאולוגי להתקיים ללא ממשלה ומעמדות, לכן יש הנוהגים לומר כי "קומוניזם אמיתי" מעולם לא נוסה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%9D

ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות - או מולדת אי השוויון?

שמונה מכל עשרה אמריקאים - יותר מבכל מדינה אחרת - מאמינים כי גם מי שמתחיל עני יכול להרוויח המון כסף אם יעבוד קשה. זהו חלק מרכזי של החלום האמריקאי.

http://www.themarker.com/wallstreet/1.369677

• מדוע אנחנו לא מצליחים להגיע למחיקה של המעמדות החברתיים?

• מה היה כושל בנסיונות הקודמים לעשות זאת?

• אפילו סין שנקראת קומוניסטית היא בעצם קפיטליסטית, נראה שאנו הולכים הפוך ממה שמרקס טען, מדוע גם מי שמנסה ליצור שוויון נכשל?

למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית). במשמעות הנורמטיבית, יש הרואים בשוויון אידאל, ערך, ושמו להם, למדינתם ולעולם מטרה לשאוף לשוויון בהיבטים מסוימים של חיי האדם (שוויון בזכויות, שוויון כלכלי, שוויון הזדמנויות ועוד). במשמעותו התיאורית, השוויון הוא תיאור מצב: בני האדם כבר שווים בהיבטים מסוימים של חייהם (ערך החיים של אדם אחד שווה לערך החיים של האחר ועוד). כמה מהאידאולוגיות הדוגלות בשוויון כאידאל, מבססות את דרישתן זו על ההנחה ששוויון, במובנים אחרים, הוא תיאור מצב.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F

• למה אנחנו מתעסקים כל כך בלהיות שווים?

• בארה"ב מאמינים בשוויון הזדמנויות, האם יש דבר כזה?

• מצד אחד אנחנו מדברים על החשיבות של השוויון, מצד שני אנחנו מבצעים את ההיפך. למה כל כך קשה לנו ליצור את מה שאנו רואים כחשוב וכדאי?

• העתיד - מעמדות או שוויון?

• האם חברה ללא הבדלי מעמדות אכן אפשרית?‏

נשיאה השני של ארצות־הברית, ג’ון אדאמס, הוא בין החתומים על הכרזת העצמאות ההיסטורית, אשר כללה מילים מרשימות אלה: ”אנו חושבים שאמת זו גלויה לכול; כל בני האדם נבראו שווים”. למרות זאת, מסתבר שג’ון אדאמס היה בספק שבני האדם אכן שווים. הוא כתב: ”אלוהים השריש את האי־שוויון של הנפש והגוף כה עמוק בטבע האדם, שאף תחבולה או מדיניות אינן יכולות למגר אותו”. לעומתו, ההיסטוריון הבריטי ה. ג’. וֶלס חזה חברה שוויונית המבוססת על שלושה דברים: דת אחת, טהורה ונטולת שחיתות המשותפת לכל העולם, חינוך אוניברסלי וסילוק הכוחות המזוינים.‏ עד כה, טרם נרשמה בדפי ההיסטוריה אותה חברה שוויונית שראה וֶלס בעיני רוחו. שוויון בין בני האדם הוא מאיתנו והלאה, והבדלי מעמדות הם עדיין מאפיין בולט של החברה. האם מעמדות אלה הועילו לחברה האנושית ככלל? לא. מערכות המושתתות על הבדלי מעמדות מפלגות אנשים ומולידות קנאה, שנאה, כאב ושפיכות דמים.

http://wol.jw.org/he/wol/d/r145/lp-q/2002001#h=1

• האם נכון למחוק מעמדות?

• מה יהיה המוטיב המניע להתפתחות בחברה שמתקיים בה שוויון מעמדות?

• בחברת העתיד, החברה האינטגרלית, כיצד נראה המבנה החברתי? האם יהיו מעמדות חברתיים? אם כן, מהם המעמדות החברתיים הנכונים?

• האם אפשר להיות במעמדות שונים ובהרגשה שווה בחברה?

• מה נותנת את הרגשת השוויון לאנשים?

• איך משווים בין בני אדם?

• מה עושה את האנשים שווים?

• למה יש בלבול בין להיות שווה ללהיות דומה?

• אם לא לפי מעמדות, אז לפי מה מתחלקים אנשים? לפי מה מסדרים את החברה?

• לפי תפיסת חוכמת הקבלה - האם צריכה להיות חלוקה כלשהיא בחשיבות בין אנשים?

• כיצד בחברה מתייחסים להבדלים בין אנשים ביכולות, מצב כלכלי וכולי?

• מה תפקיד השוני בין אנשים?

• מה יכול להיות המכנה המשותף בין כולם?

• אם היינו רוצים להעריך מחדש את מצבנו החברתי היום - כיצד עלינו להסתכל על אנשים מסביבנו? כיצד להעריך את חשיבותם?

• האם חינוך מספיק כדי להגיע למצב הזה?

• האם זהו מצב שהחברה האנושית יכולה להגיע אליו? איך? מה נרוויח אם נעשה כך?

• הייתכן ששוויון זו סתם רמאות? שזה "מאיתנו והלאה"? אם כן למה אנחנו כל כך שואפים לזה?

• מהו מעמד גבוה ומעמד נמוך על פי חוכמת הקבלה?

• מה הפיתרון של חוכמת הקבלה לנושא המעמדות וחוסר השוויון?

• האם ניתן לשנות את פני החברה וליצור מעמדות לפי תרומה לחברה? מהי התרומה הזו איך היא אמורה להראות?

מחקר: יש מעמד ביניים ויש מעמד ביניים: מחקר חדש מראה שבישראל יש שני מעמדות ביניים: המעמד שבו משפחה עם 3 ילדים חיה מ-11,250 שקלים בחודש, וזה שבו משפחה דומה חיה מ-33,075 שקלים בחודש. מה מאפיין כל אחד מהמעמדות ואיך מצמצמים את הפער? "מעמד הביניים" הפך בשנים האחרונות למטבע הלשון הנפוץ ביותר בדיון הציבורי סביב נושאים כלכליים-חברתיים. מעלים מסים? זו פגיעה ב"מעמד הביניים". יוזמה חדשה שתוריד את מחירי המזון או את מחירי הדיור? אנו מסייעים ל"מעמד הביניים". אלא שנתוני ההכנסה שמנפקת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מלמדים שתחת הכותרת "מעמד הביניים" מסתופפים מיליוני אזרחים שתנאי חייהם, רמת הנגישות שלהם לתעסוקה, הון ותשתיות ורמת השכלתם שונים בתכלית אלו מאלו. מחקר חדש של ד"ר זויה ניסנוב ממרכז טאוב לחקר המדיניות הכלכלית-חברתית, מצביע על התהום הפעורה בין מה שהיא מכנה "מעמד הביניים הגבוה" למה שהיא מכנה "מעמד הביניים הנמוך". תחת ההגדרה "מעמד בינוני נמוך", מיקמה ניסנוב את משקי הבית שבהם ההכנסה לנפש עומדת על 50%-130% מההכנסה החציונית לנפש (ההכנסה שחצי מההכנסות גבוהות ממנה וחצי נמוכות ממנה). ב"מעמד הבינוני הגבוה" כללה ניסנוב את משקי הבית שבהם ההכנסה לנפש עומדת על 130%-320% מההכנסה החציונית לנפש. לפי המחקר של מרכז טאוב, 40% מאזרחי ישראל שייכים ל"מעמד הביניים הנמוך", שבו ההכנסה לנפש נעה בין 1,950 ל-5,100 שקלים בחודש. "מעמד הביניים הגבוה", שבו ההכנסה נעה בין 5,100 ל-12,540 שקלים בחודש, קטן בהרבה וכולל 29% מהאוכלוסייה.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4521857,00.html

קרל היינריך מרקס (1818-1883):

הוגה דעות, עיתונאי ומהפכן יליד גרמניה. אבי הסוציאליזם. בן למשפחה יהודית שהתנצרה.

הגה, ניסח ופרסם (1848) עם פרידריך אנגלס את ה"מניפסט הקומוניסטי", שהשפיע על פיתוח הקומוניזם, המאואיזם והטרוצקיזם. מרקס ואנגלס כתבו גם את "הקפיטל", שבו תיארו את התפתחות החברה הקפיטליסטית ואת המתחים הפנימיים האמורים להביא להתפרקותה. להשקפתו של מרקס, במציאות מתנהל מאבק בין שני כוחות מרכזיים - מדכאים ומדוכאים. המדכאים הם בעלי אמצעי הייצור ואילו המדוכאים הם הפועלים. לשיטתו של מרקס מעמד הפועלים עתיד להשתחרר מהתודעה הכוזבת של היותו מעמד נחות ולפעול למען שיפור תנאיו. במהפכה ישתלט מעמד הפועלים על אמצעי הייצור, יבטל את הקניין הפרטי ויבנה חברה סוציאליסטית - חברה שוויונית שבה לא יהיו מנצלים ומנוצלים. טענתו המרכזית של מרקס כלפי היהדות הייתה, כי היא מייצגת את השתקפותן של הכלכלה הקפיטליסטית והחברה הבורגנית. במאמרו “על השאלה היהודית" כתב כי בסיסה של היהדות הוא אנוכיות, דתה היא הרוכלות ואלוהיה הוא הממון, וגרס ש"שחרור מהרוכלות והכסף, וכתוצאה מכך מהיהדות המעשית, הממשית, יהיה האמנציפציה-העצמית של דורנו... השחרור ליהודי יהווה שחרור לחברה מהיהדות.

http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/53332?/heb/content/view/full/53332&main