חיים חדשים

תכנית 1177

בעיות במערכת העיכול

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 19.11.19 – אחרי עריכה

אורן: מספר התכנית שלנו היום הוא 1177 ואנחנו נדבר עם הרב לייטמן על בעיות במנגנונים בסיסיים בגוף האדם. היום נתמקד במערכת העיכול, ננסה להתבונן על המערכת הזאת, להבין למה יש בה היום יותר בעיות מבעבר ואיך אפשר לעבוד עם זה בדרך לחיים חדשים. תהיו איתנו.

ניצה: באדם, כמו בכל יצור חי אחר, יש מערכות שהן מערכות בסיסיות שבלעדיהן בכלל אין חיים, לא מתקיימים החיים. אחת מהמערכות האלה היא מערכת העיכול, מערכת שתפקידה הוא בסיסי ביותר, לספוג את המזון, לגרום לגוף להמשיך להתפתח ולהפיק אנרגיה. לכאורה הדבר הכי פשוט, אבל אנחנו רואים שדווקא במנגנון הכי בסיסי ופשוט מתחילות להיות הרבה מאוד בעיות שהולכות ומתרחבות במיוחד בעשורים האחרונים, ואפילו הייתי אומרת ב-15 השנים האחרונות, לפחות כך זה לפי מחקרים.

רואים שדווקא באוכלוסייה מערבית ומפותחת, שלכאורה יש בה יותר שמירה על היגיינה ולכאורה המערכת הזאת אמורה לתפקד בצורה טובה יותר, יש עלייה חדה בכמות מחלות המעיים, בכמות האלרגיות לכל מיני מזונות, וזה מתחיל מגיל צעיר מאוד, ממש בפעוטות, בילדי גן וכן הלאה. זאת אומרת אנחנו רואים משהו שמשתבש במערכת מאוד בסיסית, בגוף החי, בגוף האדם, ועל זה היינו רוצים לשוחח היום.

כמובן שיש המון מחקרים בעניין הזה ומנסים לתת פתרון ולזהות מה הם הגורמים, מה הן הסיבות, חלק יגידו שזה בגלל העולם המתועש, בגלל שנחשפים לאנטיביוטיקה בשלב מאוד מאוד צעיר, הסטרס שאנחנו חיים בו, יש הרבה סיבות למה מערכת העיכול שלנו משתבשת. אבל היום אנחנו רוצים לנסות לברר האם המערכת הזאת מושפעת, או יש איזו סיבה נוספת, עמוקה יותר, שורשית יותר, לשיבוש שמתחיל להתרחש דווקא בה.

אני לא חושב שזה תלוי בזמן, אלא זה תלוי במצב של האנושות. האנושות הגיעה למצב כזה שמצד אחד הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לנו לחיות כפול מהזמן הרגיל שהיה לפני מאה שנה. אנשים היו חיים עד גיל 40, אחר כך עד גיל 60, היום כבר 80 ו-90 זה לא הגבול, זה באמת כך, מצד אחד. מצד שני, יחד עם זה שאנחנו מקבלים ממש המשך לחיים שלנו, המערכות שלנו בכל זאת סובלות מזה. אדם יושב רוב היום, יושב בעבודה מול מחשב, בא הביתה, יושב מול הטלוויזיה, בדרך הוא יושב באוטו, אלה החיים. זה מצד אחד. מצד שני, מה שהוא אוכל זה וודאי אוכל מעובד, שקשה מאוד להגיד שיש בו איזה מזון בסיסי.

ניצה: ערכים תזונתיים.

כן. זה לא בשר וזה לא דגים, ואם הוא קונה את זה בחנויות, ששם המזון כבר מעובד לאיזו צורה, אז בכלל אי אפשר להגיד שיש שם אולי בשר. אם כתוב נקניק אז יש שם אולי 10% בשר, כל היתר זה סויה או כל מיני תוספים.

אני לא אומר שהם לא טובים, אבל הגוף שלנו לא מוכן מצד הטבע לעכל כמויות כל כך גדולות של דברים שהם לא המזון הבסיסי. זה לא בשר ולא דגים וזה לא ממש תבואה, זה לא חלב, זאת אומרת הכול בא אחרי עיבוד ומוכרים לנו משהו שהוא בכלל לא טבעי. ואז הגוף סובל, הוא צריך לעכל את זה, הוא צריך באיזו צורה לפלוט את זה מעצמו והוא גם צריך במקום זה איכשהו לעשות איזו קומפנסציה. איך? זו הבעיה העיקרית.

אנחנו גם אוכלים הרבה, יש לנו תרבות צריכה ופרסום בטלוויזיה ובכל מיני מקומות של "תִקנה, תקנה, תקנה". ויש את הממתקים האלו, כאשר מצד הטבע אין ממתק, מצד הטבע זה אגוזים, פירות. זה מה שהיה. עד לפני 200, 300 שנה מקסימום, ממתקים זה היה נקרא אגוזים ופירות. והיום זה שוקולדים, וגם לא שוקולד אמיתי, הכול זה תחליפים.

בקיצור, מה אנחנו יכולים לראות מכל זה? שזה לא מזון. אנחנו מרעילים את עצמנו. הבעיה היא שאנחנו גם מרגילים את הגופים שלנו עד כדי כך לרעלים האלו, שאם נעבור עכשיו למזון האמיתי, איזו הרעלה תהיה לנו ממנו.

ניצה: דווקא הפוך אתה אומר.

כן. אנחנו רגילים לזה. הגופים שלנו כבר מוכנים לקבל ולעכל דברים שאם ניתן את זה לאיזה איש פרימיטיבי מאוקייניה או מצפון כדור הארץ, זה בשבילו רעל, ובשבילנו זה הפוך. אז יש כאן באמת איזה בלבול גדול וקלקול גדול. ולכן מה אפשר לעשות עם תקלות במערכות העיכול?

הבעיה היא שהכול בידינו, העניין הוא, שסך הכול כדור הארץ מוכן להאכיל עוד עשרה מיליארד אנשים, אין שום בעיה, ולהאכיל בצורה טובה, אבל אנחנו לא רוצים את זה. כי נתנו את הבריאות שלנו, את החיים שלנו, בידי נוכלים. ממש. אנשים שרק רוצים להרוויח ולא אכפת להם מה הם מכניסים לתוך הנקניקים ולתוך הלחם ולתוך העוגיות ובמה הם מנפחים אותנו. זה קולה ופפסי ומה לא, אין לי מה להגיד.

כשאני נמצא באמריקה אני אוהב להסתכל על הזקנות בגיל 80, עם טבעות כאלה יפות, שהן לוקחות בידיים שלהן את הסנדוויץ' הענק הזה, כמו לחם כזה חתוך, ואיך שהן אוכלות את זה.

ניצה: מה זה מייצג בעינייך?

חבל לי עליהן, על הסבתות האלה. זה לא בריא, הן בזה ממלאות את הכיסים של מי שעושה את זה. גם הוא לא מקבל מזה תועלת בסופו של דבר, מכל הכסף האלה שהם מסובבים. אין לי מה להגיד.

זה קלקולים על קלקולים, ואז הרופאים ואז עורכי הדין וכולם כולם נהנים מזה והכול כך מסתובב.

ניצה: מנסים לראות איך אפשר לפתור את הבעיה.

אין. אי אפשר.

ניצה: כי אנחנו רואים שזה מתחיל בגיל ממש צעיר.

לא, זה לא זה, כי כולם כבר יודעים שזה חייב לעבוד. אם אנחנו עוצרים משהו מהשרשרת הזאת אז הכול קורס ונופל ומה יהיה עם התעשייה ועם הבנקים ועם המפעלים ועם אלפי השטחים, קילומטרים של שטחים לחקלאות ופרות וחלב והכול הכול.

ניצה: חוץ מהדברים שדיברנו עליהם עכשיו, האם יש עוד סיבה יותר גבוהה או יותר עמוקה לשיבוש מערכת כל כך בסיסית בגוף האדם או שרק מדובר, כמו שעכשיו ציינו, בכל מיני בעיות סביבתיות, כל מיני מזונות לא בריאים?

לא, כל יום ויום אנחנו מקבלים מנת זיהום חדשה לתוך הגוף, עם המזון, עם השתייה, עם האוויר, ומכל דבר ודבר. ואפילו שלא, אנחנו נוגעים בכל מיני חומרים, אנחנו משתמשים בחומרי ניקוי ובמה לא. אנחנו כל הזמן מכניסים לגוף שלנו דרך האוויר, דרך שתייה, דרך מזון, אכילה, דרך העור, ממה שאנחנו ישנים עליו, הכול זה קליטה של חומרים רעילים, שלא נמצאים בטבע בצורה שהם מגיעים אלינו, הם לא טבעיים לטבע.

ניצה: זה משהו שאנחנו, בני האדם, ייצרנו.

כן.

ניצה: ולכן הגוף שלנו לא יודע להתמודד עם זה.

לא.

ניצה: אז עכשיו יש רמה מסוימת של רעל שהאדם כל הזמן קולט מהטבע, רעל ברמות האלה שאנחנו בני אדם פיתחנו או כל מיני דברים מהסוג הזה, והשאלה היא האם יש רעל נוסף שאנחנו סופגים מהטבע שבאיזשהו אופן משפיע עלינו והוא לא בהכרח קשור רק לרעל שנמצא בריסוס או במזון המהונדס, אלא זה רעל ברמת אחרת?

לכל אדם יש מזון רוחני, מה שאנחנו שומעים, מה שאנחנו שומעים בחדשות, מה שאנחנו שומעים מבני אדם וכן הלאה, המתחים הגדולים האלו שאנחנו עוברים, ויש לנו חוץ מזה מזון שלילי רוחני.

ניצה: מה זה מזון שלילי רוחני?

כשאני שומע קללות ואיך שמתנפלים אלו על אלו וצועקים ולא מרוצים ועושים ממש ביקורת, כל זה גם מזון. זה לאו דווקא שאני מקבל את זה דרך הפה ובלעיסת מערכת השיניים. ויוצא שאנחנו כל הזמן בולעים ובולעים את הרעלים האלה לתוכנו.

ניצה: אתה מדבר על רעל שהוא יותר ברמה חברתית, ברמה אנושית.

חברתית, אנושית, עד רמות יותר גבוהות. שאני כבר מקלל את החיים האלה ואת המדינה הזאת ואת כל העולם הזה בכלל.

ניצה: בדיוק על סוג הרעל הזה רציתי להתמקד קצת כדי שנבין אותו. כמעט כולם יכולים להגיד את זה על האוכל המהונדס ועל מיני המזונות והרעלים שאנחנו סופגים, כתוב על כך בהרבה מקומות וכמובן שחלק אומרים כך וחלק אחרת. הייתי רוצה להבין קצת יותר על הערך המוסף שמביאה חכמת הקבלה, על הזווית האחרת של אותו מזון שבאמת מרעיל אותנו, כמו שאמרת, שהוא דווקא בעל אופי אחר, שהוא יותר חברתי, יותר אנושי. באיזה אופן המזון הזה, שקראת לו "מזון רוחני", משפיע על האדם?

הוא משפיע על האדם מתוך זה שהוא הופך אותו לשונא את כולם. הוא אוכל בזה את הכל, את עצמו, את כל האנושות ואת כל העולם. הוא מקלל את כל העולם, הוא חי מתוך רע, מתוך רוע, וזה הרעל הכי גדול שהוא סופג ושהוא פולט. הוא מוכר לאחרים וקונה מהם את הרעלים האלה, בדיבור, במחשבה, במעשה. עד כמה שאנחנו באמת נמצאים כאן במה שנקרא " לכו והתפרנסו זה מזה.", אז אנחנו מתפרנסים מרע, מרעל, מלשון הרע, מכל הדברים האלה. זה עיקר הפגם ומזה אנחנו נעשים ממש חולים. אנחנו לא יכולים להעריך את זה, אבל זה ממש משפיע עלינו בצורה פיזית.

ניצה: כחלק מהפתרון הרבה פעמים אנשים אומרים "בסדר, הבנו שהמתח גורם לזה, אז בואו ניסע לצפון, למקום ירוק בטבע, נחייה יותר ברוגע. ואם אמרנו שיש רעלים, אז בואו ננסה אולי לגדל משהו אורגני, לאכול טיפה יותר בריא".

מתוך המחשבה הזו התפתחה ממש תרבות שלמה שמאוד עסוקה בעניין הזה. מתוך הבנה שיש בעיה, מנסים למצוא פתרון "בוא נתרחק מהמהומה, מההמולה ומהמתח, כדי שיהיה לנו יותר רגוע, ונאכל בריא". אבל השאלה היא האם זה באמת הפתרון, או שאתה דווקא רואה את הפתרון ברובד אחר?

אני רואה את זה לגמרי בצורה אחרת. קודם כל, אני חי בעולם עגול, ואני סופג את כל מה שמתרחש בעולם, את כל המחשבות והרצונות שמחטטות בכל העולם. אני נמצא בהם. אני לא יכול לברוח מכדור הארץ, אפילו אם אני חי בקוטב הצפוני או הדרומי.

ולכן, לא יעזור לי. אני קשור עם כל המציאות. כמו כשאנחנו בודקים איזה קרחון שרחוק מכל הציוויליזציה, ועד כמה שהקרח שלו כולל בתוכו את כל המיקרובים, וכל החלקיקים שלנו, וכל התוספות של המתכות וכן הלאה, כך גם אנחנו, זה לא יעזור לי שאני אברח לאיזה מקום. גם שם אני אספוג רעל, גם גשמי וגם רוחני.

ולכן, הבריחה הזאת של האנשים האלה, ומה שהם מספרים, כביכול, זה לא אמתי. בואו נאסוף את הדוחות של הסטטיסטיקה ונראה את מה שקורה.

ניצה: אתה אומר שגם אם יעשו על זה מחקר אפילו בעוד מספר שנים, יראו שגם מי שברח למקום רחוק ורגוע ואכל כל היום ירקות ופירות אורגניים, ללא ריסוס וללא רעל, זה לא יגרום לו להיות יותר בריא?

לא. אי אפשר לברוח. בסופו של דבר, לא. אנחנו צריכים להבין שאנחנו חיים במערכת עגולה, ואנחנו משפיעים בכל זאת זה על זה. ואחד סופג יותר רעל דרך האוויר, והשני דרך המזון, והשלישי דרך השדה מגנטי, לא חשוב ממה, אבל לכולם יהיה בסופו של דבר אותו משפט.

ניצה: אז מה הפתרון בעצם שאתה מציע?

אין פתרון.

שאלה: אנחנו נמצאים בתוך מקום שנראה כאילו בכל רגע נתון אנחנו רק קולטים לתוכנו סוג של רעל, ולא בדיוק יודעים איך אפשר לשנות את זה.

אנחנו לא יודעים. אלא זה בתנאי שאנחנו נרצה כולנו להשתנות ולשנות את כדור הארץ בנושא התעשייה, עם הספיגה והפליטה של החומרים, והמחשבות, לא לבזבז את חומרי הגלם שאנחנו מייצרים כדי לזרוק אותם אחר כך לים, כמו עם הנפט. בקיצור, אנחנו יודעים מה הבעיות, אבל מתוך זה שאנחנו אגואיסטים אנחנו לא יכולים להגיע לחיבור בינינו כדי לעשות סיכום נכון של כל החוקים שאנחנו חייבים לקיים כדי שלא להביא את כדור הארץ שלנו לקריסה.

אורן: אמרת עכשיו שרק אם כל בני האדם בעצם יגיעו ביחד לרצון להשתנות, וגם ברמה של המחשבות, אז איזה מחשבות אנחנו צריכים לשנות כדי לפתור מן השורש את הבעיות במערכת העיכול?

מחשבות לטובת האדם. אנחנו צריכים להקים בינינו מערכת שהיא תתייחס לכל אדם ואדם בצורה טובה. ואז לא יהיה לנו חשוב מה נאכל, לא יהיה לנו חשוב איזה אוויר ננשום. לא חשוב. העיקר זה שאם אנחנו במחשבות שלנו, כי זו הדרגה העליונה ביותר שם האדם נמצא, בהתקשרות עם הזולת, ולא בחליפת החומרים האלה הכימיים, אלא למעלה במחשבה, בחשבונות שלו עם אחרים, ואם שם אנחנו נעשה חשבון נכון בינינו, אז בהחלט הכול יסתדר.

אורן: למה הכוונה חשבון נכון? מה השינוי המהותי שלו אתה מצפה ברמת המחשבות?

אני לא רוצה לחשוב רע על אף אחד אלא אני רוצה לחשוב טוב על כולם. אני רוצה שלכולם יהיה טוב, בשווה, אם אפשר. ולי לא יהיה יותר מאף אחד. אני רוצה להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך" וזה לא קשור לדת, ללאום, לשום דבר.

ניצה: למה דווקא היחס הזה שתיארת עכשיו הוא המזון הטוב והבריא שהגוף שלנו זקוק לו, או אפילו כל ההוויה שלנו כבני אדם?

כמה שאנחנו מתקדמים בבירורים איפה אנחנו חיים, באיזה מקום, על איזה כדור הארץ, באיזו אווירה, אנחנו רואים שככל שאנחנו מגלים כוחות טבע נעלים יותר, במידה שהם נעלים יותר, הם יותר נסתרים. נסתרים. כמו כוחות רדיו, מגנטים, קרינות למיניהן וכן הלאה.

הכוחות הגבוהים ביותר אלה הם מחשבות האדם. גלי המוח של האדם. הם הכי גבוהים. הם ממש סוגרים את כדור הארץ מכל הצדדים, ואם אנחנו נאפשר למחשבות שלנו קשר יפה וטוב אחד עם השני, בזה אנחנו יכולים להציל את עצמנו מכל הבעיות והצרות. לא אכפת לי, אני יכול לשתות איזו חומצה, ולאכול חתיכות עץ, כלום לא יקרה לי. העיקר להיות מחוברים נכון ברמה הזאת של החיבור בינינו.

ניצה: אז איך היית מגדיר את מיני המזונות המשובחים? מה זה אוכל, מה זה מזון משובח שאדם כל כך זקוק לו?

שאדם מקבל בנפש שלו, שהוא קשור לכולם וזה המזון הכי טוב לנפשו. ואז שום דבר לא יכול להזיק לו, אם הוא מסודר בצורה כזאת.

ניצה: האם זה נכון לומר, שבעצם יכול להיות שלכל הבעיות שאנחנו מגלים היום, דווקא במערכת הכי בסיסית שלנו, מערכת העיכול, יש סיבה הרבה יותר גבוהה שלמעשה קשורה במזון הרוחני, המזון המשובח שתיארת אותו כרגע?

יש לו סיבה. אולי סיבה, אבל בעיקר זו התוצאה. מפני שמערכת העיכול היא כל כך חשובה לנו כמערכת ספיגה, אז חשוב לנו מאוד שהמערכת הזאת תתפקד נכון. שאנחנו נחשוב על הספיגה האמתית, השלימה, כולל המחשבות והרצונות של האדם, כולל הכוונות שלו כלפי הסביבה. שאנחנו באמת נכין את עצמנו בצורה אינטגראלית, גדולה, אחידה, יפה, באופן כזה שלכולם יהיה עולם טוב. פשוט עולם טוב. שלא נקלקל את הלבבות והגופים שלנו בתוך המחשבות.

אורן: נאמר שמישהו מסוים סובל מבעיה במערכת העיכול. הוא יכול לגשת לרופא, הוא יכול לגשת לדיאטנית, למטפלים בשיטה כזו ואחרת. כל אחד ייתן לו עצה משלו. איזו עצה אתה יכול לתת?

אני מאמין רק בדבר אחד, שאנחנו נגיע למחשבות טובות זה לזה.

אורן: אז מה העצה הקונקרטית לאדם שיש לו בעיה במערכת העיכול?

לבוא אלינו וללמוד איך לחשוב טוב על עצמו, על האחרים, על כל העולם, על כל המציאות. ובזה הוא מבטיח לעצמו את הקיום הנכון הטוב והבטוח ביותר.

(סוף השיחה)