חיים חדשים
שיחה 520
אני, א-לוהים ואהבת הזולת
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 12.02.15 – אחרי עריכה
אורן: שלום לכם תודה שאתם איתנו, אנחנו כאן ב"חיים חדשים" סדרת השיחות הלימודיות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן. שלום הרב לייטמן. שלום טל מנדלבאום בן משה.
אנחנו רוצים לדבר היום על הנושא הכי מעניין שיש לנו בחיים, אני וא-לוהים. ללמוד איך אפשר להבין מה א-לוהים רוצה ממני, לאן הוא מכוון אותי, אילו סימנים הוא נותן לי, להתחיל להתמצא בתוך המערכת הזאת של היחסים ביני לבין א-לוהים. הדבר הכי אינטימי ומרגש שיש בחיים שלנו.
טל: בתכנית הקודמת דברנו על הדבר הזה שנקרא "א-לוהים", שזה לא משהו מיסטי אלא כוח של הטבע שקיים מסביבנו, ורוצה לפתח אותנו. אחרי אבולוציה ארוכה שעברנו הגיע הזמן שנתחיל להבין מה הוא רוצה ולאן הוא מכוון, התחלנו להבין מה הקשר בין הכוח הגדול הזה שמפתח אותנו לבין היחסים שיש לנו עם הסביבה. הבנו שהוא רוצה מאיתנו איזו תגובה בכל מיני מצבים שאנחנו עוברים.
אנחנו רוצים להבין איך אנחנו יכולים לקחת את זה לחיים שלנו, לכל מיני דברים שאנחנו חווים. יש הרבה מצבים ואינטראקציות, אבל השבוע הייתה לי ספציפית אינטראקציה עם אנשים שלא הסכימו איתי, ניסיתי לדבר איתם, הרגשתי מהם אפילו איזו דחייה ונכנסתי לסערת רגשות. ואז נזכרתי בשיחה שהייתה לנו כאן שהסברת שמאחורי האנשים האלה יש כוח שנקרא א-לוהים, שהוא רוצה משהו לטובתי, לפתח אותי. ניסיתי לחשוב מה אני צריכה לעשות אחרת, אם אני יודעת את זה, וחשבתי שאולי נוכל לברר את זה ביחד.
אם אני חווה בחיים שלי איזה מצב עם אנשים, נניח יחס לא נעים, איך ההבנה שזה מגיע מכוח שנקרא א-לוהים יכול לעזור לי להתייחס נכון יותר למצבים האלה בחיים, ליחס שלי לאחרים?
את לא צריכה להתייחס לאחרים אחרת מאשר שאת מתייחסת לא-לוהים, כמו שאת אומרת.
טל: מה זה אומר, איך אני אמורה להתייחס לא-לוהים?
כך לכולם, להכל את צריכה להתייחס כמו שאליו. אלא מה ההבדל?
טל: אני לא יודעת איך להתייחס אליו.
אם כולם מנוהלים על ידו, אז יוצא שהיחס שלך לכל דבר בעולם זה היחס לא-לוהים. ואפילו לאנשים שמתייחסים אליך לא טוב ולא יפה, את צריכה משהו לשנות בעולם כדי לתקן את היחס שלהם לטוב, אז נקרא שהא-לוהים מתייחס אליך טוב.
טל: אני צריכה לשנות את העולם בשביל שא-לוהים יתייחס אלי טוב?
כן נכון, כי כל העולם זה יחס הא-לוהים אליך.
טל: אז למה הוא מתייחס אלי לא טוב?
כנראה מפני שאת מתייחסת לעולם לא טוב.
טל: במה היחס צריך להיות טוב או לא טוב?
היחס שלך לעולם הוא כולו אגואיסטי. את רוצה לנצל את הכל כדי שיהיה טוב לך. והמגמה שלו "ואהבת לרעך כמוך" שאת צריכה להתייחס לכל העולם כמו שאת מתייחסת לעצמך. בזה את משנה את עצמך להידמות לא-לוהים, ואז בזה את מגיעה למצב שהוא באמת כולו טוב, נצחי שלם, כמו שהא-לוהים קיים כך גם את ממשיכה להתקיים.
טל: הרבה פעמים כשאנחנו מקבלים יחס לא טוב מהסביבה אנחנו באמת לא מבינים למה. זה כמו ילד קטן שעשה משהו ואופס נשבר, והוא לא מבין מה קרה לי. אז איך אפשר להתחיל להבין באמת?
בלי להבין. אנחנו לא יכולים להבין לפני שאנחנו מתקנים את עצמנו.
טל: למרות שאותם מקרים אמורים כן לכוון אותנו?
אותם המקרים רק צריכים להיות לנו כהדגמה, הדגמת המצב שבו אני אגואיסט, שבו אני חושב על עצמי ולא על הזולת. שבעצם הזולת זה גם אני, רק שהוא נמצא מחוצה לי, כדי שעליו אני אשנה את עצמי. זאת אומרת, יש לי נניח רצון רע, הפוך מהבורא, מהא-לוהים.
אורן: מה למשל?
אני אוהב לצחוק ממך.
אורן: ללעוג למישהו.
כן. אז הרצון הזה עכשיו מתלבש באיזה אדם שמתחיל כך לעשות כלפי.
אורן: אמרת שאתה רוצה ללעוג למישהו?
כן וכך אני רואה גם במישהו מחוצה לי.
אורן: לא הבנתי.
לפי חכמת הקבלה כל מה שאנחנו רואים בעולם מחוצה לי, זה הכל אני, התכונות הפנימיות שלי. כל בני האדם זה הרצון לקבל שלי בדרגת המדבר, שאני רואה אותו מחוצה לי, כדי שיהיה לי יותר קל לתקן. עד שכל באי העולם, כל האנשים, אני ארגיש אותם כמו את עצמי, כל כך קרובים אלי. כל החיות הן בדרגת החי, כל הרצונות שלי, עד שאני אתייחס אליהם ממש בצורה טובה. גם לצומח, וגם לדומם, שאני אתייחס לכל מה שיש לי דומם, צומח, חי, והמדבר, בצורה כזאת שזה אני. ואז נקרא שבצורה כזאת אני מגיע לדבקות השלמה בא-לוהים.
אורן: אם אני אתייחס לכל מה שאני רואה סביבי כאילו שזה אני, בזה אני מגיע לקשר מלא עם א-לוהים. זה מה שאמרת?
כן.
אורן: מה זה אומר להתייחס לכל מה שאני רואה סביבי כאילו שזה אני. איזה יחס זה?
זה יחס של אהבה, לכן נקרא ואהבת לרעך כמוך.
טל: ואם מישהו הזה מחוצה לי, בעיניי הוא עושה משהו לא בסדר, מרגיז אותי, מכעיס אותי?
יש על זה ממש לימוד שלם מה לעשות. אבל בסופו של דבר מסביר על זה בעל הסולם במאמרים "השלום", ו"השלום בעולם", די פשוט הוא מסביר את זה. אבל אך ורק בצורה כזאת אם אני מתייחס לעולם שאני נמצא כאן במציאות מיוחדת, שדרכה אני מתחיל להתקשר לכוח עליון, שהוא עיצב את המציאות הזאת ביני לבינו, אם אני מתייחס נכון להמציאות הזאת, אני על פניה לומד איך להתייחס אליו. איך אני אעשה כך שכל המציאות הזאת תהיה כל כך קרובה לי, שהיא תהיה בי, ואז לא יהיה שום דבר שנמצא כמחיצה ביני לבין הא-לוהים.
אורן: הלכתי רגע לאיבוד. קודם הבנתי שאני צריך להשתדל להתייחס לכל מה שהוא לא אני, כל מה שמחוץ לי, כאילו שזה אני. ואז שאלתי לאיזה יחס אתה מתכוון, אתה אומר להתייחס לזה באהבה. כמו שאני אוהב את עצמי כך לאהוב את כל מה שנמצא מחוץ לי. הבנתי שזה כיוון מסוים שבו אתה מלמד אותי להתייחס לכל מה שהוא לא אני. לא הבנתי איך תרגול כזה יביא אותי לקשר עם א-לוהים. כי אמרת שבסוף התרגול הזה, אם באמת תהיה בי אהבה לכל מה שהוא לא אני, אני אראה שהכל זה אני. אז נשארתי אני, ואני לומד לפתח אהבה למה שמחוץ לי, ואז פתאום אני רואה שהכל זה אני. בתוך הציר הזה של ההתפתחות לא הבנתי מי זה א-לוהים?
הא-לוהים זה מי שממלא את כל האני שלך באהבה, ובקשר, ביחס היפה הטוב.
אורן: תסביר בבקשה, קצת יותר.
אם אני מתחיל להתייחס לכל מה שאני מגלה מסביבי כמו לעצמי, זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך", אני משתדל להתייחס לכל הדומם, צומח, חי, מדבר, לכל העולם, בצורה כזאת שאני אוהב את זה, אלה חלקים שלי שאני רק רואה אותם מחוצה לי, מה שאנחנו לומדים לפי תפיסת המציאות, אז על ידי זה שאני מתייחס אליהם באהבה, לאטלאט משנה את היחס שלי מהגישה הצרכנית, אגואיסטית, לאהבה, להשפעה, לטובה לכולם. על ידי זה אני רוכש כאילו את כל המציאות, קושר אותה אלי, ובתוך הקשרים האלה, שאני מצרף אותה אלי, אני מגלה יחס של אהבה בהשפעה, נתינה.
והכוח הזה שמתגלה בתוך הקשרים האלה נקרא "א-לוהים", זה הבורא. והצורות שאני מגלה לאטלאט בקשר ביני לבין כל המציאות הזאת, החיצונה, אלה צורות של הנשמה שלי שמתגלה בי, ומתמלאת עם האור, עם הא-לוהים, בכל מיני צורות מתקדמות, יותר רחבות ועמוקות. וכך אני מקבל את כל רשת הקשר הזאת שזה שלי, והא-לוהים שממלא אותה, והכל הופך להיות הנשמה שלי, אני מזדהה עם זה, זה שלי, זה אני. ולא גוף הבשר הזה, אחרי שאני גומר את העבודה הזאת אני לא מרגיש אותו, הוא נעלם, הוא היה רק מדומה, כמו כל העולם הזה שמדומה עכשיו, שנדמה לי שהוא קיים עד שאני גומר את העבודה הזאת.
אורן: אני מבין את מה שאתה אומר, ויכול אפילו לדמיין איך אני מכוון את עצמי לתדר הזה של האהבה, אמרת שזה צריך להיות יחס כזה ממני לכל מה שסביבי. וחילקת את מה שנמצא מחוץ לי לדומם, צומח, חי, ומדבר. כשאני מסתכל על השמים, בעיקר בלילה, אז אני מרגיש. כשאני הולך לים אני מרגיש. כשאני יוצא לטבע למקום שאין בו איש, אני מרגיש. דברתי איתך עד כה על דומם.
כשהייתי ילד הייתה לנו חממה של פרחים. אני מושבניק, היו לנו גם פרדסים מכמה סוגים. גידלנו הרבה סוגים של צמחים ועצים, וגם שם אם אתה תתבונן, בין אם אתה נמצא בתוך פרדס שאתה לא רואה את השמים מרוב עצים, ובין אם אתה תתבונן על עלה אחד, או בקוץ אפילו שנובל וקמל, כל דבר אתה מרגיש את הכוח הזה, את א-לוהים.
עם חי יש לי קצת יותר קשיים, אני לא כל כך אוהב חיות, חייתי פעם בהודו במקום שאין בו כלום, והיה שם ים, עצים ושחפים. היו שעות שהשחפים באים והשמיים מתכסים בשחפים האלה, ואתה מסתכל עליהם ואתה מרגיש "וואו, יש משהו". הבעיה מתחילה לא עם לאהוב את כל הבריאה, לזה אני מאוד מתחבר, הבעיה שלי מתחילה עם אנשים. אנשים אני לא כל כך אוהב. למה? כי אנשים, אולי כך א-לוהים עשה אותם, הם רעים כאלה, לא יודע איך להסביר את זה. מה אני עושה עם אנשים? עם הדומם, הצומח והחי אני מבין מה אתה מדבר, אבל בני האדם.
למה? אלה שבאים אליך.
אורן: כי קרציה כמו השכן שלי אין בים, הגל בים הוא לא קרציה כמו השכן שלי.
רגע. אבל קרציה עצמה, האריה שבא לטרוף אותך.
אורן: לא יצא לי לחוות אריה שבא לטרוף אותי, בינתיים אנשים טורפים אותי, זו בדיוק הבעיה. בעבודה אחד אוכל את השני, מזה יש לי אולקוס, סטרס, כאבי גב. לא ניסו לטרוף אותי אריות, לא הייתה לי חוויה לחיות בג'ונגל ואריות יאכלו אותי ואני אברח, אנשים רוצים לטרוף אותי.
אבל אם היה בא אריה ואומר לך, "אורן, אתה מבין שאני כוח א-לוהי, שאני פועל לפי הטבע". "כן, מבין אותך, אריה נחמד". הוא אומר, "אני אריה נחמד, אבל אני צריך לאכול אותך כי אני אחרת לא אחיה. מה לעשות, מה היית עונה לו? "תאכל, מה אני יכול לעשות? כי אחרת אתה תמות".
אורן: כך אולי האריה אומר לאיזו איילה שהוא אוכל אותה לארוחת צהריים.
בטח.
אורן: אבל אני לא איילה.
הוא לא מתרגז עליה, הוא לא רוצה לעשות לה רע, הוא פשוט חייב לאכול אותה כדי לחיות.
אורן: זה לא מה שאני מרגיש מבני אדם. אני מרגיש שהם כן רוצים לעשות רע. אפילו לא צריך משהו, כאילו נהנה. לא יודע להסביר את זה.
זה כוח הגאווה. זה כוח האגו. שהוא חייב להרגיש שהוא ממש אוכל אותך, שאתה תחתיו.
אורן: בדיוק. שהוא משפיל אותי. לא יודע מה הוא מרוויח מזה, הוא לועג, הוא צוחק. וזה לא רק מאנשים מבוגרים דרך אגב, אתה רואה את זה אפילו בילדים, פתאום לועגים, לא יודע למה.
מה שיש לאחד, חייב להיות לשני. או לשני כן ולי לא. וההיפך.
אורן: כן. לָמה הוא? אז מה אני עושה עם האנשים, זו השאלה.
זה הכוח שנקרא "אני אמלוך".
אורן: מה אומרות המילים האלה?
זה כוח ה"פרעֹה".
אורן: כלומר?
שאני אמלוך, אני רוצה, אני במקום הא-לוהים, אני המלך.
אורן: אני כאן המלך. ואני אדרוך עליך רק כי אני צריך להיות המלך.
כי בלי זה אני לא המלך.
אורן: יפה. ברור לי לגמרי הדימוי הזה, כל אחד מלך קטן, על הראש שלי.
זאת אומרת, אין לך בעיה לא עם החי, רק עם המְדבר.
אורן: הבעיה שלי רק עם אנשים. אני רוצה לתרגל את מה שאתה מדבר. אתה אומר, "כל מה שאני רואה מחוץ לי תתחיל להשתדל להתייחס לזה באהבה ופתאום אתה תראה איך אתה מתחיל להבין את א-לוהים, להיות איתו בקשר, להיות איתו מחובר לגמרי, אתם חברים טובים".
טל: אני רוצה להוסיף שהרבה פעמים אנחנו חווים את הדברים האלה מאחרים, התגובה שלנו היא לכעוס בחזרה או לנסות לשכנע, לנסות לשנות אותם, למה הוא מתנהג אלי כך? ואולי כאן אפשר לעשות איזה סוויץ' ולהבין שהתגובה שלנו יכולה להיות אחרת לגמרי.
אז מה אנחנו?
טל: איך היא צריכה להיות אחרת? אם באמת יש איזה כוח אחר שפועל, שהוא מתייחס דווקא אלי ספציפית בצורה כזאת.
ברגע שאת שומעת שהיחס הרע אליך הוא לא באדם עצמו, אלא זה צורת הא-לוהים, כוח עליון שכך מתייחס אליך.
טל: אז מה אני עושה עם זה?
רוצה לרמוז לך בזה משהו. כי הוא בעצמו הטוב ומטיב, ואם מתייחס אליך בצורה כזאת רעה, כביכול, דרך אנשים, בהתלבשות בהם, כנראה שהוא רוצה ממך משהו. לא סתם להרע לך.
טל: זאת אומרת שהתגובה האולטימטיבית זה לא להתעצבן, יש איזו תגובה אחרת שאפשר.
וודאי. קודם כל וודאי שלא להתעצבן. נכון.
טל: הבנתי.
בסדר גמור, הבנת דבר אחד.
טל: שזה לא פשוט.
דבר שני. איך?
טל: צריך לנסות להתבונן אולי.
"להפוך את שונאו לאוהבו", זה הכל. כי אני מתייחסת כאן לתופעה הא-לוהית, הבורא רוצה ללמד אותי, לחנך אותי, איך אני עושה את זה? איך אני הופך את עצמי לתלמיד טוב?
טל: איך?
אם אני אבדוק את כל הדברים ואתייחס בחזרה בצורה נכונה מפני שאני רואה בזה את יחס הבורא אלי, אז היחס הנכון שלי בחזרה יקרא "עשיית המצווה". ואז אני אקרא "תלמיד חכם", שאני לומד מהבורא, דרכך נניח, אם את לא כל כך אלי, אני לומד עכשיו התנהגות נכונה שאני צריך להיות. בעצם לא התנהגות, אלא התיקון הפנימי שלי, שאני צריך לתקן בי משהו. כדי שאני באמת אתייחס אלייך נכון, אני פתאום מגלה שאין לי כזה כוח בפנים, אין לי כזה רצון. דווקא ההיפך, שאת מתייחסת אלי לא כל כך יפה אני פי כמה אתייחס אלייך בחזרה ועוד אעשה כל מיני שמיניות מסביב כדי ממש לדקור לך במשהו.
טל: גם אם אני לא מגיבה, אבל לפחות בפנים זה עושה את הסערה.
אז מה לעשות? אני מתחיל לגלות שאם אני עומד במצב שאני חייב לשנות את היחס שלי אלייך, אני רואה שאני לא מסוגל. אנחנו רואים שהאנושות, האנשים נעשים מדור לדור יותר ויותר גרועים ביחס אחד לשני, האגו שלנו גדל וגדל. ואז אני צריך לפנות לאותו הא-לוהים, "תעזור לי, תן לי כוח להתגבר. אתה עשית לי את היצר הרע, אתה תעשה לי עכשיו במקומו יצר הטוב. אני לא מסוגל לבד".
אם אני כך פונה אליו נקרא שאני "מתפלל", שאני מבקש ממנו לעשות שינוי בי, לא צריכים יותר כלום, רק לזה הוא מחכה. כי בזה אני מקבל אותו כמלך העולם. שהוא מסדר הכל, מייצב הכל, שהוא ברא את היצר הרע והוא גם אומר שהוא ברא "תורה תבלין", זאת אומרת איזה כוח שבא עכשיו אלי ונותן לי אפשרות להיות אלייך טוב. מה זה טוב אני לא יודע, אבל בצורה כזאת שלהפוך אותך לטוב, זה נקרא שאני עושה "שונאו לאוהבו", שאדם כך עושה. זה מה שאני עושה. על ידי מה? על ידי אותו כוח שנקרא "תורה". זה כוח האור, כך הוא נקרא, זה לא האור שאנחנו רואים בו. ואז אני בצורה כזאת מקבל כוח מהא-לוהים ועל ידו אני מתייחס אלייך טוב.
אז מה היה לי קודם? קודם הייתה בתוכי צורה הפוכה מהא-לוהים, והייתי כל הזמן גדל, גדל, גדל בצורה הרעה הזאת, לכן זה נקרא "יצר הרע". ועכשיו, על ידי כוח התורה, כוח האור, היצר הרע הזה, כוח הרע הזה הופך להיות לכוח הטוב, אז נקרא מהאנטי א-לוהים, מצורה הפוכה, מהאגו, מ"פרעה" מה שנקרא, אני עכשיו הפכתי את עצמי לאיש א-לוהים, שיש בי כוח א-לוהים. וכך אני מכיר אותו וכך אני עכשיו מתייחס לכל העולם.
אורן: למה אני צריך להתייחס באהבה למישהו שעושה לי רע?
כי הוא סתם הדגמה לפניך, שהרע נמצא בך.
אורן: לא הבנתי. למה עם מישהו בא אלי ברע אני צריך להתייחס גם אליו באהבה?
הבורא, דרך כל העולם מתייחס אלייך בשיא האהבה. אני נותן לך ציור אחר. הבורא דרך כל העולם, דרך כל מה שיש מסביב, מתייחס אלייך בשיא האהבה. אבל אני רואה את זה אחרת. למה? כי אני הפוך מהאהבה. אני נמצא בקנאה, בשנאה, בכוח השליטה, אני נמצא באגו ואז אני רואה עולם הפוך. מה זאת אומרת עולם הפוך? א-לוהים הפוך. שכל העולם הזה זו צורת הא-לוהים ההפוכה. הכל רע.
אלא אם אני אשנה את היחס שלי מלקבל ללהשפיע, משנאה לאהבה, זה נקרא "השכינה הקדושה", אני אראה שהכל מלא האור, אהבה, וממש אין מוות, אין כלום, זה גן עדן.
אורן: אז למה הוא משגע אותי? אם הוא רוצה להתייחס אליי באהבה שיתייחס אלי ישר באהבה, למה המחבואים האלה?
הוא רוצה שאתה תקבל אותה דרגה כמוהו. הוא רוצה שאתה לא תהייה דרגת חי אלא בדרגת המדבר.
אורן: מה זה אומר?
שאתה תהייה דומה לבורא, שאתה תהייה "אדם". הוא רוצה לגדל אותך, ולכן נותן לך צורה הפוכה על מנת שמהצורה ההפוכה אתה תגיע לצורה המתאימה לו ואז הצורה ההפוכה והצורה המתאימה, שתי הצורות האלה שיהיו בידייך, אתה תבין לעומק האמיתי מה זה נקרא טבע הא-לוהים ומה עכשיו רכשת.
אורן: אני אסכם, אתה אומר כך "א-לוהים מצייר לי את הסרט של החיים שלי דרך כל מה שאני רואה סביבי, לא משנה מה, כל מה שנמצא סביבי זה א-לוהים פועל דרך זה, אלי. היחס שלו אלי זה מאה אחוז אהבה.
כן.
אורן: למה אני לא מרגיש את החיים שלי גן עדן? בגלל שאני בעצמי אין בי אותה אהבה כמו שיש לו אלי.
הפוך.
אורן: יש בי.
שנאה.
אורן: שנאה. אם אני אתקן את השנאה שבי לאהבה לכל מה שמחוץ לי, פתאום אני אקלוט שכל הזמן א-לוהים שלח לי רק אהבה.
אתה לא תהייה "מלאך". אם היה סתם בונה אותך טוב, אז אתה היית כמו אותו ג'וק, משהו כזה שאין בו שום הבנה מיהו ומהו. היית פועל מתוך הטבע הטוב. בגלל שהטבע הטוב שלך בא על פני הטבע הרע, אתה נכלל משני הקצוות, אז אתה באמת עומד בכל הקומה. כמו כוח העליון. בזה אתה נבדל מדרגת החי.
אורן: תן לנו שיעורי בית במשפט אחד, מה לתרגל?
להיות בן אדם.
אורן: מתכוון להכין שיעורי בית.
טוב, בהצלחה לכולם.
טל: תודה רבה הרב לייטמן. תודה טל. תודה גם לכם שהייתם איתנו. עד הפעם הבאה שיהיה לנו כל טוב, חיים חדשים, להתראות.
(סוף השיחה)