במדינה שבה כולם רוצים להנהיג, אבל קשה למצוא מי שלוקח אחריות, יש צורך בעדכון הגדרות. מה זה אומר להיות מנהיג? מה זה אומר לקחת אחריות? והעיקר, מה צריך להתחדש היום בתפיסת האחריות והמנהיגות, כדי שנגיע למחר משופר?
אחריות היא לא רק מושג פסיכולוגי. בכל מקום, בכל רמה, בכל חברה, יש צורך במישהו אחראי, מישהו שייקח על עצמו את ההובלה והאחרים יתמכו בו. בלי זה אי אפשר לשרוד, כפי שניתן לראות גם בטבע. עם זאת, מנהיג יכול להיות לא מי שהאגו מניע אותו לשלוט, אלא מי שמסוגל להבין את הדרישות, המטרות, הצרכים של החברה המסוימת שעליה הוא מתיימר לקחת אחריות.
מאיפה נובע עניין האחריות והצורך במישהו אחראי? מהמבנה הכללי של המציאות. כוח אחד כללי מנהל את מערכת הטבע, והוא מתפרס להרבה מאוד חלקים. בכל חלק וחלק של המציאות, החל ממדינה שלמה ועד לקבוצת כדורגל בשכונה, צריך להיות מישהו שיתפקד בדומה לאותו כוח עליון. באחריות, בהובלה, בדאגה לכך שאנחנו מתקדמים בכיוון נכון.
הדחף שיש לאנשים לשלוט באחרים הוא ברור ומובן, אבל אחריות אמיתית מדברת על ניהול והנהגה לא מתוך כך שאתה מרגיש הגדול מכולם, אלא מתוך רגישות לסבל של אחרים ורצון לשפר את מצבם.
חינוך לאחריות צריך לקדם את האדם מהנטייה הטבעית לעשות מה שטוב לו עצמו, אל הנטייה להיטיב עם סביבתו. לשם כך, כדאי להתחיל מלימוד טיב הקשר שאמור להירקם בין פרטים באותה מערכת.
התבוננות בטבע מראה שכל הדומם, הצומח והחי מקושרים בהדדיות, כך נוצר מארג החיים הנפלא. אם גם אנחנו בני האדם נשכיל לבנות יחסים אינטגרליים בינינו, הכול ישתנה פה לטובה.
איך נראית מערכת יחסים אינטגרלית? כולם מקושרים זה לזה, מרגישים מחוברים מלב ללב, ומתייחסים לחיבור ביניהם כאל ערך עליון. במצב כזה, האחריות של כל פרט היא להראות לאחרים שהחיבור חשוב לו, ולנסות לקדם את כולם למצב מחובר עוד יותר.
במהלך הדרך יצוצו כל מיני בעיות, שיפריעו לנו להרגיש קשר, קירבה וחום. זה טבעי, ונובע מהתפתחות הכוח האגואיסטי שטמון באדם. כנגדו, נצטרך לאתר בטבע כוח הפוך, אלטרואיסטי, כוח של אהבה לזולת שיעזור לנו להתקשר זה לזה, למרות הכול ומעל הכול. כך נגלה שיש בטבע שני כוחות יסוד, כוח מפריד וכוח מחבר, ונראה איך שניהם באים ממקור אחד כדי לקדם את ההתפתחות.
רוצים או לא רוצים, העולם של מחר יהיה מחובר, כפי שעולה מניתוח המגמות שמתרחשות כיום בעולם המקושר. כולנו בסירה אחת, קשורים זה לזה, משפיעים זה על זה ותלויים זה בזה – יותר ויותר.
מתוך כך, מי שייקח על עצמו לקדם התחשבות וערבות הדדית בין כולם, הוא שייחשב לאדם אחראי באמת. מועיל מאוד לחשוב שכולם כבר לגמרי בעניין, ורק ההשתתפות שלנו חסרה כדי שהפאזל יהיה מושלם. הדאגה לקשר אינטגרלי תחבר אותנו איתם, ולכן אנחנו ניהנה מסך כל הרווחים של כולם.
וכשזו תהיה הגישה בחברה, אנחנו נתחיל להתעלות מגבולות התפיסה האגואיסטית הצרה. בהדרגה, אנחנו נהפוך להיות דומים לכוח הכללי שאחראי על התפתחות הבריאה. זה ימלא אותנו בהרגשה רוחנית נפלאה, וייתן לנו יכולת הנהגה והשפעה מרמה הרבה יותר גבוהה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1012 – bit.ly/3arbgk7