חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1036 – 1037

לכידות חברתית בישראלית

מטרות:

• המקובל הרב יהודה אשלג, המכונה בעל הסולם, במאמרו "היחיד והאומה", מדגיש את חשיבות האהבה הלאומית, כתנאי ובסיס לקיום שלנו ושל הסובבים אותנו, מדוע?

• מהו ערכה וכוחה של האהבה הלאומית?

• כיצד מעוררים את האהבה הלאומית/ לכידות פנימית?

• כיצד מתקדמים משנאה בינינו לאהבה בינינו?

זרימה:

• לכידות חברתית.

• מהי אהבה בחברה.

• ערכה וכוחה של האהבה החברתית.

• פיתוח אהבה חברתית.

• אהבה מתוך שנאה?

• הדרך לאהבה מתוך שנאה.

• מובילי האהבה החברתית.

• מבט לעתיד.

קטעים ממאמר "היחיד והאומה" בעל הסולם:

"התקווה היחידה היא לסדר לעצמנו חינוך לאומי באופן יסודי מחדש, לגלות ולהלהיב שוב את האהבה הלאומית הטבעית העמומה בנו, לחזור ולהחיות אותם השרירים הלאומיים, שאינם פעילים בנו זה אלפיים שנה, בכל מיני אמצעים המתאימים לדבר".

"אז נדע שיש לנו יסוד טבעי, בטוח להבנות מחדש ולהמשיך קיומנו בתור אומה מוכשרת לשאת את עצמה ככל אומות העולם. וזה תנאי מוקדם לכל עבודה ומעשה, כי התחילה בונים את היסוד באופן בריא ומספיק להמשא שרוצים להעמיס עליו, ואחר זה מתחילים לבנות הבנין. אבל חבל על מי שבונה בנין בלי יסוד מוצק כראוי כי מלבד שאינו בונה כלום, הוא גם מסכן עצמו ואת אחרים הסמוכים אליו, כי לכל תנודה קלה יפול הבנין ואבניו יתפזרו לכל רוח".

"וצריך אני להדגיש מיד בדבר החינוך הלאומי האמור, כי הגם שכוונתי להשריש אהבה יתירה בין יחידי האומה מזה לזה בפרט, ולכללות האומה בכלל, בכל מדת הגדלות האפשרית; עם כל זה, אין זאת מזדהה כלום עם שובוניזם או פשיזם השנוא כל כך עלינו, ושמצפוני נקי מזה לגמרי; כי הגם שלפי הצלצול החיצוני של המלות נדמה שהם קרובים זו לזו, שהרי שובוניזם אינם אלא אהבה לאומית נפרזת; ברם ביסודם רחוקים זה מזה כרחוק צבע השחור מהלבן".

"שאהבה הלאומית היא היסוד של כל אומה; כמו שהאגואיזם הוא יסוד כל בריה הקימת לפי עצמה, שבלעדיה לא היתה יכולה להתקיים בעולם; כן אהבה הלאומית שביחידי האומה, היא היסוד לעצמיותה של כל אומה, - שאינה מתקימת ואינה מתבטלת זולת בסבתה. ולכן היא צריכה להיות הדאגה הראשונה בדרך תחית האומה, כי אהבה זו אינה מצויה כעת בקרבנו, כי אבדנו אותה בדרך נדודנו בין אומות העולם זה אלפים שנה; ורק יחידים נתקבצו כאן, שאין בין אחד לחברו שום קשר של אהבה לאומית טהורה".

לכידות חברתית

רמת הלכידות החברתית בישראל היא מהנמוכות בעולם המערבי, כך עולה מדו"ח רדאר הלכידות החברתית של קרן ברטלסמן ואוניברסיטת ג'ייקובס בברמן שבגרמניה. במחקר, שמדד לכידות חברתית לאורך 25 שנה ב-34 מדינות מהאיחוד האירופי וה-OECD, דורגה ישראל במקום ה-28. המקום שבו דורגה ישראל גבוה רק במעט מקבוצת המדינות שלכידותן החברתית היא הנמוכה ביותר. המדינות היחידות שהיו נמוכות מישראל היו קפריסין, ליטא, לטביה, בולגריה יוון ורומניה.

[..]

לכידות חברתית מוגדרת כתכונה המאפיינת את הדרך בה חברים בקהילה חיים ועובדים יחדיו. חברה מלוכדת מאופיינת על ידי קשרים חברתיים עמידים, חיבור והתקשרות רגשית חיובית בין החברים לקהילה, והתמקדות מובהקת בטוב המשותף. עורכי המחקר - אשר מדדו את הלכידות לאורך ארבע תקופות - חילקו את המושג "לכידות חברתית" לשלושה תחומים:

• קשרים חברתיים עמידים הדוקים ויציבים,

• חיבור וקשר רגשי חיובי בין החברים לקהילה,

• התמקדות מובהקת בטוב המשותף.

כל אחד משלושת התחומים הללו הורכב משלוש קטגוריות מדידות. המחקר התבסס על מערכת רחבה של אינדיקטורים שנלקחו ממחקרים בינלאומיים השוואתיים ומנתונים מדעיים אחרים.

הסיבות העיקריות למיקומה הנמוך של ישראל היו חוסר קבלה קיצוני של האחר, חוסר אמון במוסדות פוליטיים וחברתיים, ותפיסה נמוכה מאוד של הוגנות על-ידי הציבור הישראלי. בנוסף, מצא הדו"ח ירידה פתאומית ברמת הקבלה של חוקים חברתיים בקרב אזרחים ישראלים בתקופה האחרונה שנמדדה בו (2009-2012) וכן חוסר עניין מתמשך במעורבות אזרחית וחברתית. עם זאת, ישראל קיבלה ציון גבוה מן הממוצע בקטגוריית הרשתות החברתיות, המודדת איכות וכמות של קשרים חברתיים. קטגוריה חזקה נוספת – אם כי קבועה פחות ובכל זאת מופיעה בתקופת המדידות האחרונה – היא קטגוריית ההזדהות הלאומית. בקטגוריה זו ישראל מדורגת במקום גבוה.

https://www.themarker.com/wallstreet/1.2073923

'לכידות חברתית מוגדרת כיכולת של אזרחים החיים בתנאים חברתיים וכלכליים שונים, לחיות ביחד בהרמוניה, ובתחושה של מחויבות הדדית'. חברה שבה מתקיימת לכידות חברתית, כ-'חברה שמתקיימת בה באופן ברור ובהיר תחושה של תרומה של פרטים וקהילות לחזון משותף…ישנה תחושה חזקה של זכויות ואחריויות הפרט…אנשים מרקע שונה זוכים להזדמנויות דומות בחיים ולנגישות לשירות וטיפול…יש אמון גבוה במוסדות הפועלים בהגינות לתווך בין אינטרסים שונים…ויש יחסים חיוביים וחזקים בין אנשים מרקעים מגוונים במקומות עבודה, בבתי הספר ובמקומות המגורים.

https://ehurvitz.wordpress.com/%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA/

נושא הלכידות החברתית מסתבר, מעסיק הרבה מדינות בעולם בשנים האחרונות. ישנן מדינות כמו צרפת, אנגליה, קנדה, אוסטרליה, שהקימו וועדות ציבורית בנושא האינטגרציה והלכידות החברתית, במטרה ליצור חזון ועתיד משותף, להדגיש את המחבר והמשותף בין הקהילות השונות, בניית יחס של כבוד הדדי וכו'.

• מהי החשיבות ללכידות חברתית במדינת ישראל?

• על פי הסקרים האחרונים מסתבר שהלכידות החברתית בישראל היא מהנמוכות בעולם המערבי, מדוע?

• על פי המחקר, ישראל ממוקמת נמוך במדד הלכידות החברתית בגלל ״חוסר יכולת לקבל את האחר״. מדוע דווקא בישראל קשה לנו לקבל את האחר לעומת שאר המדינות?

• למה דווקא ברשתות החברתיות אנחנו כן מובילים במחקר? האם זה לא מצביע על לכידות חברתית?

• מה יכולות להיות ההשלכות של חוסר לכידות חברתית בישראל?

• האם ישנם הבדלים בין לכידות פנימית בישראל, ללכידות במדינות אחרות בעולם? מדוע?

• נתון מעניין בסקר הראה, שעל אף שישראל מדורגת במקום נמוך מאוד, בהיבט של חוסר קבלת האחר, חוסר אמון במוסדות חברתיים ופוליטיים, תחושה של חוסר הוגנות, דווקא מבחינת הזהות הלאומית היא מדורגת גבוה מהממוצע מדוע?

• מדוע למרות פערים חברתיים וכלכליים, בכל זאת שמדובר בזהות הלאומית, יש תחושת לכידות גבוהה יחסית?

• האם הלכידות הפנימית של ישראל מתבטאת בצורה שונה? מה מיוחד ברגש הלאומי הקיים בנו?

מהי אהבה בחברה

• מהי אהבה במישור החברתי? מהי אהבה לאומית, מה המאפיינים שלה?

• למה אהבה חברתית היא בסיס החברה?

• האם זו אהבה שנבנית באופן טבעי כשחיים ביחד או שמדובר בקרבה גנטית משותפת?

• כיצד אהבה לאומית מתבטאת: בהתנהגות אנשים, בהתנהלות היומיומית?

• מה היא ״אהבה אינסטינקטיבית״ כמו שציין בעל הסולם?

• למה הרגשות האלה לא נשארו איתנו?

• האם זה מרגיש כמו שמרגישים בארץ ברגעי מלחמה או אושר גדולים?

• אנשים נוטים להיזכר שבשנות השמונים ואף התשעים הייתה אהבה כזאת ברחובות, בבתים, הדלתות היו פתוחות, השכנים היו חברים, היה אפשר לסמוך על כל אחד ברחוב… האם זאת אהבה לאומית? האם היה לנו את זה ואיבדנו?

• מה ההבדל בין הרגשות האלה? מה הייחוד של אהבה לאומית?

ערכה וכוחה של האהבה החברתית

• כשקיימת אהבה לאומית, אנשים נחמדים אחד לשני ונעים להם לחיות יחד. מעבר לדברים הרגילים האלה, מה ערכה של אהבה לאומית, מה הכוח הטמון בה?

• מה זה לאום לפי בעל הסולם? האם הקשר שלו הוא רק כלפי מדינה?

• מה הפוטנציאל שגלום בתוך אהבה לאומית? למה עם כזה יכול להגיע? מה הוא יכול להשיג?

• מה ההבדל בין עם שיש בו אהבה חברתית לעם שאין לו את זה?

• למה אנחנו צריכים לאהוב אחד את השני?

פיתוח אהבה חברתית

• מהי אהבה חברתית, במה היא שונה מסוגי אהבה אחרים, מה מייחד אותה? לשם מה יש בה צורך?

• לאיזו נקודה היא מובילה את האדם? מדוע האדם זקוק לה? מדוע היא חשובה ואף הכרחית? איך היא מתפתחת?

• מה יכול לעזור ביצירת אהבה לאומית?

• האם על פי חכמת הקבלה, קיימת דרך לחזק אהבה לאומית? איך?

• מה יחבר אותנו אחד לשני? מה ידביק בינינו, האם זה הכרחי בכלל?

• אנחנו חיים ביחד כאן 70 שנה ובינינו היסטוריה של אלפי שנים - איך זה שהיא לא התפתחה בינינו בטבעיות?

• אם אין בנו, קרבה גנטית - איך אפשר לעורר אותה?

• האם צריך לחכות שהעם יגיע לתובנה שצריך להרבות באהבה? איך אפשר לזרז את זה?

• האם יש דרך טבעית לעשות זאת? האם יש דרך לגרום לרגשות אמיתיים להתפתח בתוך אנשים בצורה טבעית?

• אנחנו רואים שבמצבי משבר או איום בטחוני במדינה, ישנה תחושה שהאהבה הזאת באמת קיימת, אבל ברגע שהאיום חולף, גם האהבה מתפוגגת, מדוע זה כך? מה אפשר לעשות כדי לשמר את האהבה?

• על פי אילו עקרונות חוכמת הקבלה מציעה שנחיה?

• איך להרגיש אהבה לחברה שלמה?

חינוך:

• למה בעצם מחנכים? לאהבה?

• מה הכוונה בחינוך לאהבה לאומית?

• האם ״אהבה לאומית״ זה אהבה למדינה או לחזון משותף? אידיאולוגיה משותפת?

• איך אפשר לחנך לאהבה?

• מה ההבדל בין אהבה לזולת לבין אהבה לאומית?

• מאיזו אוכלוסייה יש להתחיל? מצעירים? ילדים? הורים?

• מה העקרונות החשובים ביותר בחינוך לאהבה בינינו?

• מהם השלבים שאדם צריך לעבור בתוכו, כדי להגיע מהמצב הקיים לאהבה חברתית?

• מה צריך להתפתח בתוך האדם כדי להרגיש אהבה חברתית?

פרסום:

• המסר הזה שונה מאד מהמסרים בתקשורת, מדוע חשוב לחזק את המסר הזה כאווירה בין האנשים?

• כל אחד חושב שהוא אוהב את כולם ושהאחרים הם הבעיה. אז איך מגיעים למקום שבכלל מושיבים אנשים, אפילו לשמוע על כך?

אהבה מתוך שנאה?

• החברה בישראל נראית בימינו דווקא בשיא הפירוד. ישנם סכסוכים בין אנשים, מגזרים, דעות פוליטיות, חברתיות...בעצם בכל תחום אפשרי. האם באמת אפשר להגיע לאהבה? מהו השלב הראשוני להרגעת הרוחות במצב הקיים בישראל?

• למה קוראים למצב שלנו - שנאת חינם? על מה מבוססת ״שנאת חינם״?

• כשבעל הסולם מדבר על אהבה לאומית, האם הכוונה שכל הסכסוכים ואי ההסכמות יעלמו?

• האם בעל הסולם מבקש שנתעלם מכל ההבדלים המהותיים בין כל האנשים?

• האם עם צריך לעבור משברים רבים בכדי לפתח את האהבה הלאומית על פניהם?

• זה לא באמת מציאותי למחוק את ההבדלים בינינו ולצפות לאידיליה. מדינת ישראל מערבלת בתוכה כל שוני אפשרי, אז למה כן אפשר לצפות מהעם במצב של אהבה לאומית?

• מה יאחד אותנו מעל ההבדלים?

הדרך לאהבה מתוך שנאה

• בארץ כאמור יש לעיתים הרגשה חזקה של פירוד ואף שנאה ואיום. מה לעשות עם ההרגשה הזו? האם חשוב שהאהבה תתפתח דווקא מתוך גילויי שנאה?

• מדוע נחוצה התגלות כזו של שנאה ורע?

• איך להפוך את הרע הזה לטוב?

• מה יגרום ללבבות, שכרגע מלאים בכעס ושינאה, להתרכך? ברמה לאומית? ברמה פרטית?

• מה לעשות כשעולה אי הסכמה?

מובילי האהבה החברתית

• אילו אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים, פרסומאים, אנשי תקשורת, אנשי חינוך, היו עובדים יחד, האם הם היו מצליחים לחשוב על תוכניות מתאימות?

• האם צריכה להיות התערבות ברמה המדינית? לקחת את היוזמה?

• האם צריכה להיות איזה מסה קריטית של אנשים, שידרשו ויפעילו יוזמה להגשמת האהבה הלאומית בעם? אילו אנשים יכולים להיות היזמים לזה? אילו פעולות פרקטיות ניתן לעשות בכדי להצית את הגחלת?

• בארץ יש הרבה מאוד מאמצים לעורר קירבה בין האנשים, לאהבת חינם. אם בפעולות מיוחדות, ימי איחוד וכו' - האם זו התפתחות בכיוון הנכון?

• אם יעלה רצון כזה בתוך העם, בתוך האנשים הרגילים, האם תהיה תגובה לכך במציאות סביבנו?

מבט לעתיד

• מה יש לחוכמת הקבלה לספר על מצבנו, מה מקובל רואה בהתפתחות העם, שאדם רגיל אינו רואה?

• האם נצליח להגיע לאותה האהבה שבעל הסולם מספר וכותב עליה?

• אם ישראל, תיקח זאת כמשימה לאומית – מה יהיו התוצאות?

• האם זהו משהו שהחברה הישראלית תוכל להתגבש מחדש סביבו?

• האם זה יכול לגרום לצעירים לרצות להמשיך לחיות פה?

• אם נעשה כך, האם נוכל להתמודד בהצלחה עם הבעיות במדינה? למה?