חיים חדשים

שיחה 1256

האבולוציה של התודעה

שיחה 24.06.20 עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

אורן: הנושא שלנו היום הוא "התפתחות התודעה האנושית". מסתבר שאנחנו מתפתחים מדור לדור לא רק בפיסיות שלנו, אלא גם בתודעה שלנו. ננסה להבין מה קורה פה בדיוק ולאן זה הולך בעיקר, בדרך לחיים חדשים.

טל: כן, אז באמת קיים הרבה מאוד מידע מהפסיכולוגיה החברתית, ההתפתחותית על התהליך של התפתחות התודעה האנושית, וחשוב לנו לדעת את זה. חשוב לנו להכיר את זה, כי אם נדע מהו תהליך ההתפתחות ונוכל למקם את עצמנו בשלבי ההתפתחות, נוכל גם לדעת לאן אנחנו צריכים לשאוף, ואיך להתקדם לשם בצורה טובה. לכן חשוב ומאוד מעניין לדעת את התהליך.

אני רוצה לספר קצת על מה גילו החוקרים, הפסיכולוגים. בסביבות שנות החמישים פרופסור קליר גרייבס ראיין הרבה מאוד, מאות, סטודנטים שלו, ואלפי סטודנטים מכל העולם. הוא שאל אותם שאלות מאוד פשוטות, "מה חשוב לכם, מהם הערכים שלכם, מה משמעותי עבורכם בחיים האלה?" והוא גילה שיש תבניות שחוזרות על עצמן אצל אותם אנשים. הוא ראה שזה גם משתנה לאורך החיים, ואז הוא בנה מודל בן שמונה שלבים של התפתחות התרבות, של המחשבה, של הפסיכולוגיה של האדם. הפסיכולוגים תיארו איך זה קורה לאורך ההיסטוריה, ואני אתאר בקצרה את השלבים שהם גילו.

בעצם זה התחיל לפני מאה אלף שנה. השלב הכי בסיסי הוא השלב ההישרדותי, האדם הפרימיטיבי, ממש חיים מהצרכים של האוכל, מין, משפחה, צורך לביטחון. קרוב מאוד לבעלי חיים. זאת הרמה הכי בסיסית. מהמקום הזה תנאי מזג האוויר משתנים. האדם מרגיש לחץ, הוא כבר מבין שצריך להתפתח וליצור לעצמו קבוצות יותר מאורגנות שיעזרו לו לשרוד, ואז, לפני חמישים אלף שנה אנחנו רואים כבר רמה חדשה של שבטים. שבטים, קבוצות יותר מאורגנות שיש להן גם תודעה יותר מפותחת, שהם כבר עוסקים בסיבה ותוצאה. כל מיני טקסים, מיסטיקה, סימבוליות, כל התרבות בעצם מתחילה להתפתח, המוסיקה, האמנות וכן הלאה.

בכל שלב כזה, למה מתפתחת מדרגה חדשה, לפי החוקרים? כי התנאים מסביב בעצם לוחצים על האדם והוא לא מצליח לפתור את הבעיות הקיומיות שלו בכלים הנוכחיים, אז הוא מפתח כלים חדשים ברמה יותר גבוהה.

זאת אומרת לא מההתפתחות הפנימית שלו, אלא מלחץ התנאים החיצוניים.

טל: כן, הם אומרים שזו מין התפתחות אדפטיבית, אינטליגנציה אדפטיבית. אבל הם גם אומרים שהאדם מרגיש לחץ פנימי, למשל כל שלב כזה הוא עובר משלב אינדיבידואלי לשלב יותר קולקטיבי, ותמיד בשלבים הקולקטיביים האלה האדם מרגיש לחץ לפרוץ. האגו שלו גדל והוא רוצה לפרוץ את המסגרת ולצאת לחופש יותר גדול, או ביטוי יותר גדול של האינדיבידואל שלו. אז הייתי אומרת שיש פה שילוב של שני הדברים.

אני לא יודע. נגיד, נשמע הלאה. בינתיים אני לא מסכים.

טל: אז נשמח שתדייק אותנו בהמשך. היינו בשלב השבטי הזה, האדם נמצא בתוך השבט. הוא מאוד מבוטל בתוך השבט הזה, וגם יש שם כל מיני טקסים, הקרבת קורבנות, כל מיני דברים שאולי לא כל כך נעימים להם.

אם הם בעצמם אימצו את זה, אז למה הם לא נעימים להם? הם עשו את זה מתוך שיהיה להם נעים, שיהיה להם יותר ביטחון, שיהיה טוב.

טל: נכון, כדי לשרוד, נכון מאוד. כך החוקרים מתארים את זה, שבעצם יש איזו התפתחות מודעת של האדם, שאולי יש משהו יותר טוב מזה. למשל "אני רואה שלמנהיג השבט יש כל מיני פריבילגיות, יש לו כוח, אולי גם אני יכול להיות מנהיג השבט. למה אני צריך להיות כל כך קטן ואפסי".

להיות מנהיג זה לא פשוט. אני לא חושב שזו פריבילגיה, בפרט אצלם. בסדר, נמשיך.

טל: אז מפה אנחנו בעצם רואים רמה חדשה, שם בעצם האגו המאוד בולט בלי שום רגשות אשמה, יוצא החוצה, פורץ את הגבולות. ואנחנו רואים איזו תקופה, החל מלפני עשרת אלפים שנה, של כוח ושליטה, התפתחות של כל מיני אימפריות שמשתמשות בכוח ושליטה. עבדים, עבדות, פיאודליזם. כל הרצון של האדם שם הוא לעשות את מה שהוא רוצה בלי להתחשב באף אחד אחר. "אם יש לי כוח אני אשתמש בו ואני לא אתחשב באף אחד אחר".

אבל יש סביבו מלא אנשים שהם יכולים לכופף אותו. מה זאת אומרת?!.

טל: נכון, ולכן אומרים שהשלב הזה גם כן נגמר, כי הוא לא יכול להחזיק לאורך זמן. אנשים לא אוהבים ששולטים עליהם, לא אוהבים שאומרים להם מה לעשות, אבל זה השלב השלישי כשמזהים אותי בעצם, של כוח, שליטה ואגו מתפרץ. השלב הרביעי, לפני חמשת אלפים שנה, מתוך הכאוס הזה שנוצר, של הכוח הזה, הג'ונגל הזה של החזק שורד, מתפתח שלב רביעי שהוא השלב של הדת הממוסדת, שמתחילה כבר לצאת ולהתפתח. אנשים מקבלים על עצמם איזה סדר, חוקים. הם מכניעים את עצמם כלפי איזה חוק עליון. שוב, זה בא ממש בניגוד למדרגה שקדמה לה. ואחר כך אנחנו גם רואים התפתחות של מדינות, עם חוקים, לכל אחד יש תפקיד מוגדר והאדם יודע איפה הוא נמצא בתוך ההיררכיה הזאת. יש מסורת. בקיצור, זה שלב מאוד ממוסד שכבר אנחנו רואים אותו מאוד בעולם שלנו גם היום. החוקרים מדברים על זה שארבעים אחוז מהעולם נמצא בשלב התודעתי הזה של הדת, הממסד והמסורת.

ולפני שלוש מאות שנה האדם שוב פורץ את הגבולות האלה של המסגרת, מחפש חופש, האגו שלו שוב פעם גדל, ואנחנו רואים את ההתפתחות של המדע, של הידע. האדם לא רוצה להאמין במשהו כזה שאולי כן עוזר לו, או לא עוזר לו. היו מגפות באירופה שאולי גרמו לאנשים לאבד את האמונה שלהם באנשי הדת, ואז מתפתח הצורך הזה במדע, להשתמש בידע שלנו כדי לייצור גן עדן עלי אדמות.

לבנות אלוקים בעצמנו.

טל: כן, "אנחנו נבנה כאן את הטוב הזה". ובתוך השלב הזה אנחנו רואים גם את הקפיטליזם, הדמוקרטיות הקפיטליסטיות שמתפתחות, האדם שהוא מאוד יזמי, הוא רוצה לייצור שינוי במציאות, בעצמו. הבעיה בתודעה הזאת, הבעיה בשלב הזה, הם אומרים, שגם הוא, יש בו משהו מאוד נצלני. בשלב של האגו השלישי שדיברנו עליו קודם, אז היה כוח בלתי נשלט ושלטו על אנשים בצורה מאוד בוטה. כאן הניצול נעשה בצורה יותר מניפולטיבית, דרך מסחר של ארגונים שמנצלים אנשים כדי לסחוט מהם יותר כסף, או עסקים שנעשים בלי התחשבות, לא באנשים ולא בטבע. ואז נגרם הרבה מאוד זיהום של הסביבה. זאת אומרת בתודעה הזאת אנשים מתחילים להבין שיש משהו לא טוב.

ומתוך זה מתפתחת הרמה האחרונה בעצם, שאנחנו רואים עוד בעולם שלנו היום, שהיא התודעה הליברלית, מה שנקרא, הדמוקרטיות הסוציאליות, צריך להתחשב בחלשים, צריך לדאוג לכולם, אי אפשר פשוט לעשות עסקים בלי לחשוב על הסביבה, "הירוקים", מה שנקרא, ארגוני זכויות אדם. זאת כבר תודעה יותר גבוהה שאנחנו רואים אותה גם מאוד בימינו. וכאן בעצם מסתיימים השלבים הפרסונאליים שהחוקרים מזהים אותם. יש לציין שבין כל שלב כזה יש ממש מאבקים. כל שלב תודעתי לא מבין את השלב שלפניו, או אחריו, והם נאבקים ביניהם מי צודק, מי צריך בעצם להשליט את הדעה שלו.

החוקרים מביאים אותנו לנקודה הנוכחית ואומרים ש"בימינו, למרות כל ההתפתחות שעברנו, אנחנו לא מסוגלים לפתור את הבעיות הגלובליות עם הכלים האלה, ולכן נדרשת כאן תודעה יותר גבוהה שהיא כבר ברמה אחרת. מהמקום הפרסונאלי אנחנו עוברים לתודעה טראנס פרסונאלית, רב אנושית, האדם שהוא כבר מתעלה מעל האני שלו ומתחבר למשהו אינטגרלי, מערכתי, ושם", הם אומרים, "יש עוד שתי רמות ואחר כך עוד איזו רמה שהם קוראים לה "רמת המסתורין"", ובכלל הם מרגישים שיש עוד איזו התפתחות מסתורית שצפויה לנו. אבל הם לא באמת יודעים איך אנחנו נגיע אליה. הם רק אומרים שעכשיו אנחנו נמצאים בנקודה הזאת ואנחנו צריכים לפתח מודעות חדשה. זה המודל הפסיכולוגי, זה מה שהם גילו מתוך ראיונות ומחקר של מה שהם מוצאים שקיים בעולם שלנו.

וקודם כל רצינו לשאול אותך, אמרת שהיו שם טעויות, חוסר דיוקים. מה אתה חושב על ההתפתחות הזאת של התודעה האנושית מהזויות של חכמת הקבלה?

חכמת הקבלה אומרת שאנחנו מתפתחים מתוך האגו שלנו, שזה הכוח המפתח אותנו וזה מה שיש לנו. לכן אנחנו צריכים לחקור את האגו, איך הוא מתפתח מדור לדור, ואפילו במשך עשרות ואלפי דורות שאנחנו עברנו, ומה שעוד נמצא לפנינו. זה כל מה שאפשר להגיד בקיצור, שאנחנו נמצאים בטבע והטבע הזה הוא גלובלי אינטגרלי, ככדור אחד שבו אנחנו קיימים. וכל החוקים וכל התופעות הם קשורים זה לזה ואנחנו צריכים להתחשב בזה ולהבין שגם אנחנו נמצאים בתוך הכדור הזה, בתוך הטבע הזה העגול. כך אנחנו נבין בכמה אנחנו יכולים להיות שייכים לטבע הזה במה שתלוי בנו.

בינתיים, על ידי האגו שלנו אנחנו לגמרי נמצאים מול הטבע הזה. אנחנו לא מסכימים, אנחנו לא רוצים, אנחנו כאילו עוינים לכל הטבע הגלובלי האינטגרלי, ולכן אנחנו סובלים מדור לדור וכל ההתפתחות שלנו זה רק מחוסר, מתוך זה שאנחנו מנוגדים לכל מערכת החוקים האלו, שסך הכול הטבע משפיע עלינו ואנחנו נמצאים בהם. אבל אין לנו ברירה, עד כמה שאנחנו מתפתחים יותר, אמנם נראה לנו שאנחנו מצליחים יותר, אבל אנחנו סובלים יותר. בסופו של דבר אנחנו מגיעים למצבים כאלו שהטבע יכופף אותנו ואנחנו נצטרך לקיים את כל החוקים האינטגרליים שלו, קודם גם בכוח, ואחר כך ברצון. בתקופה הזאת אנחנו נמצאים עכשיו, נכנסים לתקופת ההכרה של הטבע שבו אנחנו קיימים.

טל: אז אני רוצה לשאול מהזווית של חכמת הקבלה, מה גורם להתפתחות הזאת, מה גרם לאנשים להיכנס לכל מיני צורות כאלה לאורך ההיסטוריה, מה דוחף את זה מה מניע את זה?

זה המנוע שנמצא בתוך הטבע, שמפתח את כל הדומם, צומח, חי ומדבר מנקודה התחלתית, מהאטום הראשון, ועד שכל המערכת הזאת תתפתח בצורה עגולה, אינטגרלית, ותגיע להיות כמערכת עשירה מאוד, מורכבת מאוד. אבל היא בסך הכול תהיה קשורה בין כל החלקים שלה, כמו אותו אטום הראשון.

אורן: האם המנוע הזה אפשר לקרוא לו המנוע של הטבע בעיניך?

ודאי.

אורן: הוא מפתח גם את התודעה האנושית, את התודעה של האדם?

כן.

אורן: באילו דרכים הוא מפתח אותה?

בשתי דרכים, דרך תורה ודרך ייסורים. דרך האור, אם האדם רוצה להשתמש בכוחות הטבע בצורה נכונה כדי להגיע למטרה הנעלה הזאת. או בדרך שהוא לא רוצה להכיר בזה, אלא איך שהטבע כל פעם מכופף אותו.

טל: האם ההתפתחות הזאת היא תוצאה של סביבה משתנה, או שבאמת משהו פנימי באדם משתנה?

"סביבה" כך אנחנו אומרים, שכביכול יש סביבה, יש אנושות. אבל זה הכול מתוך ראיה פנימית של האדם, כך הוא רואה את העולם. לפי חכמת הקבלה אין משהו מחוץ לאדם, כל הדברים האלה הוא רואה בתוכו.

טל: אז מה משתנה לאורך ההיסטוריה, הפנימיות של האדם?

כן. הרצון שלו, שכל הזמן מראה לאדם עד כמה הוא מורכב יותר ונמצא בחוסר תרכובת נכונה.

טל: האם יש אמת בזה שאנחנו עוברים ממצבים שהם יותר אינדיבידואלים לקולקטיבים וחוזר חלילה כך לאורך ההיסטוריה?

אלו תהליכים שאנחנו עוברים. שבכל תהליך יש ארבע שלבי התפתחות, ומכל ארבע יש לנו עוד ארבע, וכן הלאה. זאת אומרת, אנחנו כל הזמן נמצאים בשינויים. עד כמה אנחנו מרגישים ומודעים לזה, זאת שאלה.

טל: כן, קראתי שגם החוקרים בעצמם אומרים שהאדם לא מודע לעצמו, ובכלל בכל התהליך ההתפתחותי הזה.

וודאי. קחי אדם מעיר גדולה, מודרנית, או מכפר נידח, זה אותו דבר. אף אחד לא יודע איך הוא חי.

טל: האם היית אומר שגם זאת הסיבה לכל הקונפליקטים בעולם, שאנשים נמצאים ברמות שונות של תודעה, של פנימיות שונה, ולכן הם נלחמים אחד בשני?

לא, הקונפליקטים שלנו נובעים מזה שאנחנו רוצים לשלוט. שייצר לב האדם רע מנעוריו, ולכן אנחנו רוצים לשלוט זה על זה. מזה הקונפליקטים.

אורן: האם אתה יכול להגדיר במדויק, מהי הנקודה הבסיסית שממנה מתחיל תהליך התפתחות התודעה של האדם? האדם הרי היה שייך פעם למין החי, ואז הוא יוצא ממין החי ומתחיל להתפתח כאדם. התודעה שלו מתחילה להתפתח, גם של הפרט, וגם של המין האנושי בכלל. מהי הנקודה ההתחלתית שבה אתה יכול לומר, הנה יש פה כבר תודעה של אדם?

כשהוא מתחיל לראות את עצמו ואת המציאות שלא תלויה באגו שלו, אלא מחוץ לעצמו. וזה לא פשוט. זה בא אחרי שהוא מבין, שאם הוא יישאר בטבע שלו, הוא לא יוכל להכיר כלום.

אורן: האם אתה מדבר על שלב התפתחותי שעוד נמצא לפנינו?

כן, וודאי.

אורן: תגדיר אותו במדויק כדי שנבין. האם זו איזו קפיצה התפתחותית של תודעת האדם?

כן.

אורן: מהי הקפיצה, מאיפה לאיפה הוא קופץ?

האדם קודם כל צריך להבין שהוא מתפתח רק על ידי דחפים פנימיים אגואיסטים שיש בו, ולא רוצה יותר מזה. כשהוא מתחיל לשאול בשביל מה ולמה ומה קורה כאן אתי, בזה הוא מתחיל לעלות קצת יותר מהדרגה שלו. זאת אומרת, סך כל הייסורים הם שמקדמים את האדם.

טל: עוד משהו שמעניין, הוא שהאנושות היום נמצאת בכל מיני שלבים בתהליך ההתפתחותי הזה, כמו שאמרנו, רוב האנשים מאמינים בדת ובמסורת ובכל מיני חוקים שהם חיים בתוכם, וככל שאנחנו עולים ברמות ההתפתחות, פחות ופחות אנשים נמצאים ברמות הגבוהות יותר. הקפיטליזם 20%, הליברליזם 10%, ורק אחוז אחד קטן בעצם נמצא כבר בשלבי תודעה מתקדמים יותר, מערכתיים. אז קודם כל, למה זה? למה כל כך מעט אנשים מתקדמים לשלבים האלה?

כך זה תמיד בחברה האנושית. רובם נמצאים בתחתית הפירמידה ואין להם שום רצון חוץ מלחיות טוב וכמה שפחות לסבול, ואם אפשר אז עוד קצת ליהנות מהחיים. רק האנשים שנמצאים בפסגת הפירמידה, שזה מיעוט קטן, מוכנים להשקיע את עצמם כדי להבין בשביל מה ולמה, למטרת ההתפתחות.

אורן: מה קובע באיזו רמה תודעתית אני נמצא כפרט? למה פרט מסוים נמצא ברמה תודעתית גבוהה יותר, ואני כפרט אחר נמצא ברמה נמוכה יותר. מה קובע את רמת התודעה הפרטית של האדם?

יש כאן כמה גורמים. הייתי אומר, הגורל.

טל: מה זה אומר הגורל?

הגורל. זאת אומרת, המזל.

אורן: האם אלה נתונים מולדים? זאת אומרת לאדם מוגדר בתוכו, מובנה בתוכו, לאיזו רמת תודעה הוא יכול להתפתח?

הכול מוגדר. רק אנחנו לא יודעים. אנחנו נמצאים במערכת קשוחה, הכול בה פועל בצורה החלטית, וכלפינו זה לא מובן, ולכן אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו בחיים. אבל מלכתחילה, עוד לפני האדם, איך שכתוב, "אין אדם נוקף אצבע למטה עד אשר גוזרים עליו מלמעלה", "שעל כל דבר יש מלאך שמכה אותו, ואומר לו גדל". זאת אומרת אנחנו לא יודעים עד כמה אנחנו מבצעים את כוחות הטבע, את פקודות הטבע, ורק זה קובע את הגורל שלנו.

אורן: האם התודעה של אדם יכולה להתפתח גם בלי סבל גדול, גם בלי ייסורים גדולים?

זה מה שאנחנו רוצים, שלא אכפת לי כלום חוץ מזה שאני לא רוצה לסבול.

אורן: אז התודעה של אדם יכולה להתפתח גם בלי סבל?

לא. סבל אנחנו חייבים, כי על ידי הסבל אנחנו מכוונים בחיים שלנו. יותר לסבול, פחות לסבול, יותר, פחות, זה כל הכיוונים שלנו.

אורן: זאת אומרת הסבל הכרחי כדי לפתח את התודעה.

כן.

אורן: אמרת קודם משפט שהוא מעורר הרבה שאלות. שהיום אנחנו עוינים לטבע האינטגרלי, ואנחנו נכנסים לתקופה חדשה של הכרה איפה אנחנו נמצאים. מה זאת אומרת שאנחנו עוינים לטבע האינטגרלי?

לא רוצים להיות מחוברים לכל המציאות כי זה מחייב. למה אני צריך להיות תחת דומם, צומח, חי, מדבר, ארבע המערכות האלה שהן פועלות עלי ושדורשות ממני התנהגות מסוימת. אני לא רוצה.

אורן: מה האדם כן רוצה?

הוא רוצה להיות חופשי. שכל הרצונות שיש בו, שמתעוררים בו, הוא רוצה באותו רגע למלא אותם.

אורן: כל יצור בטבע רוצה כך, לא?

נכון, אבל אני בזה נשאר בדרגת בהמה וכלפי זה לא פועל כך. הטבע מחייב אותי להתפתח יותר ולרצות להתפתח ולמלא את עצמי, נגד אותם הכוחות שבעצמו מעורר בי.

אורן: אז בוא נאמר ככה בגדול, תודעה ברמה נמוכה אומרת, "אני רוצה עכשיו משהו ואני פועל להשיג אותו, ולא מעניין אותי שום דבר". תודעה יותר גבוהה, מה היא אומרת?

שאני צריך לדעת את מטרת ההתפתחות שלי ולרצות להגיע אליה בעצמי.

טל: זה באמת מסקרן, כי החוקרים לא באמת יכולים לדעת מה הן רמות התודעה הגבוהות יותר, כי הם לא יכולים לחקור את זה, זה כמעט לא קיים עדיין בעולם שלנו. אז מה אתה יכול לספר לנו על מה שצפוי לנו, איזו תודעה גבוהה יותר צפויה לנו, לאנושות?

מאוד פשוט, מפני שאנחנו חיים בטבע האינטגרלי, הגלובלי, ואין לנו [אפשרות] לברוח מזה, אנחנו צריכים בכל הכוחות שלנו, להשתדל להקים מערכות כאלו חברתיות, אנושיות, במשפחה, בכל דבר, שהן יהיו מותאמות לאותו הכדור שאנחנו נמצאים בו, לאותו הטבע האינטגרלי.

טל: והאם אתה צופה שהגרף הזה, של ההתפלגות של התודעות השונות הולך לנוע לכיוון האינטגרלי, כך שיותר מ-1% של האנשים יוכלו להיות בתודעה הגבוהה יותר?

יותר, זה ברור. אני לא אומר שדווקא על ידי הגרף שציירת לנו, אבל האנושות תגיע למצב שכולם יבינו "למקטנם ועד גדולם", שהם צריכים להיות מחוברים למערכת אחת הכדורית, בואו נגיד, שכולנו נמצאים בתוך הספרה, ופועלים על כולנו אותם חוקי טבע.

אורן: האם ההשלכות של המודל הזה האינטגרלי שתיארת, זה רק שינוי, או שיפור, של יחס האדם למערכת הטבע? או שיש לזה השלכות גם על התנהלות ביחסים בין בני אדם?

האדם כלפי הדומם, הצומח, החי והמדבר וכל כללות המערכת.

אורן: אז מה מהות השינוי בתודעה האינטגרלית? איך האדם פועל?

להגיע לחיבור עד כדי אהבה.

אורן: למה חיבור אפילו אהבה בין בני אדם, זאת תודעה שהיא בעיניך גבוהה יותר?

כי זה אומר, שהמערכת פועלת בהתקשרות האידיאלית.

אורן: אהבה היא ההתקשרות האידיאלית?

בטח. שכל אחד מרגיש את השני, וכל אחד עושה לשני מה שהשני רוצה, וכך אנחנו נקשרים זה לזה בצורה שהמערכת פועלת ללא שום שגיאה.

טל: ואם היום אנחנו רואים מציאות של קונפליקטים, אנשים שמתווכחים ולא מסוגלים להבין אחד את השני ולהסכים אחד עם השני, מה קורה כשהאנושות מתקדמת לתודעה האינטגרלית יותר?

האנושות מתקדמת למכות הטבע. היא מתקדמת סך הכול על ידי הטעויות. וכל פעם מקבלת מכות, טעויות, ווירוסים למיניהם וכן הלאה, ואיך שהוא על ידי זה מתקדמת בדרך מאוד מאוד ארוכה וכמעט בלתי נסבלת.

אורן: איך אפשר לזרז את התהליך ולחסוך מכות, מבחינה תודעתית?

מבחינה תודעתית, שאנחנו נתחיל לשמוע מה שאומרים חוקרי הטבע האמיתיים. בעיני אלה המקובלים, שהם מסבירים לנו מה אנחנו צריכים לעשות. סך הכול איך להשתכלל, איך להתחבר, איך להיות שייך לטבע הגדול, הכללי, האינטגרלי.

אורן: קודם לקחת דווקא את המושג של אהבה, כששאלתי אותך מה הרמה היותר גבוהה.

כי זה החוק הכללי של הטבע.

אורן: אהבה היא חוק טבע?

אהבה זה חוק הטבע העליון, ועל ידי החוק שנקרא "אהבה", כל חלקי הטבע, כל רמות הטבע, כל החלקים שלו, כולם מתחברים יחד בהתאמה אידיאלית.

אורן: לסיכום, מהו השלב הבא בהתפתחות התודעה של האדם?

ההתפתחות הסופית?

אורן: כן.

שאנחנו נהיה כולנו ב"כאיש אחד בלב אחד". אין כאן מה להוסיף.

אורן: מה זה אומר, במילים פשוטות?

שאני מרגיש וממלא את הלב שלך, ואתה מרגיש וממלא את הלב שלי.

אורן: למקום הזה צריכים להגיע?

כן.

אורן: זה יפה. זאת התודעה האינטגרלית המלאה?

נכון.

(סוף השיחה)