לפני כמאה שנה, סוציולוגים המציאו את המושג 'מרחק חברתי', זהו מדד לנכונות של אנשים מגזעים ומעמדות שונים לפעולה הדדית: חיים באותה משפחה, עובדים באותו משרד, הולכים באותו רחוב ועוד. מצד אחד הטבע מחייב את כולנו לתהליך אינטגרציה ארוך ומשתנה ומצד שני, האגו שלנו גדל ומרחיק בינינו, המרחק העיקרי הוא פנימי אך יש לו ביטוי נוסף: אנשים התפזרו בכל כדור הארץ. בעתיד, נרגיש צורך בקירבה כיוון שחיינו תלויים בכך ולכן לא משנה כמה נתרחק זה מזה, אנחנו נהיה מחויבים להתקרב פיזית עד שנבין שמדובר בקירבה רגשית. מצד אחד, צמצום המרחק בין אנשים מאופיין ביחס טוב זה לזה, שמחה, אחדות, חיבור ודיאלוג מתמיד. מצד שני, גם אובססיה לקירבה מוביל לעייפות וחוסר הרמוניה. שאלות נבחרות מתוך הפרק: אז איך מרגישים קירבה מאוזנת? האם נמשיך להתרחק זה מזה? ואולי הגענו לסיום המרחק החברתי? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

אהבה זו ההרגשה הפנימית הכי חזקה והיא מורגשת בהתחברות עם אנשים אחרים. באהבה אנושית רגילה, האדם חושב בעיקר על עצמו וכמה טוב לו כאשר האוביקט האהוב נמצא לידו ושייך לו. בטבע קיימת גם אהבה אמיתית ומוחלטת, כאשר האדם דואג לרצונות של אדם אחר ולא לעצמו. מדובר בשינוי מהותי של התודעה והוא אפשרי רק בהתערבות חיצונית. שאלות נבחרות מתוך הפרק: איך אפשר לכוון את הרצון שלי לאהוב לתת כאשר אני מתוכנת לקבל ומרגיש רק את עצמי? איך נגיע למצב הפוך שנבחר בכל רגע לתת הכי הרבה? באהבה אמיתית ומוחלטת, האם אני מרגיש הנאה בי או באחר? אם אני מנסה לגרום הנאה לאחר, האם אני מרגיש שהוא נהנה ואני שמח? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

מצד אחד, הנטיה בטבע לגוון ולכן אנחנו מטפחים תענוג יקר של רב תרבותיות, חיבור הדדי תרבותי, אידיאולוגי וכלכלי. היתרונות הם רבים: הגירה מהווה מקור ידע, כח אדם מקצועי, טעמים, מסורות, שפות שונות ועוד. מצד שני, התוצאה בפועל היא הפוכה כדוגמת אירופה. כלפי חוץ יש נורמות וחוקים נגד ביטויי אפליה, גזענות ושנאת זרים, אבל כולם מבינים שהשנאה קיימת מתחת לפני השטח. אנחנו נותנים לכל אחד חופש ומאמינים שאנשים ימצאו דרך נכונה לתקשורת. שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם הגישה הזאת נכונה? האם הבדלים בין אנשים ועמים מהווים מכשול לתקשורת נכונה? האם בשיתוף פעולה נשפר את חיינו? ואיזה חינוך לקשרים נכונים יש לטבע להציע לנו? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

בכל מערכת יחסים, בגלל חוסר הבנה אי אפשר ליצור קשר, חוסר הבנה הוא מכשול גדול. היום, בגלל תקשורת המונים יש קשיי תקשורת יותר מבעבר, קשיים אלה מונעים קירבה. אחד מכללי התקשורת הוא הקביעה מי שייך ומי זר וכאשר אדם מפר נורמה חשובה, אנשים מבינים שהוא לא שייך למעגל שלהם. מכשול אחר הוא פנימי, הנקרא 'שנאת זרים'. זהו מנגנון הגנה במוח המזהה זרים בשבריר שנייה. המשמעות היא חוסר סובלנות כלפי זרים בגלל צורה חיצונית שונה כמו צבע עור, מוצא אתני, עודף משקל ועוד. אבל הסיבה הפנימית והעמוקה לשנאה בין אנשים היא הטבע האנוכי שלנו, כך אנחנו בנויים, אנחנו נהנים מהרגשת עליונות על אחרים. שאלות נבחרות מתוך הפרק: אז מה הם הפתרונות הקיימים היום לקרב בינינו? האם הם עוזרים? אולי הפתרון נמצא במישור אחר? ואולי הפתרון נמצא בחינוך המראה לאדם שדווקא גיוון פועל לטובתו? ואם כן, איך זה מתבצע? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

בלב ההתפתחות האנושית נמצא האגו והמוסר מתפתח בהתאם. באגו אין מנגנון ריסון ולכן נורמות רק מווסתות את האדם להתחשב באנשים סביבו. בלעדיהם, החברה לא יכולה להתקיים. מקור כל הנורמות הוא אגו מתוחכם יותר, מרוכך, מיופה ומוסתר. זה מונע מאיתנו לתקן ולהשתמש בו נכון. מוסר הופך להיות אמיתי רק כאשר האדם מתייחס לזה כציווי פנימי. הנורמות משתנות בהתאם להתפתחות החברה האנושית ואילו המוסר מבוסס על אידיאלים, טוב ורע, ידידות ואחווה, אלה חוקי הטבע והם לא משתנים. האנשים צריכים להבין שהם מתנהגים נכון בגלל תגמול שגורם לשגשוג כללי ולא בגלל עונש, התנהגות כזו אפשרית רק ע"י חינוך נכון וממושך של חוק הקשרים הרגשיים הנסתרים בינינו. עקרונות אלה מבוססים על אמון ועזרה הדדית. שאלות נבחרות מתוך הפרק: אם כך, מדוע לעיתים נדירות אנחנו משתמשים בעקרונות אלה? ואיך ניתן להשיג מהטבע כוחות של אהבה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

קהילות וירטואליות נבנו על אידיאלים: כל אדם יכול למצוא את מקומו, כולם יכולים לתקשר עם כולם ללא תיווך. ביטויים של רגשות הם אחד ממטרות התקשורת ונראה כי המשתמשים משתוקקים לספר ולשתף אחרים בזמנים של שמחה וצער בחייהם. בקהילות אלה, אדם נמצא בקשר עם מספר גבוה של אנשים שהוא מעולם לא פגש וביטוי של מחשבות או רגשות הופך להיות קשה, דורש מאמץ ורבים נבוכים כיוון שהם אנאלפבתים. אומנם אפשר לבטא רגשות בעיקר באימוג'ים ו'לייקים', אך מערכות יחסים כאלה בדרך כלל שטחיות, לא אישיות, נטולות חום ואפילו קרות. ברוב המקרים, קשרים כאלה מעלים רגשות שליליים והמצב אפילו מחמיר בגלל העדר מגבלות, רואים עלייה בביטויים של חוסר שוויון חברתי, מניפולציות וצמיחה של פייק ניוז. שאלות נבחרות מתוך הפרק: למה זה קורה? מה המדענים טוענים? למה לא הושגה המטרה שלשמה הוקמו קהילות וירטואליות? ואיך מטרה זו תושג בעתיד? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

אינטלגנציה קולקטיבית היא ידע דומה לידע אינטגרלי, רשת המחברת את כל האנושות בקשרים נסתרים משותפים. אבותינו השתמשו בידע האינטגרלי לפני שהוא שנעלם לאלפי שנים והיום הוא מופיע שוב ונחקר ע"י מדענים. המדענים גילו כמה שיטות איך להשתמש בחוכמה זו והמדדים העיקריים הם: רגישות חברתית, נוכחות נשים והעדר מנהיג מובהק. האינטליגנציה של האדם נמצאת רק במקום שני. שאלות נבחרות מתוך הפרק: מה הם עקרונות היסוד ליישום חוכמת ההמונים? מה הוא העקרון הקפדני הכי חשוב ליישום יעיל? איזה חוק הכי חשוב מתגלה? ומה הוא הרווח הגדול שהחברה מקבלת? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

האדם המודרני חי בזרם בלתי פוסק של מידע של כלי תקשורת-המונים המשפיעים ומעצבים תפיסות עולם, מטביעים את חותמם בהבנת המידע ולעתים קרובות בצורה מניפולטיבית. האתגר העיקרי של ערוצי הפצה המוניים הוא לבנות קשר נכון בין אנשים בתהליך ארוך של חינוך ולספק מידע ניטרלי בלבד. העם צריך להלחם על מידע נייטרלי, אך עליו להבין שזה יקרה רק אם האינטרסים של החברה יהיו חשובים יותר מרווח אישי. היום, כלי התקשורת הממלכתיים מאבדים מכוחם לטובת רשתות חברתיות, מיליוני אנשים הופכים להיות מקורות מידע, יוצרים דעת קהל ללא צנזורה או מוסר גבוה. שאלות נבחרות מתוך הפרק: לאן כל זה מוביל? מה יעזור לאדם לא לטבוע בים של מידע? ובבעלות מי צריכים להיות כלי התקשורת כדי להשאר ניטרלים? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

הגלובליזציה היא מערכת מאוחדת של קשרים כלכליים, חברתיים, פוליטיים ותרבותיים, אולם האחדות הזאת היא חיצונית בלבד, זאת אחדות שנותנת כח להתחבר נגד האחר כדי להרוויח על חשבונו. מאות מחקרים מראים כי יש יתרונות גדולים הרבה יותר למערכת אחדות של רגשות, מחשבות ורצונות שאומנם כל אחד שונה בה אך לכולם יש מטרה אחת והיא: להיות מאושרים. שאלות נבחרות מתוך הפרק: איך ניסו להתגבר בעבר על הפירוד? איך נעשה זאת היום ונגיע לאחדות? מה עלינו לקחת בחשבון? אם אנחנו נולדים לא שווים, במה כולנו שווים? ואיזה תנאים יש לתת לכל אדם כדי להגיע לאחדות אמיתית? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

מדענים אומרים שאחד המאפיינים העיקריים בטבע הוא שיתוף פעולה. האדם הוא היחיד שלא פועל כך, כתוצאה מכך החברה מתפתחת לכיוון אגואיסטי. אם נבנה יחסים חברתיים על אותם חוקים בסיסיים ונתאים אותם לחברה האנושית, נתנסה בעקרון ערבות הדדית. הכללים לשיתוף פעולה הם חוקים של קשר הדדי, קבלה ונתינת מידע לחברה שקובעים: כל חבר מחויב לקבל מהחברה את כל מה שהוא צריך וכן הוא מחויב להעמיד את התכונות והנטיות הטבועות בו לשירות החברה. שאלות נבחרות מתוך הפרק: למי אני נותן? איך ואיפה אני מקיים את החוקים? איזו תועלת אני נותן? מה קורה אם אני לא מקיים חוקים אלה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

היכולת לתקשר עם אנשים היא אחת מהיכולות החשובות להצלחה בחיים, כל דיבור הוא אמצעי תקשורת ולכן חשוב ללמוד את אומנות הדיבור. דיבור המופנה לכמה מאזינים כבר יכול להחשב ציבורי, החל מאיחולי מזל טוב בשולחן חג ועד נאום על הבמה. שאלות נבחרות מתוך הפרק: יכולות מולדות מאפשרות תקשורת בינאישית טובה אך בתקשורת עם ציבור יש צורך במיומנויות נוספות, כאשר ברוב המקרים כל אדם חושב לפעמים: 'אני הגיבור שלך, באתי להגיד לך .. להציל אותך' וכן הלאה, אבל מה היא האמת? את מי צריך להחשיב כדי להצליח? מי הוא הגיבור האמיתי? מה הם הטיפים להעביר מסר לציבור? איך המסר שלך יעבור ואפילו יהדהד? ואיך הופכים לאומנים של ממש ? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

הקשבה היא יכולת הכרחית לכולנו, אך מחקרים מראים כי רק לעשרה אחוז מכל האנשים יש יכולת הקשבה והבנת מהות הדברים. נמצא עוד שבתקשורת בינאישית, הקושי העיקרי להקשיב נובע מכך שהמחשבה מהירה יותר מדיבור, כתוצאה מכך נוצר 'זמן פנוי' שגורם לחוסר ריכוז. מימצאי מחקרים מראים גם כי בשיחות לא פורמליות, המקשיב מטמיע עד שני שליש בממוצע ממה שאומר בן שיחו ובשיחות פורמליות, רופא עוצר את המטופל קצת יותר מעשר שניות בממוצע אחרי שהוא מתחיל לדבר. שאלות נבחרות מתוך הפרק: כאמור, היכולת להקשיב חשובה מאד לחיינו ואכן קיימים טיפים רבים לשפר מיומנות זו, כמו המנעות מהסחות דעת, הקשבה לשפת גוף, הערכה לדובר ועוד ועוד, אך האם זה מספיק? ומה היא הסיבה האמיתית לקושי להקשיב לאחר? מה הם שני הגורמים העיקריים שמשפרים בצורה משמעותית את כישורי ההקשבה? ואם אהבה מעלה בנו אוטומטית את תשומת הלב, אז מה הכי מומלץ לעשות כדי לשפר פלאים את כישורי ההקשבה שלנו? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

העולם הפנימי של האדם מורכב מחוויות בסביבה, מחשבות ורגשות. רגשות בסיסיים של פחד, כעס, עצב, גועל, הפתעה, ציפייה, אמון ושמחה הם רגשות שמתעוררים בשבריר שנייה בתגובה של התת מודע כתוצאה מאינטרקציה עם אנשים. לעומת זאת, הרגשות הפנימיים מתעוררים לאט, נמשכים זמן רב ומעניקים תחושות אחרות לגמרי. שמחה היא אחד הרגשות החיוביים העיקריים של האדם, זוהי הרגשה פנימית של סיפוק, הנאה ואושר ואף פעם אין מספיק ממנה. שמחה היא הרגשת מילוי שמתרוקנים ממנה בהדרגה, שמחה מסוג זה נובעת מהצלחות של האדם עצמו. שאלות נבחרות מתוך הפרק: אז מה הפטנט להשאיר את השמחה לתמיד? איך שולטים ברגשות? מהי תודעה? מהי כוונה? האם אני פועל למען אחרים או למען עצמי? מה אני צריך לעשות כדי להתקשר נכון לאנשים? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

יחסי אנוש מבוססים על תקשורת בין אנשים בהחלפת רעיונות, מחשבות, רגשות ומידע. התהליך הזה מתרחש בחברה שבה אנחנו בונים קשרים, בזה טמון כל המהות במערכות יחסים. מערכות יחסים בין אנשים הם גורם האושר המכריע בחיים, כך לפי מסקנות מחקר שנעשה באוניברסיטת הרווארד ונמשך שבעים וחמש שנים. בפועל, אנחנו אמורים להתאכזב מהקשרים האגואיסטים ולבנות קשרים טובים למרות ההבדלים בינינו, רק במצב הזה נהיה מאושרים באמת. שאלות נבחרות מתוך הפרק: מה מונע מאיתנו להתייחס זה לזה בצורה אנושית? למרות הבנת היתרונות, למה אנחנו לא מסוגלים לעשות זאת? איך מועבר מידע בעולם הצומח? איך בעולם החי? ומה מיוחד ביכולת העברת מידע של האדם? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן