38. אחר מיתת בני אהרון, משה ביקש חסד לפני הקב"ה. אמר משה, אם בני העולם ישובו לפניך, ע"י מי יתברכו? אמר לו הקב"ה, ולי אתה אומר? דבֵּר אל אהרון אחיך, כי בידיו מסורות הברכות למעלה ולמטה, שהוא מרכבה לחסד.
39. עיתים יש לפני הקב"ה למצוא רצון, ולמצוא ברכות, ולבקש בקשות. ויש עיתים, שרצון אינו נמצא, וברכות אינן באות, ודינים קשים מתעוררים בעולם, ועיתים שהדין תלוי.
עיתים יש בשנה שהרצון נמצא. ועיתים יש בשנה שהדין נמצא. ועיתים יש בשנה שהדין נמצא ותלוי ומאיים על העולם, אבל אינו פועל. עיתים יש בחודש, שרצון נמצא בהן, ועיתים יש בחודש שדינים נמצאים, ותלויים על הכול.
40. עיתים יש בשבוע שרצון נמצא. ועיתים יש בשבוע שדינים נמצאים בעולם. ועיתים יש בימים שהרצון נמצא בעולם והעולם מתבשם. ועיתים יש בימים שדינים תלויים ונמצאים. ואפילו בשעה יש עיתים שונות.
וע"כ כתוב, ועת לכל חֵפֶץ תחת השמיים. וכתוב, ואני תפילתי לך ה' עת רצון. וכתוב, דִרשוּ ה' בהימצאוֹ. וכתוב, למה ה' תעמוד ברחוק, תעלים לעיתות בַּצָרה. וכתוב, מרחוק ה' נראָה לי. ולעיתים הוא קרוב, כמ"ש, קרוב ה' לכל קוראיו. משום זה כתוב, דבֵּר אל אהרון אחיך, ואַל יבוא בכל עת אל הקודש.
41. דבר בעיתו מה טוב. וכאן בא הקב"ה להזהיר את אהרון, שלא יטעה באותו עוון שטעו בניו. כי עת זו, היא המלכות. משום זה לא יטעה לחבר עת אחרת אל המלך, כמ"ש, ואל יבוא בכל עת אל הקודש. כלומר, אע"פ שיראה העת, שנמסרה בידי אחר, בידי הס"א, להנהיג העולם, שתהיה נמסרת בידיו, כדי לייחד ולקרב העולם אל הקודש, כי אני ושמי אחד. שגם הס"א אינו אלא משמש אותי.
ומשום זה, ואל יבוא בכל עת אל הקודש. ויבוא בזא"ת, שהיא המלכות דקדושה. כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש. כי זא"ת היא עת, הנאחזת בשמי, בי', שהיא יסוד, הרשומה בשמי. ובה יבוא אל הקודש. ואל יבוא בכל עת.
42. כתוב, את הכׂל עשָׂה יפה בעיתו. את הכׂל, יסוד. עשה יפה בעיתו, במלכות, הנקראת עת. זה בזה, ולא יתערבו אחרים ביניהם. בעיתו, במלכות, ולא באחר. משום זה זו אזהרה לאהרון, ואל יבוא בכל עת אל הקודש. במה יבוא? בזאת, במלכות, כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש.
43. כתוב בעדת קורח, ותְכַס עליהם הארץ, ויאבדו מתוך הקהל. מהו, ויאבדו? הוא כמ"ש, והאבדתי את הנפש ההיא מקֶרב עַמה. שונים בני אהרון מעדת קורח, שלא כתובה בהם אבֵדה, כמו בעדת קורח, שכתוב בהם, ויאבדו מתוך הקהל. וכתוב, הן גווענו אבדנו, כולנו אבדנו. שהוא כולל 250 האנשים, שהקריבו קטורת הסמים, שהם אבדו. ובני אהרון לא אבדו.
44. כתוב, ואל יבוא בכל עת אל הקודש. וכתוב, בזאת יבוא אהרון אל הקודש. היה צריך לכתוב, שבעשור לחודש יבוא אל הקודש. וכתוב, בזאת יבוא, ולא פירש הזמן.
כי, עת וזאת, שניהם שמות המלכות, שהיו יודעים הכוהנים. אבל על מה שחטאו בניו של אהרון, רצה הקב"ה להזהיר, שלא יפגום בעת, במלכות, כמו שפגמו בניו.