רלט. החילוק בין מוחין דשבועות לדשבת במנחה

חילק בין שבועות, שהוא בחינת עליית הז"א עד אריך אנפין לבחינת דיקנא, לשבת במנחה שאז הוא גם כן בחינת עליה לאריך אנפין.

שבועות הוא בחינת מוחין דחכמה מבחינת ישסו"ת, זאת אומרת מבחינת בינה השבה להיות חכמה. מה שאין כן (שבת) הוא בחינת ג"ר דבינה, הנחשבת לעצם החכמה, שנבחנת שעוד לא יצאה מהראש, ונבחנת שמלובש בה בחינת מוחא סתימאה, שהוא ג"ר דחכמה ולא בחינת ו"ק. וכיון שהיא ג"ר אינה יכולה... אלא בסוד ממטה למעלה, בלי שום התפשטות למטה. לכן נבחנת לאור הנקבה, יען שאין לה התפשטות למטה. ולכן נקראת שבת בחינת נוקבא. מה שאין כן יום טוב שהוא בחינת ז"ת דבינה, הנבחן לבחינת ו"ק - יש לו התפשטות למטה. לכן אפילו אחרי כל העליות שישנם במציאות, מכל מקום סולם המדרגות לא נשתנה.

ואמר, שזה הטעם שבני העולם מכבדים את יום טוב יותר משבת, אף על פי ששבת היא מדרגה יותר גבוהה. מטעם שיום טוב הוא ז"ת דבינה, שיש לו התגלות למטה, מה שאין כן שבת הוא בחינת ג"ר דבינה שאין גילוי למטה. וודאי ששבת מדרגתה גבוהה במעלה לאין ערוך יותר מיום טוב.

Kabala Medya

Kabala Medya

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

קטעים נבחרים על ספר הזוהר

קטעים נבחרים על ספר הזוהר

קטעים נבחרים על ספר הזוהר

Kabala MedyaTelif Hakkı © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tüm Hakları Saklıdır

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Kabala Medya
Telif Hakkı © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tüm Hakları Saklıdır