מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים".

המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד.

ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן.

במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1065

חשיבה פרדוקסלית

"היכולת להכיל בראש שני רעיונות מנוגדים בעת ובעונה אחת"

מטרות:

תופעת הפרדוקס - איך שני דברים שסותרים זה את זה יכולים להתקיים במקביל?
מה תרומתה של תופעת הפרדוקס ואיך היא מקדמת את האנושות להתפתחות? - פיתוח השכל, הרחבת הלב, גמישות מחשבתית וחברתית וכו'
איך עובד המנגנון הזה של להחזיק בראש שני דברים מנוגדים?
מה היחס הנכון לניגודים הללו - מה עושים איתם, איך לחבר ביניהם, איך למצוא את דרך האמצע?

זרימת התכנית:

קיומם של פרדוקסים.
יכולת חשיבה פרדוקסלית.
היתרונות של פרדוקסים לחיינו.
התמודדות נכונה עם פרדוקס.
פרדוקסים רגשיים.
חינוך לחשיבה פרדוקסלית.
לפתור את הפרדוקס.

פתיח:

מהו פרדוקס? המילה פרדוקס באה מיוונית: para = מעבר למשהו ו-doxa = אמונה, דעה.

פרדוקס (Paradox) הוא טענה שסותרת את עצמה, אמת שכוללת סתירה. ברוב המקרים הפרדוקס כולל סתירה פנימית. במקרה כזה נובעים מהפרדוקס עצמו דבר והיפוכו. לעתים כולל הפרדוקס דווקא סתירה חיצונית ואז הוא סותר ידע קודם, או הנחה קודמת. נואמים נעזרים לעתים בפרדוקסים, על מנת לשכנע את השומעים לנטוש את דעותיהם. דוגמה לסתירה פנימית שיוצרת פרדוקס הוא למשל "פרדוקס השקרן". בבסיס פרדוקס עומד המשפט "משפט זה הוא משפט שקר" - ננסה לברר... האם המשפט שקר? או שמה המשפט אמת? ראשית נניח כי המשפט אמת, כלומר, המשפט "משפט זה הוא משפט שקר" הוא אמת. כעת נבדוק, האם ההנחה שלנו מתקיימת? - כמובן שלא. הנחה שלנו כי המשפט אמת איננה מתקיימת, מכיוון שהיא עומדת בסתירה לטענת המשפט כי המשפט הוא שקר. וקיבלנו סתירה להנחה שלנו כי המשפט אמת. כעת ננסה להניח שהמשפט שקר, כלומר, המשפט "משפט זה הוא משפט שקר" הוא שקר. כעת נבדוק, האם ההנחה שלנו מתקיימת? - גם במקרה הזה, ההנחה איננה מתקיימת. הנחנו כי המשפט הוא שקר, וטענת המשפט היא שהמשפט הוא שקר. הרי שקיבלנו סתירה, כי אם המשפט הוא שקר אזי טענת המשפט כי המשפט הוא שקר תהיה טענת אמת, ולכן המשפט יהיה אמת וזה בסתירה להנחה שלנו כי המשפט הוא שקר. למעשה, לא ניתן לקבוע האם המשפט "משפט זה הוא משפט שקר", הוא משפט אמת או משפט שקר. המשפט הוא משפט פרדוקסלי הסותר את עצמו וזו היא דוגמא ל"פרדוקס השקרן".

https://eureka.org.il/item/43984/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1

הפילוסוף וילארד קווין מגדיר פרדוקס כמצב המתרחש כאשר שני דברים הנראים מנוגדים או בלתי מתיישבים זה עם זה הם למעשה נכונים בעת ובעונה אחת.

http://www.textologia.net/?p=25406

קיומם של פרדוקסים

המוח האנושי לא אוהב פרדוקסים, בלשון המעטה. יש לכך סיבה מובנת מאליה – הרבה יותר קל להתנהל במציאות שהיא ברורה, שיש בה שחור ולבן, נכון ולא נכון. אלא שמה לעשות והמציאות, כמו גם המוח האנושי, לא תמיד עובדים ככה.

http://www.textologia.net/?p=25406

מהו פרדוקס?
האם התופעה קיימת גם בחיות?
למה דווקא בבני אדם? מה יש בהם שחווים דווקא כך את המציאות?
האם כל בני האדם חווים כך את המציאות?
לשם מה קיים הפרדוקס? לאן זה יכול לפתח אותנו כבני אדם?
איך לפתור פרדוקס?

האם קיימים פרדוקסים בטבע?
מדוע הם קיימים?
איך הטבע מיישב בין פרדוקסים? הוא פותר אותם או נותן להם להתקיים במקביל?
האם לכל רעיון או עניין ישנם שני צדדים?

האם שני דברים יכולים להיות נכונים?
מה זה אומר לגבי ''אמת''?

יכולת חשיבה פרדוקסלית

"מבחנה של האינטליגנציה מהמעלה הראשונה הוא היכולת להחזיק במוחנו שני רעיונות מנוגדים בעת ובעונה אחת, ועדיין לשמור על יכולת התפקוד" (סקוט פיסצג'רלד).

http://www.textologia.net/?p=25406

חשיבה פרדוקסלית - האם היא נכונה, או סתם מבלבלת את האדם?
מה תרומתה לאדם? לאנושות? לחברה?
אילו יכולות וכישורים צריך כדי לחשוב בצורה פרדוקסלית?

היתרונות של פרדוקסים לחיינו

מה מטרת הפרדוקסים בחיים? מה הם אמורים לפתח באדם?
איך לשלב את הפרדוקסים בצורת החשיבה שלנו?
מהי חשיבה פרדוקסלית?

גישה פרדוקסלית לניהול חדשנות: מדוע שמירה על המסגרת עוזרת לפרוץ אותה?

״תהליכי שינוי יוצרים דרישות מנוגדות – מתח בין החדש לישן. במה אני משקיעה עכשיו? הסוד הוא שילוב של שני דברים מנוגדים: אופטימיות וניסיון לקחת רעיונות גדולים ותשוקה גדולה לחדשנות ומצד שני ספקנות נלהבת שכל הזמן מורידה את הרעיונות לקרקע.״

http://www.anashim-hr.org.il/people-media-story-253401

מחקר ישראלי הצליח לגרום לאזרחים לשנות את דעתם הפוליטית באמצעות הצגתה באופן מוקצן:

לפני כשנה הופיעו שלטי חוצות ברחבי עיר קטנה במרכז הארץ, שהכריזו "אנחנו צריכים את הסכסוך". שלטים אלו לוו במסע פרסום אינטרנטי של באנרים וסרטונים, שכוון במיוחד לכתובות IP של תושבי אותה עיר, ואפילו דף פייסבוק, ובו הוצגו סיבות שונות לכך שהמשך הסכסוך בין ישראל לפלסטינים טוב לישראל. מאוחר יותר חולקו לתושבים גם בלונים וחולצות עם הסיסמה. הקמפיין התמוה-משהו, מתברר כעת, לא היה פרי מוחה של קבוצה פוליטית חדשה, אלא חלק ממחקר שבדק את השפעתה של "חשיבה פרדוקסלית" על תפיסות פוליטיות. מבוסס, כאמור, על רעיון החשיבה הפרדוקסלית – הגורס שאפשר לשנות את דעותיו של אדם לא באמצעות הצגת עמדות מנוגדות, אלא דווקא על ידי הקצנת עמדותיו שלו "עד אבסורד", למקומות מוגזמים ואפילו מגוחכים. שיטה דומה נהוגה בטיפולים פסיכולוגיים – למשל, אם המטופל, שהוא מעשן כבד, טוען כי "מחקרים על סרטן לא מוכיחים כלום", המטפל לא יתווכח איתו, אלא יענה "בטח, סרטן ריאות לא קשור בכלל לעישון. זה פשוט קורה".

...לדברי הלפרין, ישראלים רבים חשים ייאוש ואפתיה בשל הסכסוך, תחושות המובילות להמשך המצב הקיים. דרך גישת החשיבה הפרדוקסלית, הוא מקווה להצליח לגרום לאנשים לחשוב מחדש על עמדות ישנות ומקובעות, ואולי להניע תהליכי שינוי.

https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1-%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%93%D7%A2%D7%94

החדשות הטובות הן שיש לא מעט טענות, מתחומים רבים החל מהפילוסופיה ועד הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, הגורסות שפרדוקסים דווקא יכולים להועיל לנו ושלא כדאי כל כך מהר להפטר מהם, להפך, לשיפור ביכולות החשיבה הפרדוקסלית שלנו יכול להיות השלכות מרחיקות לכת על מגוון תחומים בחיינו.

פרדוקסים משפרים את הבריאות הנפשית שלנו:

חיי הנפש שלנו עשויים ניגודים: אני שמח בהצלחתם של אחרים ומרגיש קנאה, אני רוצה הרבה כסף אבל רוצה לשמור על אמות המידה המוסריות שלי, אני כמה לזוגיות אבל רוצה חופש. לא פעם הסתירות האלו קורעות אותנו מבפנים ומובילות ללא מעט סבל. היכולת לקבל ולהכיל את הסתירות והפרדוקסים הנפשיים שלנו ולהכיר ביסודות המנוגדים המהווים את חיי הנפש שלנו יכולה להיות מפתח לחיים שלמים ובריאים יותר.

פרדוקסים תורמים להתפתחות מנטלית ורוחנית:
ב"אגרות הקודש" כותב הרב קוק: "יש עולם של חול ועולם של קודש, עולמים של חול ועולמים של קודש, העולמים סותרים זה את זה. כמובן הסתירה היא סובייקטיבית. האדם בהשגתו המצומצמת, אינו יכול לפשר בין הקודש לבין החול, ואינו יכול להשוות את סתירותיהן, והן אמנם מיושבות ברום עולם, במכון קודש הקודשים". היכולת להביט מעבר למה שנדמה לנו כסתירה או כהפכים יכול להיות המפתח לתפיסה גבוהה יותר, כזו שמצליחה להבין את העולם בצורה רחבה ועמוקה יותר.

http://www.textologia.net/?p=25406

ישנה גישה הטוענת כי פרדוקסים תורמים להתפתחות מנטאלית. האומנם?
איך הבנת הפכים יכולה לפתח חשיבה גבוהה יותר, הבנה רחבה ועמוקה?
יש גישה שאומרת שחשיבה פרדוקסלית תורמת להתפתחות רוחנית. האומנם?
האם נדרשת חשיבה פרדוקסלית בלימודי חוכמת הקבלה?
האם הלימוד מפתח כזאת חשיבה? איך?
איך חשיבה פרדוקסלית מקדמת את הלומדים בה להבנת המציאות השלמה?

חשיבה פרדוקסלית יכולה לעזור בבניית חברה טובה יותר: מי כמו הישראלים יודע כמה החיים החברתיים שלנו מלאים במחלוקות: ימין ושמאל, חילונים ודתיים, קפיטליסטים וסוציאליסטים… כל אחד מאיתנו בוחר את הצד שלו במתרס ויוצא במתקפה על הצד השני. אך כאשר כל צד בטוח שרק הוא זה שצודק ואילו השני ללא ספק טועה, הסיכוי להתקדם לאנשהו קטן. היכולת להבין את עמדתו של הצד השני ולהכיר בערך שלה, מבלי כמובן לוותר על האמונה שלי, יכולה להיות מפתח לא רק ליחסים יותר טובים אלא גם לפתרונות חדשים, לדרכי ביניים, לצורות חשיבה חדשות שמי כמו הישראלים יודע כמה הן נחוצות לנו בימים אלו.

http://www.textologia.net/?p=25406

יש הטוענים שחשיבה פרדוקסלית עוזרת לבניית חברה טובה יותר. האומנם?
כיצד חשיבה פרדוקסלית עוזרת לבנות חברה טובה יותר?
דעות שונות וניגודים מתקיימים גם בחברה שיש בה חשיבה פרדוקסלית, איך מתמודדים איתם בחברה כזו?
איך מיישבים פרדוקסים וניגודים חברתיים בחברה כזו?
אם כולם צודקים, איך מנהלים חברה כזאת? על פי איזה מערכת ערכים? אמונות? אמת?
איך מונעים מפרדוקסים וניגודים מלפורר את החברה?

"היכולת להכיל בראש שני רעיונות מנוגדים בעת ובעונה אחת, היא אחת מהמרכיבים החשובים ביותר של חשיבה ביקורתית."

http://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewArticle.aspx?ArticleID=2951

האם חשיבה פרדוקסלית מסייעת בחשיבה ביקורתית? איך?
איך הכלת רעיונות סותרים מקדמת חשיבה ביקורתית ?
איך להתייחס לשתי העמדות המנוגדות, ומה לעשות אתן כדי לפתח מהן חשיבה ביקורתית?

התמודדות נכונה עם פרדוקס

משתי דעות מנוגדות לפעמים נוצרת - אי עשייה:

איך הפרדוקס לא ינטרל את האדם מקבלת החלטה?
איך נכון להגיב על שני רעיונות הפוכים שצצים במוחי?
יש לנו נטייה טבעית להסיט את כף המאזניים לאחד הצדדים, בתחושה שצריך להיות פתרון אחד, האם זה דבר נכון לעשות?
איך בוחרים או מתפקדים בין שני הניגודים?
איך נכון להשתמש בשני הצדדים הפרדוקסליים של אותו רעיון?
האם בני אדם שונים, מרגישים פרדוקס באופן אחר ומתמודדים באופן אחר?
איך לומדים לחיות בשלום עם עצמי נוכח חשיבה כזו?

האם קיימים פרדוקסים בחכמת הקבלה? דוגמא.
איך מתייחסים בחכמת הקבלה לפרדוקסים האלה?
איך בונים בחכמת הקבלה את הקו המשותף בין הניגודים?
המוח אוהב לחשוב דיכוטומית, וקשה לו להכיל ניגודים. האם המוח יכול עם הזמן להתרגל לחשוב בשתי קצוות, או שתמיד יידרש מאמץ כדי להכיל את הפרדוקס?
האם המאמץ הוא שכלי או רגשי?
מה התגובה האנושית כאשר מופיע מולה פרדוקס? מהי התגובה הנכונה?
כיצד חוכמת הקבלה מגיבה לכך? האם יש לה מענה מיוחד? פתרון מיוחד?

אילו יכולות נדרשות כדי לחבר הכל לתמונה אחת? האם זה משהו מולד?
האם ניתן לפתח יכולות כאלו? איך?

פרדוקסים רגשיים

חיינו מורכבים מניגודים. רוצים משהו ובו בעת שונאים או נדחים ממנו. איך אפשר להסביר את התופעה?
האם ישנם תחומים מסויימים שבהם אנו מרגישים רגשות מנוגדים באופן מיוחד?
מדוע מתנהל מאבק פנימי כה עז בתוכנו כמעט בכל תחום ותחום?
מדוע אנחנו אוהבים דברים שעושים לנו רע? הרי אין בזה היגיון...
מה מטרת המאבקים הפנימיים האלו? לאיזה מצב פרדוקסים רגשיים אמורים להביא אותנו?

חינוך לחשיבה פרדוקסלית

האם אפשר לחנך לחשיבה מסוג זה?
איך נכון להשתמש בחשיבה מסוג זה, ואיך להסביר על כך לצעירים?
"להחזיק את המקל משני צדדיו" - זה נחשב כבלתי אפשרי. המח האנושי לא אוהב פרדוקסים. איך בכל זאת ניתן ללמד חשיבה פרדוקסלית?

לפתור את הפרדוקס

לאן חשיבה פרדוקסלית אמורה להביא אותנו?
האם ניתן לפתור פרדוקס? איך?
האם מתוך פרדוקס יכולה לצמוח רמה שלישית? מצב שמכיל את שניהם ביחד או אף אחד מהם ונוצר משהו חדש?
כיצד מקובל חושב? מה הוא חושב על פרדוקסים? כיצד הוא מגיב אליהם?
מה פרדוקסלי בחוכמת הקבלה? מה היא יכולה להציע למין האנושי בנושא זה?

איך חשיבה פרדוקסלית מקדמת את היכולת לחבר הכל לאחד?

Kabala Medya

Kabala Medya

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Kabbalist Dr. Michael Laitman and Michael Sanilevich discuss a spiritual state called “the desire for control.”

Kabbalist Dr. Michael Laitman and Michael Sanilevich discuss a spiritual state called “the desire for control.”

Kabbalist Dr. Michael Laitman and Michael Sanilevich discuss a spiritual state called “the desire for control.”

Kabala MedyaTelif Hakkı © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tüm Hakları Saklıdır

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Kabala Medya
Telif Hakkı © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tüm Hakları Saklıdır