מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים".

המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד.

ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן.

במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1258

מזרח, מערב והעולם האינטגרלי

מטרות:

בתקופת הקורונה, ניכר כי לחברות קולקטיביסטיות, ישנו יתרון בעצירת התפשטות המגיפה על פני חברות אחרות. בהתייחס לתקופתנו, האם התקדמות לצורת חיים קולקטיביסטית רצויה ועדיפה?
במזרח התפתחו תרבויות קולקטיביסטיות, מדוע הן התפתחו לצורת חיים זו והאם הן דוגמא לצורת חיי חברה, שהחברה הכלל עולמית תאמץ?
מה הוא ההבדל, בין החברות הקולקטיביסטיות לחברה שמתארת חכמת הקבלה?

זרימת התוכנית:

חברות קולקטיביסטיות ואינדיבידואליסטיות
האם רצויה התפתחות חברה לצורת חיים קולקטיביסטית
מקום האינדיבידואל בחברה קולקטיביסטית
בין קולקטיביזם לחברה החדשה

פתיחה:

דרווין לימד אותנו שלא החזק ביותר שורד, אלא זה המגיב בדרך המהירה ביותר לשינוי. משבר הקורונה הדגים זאת: תרבויות שהצליחו להתאים את עצמן לשינויים שהמגפה יצרה, הן אלו שמתמודדות עם המשבר יותר טוב, וצפויות לצלוח אותו. לאחרונה נשמעת טענה שקולקטיביזם הוא דרכה של אוכלוסייה להגן על עצמה מפני התפשטות של מחלות ומגפות. השקפות קולקטיביסטיות מדגישות את חשיבותה של הלכידות הקבוצתית, ואת העדפת טובת החברה (הקולקטיב) על פני טובתו של הפרט. תרבויות קולקטיביסטיות מדגישות את חובות הפרט וקבלת הנורמות הקבוצתיות. תפישות אינדיווידואליסטיות הנפוצות בתרבות המערבית, לעומת זאת, רואות בפרט ישות עצמאית מובחנת. הדגש בתרבויות אלו מושם על זכויות הפרט, הגשמה עצמית וביסוס זהות ייחודית.

https://www.themarker.com/blogs/liraz-margalit/BLOG-1.8793284

חברות קולקטיביסטיות ואינדיבידואליסטיות

בחברה קולקטיביסטית מטרות הקבוצה הן החשובות, הקבוצה במרכז והפרט יוותר על מה שחשוב לו כדי להשיג את מטרות הקבוצה. בחברות יפניות האדם עושה מה שהארגון יגיד. בסין משפחות מגבילות עצמן בילודה לטובת הקולקטיב. בחברות אלו אנשים בד"כ משולבים בתוך קבוצות מלוכדות אשר דואגות לאדם במשך כל חייו ובהתאם מצפות ממנו לנאמנות מוחלטת. האדם מגדיר את עצמו כחלק מהקבוצה, הוא חושב על עצמו במונחים של 'אנחנו', הזהות של האדם נובעת מהרשת החברתית שבה הוא ממוקם. בהתאם, אדם ביפן יחשוש להגיד דעתו האמיתית באופן ברור אם הוא חושב שזה יביא לקונפליקט וישתמש בביטויים כמו "אני אחשוב על כך.. ייתכן ואתה צודק".

https://www.textologia.net/?p=25969

הודו היא חברה מאוד קולקטיביסטית, בעוד שארה"ב אינדיבידואליסטית יחסית. בהודו המשפחה שלך והקהילה שלך מגיעות למקום הראשון. כשאתה נולד אתה פשוט שלוחה של המשפחה שלך. לדוגמא, למשפחתך יש את הזכות 'להטיל וטו' על הנערה שאתה מתכנן להינשא. זה מוביל לנישואים מסודרים ולכל המלודרמה בסרטי בוליווד.

https://presmarymethuen.org/iw/dictionary/what-are-three-similarities-and-three-differences-between-indian-culture-and-american-culture/

מגיל צעיר מחנכים את היפני שלא להתבלט, להיות חלק מהעדר. התבלטות, שלא לומר התרברבות, נחשבות להתנהגות חברתית לא מקובלת.

[..]

אחד מערכי היסוד של התרבות היפנית הוא שמירה על ההרמוניה, ערך שמתבטא בין השאר בהתחשבות ובמתן כבוד לזולת. הערך הזה חדר גם לשפה ולאופן הדיבור, ולכן במהלך שיחה יקפיד היפני שלא להעליב את בן שיחו, ולו בטעות. זו הסיבה לכך שהיפני לעולם לא יאמר "לא" בצורה ישירה, וישתדל להימנע מכך גם כשמדובר בשאלה עובדתית גרידא. כשיפני ירצה לסרב לבקשה שלכם או להעיר את תשומת ליבכם לכך שביצעתם טעות, הוא יעשה את זה בעדינות. לעיתים בעדינות רבה כל כך, עד שלזר שאינו מעורה בנבכי התרבות יהיה נדמה שאומרים לו "כן" (מספרים שב-1969 אמר ראש ממשלת יפן אייסאקו סאטו לנשיא ניקסון ש"יעשה כמיטב יכולתו" להגבלת ייצוא הטקסטיל. סאטו התכוון לומר "לא", המתרגמים האמריקנים פירשו את זה כ"כן").

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3550473,00.html

במערב, למשל, יש דגש חזק יותר על הצלחה אישית, על התפתחות אישית ועל אושר אישי. כתוצאה מכך קיימת במערב נטייה להאדרה עצמית ולהערכת יתר של הכישורים האישיים. "למשל", מסביר רובסון, "94% מהפרופסורים האמריקאים טוענים כי הם טובים מהממוצע". קל לראות את האירוניה הסטטיסטית בנתונים הללו. במזרח אסיה, לעומת זאת, קיימת מגמה הפוכה. "במקרים מסוימים הנבדקים נטו להערכת חסר ביחס ליכולותיהם".

https://www.eol.co.il/articles/814#

מדוע סוגי החברות בעולם, התחלקו לקולקטיביות במזרח ואינדיבידואליסטיות במערב?

השאלה המרתקת היא מה מקור ההבדלים הללו. אפשר ללכת כמה אלפי שנים אחורה ולגלות כי כבר בתקופת הפילוסופים המכוננים בכל תרבות – קונפוציוס במזרח וחכמי יוון במערב – ניתנו דגשים להיבטים שונים של החיים. אם קונפוציוס דיבר על שלמות וחיבור היחיד לשלם, הרי שביוון הונחו היסודות לחופש הפרט.

https://www.eol.co.il/articles/814#

האם צורת החיים הקולקטיביסטית כבמזרח - קרובה יותר לטבע האינטגרלי, מה ניתן ללמוד מכך?
האם הטבע הוא קולקטיבי או אינדיבידואלי?

האם רצויה התפתחות חברה לצורת חיים קולקטיביסטית

מדוע חברות קולקטיביסטיות, מתמודדות טוב יותר עם מגיפות, אסונות? ומדוע לחברות אינדיבידואליסטיות כל כך קשה?

מה ניתן ליישום, אם ניבחן את דרכי ההתנהלות של התרבויות הקולקטיביסטיות, והיחסים שבין האנשים בצורת חיים זו? ומהם היתרונות הרלבנטיים לנו?
האם קיים יתרון לחברה אינדיבידואליסטית?
האם קיימים ערכים, התנהלות, יחסים בין אנשים בחברה אינדיבידואליסטית אשר כדאי להמשיך ולאמץ?
מה הוא ההבדל בין החברה אותה אנו מכירים כיום, לבין החברה שמגדירה חוכמת הקבלה כאידיאלית?

ד"ר קורי פינצ'ר מאוניברסיטת ניו מקסיקו טוענת שחברות קולקטיביסטיות נוטות להיות שמרניות יותר ולהגיב על חציית קווים או הפרת נורמות בצורה תקיפה יותר.

https://www.themarker.com/blogs/liraz-margalit/BLOG-1.8793284

האם תכונה כמו צייתנות, שמרנות ותגובה תקיפה על הפרת נורמות, הן התכונות שהופכות חברה למותאמת יותר?
האם שמירה על נורמות וחוקים חברתיים, באופן החלטי ותקיף, שזו התנהגות המתאפיינת בחברה קולקטיביסטית, מתאימה לאופי החברה בעולם של היום?

מקום האינדיבידואל בחברה קולקטיביסטית

מגפת הקורונה הראתה שתרבויות קולקטיבסטיות מתמודדות עם המגפה טוב יותר. אם ניקח לדוגמא את סין או קוריאה הדרומית, הן לא נדרשו להשתנות כי המשמעת זה טבע שני אצלן, הן לא נדרשו לעשות ויתורים כואבים על החופש. המבחן האמיתי הוא של חברות המערב, שנאלצו לוותר על ערכי הפרט, על החופש שהן כל כך מאמינות בו. תרבויות המערב הבינו בדרך הקשה שהדרך היחידה להתגבר על המגפה היא פגיעה אנושה בזכויות הפרט ואימוץ ערכים קולקטיביזם.

https://www.themarker.com/blogs/liraz-margalit/BLOG-1.8793284

האם התמודדות עם וירוס הקורונה או וירוסים נוספים דומים, יצריכו ויתור על ערכי הפרט וחופש האדם?
כיצד תבוא לידי ביטוי, ייחודיותו של האדם בחברה על פי חוכמת הקבלה?
מהו המינון הרצוי, בהתייחסות ערכי הפרט בחברה קולקטיביסטית?
מה מקום הקולקטיב בחברה החדשה?
מה היא מערכת היחסים הרצויה בין הפרט לחברה?

בין קולקטיביזם לחברה חדשה

מה ההבדל בין החברה הקולקטיביסטית לחברה המתוארת בחוכמת הקבלה?

איזו חברת קולקטיב מתאימה לנו, במצב החדש לו נקלעה האנושות - שבטית, קומוניזם, משטר צבאי, דיקטטורה, אוטוקרטיה?
האם על החברה המערבית להשתנות לצורה יותר קולקטיבית?
מה תהיה, ההתמודדות הטובה ביותר לחברה הנוכחית עם וירוס הקורונה ועם השינויים הבאים עלינו בתקופה הקרובה?

הלך הרוח הנוכחי בחברה האנושית: שבירת מסגרות, ערכים ונורמות חברתיות. האם זוהי מגמה נכונה? האם על חברות לבחון מחדש את הערכים שלהן?

Kabala Medya

Kabala Medya

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

New Life 994 – Collective Memory, Part 1

New Life 994 – Collective Memory, Part 1

New Life 994 – Collective Memory, Part 1

Kabala MedyaTelif Hakkı © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tüm Hakları Saklıdır

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Kabala Medya
Telif Hakkı © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tüm Hakları Saklıdır