ימנים, שמאלנים והגישה המאוזנת

ימני שנוטה ללכת שמאלה בדברים מסוימים, שמאלני שנוטה ימינה, פוליטיקאים שמשלבים בין שתי הגישות, אלה הן רק חלק מהדוגמאות לבלבול בהגדרות הקלאסיות של ימין ושמאל, בכל רחבי העולם. מה צופן לנו העתיד? האם נראה התעצמות של הקיצוניות, או התקרבות בין הקצוות?

על פניו היחס ללאום, לצבא, לגבולות, לדת, לכלכלה, לחברה, להגירה ועוד, מבדיל בין ימנים לשמאלנים. אבל כשבוחנים את הדברים לעומק מגלים פער גדול בין המילים היפות לבין המעשים. למה זה קורה? כי אנחנו חיים בחברה לא מתוקנת, שבה גם הימין וגם השמאל אינם אמיתיים. הם מושתתים על האגואיזם הצר שטבוע באדם, ולכן מעוותים. משום כך, אדם יכול להיות ימני מאוד, ובו זמנית ללכת דווקא לצד השמאל, או להפך. הכול נקבע על ידי שיקולי האגו: באיזו צורה כדאי לפעול בכל רגע נתון, כדי להגיע למקסימום הישגים ותועלות. ומפני שהחלוקה המקובלת לימין ולשמאל, באנושות כולה או במדינה מסוימת, איננה מדויקת ואיננה מוצדקת, אין טעם לדבוק בה עד חורמה.

מצד הטבע, אנשים נולדים עם נטיות שונות: יש שנמשכים לכוחנות ולעמידה על שלהם, אחרים לוויתורים ולפשרות; יש ששואפים לקחת מכולם הכול, ואחרים שמוכנים לתת בקלות. וכמו שבכל מערכת הטבע פועלים שני כוחות שבלעדיהם לא ייתכן הקיום: פלוס ומינוס, דחייה ומשיכה, נתינה וקבלה, וכן הלאה, כך גם באדם ובחברה חייבים להתקיים שני כוחות מנוגדים. דואליות מובנית שכזו קיימת לא רק בתפיסה הפוליטית, אלא בכל הרמות, החומרית, הפסיכולוגית והרוחנית.

בגדול, נטייה אחת היא להשלמה, לחיבור, לפשרה, והנטייה ההפוכה היא להגבלה, להגדרת גבולות ולשמירתם. במונחים של חכמת הקבלה הנטייה הראשונה מוגדרת ככוח השפעה והשנייה ככוח קבלה, או כרצון להשפיע ורצון לקבל. אם נשים את הנטיות הללו על סקלה, בקצה אחד נראה את הגישה "שלי שלי, שלך שלי", בקצה שני "שלי שלך, שלך שלך", ובאמצע "שלי שלי, שלך שלך". הנטיות הללו קיימות בכל אחד, מה שמבדיל בין אנשים ובין עמים הוא השילוב המיוחד ביניהן, הניואנסים של כל נטייה, הדומיננטיות שלה וכדומה.

ככל שאנו מתפתחים יש לנו אגו יותר גדול, ולכן הגישה "שלי שלי ושלך שלי" נעשית יותר אגרסיבית. מצד שני, החברה שבה אנו חיים נעשית יותר סגורה, צמודה, אנושית, ולכן האדם מבין בשכלו שכדאי לשמור על "שלי שלי ושלך שלך", שיהיה קיום וביטחון לכולם. עם זאת, הרצון האגואיסטי שגדל בו כל הזמן גורם לכך שאין הוא מסוגל להגביל את עצמו.

החיים מוכיחים שסיכומים בין ימין ושמאל לא מחזיקים מים, כיוון שטבעו האגואיסטי של האדם לא מאפשר לכבד אותם. אנשים משתנים מרגע לרגע, האגו גדל. רגע אחרי שנחתם הסכם בין צדדים, כל אחד כבר חושב איך להפר אותו, איך להרוויח עוד יותר ולהכניע סופית את הצד האחר. התפתחותו הבלתי פוסקת של האגו היא הסיבה השורשית לכך שההתנגשות בין ימין ושמאל רק תלך ותגבר.

האם בעתיד מדינות יהיו ימניות או שמאלניות יותר? יכולות להיות תקופות קצרות כאלה ולאחריהן הפוכות, אבל עקרונית שתי הנטיות חייבות תמיד להיות. עם זאת, התעצמות האגו מחד והפיכתו של העולם למקושר יותר ויותר מאידך, בהחלט עלולה להביא למלחמת עולם, להרס כללי.

הנטיות המנוגדות מושרשות בטבע, כאמור, והן יתגלו ביתר עוצמה כדי להכריח אותנו לבנות ביניהן מערכת מאזנת – כמו שיש פלוס ומינוס בחשמל, למשל, וביניהם שמים נגד שעל ידו ההפכים מתחברים לביצוע עבודה כלשהי. לשם כך, צריך להיות משהו משותף שבו אנחנו רוצים להצליח.

בינתיים, אנחנו לא יודעים לעשות זאת. אין מערכת מדינית, תרבותית, חברתית או כלכלית, שבה אפשר לראות סנכרון, התקשרות נכונה, השלמה בין נטיות מנוגדות. בתחום הטכנולוגי זה קיים, גם בדומם, בצומח ובחי, אבל ברמה האנושית, בפסיכולוגיה שלנו, איננו מסוגלים לייצר הרמוניה.

חשוב להפנים שימין ללא שמאל, או שמאל בלי ימין, לא יועילו לנו. חייבים להיות שניים, שיהיו מקושרים בדרך כלשהי, מאוזנים. לכל צד בפני עצמו אין שום ערך, רק לשביל הזהב ביניהם, מה שמכונה בחכמת הקבלה בשם "הקו האמצעי".

הקו האמצעי מתחיל להיבנות כשאנשים מבינים שרק לקשר ביניהם, מעל כל ההבדלים, יש ערך מושלם, ובלעדיו כל נטייה, תכונה או כוח נחשבים לאפס או אפילו פחות. אין מציאות לאחד ללא השני, ולכן אנחנו רואים שאף צד לא מצליח גם כשהוא תופס את השלטון.

בקו האמצעי יהיו גם ימין וגם שמאל, בשיתוף, בהבנה, בהדדיות, שהעיקר בשבילם יהיה החיבור ביניהם. זאת, מתוך הכרה שבטבע אין שום אפשרות אחרת להתקיים: אטום, מולקולה, גופנו החי, הכול מתקיים רק לפי חוק האיזון בין ניגודים. עלינו ללמוד לשלב בין כל הנטיות שנתן לנו הטבע בקו האמצעי, לבנות את עצמנו יחד כגוף אנושי אחד, באיזון ובהשלמה הדדית.

מה יהיה הדבר המשותף שניצור? מה תהיה העבודה שייתן המנוע האנושי המשולב, אם נקרא לו כך? משהו לא מהעולם הזה, משהו נפלא. על ידי חיבור נכון בין ימין ושמאל נוכל להשיג כוח עליון, וזו כבר תהיה התפתחות בדרגת קיום חדשה, דרגה רוחנית שעליה יש להרחיב עוד רבות.

בתור התחלה, מה שכדאי לעשות הוא להשקיע בחינוך ובהסברה, כדי שתיווצר הבנה משותפת לאן חוק ההתפתחות שבטבע מקדם אותנו כמין אנושי, כמדינה וכחברה. הדיון החשוב מכל צריך להתמקד בשאלה: מהי הצורה המתוקנת שאליה אנו שואפים? מה יכול להיחשב בעינינו כמצב ראוי, רצוי, נהדר, שלם? לאחר שיהיה ברור מהי התמונה העתידית, נוכל לראות איך להשתמש בגישה מאוזנת בכל הנטיות שיש בחברה, כדי להגיע לאותו מצב מושלם.

מן המקורות

"מוטב שניקח את חוק ההתפתחות תחת ידינו וממשלתנו, כי אז נפטור עצמנו מכל חומר הייסורים, שההיסטוריה ההתפתחותית רושמת בעדנו מכאן ולהבא".

"כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם – יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם, אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב".

"שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, בזה יבוא העולם על תיקונו המלא".

בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום בעולם"

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו

חיים חדשים 1208, ימנים, שמאלנים והגישה המאוזנת –bit.ly/2SvTLGx

Kabbalah Media

Kabbalah Media

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Article based on "New Life" 1208

15. bře 2020

LoadingHold on tight

Kabbalah MediaCopyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tutti i diritti riservati

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Loading
Hold on tight

Kabbalah Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tutti i diritti riservati