היהודי הוא האויב הטוב ביותר של היהודי

"ישראל היא תעודת ביטוח החיים היחידה של העם היהודי", אמר חבר הפרלמנט היהודי מאיר חביב באסיפה הלאומית בצרפת, רגע לפני שזו אישרה ברוב גדול הצעת חוק הקובעת כי אנטי-ציונות היא צורה חדשה של אנטישמיות.

לרגע ניצחה האמת, אולם אין צורך לנוח על זרי הדפנה. השלב הבא הוא לבטח את חיינו מפני עצמנו. יום לפני קבלת ההחלטה פרסמו 127 יהודים, בתוכם ישראלים, מכתב פומבי ב"לה מונד" נגד ההחלטה. נכון, המילים היפות לא עזרו להם במאומה, אבל המכתב חשף את הטבע האמיתי שלנו: היהודי הוא האויב הטוב ביותר של היהודי.

אין שום בעיה עם ביקורת על ישראל, ישירה ומושחזת ככל שתהיה, אבל לא ביקורת מרעילה שחותרת לשלול את זכות קיומה של מדינת ישראל. תנו חופש ביטוי מלא לכל גוף שקורא לשלום – אבל לא לשלום דרך אמצעי הרס והשמדה. בטח לא באמצעות מסרים אנטישמיים, שכבר ידענו שובע מהם.

בכלל, מה גורם לאנשים משכילים ומלומדים, תמצית הנאורות, לפעול בחוסר היגיון? איך ייתכן שיהודים שחיים בישראל או בתפוצות מביעים הזדהות עמוקה עם ארגונים שמייצרים דה-לגיטימציה והשחרה לביתם? איך בכלל הם מתארים לעצמם את המחר?

זו כבר תופעה ידועה: בכל הארגונים הבינלאומיים, בייחוד אלה שפועלים נגד העם היהודי ומדינת ישראל, כמו ה-BDS, פועלים יהודים וישראלים לשעבר. הם האנטישמים הגדולים ביותר. בדרך זו הם מבקשים להיפטר ממילוי תפקידם הייעודי, לעקור את שורשם הרוחני. חלקם אף סבורים כי אם יתבוללו, יאבדו את הגֶן היהודי שצרוב בהם. אולם לפי חכמת הקבלה זה בלתי אפשרי. היהודים לעד יישארו יהודים. השורש הרוחני היהודי שבהם הוא למעלה מהטבע, ולכן יחייב אותם להיות יהודים.

ככל שהשנאה למצב הבלתי-נשלט הזה גוברת ביהודי ומבטלת לו את החופש לבחור מיהו, כך היא מעוררת בו שנאה עזה למהותו של עם ישראל. שנאה שהוא לא מסוגל להסביר אפילו לעצמו, אבל היא די חזקה כדי להניע אותו לפעול בתוקפנות נגד העם היהודי.

"בעל הסולם", הרב יהודה אשלג, כותב כי "בכל אדם, אפילו בחופשי יש נקודה שבלב, ניצוץ בלתי נודע התובע התייחדות עם אלוהים. וכשהניצוץ מתעורר לפרקים, מעורר בו תשוקה לדעת את האלוהים או לכפור באלוהים" ("כתבי הדור האחרון").

הנקודה שבלב נמצאת בכל אדם בעולם, אך כרגע בולטת יותר בקרב היהודים, ומורגשת פחות בקרב אומות העולם. לפי חכמת הקבלה, הלב הוא כללות האהבה העצמית, האגואיזם, והנקודה שבלב היא אותו ניצוץ ייחודי השואף לאהבת הזולת. ככל שהאגו גדל, כך גדל המתח בינו לבין הניצוץ שבלב, וכתוצאה מכך מתעוררת בו סלידה עד שנאה כלפי היהודים. למעשה, היחסים הפנימיים בין הנקודה שבלב והלב, בין האגואיזם לאלטרואיזם, משתקפים לחוץ ביחסים בין ישראל לאומות העולם. אנחנו מתקרבים למצב שבו אומות העולם בלי יוצא מן הכלל יקומו נגד ישראל.

לכן יש יהודים שמרגישים מקופחים ולחוצים מהאנטישמיות, תגידו אנטי-ישראליות, וכדי לברוח מהשנאה כלפיהם הם מתגוררים במדינות שונות ברחבי העולם, תוך הסתרת זהותם היהודית. בהדרגה הם הופכים להיות שונאי יהודים אם במודע ואם שלא במודע. ויש אחרים. שבמקום לעזוב את ישראל, הם ממשיכים לחיות בה, להתפרנס בה, ללמוד וללמד בה, ובליבם דחייה. הם שיחתמו על מכתב תמיכה פומבי בארגון אנטישמי, ממשרדם הממוזג בין כותלי האקדמיה.

אם באנשי האקדמיה נטועה דאגה למצבה ולגורלה של מדינת ישראל, אז טוב אם יפתחו את ספרי ההיסטוריה ואת המקורות האותנטיים של העם היהודי, ויבינו את תפקידו של עם ישראל מימי עבר ועד ימינו. אם לתמצת זאת בשתי מילים, אז תפקידם של היהודים להיות "אור לגויים". בידי היהודים נמצאת השיטה לחיבור כלל האנושות, אך חסרה להם המודעות לתפקידם הנעלה ולכובד אחריותם כלפי העולם.

כאשר היהודים יתלכדו ויפיצו את שיטת החיבור לעולם, תתפוגג האנטישמיות וייפסקו כל החרמות, ההפגנות וההאשמות כנגד היהודים.

Kabbalah Media

Kabbalah Media

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Publication

5 de dic. de 2019

LoadingHold on tight

Kabbalah MediaCopyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tutti i diritti riservati

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Loading
Hold on tight

Kabbalah Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tutti i diritti riservati