Publication
The content is based on talks given by Dr. Michael Laitman and is written and edited by his students.

3 dic 2020

לחבק את הגורל

זוג צעיר, שני ילדים, לידה שלישית. כעבור מספר חודשים מסתבר שמשהו לא בסדר עם הראייה של הילדה. בדיקות מגלות שיש לה לקות ראייה קשה, שעלולה להתפתח לרמה של איבוד כושר הראייה. וזה לא מקרה יחיד. היום יצוין היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות. בישראל חיים כיום כ-250 אלף ילדים שנולדו עם לקויות ומוגבלויות שונות, איך מקבלים מציאות כזו שפתאום מגיעה אליך?

ובכן, אי-אפשר להרגיש מה שעוברים הורים במצבים קשים כאלה, בחוסר האונים, בחוסר הדוגמאות להתמודדות עם המצב. פעמים רבות מדובר במוגבלויות שאי-אפשר לרפא, והן ילוו את הילדים לאורך כל החיים. אבל עם כל הקושי והכאב, צריך להסכים לקבל את גזרת הגורל ולהשתדל לחיות עם המצב.

לכל אדם ואדם יש את הגורל שלו, ואם מתגלה לקות כלשהי, ודאי שהיא לא באשמת הילד שנולד או באשמת הוריו. כנראה שמלמעלה יש איתם חשבון קצת שונה מזה שיש עם אנשים אחרים. "למה זה מגיע לי?", "למה זה קרה לי?", על שאלות כאלה אין תשובה. חשוב לא להפסיק את החיים, לא לעצור, לא להיכנע. לקבל את המציאות כמו שהיא ולהמשיך קדימה. אין ברירה, אנחנו מוכרחים לנצח.

מה שיכול לעזור להורים זו סביבה תומכת. חברה של הורים שגם הילדים שלהם במצב דומה. כדאי שהם יעברו יחד סדנאות, הרצאות, הדרכות לגבי איך להתגבר על המוגבלות, על ידי אלו מכשירים או תרגילים וכדומה, איך להתמודד עם המצב הזה ואף למצוא בו דברים משמחים.

בדרך כלל אדם עם מוגבלות שמח יותר מאדם רגיל. אומנם אנחנו מסתכלים עליו מהצד ואומרים "מסכן", כביכול סובלים עבורו, אבל הוא עצמו, יש לו הרבה יותר רוח חיים מאשר אדם רגיל. למה? כך הטבע מסדר. הדבר בולט מאוד בקבוצות של ילדים בעלי מוגבלויות, כל אחד מודע למוגבלויות שלו ושל האחרים, והם משלימים זה את זה, מתחברים זה לזה כל כך יפה, והשמחה שורה ביניהם כמעט תמיד. כאילו שכוח הטבע, שלא נתן להם בריאות שלמה מצד אחד, דואג שתהיה להם רוח חיים חזקה מצד שני.

חשוב שההורים יבינו שלמרות המוגבלות אפשר וצריך לפתח את הילד, לסייע לו להיות שמח, מצליח ושלם עם עצמו. לכן בתהליך הליווי של הורים לילדים בעלי מוגבלויות צריך להראות להם דוגמאות של אנשים שהצליחו בחיים על אף המוגבלות שהייתה להם, כמו מוזיקאים, מדענים וכו'.

במבט כולל, שום דבר שקורה בחיים הוא לא סוף העולם. כולם חיים, כולם מתים, ובדרך חווים מצבים מגוונים. מי יודע מה יקרה לו בעוד רגע, או מה יקרה לכולנו יחד? לכן כדאי להסתכל על החיים בצורה מאוזנת יותר, ולא להשוות את עצמנו כל הזמן עם איזו צורת חיים מושלמת ויפה שאין בה דאגות כלל. החיים הם לא פיקניק, ואם הגורל מזמן לנו מקרה, אז כנראה שכך צריך להיות, וחובה למצוא את הדרך להסתדר. להמשיך, לשרוד, להשתדל מכל מצב להפיק את הטוב ביותר. לא מן הסתם נאמר "איזהו עשיר? השמח בחלקו".

Article TextDOCX