שלח לנו שקט נפשי

מה יקרה עם הקורונה מחר, מישהו יודע? מה יקרה איתי מחר אם אדבק בנגיף ואהיה חולה? מה יהיה עם הילדים? מה יקרה עם העבודה שלי? עם המשכורת שלי? ואם יפטרו אותי, מה אעשה עם עצמי? מי בכלל מבטיח שעם כמות המובטלים שגוברת מיום ליום אזכה לפיצוי כלשהו? מה יהיה עם התשלומים? עם המשכנתא? עם הרכב? יהיה בכלל אוכל?

השאלות האלה, ועוד רבות, טורדות את מנוחתם של רבים על פני כדור הארץ. מה שהתחיל כמכות קטנות הופך למכה גלובלית גדולה, להסגר עולמי. נגיף הקורונה הולך ותופס ובולע לתוכו את כל העולם, וחברי האנושות מודאגים.

חוסר השקט מובן. מערבולת הרגשות מתקבלת. אבל יש בה דבר חיובי, מעורר תקווה, שראוי להתעכב עליו. השאלות שעולות בדבר הדאגה הקיומית, המשאלות בפרט של אנשים צעירים באמצע החיים, בעלי משפחה, הורים לילדים, משכנתא לדירה חביבה, רכב יד-שנייה, אולי שניים, וים תוכניות בראש, מסתכמות ונענות בכסף. תוסיפו לנו עוד ספרה בשורת חשבון הבנק וננשום לרווחה.

אבל רגע, כל מה שאנחנו רוצים בחיינו הוא כסף? להרגיש נינוחים כמו בעלי חיים, שהיום אוכלים ולמחר אוגרים? האם קיום גופני הוא שירגיע את רוחנו? שאני וחמורי נאכל באבוס אחד? או שיש תכלית גבוהה יותר, מטרה נשגבת?

קודם כול אנחנו אכן שייכים למין החי, אז טבעי שמחשבות מסוג זה מתעוררות בנו. בטבע יש שלוש רמות קיום: דומם, צומח, חי, ומין האדם שייך למין החי. הוא המפותח שבהם, אבל עדיין חי. לכן, גם אנחנו טרודים בחיפוש מזון בסיסי עוד לפני שאנחנו ממצמצים, כמו שכתוב: "אם אין קמח – אין תורה".

אבל קמח ומזומנים הם לא הכול בחיים. הטבע רוצה לפתח אותנו, ללמד אותנו, לטפח אותנו. אז הוא שואל אותנו בצורה הפוכה: "בשביל מה אתם רוצים לחיות?". "אנחנו רוצים לחיות כי אנחנו רוצים ליהנות כאן ועכשיו, וגם מחר", אנחנו עונים לו בלי מילים. "לא", מגיב הטבע, "זה לא מספיק. אתם בני אדם, אתם לא חיות שלא אכפת להן מדברים גדולים, אלא אתם צריכים לגדול ולשאול בשביל מה אנחנו חיים".

ואנחנו בשלנו. מהנהנים וממשיכים בסדר יומנו. מתעלמים מאיתותי הטבע וממשיכים בשגרה. ופתאום קורה דבר חדש בעולם. נוחתת מכה בדמות נגיף מאיים – שבמבט-על זו בכלל לא מכה, אלא תרופה – והמכה מחייבת להסתגר, תחילה בבית ואחר כך בחדרי הלב, ומציפה דאגות בצורה סדרתית ומתונה, מחוללת שאלות ותהיות. "בשביל מה אתם חיים?", מהדהד הנגיף את השאלה השאלתית, "שבו ותחשבו בשביל מה אתם חיים. אני אעזור לכם למצוא טעם חדש בחיים. אני אנתק אתכם ממיני העסקים המדומים, שבגללם בניתם-מכרתם-זרקתם, רוקנתם את אוצרות הטבע מכדור הארץ. אני אבלום אתכם מהריצה המשוגעת, וכשתשבו מסוגרים בבתים, מנותקים מפס הייצור האינסופי, תחשבו לשם מה פעלנו כך? האם הייתה בכך תועלת? האם יש דרך אחרת, חיים אחרים? בכלל, מהי מהות החיים?".

וכך הטבע, כמו הורה אוהב, פועל ביחס יפה, מבקש שילדיו היקרים והאהובים יחשבו על חייהם, יישבו וילמדו על המציאות של מחר. לא יעשו כלום. לא ייצרו מותרות בידיהם, לא ירוצו ממקום אחד לאחר ברגליהם, אלא יישבו ויחשבו. יתעמקו במחשבותיהם, כידוע אדם בתוך עצמו הוא חי, לכן רק במחשבה הכול יתברר. נשב בשקט וניתן למחשבות לזרום.

נהר המחשבות יבש? נצטרף לסביבה טובה, ניכנס לאתר שלנו (bit.ly/3ayiUqk), נקרא, נצפה, נשמע, בלי לזכור או לשנן, אלא בצורה רגשית ושכלית נפתח את האדם שבנו, את החלק הייחודי שבנו שמזדהה עם הטבע.

הטבע הוא הכול. מחשבה עליונה, תוכנית עליונה, כוח עליון, הכול נכלל בטבע. "הטבע" בגימטרייה "א-להים". לכן, נשתדל לפתח בנו הרגשות ומחשבות שנרגיש בהן את הטבע שסביבנו. נשתדל לצאת מעצמנו, להתחבר עם היקום כולו, עם המחשבה שמלכדת בתוכה את המציאות כולה. אז נראה למה "המכה" באה בצורה כזו, אז נראה איך הכול מתאזן: האוויר ייעשה צח, החולים יהפכו בריאים, הזיהום ייפסק, המים יהפכו צלולים, האדמה תצמיח חיים.

ולשאלת איך נסגור את החודש הבא? תנו לכדור הארץ להוביל, אל תפריעו לו. תנו לו, והכול יסתדר.

Kabbalah Media

Kabbalah Media

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Publication

20 mar 2020

LoadingHold on tight

Kabbalah MediaCopyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tutti i diritti riservati

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Loading
Hold on tight

Kabbalah Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tutti i diritti riservati