בדרך להסלמה או לרגיעה?

האם אנחנו בדרך להסלמה שתעצים למבצע ישראלי גדול או שמדובר באירוע שידעך תוך יום-יומיים? כך או אחרת, את שורש הבעיה לא פתרנו ולא נפתור. גם לא נראה שיש פתרון באופק.

החיים בישראל דומים לחיים במצודה, כמו במבצר המוקף חומה נגד התקפות האויב. אלא שאיננו מוגנים מאף אויב: חמאס וג'יהאד אסלאמי בדרום, חיזבאללה בצפון, ואפילו צוללת רוסית אותרה בקרבת חופי גוש דן. אם להרחיק לכת, אז גם בית המשפט האירופי כבר בגדר אויב. מאז אתמול כשקבע כי מדינות האיחוד מחויבות לסמן כל מוצר שמקורו בהתנחלויות, אף הוא מעניק רוח גבית לשונאי ישראל.

מלחמה לא תעזור לנו. לא מתקפה קרקעית ולא לוחמה פסיכולוגית. בטח לא לשבת מאופקים בחיבוק ידיים. כשבני העולם קמים נגד בני ישראל, ברמת איום כזו או אחרת, הפתרון הוא לגשת אל הארסנל המשותף שלנו: כוח האחדות. בו טמון כוח עליון יותר, חזק על כל הכוחות הפרטיים שלנו, הוא המגן האמיתי. כמו שכתבו חכמים: "עיקר המגן בפני הפורענות הוא האהבה והאחדות, וכאשר יש בישראל אהבה ואחדות ורעות בין זה לזה אין מקום לשום פורענות לחול עליהם" (ספר "מאור ושמש").

עלינו לזקוף אוזניים למה שהעולם צווח לעברנו. לקלף את השכבות העבות ולספוג לקרבנו את הדרישה הפנימית מאיתנו, המופנית כאצבע מאשימה כלפי ישראל. כי מה בסך הכול העולם מבקש? רק טוב; מילוי טוב לכל המאוויים והרצונות המגוונים.

הגישה אל הטוב תלויה בנו. המפתח בידינו. אם נהיה מאוחדים בלב אחד, נהיה כמו צינור מהכוח העליון אל אומות העולם. דרכנו יעבור הטוב והשפע והאהבה לכולם, בלי יוצא מן הכלל, ונהיה אור לגויים. ככה, בלי הרבה מילים. בלי רעש וצלצולים. זה התפקיד שלנו, עם ישראל. זו ההגדרה של עם סגולה. כמו שכתב המקובל "בעל הסולם" במאמרו "הערבות": "האומה הישראלית נתקנה כמין מעבר, שעל ידה יזרמו ניצוצי ההזדככות לכל המין האנושי שבעולם כולו, עד שיתפתחו ויוכלו להבין את הנועם ואת השלווה השרויים בגרעין של אהבת הזולת".

אנחנו לא זקוקים לעוד יום של ירי, לעוד זעקות מטלטלות של ילדים במקלטים, אלא עלינו כבר עכשיו לעשות חשבון נוקב מראש, "סוף מעשה במחשבה תחילה". והמעשה הסופי הוא להתחבר בינינו; לטפח את אחדות העם כדי לתת דוגמה חיובית לכל העמים – כולל העם הערבי.

תיקון העולם על כל רבדיו מתחיל בחיבור בינינו, ישראל. ראש–לי. ורק אם נקבע בינינו את האחדות בתור מגמה שלאורה אנחנו צועדים, היינו משנים סדרי עולם. כפי שחכמת הקבלה מלמדת, התגובה למצב שלנו – שלילית או חיובית, לוחמנית או ידידותית – תלויה בנו. בלב שלנו. ברצון שלנו להתחבר או לא להתחבר.

מכוח החיבור בינינו היינו מעוררים כוחות גדולים, חיוביים, שישפיעו לכל אומות העולם, והכול היה נרגע. נשקט. הכוחות המנוגדים היו מתהפכים בעדנו. האויבים היו ששים לקראתנו באהבה, וכולם היו אומרים שלום.

Kabbalah Media

Kabbalah Media

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Publication

13 de nov. de 2019

LoadingHold on tight

Kabbalah MediaCopyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tutti i diritti riservati

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Loading
Hold on tight

Kabbalah Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tutti i diritti riservati